כמעט בלי ששמנו לב הפכה ב.מ.וו למותג הסביבתי והירוק ביותר בשוק הרכב הישראלי ומי שסבור שאין בכך היגיון, מוזמן להסתכל בנתוני המכירות. במחצית הראשונה של השנה כמעט 90% ממכירות ב.מ.וו סדרה 3 היו של גרסת הפלאג-אין הייבריד. בסדרה 7 המפוארת עמד היחס של מכירות הפלאג-אין על כ-80% וכך גם ברכב הכביש שטח הגדול X5. בסדרה 5 תפסו מכירות הפלאג-אין "רק" כ-65%. הוסיפו לכך את I3, שהיא הדגם החשמלי "נטו" הנמכר ביותר בשוק הפרטי בישראל (לא כולל מכירות מוסדיות), וקיבלתם את ממוצע פליטות ה-CO2 הנמוך ביותר של מותג כלשהו בישראל.
אין לנו שום דבר נגד ההנעות "המחושמלות" של החברה ממינכן אבל אפשר בהחלט להניח, שהתופעה נובעת ישירות מהטבת המס הנדיבה, שמעניק האוצר על כלי רכב כאלה ולא מטרנד פרו-סביבתי ו"ניו-אייג'י", שפוקד את המאיון / אלפיון העליון בישראל.
בתוך כל הצונאמי הירוק כמעט הספקנו לשכוח, שהשורשים של ב.מ.וו לא נטועים בסוללות ליתיום מקוררות, ששוקלות 200 קילו ונמדדות בקילוואטים, אלא במנועי בנזין "חמים" ותאבי סל"ד, שנמדדים בכוחות סוס ומשודכים לשלדות אתלטיות. לפיכך, כשנקרתה בפנינו הזדמנות לקחת למבחן ב.מ.וו 440, אחת ממכוניות הספורט-טורינג המלוטשות ביותר של החברה, ועוד בגרסת הקבריו, לא היססנו.
ה-440 היא אחת המכוניות הבודדות כיום בשוק שמצוידות בגג קשיח מתקפל בחלקים. זה פתרון יקר ומורכב במיוחד, אבל הבונוס שלו הוא עיצוב נאה, זורם ומגובש גם כאשר הגג מקופל - להבדיל ממכוניות קבריו עם גג בד "רך".
במצב הסגור, העיצוב של 440 אולי אינו הרמוני כמו זה של ה-4 קופה המקורית, אבל היא עדיין נראית ספורטיבית ומסובבת ראשים בזכות עמוד אחורי נטוי קדימה בזווית חדה, היעדר מסגרות לחלונות ושילוב הדוק ונאה של הגג במכלול הזנב.
כמקובל בז'אנר, פתיחת הגג מעניקה למכונית מראה של סירת מרוץ מלוטשת ומעבירה אתכם מיידית מסטטוס של סתם-טחונים למחוזות הסלב-על, תוך שהיא מפעילה את אינסטינקט הסלפי של כל הסובבים. ואם אינכם מסתפקים בלייקים ורוצים להבטיח סופית את מקומכם בסטורי של אלפים, סעו למקומות הומי אדם והפעילו בפומבי את תהליך הפתיחה/סגירה האלקטרו-מכאני המתוחכם להפליא, שמקפל את הגג בחלקים לתוך תא המטען וממנו בנוסח "רובוטריקים". אנחנו מתנצלים מראש על השימוש הנלוז בסלנג של הרשת החברתית, אבל מי שנוסע במכונית כזו בציבור יהיה חייב ללמוד את השפה.
תא הנוסעים מקביל לזה של סדרה 4 קופה המחודשת, שעברה עדכון מקיף בשנה שעברה. עמדת הפיקוד מינימליסטית והדוקה ובמרכזה מסך מולטימדיה רוחבי דקיק, שמציע סוף סוף גם קלט מגע - הללויה. לוח המחוונים דיגיטלי ומבוסס LCD, ובמצב הרגיל הוא מחקה את תצורת המשקפיים האנלוגית הקלאסית של המותג.
הנדסת האנוש משובחת, כמקובל אצל ב.מ.וו, והשליטה בשלל התפריטים מתבצעת אינטואיטיבית גם ללא צורך בנגיעה במסך. מרחב הפנים סביר בהחלט וצמד המושבים הנפרדים מאחור יכול לאכלס מבוגרים בגודל מלא, הודות לבסיס גלגלים נדיב של 2.81 מ'. מנגד, כאשר הגג פתוח נפח תא המטען עומד על כ-220 ליטר בלבד ומעוצב בצורה מאוד לא שימושית.
איכות הייצור גבוהה מאוד, גם זה כמקובל אצל המותג הגרמני, והכל מרגיש שקט ומחובר היטב למרות המורכבות הטכנית של הגג. כאשר הגג פתוח והחלונות סגורים, התא נותר מבודד היטב מהרוח עד מהירות של כ-120 קמ"ש. מעבר לכך תצטרכו לאחוז היטב בכובעים/פאות. כאשר הגג סגור, המכונית מרגישה כמו קופה לכל דבר, עם בידוד יעיל מאוד מרעשים ומפגעי טבע ומרווח ראש מכובד ליושבים מלפנים ומאחור.
אחרי כל ההיברידיות ומנועי ה-3 וה-4 צילינדרים הירקרקים והמתוחים של ב.מ.וו, שמחנו לפגוש את מנוע ה-6 צילינדרים טורבו 3 ליטר שלה כמו חבר טוב ונשכח. למנוע הזה יש אמנם מצב אקו-פרו ירוק, שאוגר אנרגיית בלימה, אבל הסיפור האמיתי הם 326 כ"ס, 45 קג"מ ואפס ל-100 ב-5.4 שניות.
תנו למצערת הדיפה בריאה כאשר מחשב המנוע על מצב ספורט, ותבינו מדוע ראשי התיבות של ב.מ.וו הם "מפעלי מנועים בוואריים". זהו אחד ממנועי הטורבו החלקים והמאוזנים ביותר, שקיימים כיום בשוק. הוא לא מייצר בעיטות, נביחות ודרמה - רק דחף ליניארי מסיבי, שמתחיל מסל"ד נמוך מאוד ונמשך כל הדרך עד לקו האדום בליווי צליל סמכותי של טורבינה רבת עוצמה.
הדחף שופע בכל מצב, ותחת עומס תיבת ההילוכים האוטומטית מורידה שניים, שלושה ואפילו ארבעה הילוכים כהרף עין. הקצב בו נצברת המהירות אימתני ולא קשה להבין מדוע מד המהירות הדיגיטלי מואר באור אדום עמוק ומאיים. אם זה היה תלוי בנוי, היינו מוסיפים לרקע שלו גם אורות כחולים מהבהבים. במצב התכנות הנורמלי הרכב מרגיש כמו קרוזר רגוע למרחקים ארוכים.
מכוניות קבריו נדרשות בדרך כלל לוותר על חלק מהליטוש הדינמי של המקור בשל החלשת המבנה שנובעת מהסרת הגג. אבל לא כאן. הקבריו מרגישה קשיחה ומושחזת כמו סדרה 4 המקורית, עם היגוי מדויק, אחיזת כביש מרשימה וריסון מופתי של תנועות המרכב כאשר כל הבקרות האלקטרוניות פועלות. למרות זאת תמיד קיים ברקע אותו דגדוג קל בחלק האחורי של השלדה, שמזכיר לך שזו מכונית הנעה אחורית של ב.מ.וו עם 300 כוחות סוס פלוס ומפתה אותך לנטוש את הזהירות והאחריות.
דברים טובים, יוקרתיים וזולים יש רק באגדות. ה-440 קבריו עולה 540 אלף שקל ומי שיציב את "סגנון החיים" לפני הביצועים יוכל לרכוש את המכונית הזו גם בגרסת 420 עם מנוע 2 ליטר תמורת 423 אלף שקלים "בלבד". מחיר לחוד, זו מכונית ספורט רב-שימושית, שתגרום לכם להרגיש טוב עם עצמכם ועם סביבתכם גם בזמנים קשים. פתחו את הגג, קחו אותה לסיבוב של בין-ערביים בכביש מתפתל ומיוער, הפעילו את המוזיקה האהובה עליכם ותזכו לחוויה חוץ-גופית. או לפחות חוץ-ארצית.
חלק מהמתחרות
מרצדס C300 ו-E200 קבריו
גרסת ה-C300 קבריו של מרצדס עולה 450 אלף שקל ומציעה מנוע 2 ליטר טורבו עם 245 כ"ס ותאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.4 שניות. יש לה גג בד "רך" עם מנגנון חשמלי, ובגרסה העדכנית גם מערך מקיף של עזרי נהיגה אקטיביים. ב-546 אלף אפשר לקנות את ה-E קלאס קבריו הגדולה יותר עם מנוע 2 ליטר בהספק 184 כ"ס
שברולט קאמרו קבריו
שברולט קאמרו קבריו מציעה עיצוב של מכונית שרירים אמריקנית אגרסיבית וגג בד נפתח חשמלית. זוהי מכונית גדולה ורחבה, אם כי המושבים האחוריים מעט דחוקים. בלב הרכב ניצב מנוע V6 בנפח 3.6 ליטר, שמייצר צליל מרשים ו-335 כ"ס שדי בהם להאיץ את הרכב ל-100 קמ"ש בכ-5.2 שניות. המחיר: 385 אלף שקל
אאודי A5 קבריו
אאודי A5 קבריו עברה בשנה שעברה עדכון ביחד עם כל הסדרה. היא קצת יותר קומפקטית מהמתחרות לבית מרצדס וב.מ.וו והמנוע החזק ביותר - למעט ב-S5 היקרה - הוא 2 ליטר טורבו עם 252 כ"ס. יש לה גג בד מתקפל חשמלית והודות למשקל עצמי נמוך יחסית היא מאיצה ל-100 ב-6.7 שניות. אין עדיין מחיר