שחר מינץ וטולי אלנברג/ צילום: איל יצהר
כמה יומרני צריך להיות כדי להקים סטארט-אפ שיתחרה בענקיות כמו מיקרוסופט, פייסבוק וגוגל ובחברות פופולריות כמאנדיי הישראלית (dapulse לשעבר), סלאק ו-Trello? הימים שבהם סטארט-אפים ישראליים הכריזו בביטחון שהם המציאו את פייסבוק הבאה כבר מאחורינו, אבל שחר מינץ, מנכ"ל Chatway, משוכנע שהמוצר שלו פותר צורך אמיתי שעד כה אף ענקית לא נתנה לו מענה ראוי.
צ'אטווי, שהוקמה לפני שנתיים וחצי ומעסיקה שישה עובדים, מפתחת מערכת לניהול משימות שמבוססת על מסרים מיידיים. בימים אלו היא משיקה גרסת בטא חינמית (למשך שנה), שפונה הן למגזר העסקי והן לקהל הרחב, ובקרוב תצא החברה לסבב גיוס במטרה לגייס 3-6 מיליון דולר. בשיחה עם "גלובס" מסבירים מינץ והמשקיע רוני צארום, שהשקיע בחברה 1.5 מיליון דולר, כי הפתרונות הקיימים פונים לשוק ההייטק ולפיתוח פרויקטים, ומעוצבים באופן שיענה על צורכיהם. הבעיה היא שהם אינם נותנים מענה לניהול ושיתוף משימות בתעשייות אחרות - כמו לדוגמה סגל צוות רפואי, משרד פיננסים, קרן נדל"ן או צוות מלון.
החברה נולדה במקרה, כשצארום ניסה לפתור בעיה אחת וזו האירה בעיה אחרת: את הצורך בכלים לעבודה משותפת, הן פנים ארגונית והן מול לקוחות. "לקחנו בעיה מורכבת ומסובכת של ריבוי פלטפורמות, ריבוי סיסמאות, קבצים שמפוזרים במספר מקומות בענן, הודעות וכל הדברים שעוזרים לנהל פרויקט - ואנחנו מנסים לאחד הכול לפלטפורמה קלה לשימוש, שתוריד את המורכבות שכרוכה בניהול פרויקטים ואנשים".
לא להסתפק בזרם הודעות נעלמות
צארום הוא אחד ממתעשרי ההייטק הישראלי. את הונו הגדול עשה לאחר שבשנת 2000, רגע לפני התפוצצות בועת מניות הדוט.קום, מכר את הסטארט-אפ אקסלינק לקומברס תמורת כ-550 מיליון דולר במניות. שווי חלקו של צארום במכירה הוערך ביותר מרבע מיליארד דולר, והוא מומש במחירי השיא זמן קצר לפני התרסקות מניות הטכנולוגיה בוול סטריט, שכיווצה את שווייה של קומברס לכעשירית מערכה בשיא.
בהמשך השקיע צארום סכום משמעותי ברכישת חברת הנדל"ן הציבורית אספן גרופ. הוא ידוע כיום גם כפילנתרופ המזוהה עם פרויקט היזמות של עמותת "יוניסטרים", שמכשיר בני נוער מהפריפריה והופך אותם ליזמים. טולי אלנברג, מנהל המוצר של צ'אטוויי, הוא אחד מבוגרי המחזורים הראשונים של הפרויקט, שרץ כבר שבע שנים.
מכירת אקסלינק, סטארט-אפ שהציע טכנולוגיה לחיבור טלפונים סלולריים לתכנים מהאינטרנט עוד בשנות התשעים, לא הייתה הפעם האחרונה שצארום הימר בזמן הנכון על הסוס הנכון. בראיון ל"גלובס" ביוני האחרון הוא סיפר כיצד מכר את אחזקותיו במניותיו ב-2007 רגע לפני משבר 2008 וכיצד קנה במחיר נמוך "מניות טכנולוגיה, כמו סיסקו, גוגל ואפל, וגם של סיטי, כשהמניה הייתה במחיר של דולר וחצי". כיום הוא מושקע בחברות כמו טסלה מצד אחד ("אני מאמין מאוד בטסלה. היא נמצאת רק בתחילת דרכה, צפוי לה עתיד טוב") ובחברות צעירות מקומיות כמו צ'אטוויי, מהצד השני.
מינץ גדל בארה"ב וכילד התגורר בין היתר בעמק הסיליקון. כסטודנט הוא עבד באלביט, כמפתח תוכנה בצוות מערכות נשק. לסצינת הסטארט-אפים נכנס מינץ כמנהל טכנולוגיות ראשי ומייסד שותף בחברת Cliquer, שפעלה בארה"ב ונסגרה לאחר שהמימון שלה נגמר. ב-2016 הוא חזר לארץ כדי לחפש עבודה, ולצ'אטוויי הגיע דרך קולגה לשעבר שהיה בזמנו מנהל המו"פ בחברה הצעירה. ב-2017 הוא כבר מונה למנכ"ל.
לדבריו, לפני שהקים את צ'אטווי צארום שאל: "אם ממילא הציבור שורץ במסרים המיידיים 24/7, מדוע לא לנהל דרכם את המידע ואת העבודה המשותפת, במקום להסתפק בזרם הודעות שוליות שנעלמות מעלה מעלה?", משם, אומר מינץ "הגיע הרעיון לקחת מערכת של מסרים מידיים ועל גביה לבנות מערכת מיני-ניהול פרויקט".
הפתרונות הקיימים כיום בשוק אמנם כוללים אפשרות התממשקות עם שירותים חיצוניים ואינטגרציה עם מערכות ארגוניות אחרות, אך הם מורכבים יחסית ודורשים מאמצי התאמה לצרכיו של כל ארגון, והמבנה שלהם מותאם למגזר ההייטק. סלאק למשל, ששוויה הוערך לאחרונה בכשבעה מיליארד דולר, בנויה סביב אינספור ערוצים המקוטלגים לפי נושא ולפניו האשטאג (#); טרלו, שלפני שנתיים שוויה הוערך בכקרוב לחצי מיליארד דולר, עושה זאת עם כרטיסיות, שהפרישה הוויזואלית שלהן נראית כמו סוליטייר. הממשק של חלקים ממאנדיי נראה כמו תוכנת עריכת וידאו שנועדה לסנכרן בין צוותים ומשימות על ציר הזמן. פייסבוק אף היא מציעה פתרון לעסקים, בדמות Workplace.
כיוון שכך, רוב האנשים מנהלים את שגרת העבודה שלהם בעיקר באמצעות האימייל ולצדו במסרים מידיים, בעיקר וואטסאפ. המתקדמים קצת יותר משתמשים בכלים מקוונים כמו גוגל דרייב וגוגל דוקס, Teams של מיקרוסופט (כחלק מאופיס 365 או עם סקייפ לעסקים), או אפליקציית Paper של דרופבוקס, שהושקה ב-2,015, כמעט שלא זכתה לפרסום והשימוש בה אינו נפוץ. אך גם הכלים של אופיס ושל גוגל לא היכו מספיק שורש ככלי למשימות משותפות - לא בקרב הציבור הרחב ולא במקומות עבודה מחוץ לעולם הייטק, ובמקום זאת נעשה בהם שימוש אישי או לעבודה משותפת ספציפית וזמנית.
קשרי גומלין בין חלקי האפליקציה
צ'אטווי פיתחה את מה שמינץ מכנה "פסיכולוגיה קטנה משלנו: יש פער גדול לרעת התעשיות שהן לא הייטק והמטרה שלנו היא להנגיש עבורן את מה שמכונה 'שיתוף פעולה בזמן אמת' ולהפוך אותו לרלוונטי באמצעות כלים מתאימים. יש מחקרים שמראים עד כמה שימוש בכלים אלו מעלה את היעילות ב-20-25 אחוז: סך כל זמן העבודה על משימות ומטלות מתקצר כי אתה משתף יותר מהר ומצליח לקבל תובנות מכולם.
"ממחקרים שביצענו וממחקרים של חברת מקינזי, עולה שכשהעבודה מתבצעת באמצעות מיילים, העובד שולח מייל כשהוא מתחיל את העבודה - ועד שכולם עונים לו הוא כבר התקדם מדי, כך שהוא צריך לחזור אחורה. הכל עובד בדיליי. לעומת זאת, כיוון שמסרים מידיים היא האפליקציה מספר אחת שנכנסים אליה אנשים לפי כל סטטיסטיקה ונמצאת הכי הרבה מול העיניים, אז הגיוני שכל הנתונים הנוספים שאנחנו נתחיל לשתול שם לא ייעלמו מהעין שלך בקלות, ותהיה יותר קשוב להתייחס אליהם".
ואכן, כשבחנו ב"גלובס טק" את גרסאותיה השונות של צ'אטווי, במובייל ובדסקטופ, הדמיון לתוכנות מסרים מיידיים מוכרות היה ברור. המערכת עצמה אינטואיטיבית יחסית, לא עמוסה מדי ומקיפה את כל סוגי הפונקציות להן נזקק העובד הממוצע. חסרונה העיקרי הוא שבאפליקציה אין יכולות גרירה והשלכה או פונקציות מתקדמות אחרות של מסך מגע - אך הדבר נסלח בהתחשב בכך שמדובר בגרסת בטא ראשונה.
לצד המסרים ישנו פיד עדכונים, שמרכז את כל הפעילות שנעשתה באפליקציה על ידי עמיתיו של המשתמש ושרלוונטיים אליו; עוד קיים אזור אישי, שבו מרוכזים כל הקבצים, הפתקים, לוח השנה ורשימת המשימות של המשתניהולמש - בדומה לפיצ'רים של ג'ימייל ושל גוגל דוקס; ואזור שבו המשתמש יכול לראות במרוכז את כל הפעילויות שלו ברחבי האפליקציה. האגפים השונים של האפליקציה אינם נפרדים ויש ביניהם אפשרויות רבות של קשרי גומלין - כמו למשל היכולת להטיל משימה על בן שיח בצ'אט וזו תופיע ברשימת המשימות שלו.
פיצ'ר מעניין נוסף הוא האפשרות לצרף לשיחה גורמים חוץ ארגוניים באמצעות כתובת אימייל ייעודית שמונפקת לצורך אותו צ'אט, אליה יכול לשלוח האורח את תכניו, ואלה יופיעו במסגרת הצ'אט של צ'אטוויי. כך מתאפשר לשתף פעולה עם אנשים מחוץ לארגון מבלי שהם יצטרכו לעבור אישורים או תהליכי הרשמה.
לא מדאיג אתכם שאתם נכנסים לנישה שכל החברות הגדולות כבר פועלות בה?
מינץ: "אנחנו תמיד עובדים בתחושה שמישהו נושף בעורפנו, שלאט לאט מבינים את הפער בעולם הזה. המערכות הקיימות דורשות הרבה יותר עבודה - מספיק שצריך להקים עוד חשבון אצל ספק מערכת הניהול ולקשר למערכות הקיימות וזה כבר מסורבל. קהל היעד שלנו רוצה את הכל במקום אחד, עם חוויה אחת, שבה הכל נראה אותו הדבר.
"התפישה שהנחתה אותנו היא שאם המשתמש מכיר כבר את רכיב א' אז סביר שהוא גם יצליח להסיק לבד איך רכיב ב' עובד. תהליך הגילוי מאוד קל - אתה מתחיל כוואטסאפ לכל דבר. זה כבר מזמין פנימה את האנשים כי הם רגילים להשתמש בפיצ'רים האלה. כל הקסם מתחיל כאן".
מה בדבר המודל העסקי? האם בסופו של דבר הוא יהיה דומה לאלו של המתחרות?
"בשנה הראשונה עשרים המשתמשים הראשונים יהיו בחינם, ולאחר מכן סביב חמישה דולר בחודש למשתמש. ייתכן שיהיה מנוי בסיסי חינמי, טרם החלטנו על כך".
הבעיה היא שקהל היעד עלול לחשוש מלנהל את התקשורת הפנים-ארגונית שלו בשירות חיצוני קטן. לא רק בגלל שיקולי אבטחת מידע, אלא בשל הסיכון שהחברה תיסגר.
"כל חברה שנכנסת לשיתוף פעולה בסדר גודל הזה מודעת לכך שיש סכנה מסוימת, אבל יש לנו משקיע חזק. אם יהיו לקוחות מרוצים יהיה לנו אופק פיננסי. בכל מקרה אנחנו נספק לכל חברה שתבקש כלי לשמירת וייצוא המידע. אשר לאבטחת מידע, המערכת בנויה על הענן של אמזון, עם כל אבטחת המידע שאמזון נותנת.
"מעבר לכך, מבחינת אבטחת מידע קיימות שתי רמות: האחת היא הצפנה מקצה לקצה, בדומה לוואטסאפ, שבה המידע מוצפן ואין דרך להיכנס לשרתים ולהסתכל עליו, ורק בצד השני יש מפתח לקרוא אותו. אבל אם מכשיר ספציפי יאבד, אי אפשר יהיה לשחזר את המידע. האפשרות השניה היא ניהול מפתחות: אנחנו מצפינים את המידע והמפתחות שמורים גם אצלנו כדי שנוכל לפענח או לשחזר במידת הצורך. המפתחות שמורים בצורה אחרת, מאובטחת, שהגישה אליהם ממודרת. כרגע למשל רק לי יש גישה למפתחות ההצפנה. לאחרונה עברנו עם מומחה אבטחה על כל הסעיפים של מדיניות האבטחה של טרלו ואנחנו עומדים בכולם".
אתם לא יומרניים מאוד? הרי כדי להגיע לתוחלת עסקית תצטרכו שיהיו לכם מיליוני לקוחות משלמים - מה שידרוש משאבי שיווק אדירים מעבר ל-1.5 מיליון דולר שהושקעו.
רוני צארום: "תפיסת העולם שלי היא שברגע שמנכ"ל לוקח את המושכות לידיים שלו הוא גם אחראי לגייס ולהביא לקוחות. כיו"ר, אשמח לעזור בכל דבר, כולל השקעה, ואני מאמין שהם יעשו עבודה טובה גם בגיוס, אבל הבמה שלהם. הצוות של צ'אטווי הגיעו להישגים מדהימים עם משאבים מצומצמים יחסית. הם בנויים מהחומר שמסוגל להביא הישגים כמו וואטסאפ".