גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההפקעה לא מומשה במשך 40 שנה, אך העליון קבע שלא נזנחה

ביהמ"ש קבע כי הוראות בתוכנית המגבילות את משך ביצוע ההפקעה הן הוראות מנחות בלבד, וכי למרות שחלפו 40 שנה ממועד אישור התוכנית המפקיעה, אין לראות בוועדה המקומית פ"ת כמי שזנחה את מטרת ההפקעה שהייתה לצורכי שטח ציבורי פתוח

השופטת אסתר חיות / צילום: שלומי יוסף
השופטת אסתר חיות / צילום: שלומי יוסף

ניצחון גדול לעיריית פתח-תקווה בבית המשפט העליון. זה האחרון הפך לאחרונה פסיקה של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אשר שללה זכות הפקעה מהוועדה המקומית.

בית המשפט העליון קבע למרות שהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעיר לא מימשה הפקעה של קרקע לצורך שטח ציבורי פתוח (שצ"פ) במשך עשרות שנים אין להסיק מכך שהיא זנחה את מטרת ההפקעה. עוד נקבע כי סמכותה של הוועדה מקומית לממש את ההפקעה אינה פוקעת מכוח הוראה בתוכנית בניין עיר המגבילה בזמן את מימוש ההפקעה.

פסק הדין עוסק אמנם במקרה קונקרטי של הוועדה המקומית בפתח-תקווה, אך הכרעת העליון במסגרתה התקבלה עמדתה העקרונית של העירייה, המבקשת לשלב בין מימוש ההפקעה של השצ"פ ופיתוחו השצ"פ ובין מימוש הזכויות לבנייה רוויה בחלקה מצד אחד - תוך סיוג עמדה זו למימוש זכויות תוך מספר שנים סביר מן העבר השני - יהוו בעתיד הקרוב מעין "מפה" הן עבור האזרח ממנו הופקעו הזכויות והן עבור הרשות המפקיעה במקרים דומים. האמור מקבל משנה תוקף לאור העובדה שפסק הדין נכתב ע"י נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות עצמה (בהסכמה השופטים עופר גרוסקופף ודוד מינץ).

התוכנית המפקיעה משנת 1977

עניינו של "פסק דין בראל" הוא בחלקת אדמה ברחוב האחים שטרייט בפתח-תקווה עליה בנוי בית מלאכה אשר נרכש בשנת 1972 ע"י שלמה בראל ז"ל. מלבד בית המלאכה, רכש בראל ז"ל גם את שטח החצר הצמודה אליו והפעיל במקום עסק ובו אולם תצוגה לאריחים. בית המלאכה והחצר מצויים בחלקה 77 בגוש 6377, ועל אותה החלקה מצוי גם בניין מגורים ובו חמש דירות.

ברבות השנים אושרו על המקרקעין, מספר תוכניות בניין עיר, שייעדו את מרביתם למגורים, להוציא הפינה הצפון-מערבית של החלקה הגובלת ברחוב האחים שטרייט, אשר יועדה בתוכנית להפקעה ולהרחבת הדרך. בהתאם, אושרו במקרקעין תוכנית המפורטת משנת 1977 ותוכנית מתקנת משנת 1994, בהן נקבע כי הוועדה המקומית מוסמכת להפקיע חלק מהמקרקעין.

לפי "התוכנית המתקנת" (החלה כתוכנית נקודתית על חלקה 77 ועל חלקה 21 שצמודה לה ממערב), מיועד השטח שעליו בנוי בית המלאכה לשצ"פ, ושני המבנים - בית המלאכה ובניין המגורים כאחד - מיועדים להריסה. הוראות תקנון התוכנית המתקנת, קבעו בין שאר כי על הרשות להפקיע את השטחים המיועדים לצורכי ציבור, וכי עליה לעשות זאת תוך 5 שנים מיום אישור התוכנית. עד היום לא הופקע השטח והוועדה המקומית אף לא פרסמה הודעה כלשהי בהקשר זה לפי פקודת הקרקעות. המנוח, המשיך לאורך עשרות שנים להפעיל במקום בית עסק ובלא שהלין על אי מימוש ההפקעה עד שנת 2015. אז, הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי, ובה טען כי סמכותה של הוועדה המקומית לנקוט הליכים להפקיע שטחים מן החלקה - פקעה, ובהתאם עתר לסעד המורה לוועדה להימנע ממימוש ההפקעה.

העליון: אין לקבל את מסקנת המחוזי כי הוועדה זנחה את מטרת ההפקעה

שופט בית המשפט המחוזי יעקב שינמן קיבל את העתירה ובפסק דינו מספטמבר 2016 קבע כי "הועדה אינה מוסמכת כיום לנקוט בהליכי ההפקעה של השטח הציבורי שבחלקה, שכן סמכותה לעשות כן הוגבלה בתוכנית המפורטת המתוקנת שנכנסה לתוקף בשנת 1994 למשך 5 שנים בלבד".

לפי קביעת המחוזי, "הוועדה המקומית הייתה מוסמכת לבצע את ההפקעה ולממש אותה לכל המאוחר עד לשנת 1999 או לבצע לפחות את האקט ההכרזה הראשוני של ההפקעה".

עוד נקבע כי נוכח העובדה שהוועדה לא פעלה למימוש ההפקעה במשך 40 שנים וגם כיום אין בידיה כל תוכנית קונקרטית ממשית למימוש השצ"פ והפקעת החלקה, אין מנוס מן המסקנה כי הוועדה ועיריית פתח-תקווה זנחו את הכוונה לעשות שימוש בחלק שיועד להפקעה כשצ"פ, וכי התנהלות הוועדה המקומית מעידה שאין לה צורך אמיתי-קונקרטי במקרקעין. על פסק דין זה הגישה הוועדה המקומית ערעור לבית המשפט העליון, אשר הפך כאמור את פסק הדין המחוזי.

הנשיאה חיות חילקה את הדיון בערעור לשתי שאלות: הראשונה, האם כקביעת בית המשפט המחוזי, פקעה סמכותה של הוועדה המקומית על פי התוכנית המתקנת להפקיע את חלקה 77 משלא מימשה את ההפקעה בתוך חמש שנים מיום אישור התוכנית. והשנייה (ככל שהתשובה לשאלה הראשונה היא שלילית): האם משלא פעלה הוועדה במשך עשרות שנים למימוש ההפקעה על פי התוכנית המתקנת, יש לראותה כמי שזנחה את מטרת ההפקעה?

על השאלה הראשונה השיב חיות בשלילה, תוך שהיא קובעת כי ככל שלא נקבעה הוראה מפורשת בתוכנית, המתייחסת לגבי תוצאות החריגה מן המועד שנקבע או לגבי ההשפעה שתהיה לסטייה מן המועד על תקפות הפעולה המשפטית, חזקה היא כי מדובר במועד "מנחה" (Directory), ולא מועד "מחייב" (Mandatory).

הנשיאה הדגישה כי הלכה כללית זו חלה גם בכל הנוגע למועדים שנקבעו לביצוע תוכניות מתאר לרבות תוכניות הכוללות הוראות להפקעה, וכי כבר נפסק בעבר כי סטייה ממסגרת הזמנים הקבועה בתוכנית, אף מקום שבו אין מדובר בתוכנית רחבת-היקף (כפי שהדבר בעניינו), אין בה כדי להעיד בהכרח על פקיעת סמכות ההפקעה או על זניחת המטרה העומדת ביסודה.

חיות: חלקה 77 היא חלק מריאה ירוקה עתידית לרווחת התושבים

בכל הקשור לשאלה השנייה, קבע בית המשפט העליון כי "בחינת התמונה הכוללת בענייננו מעלה כי אף שחלפו שנים ארוכות מאז אישור התוכנית המפקיעה, אין לקבל את מסקנתו של בית משפט קמא כי הוועדה זנחה את מטרת ההפקעה לצורכי שצ"פ".

הנשיאה חיות הוסיפה כי אמנם הוועדה המקומית פיתחה בחלקה סמוכה שצ"פ בדמות גינה ציבורית עם פינת ישיבה ומדשאה, אך בעובדה זו אין כדי להעיד בהכרח על זניחת מטרת ההפקעה בחלקה 77. "קיומו של שצ"פ בחלקה סמוכה (חלקה 21 -מ' ש') מעלה את חשיבות השצ"פ בחלקה 77, שכן איחוד השטחים בעתיד לכדי רצף של שטח ירוק אחד יוליד שטח ציבורי אפקטיבי ומרווח אשר יטיב עם כלל תושבי הסביבה, הן בבניינים שכבר נבנו והן באלה שעל פי התוכנית עוד צפויים להיבנות, בייחוד בחלקה 77 עצמה", קבעה הנשיאה.

זו הדגישה כי עצם העובדה שהוועדה לא הציגה תוכנית קונקרטית למימוש חלקה 77, תוך שהיא מסתפקת בהפניה לחוות דעת משנת 2013 שערכה ד"ר רונית דוידוביץ'-מרטון (ממנה עולה כי קיים מחסור בשטחי ציבור בעיר פ"ת), אין כדי להעיד על כך שהוועדה זנחה את המטרה הציבורית שביסוד ההפקעה. "שטח ציבורי פתוח, כשמו כן הוא, שטח פתוח לציבור בייעוד קונקרטי כללי, וזאת בשונה מייעוד ציבורי מסוים", הטעימה הנשיאה.

בהתאם קבעה חיות כי נסיבות המקרה מאפשרות להכיר בעמדתה העקרונית של הוועדה לפיה יש לשלב בין מימוש ההפקעה ופיתוח השטח הציבורי הפתוח בחלקה 77 ובין מימוש הזכויות לבנייה רוויה באותה החלקה ו"זאת, על מנת לשמר עתודת קרקע שתהא בבוא העת "ריאה ירוקה" לרווחת התושבים הצפויים לאכלס את הסביבה"

עם זאת, גם עמדה זו של הוועדה המקומית כפופה לביקורת שיפוטית ולכלל השיהוי. לכן, בית המשפט העליון מצא לנכון לקבוע, כי ככל שיעברו השנים מבלי שהזכויות בחלקה 77 יתממשו, תלך ותיחלש ההצדקה העומדת ביסוד עמדתה העקרונית של הוועדה.

את הועדה המקומית ייצג עו"ד גיל זילבר ממשרד פריש שפרבר ריינהרץ. את מרים בראל ייצג עו"ד משה קמר.

עוד כתבות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?