גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי באמת קובע את שער הריבית בישראל?

במשק חופשי אי אפשר גם לנהל מדיניות מוניטרית עצמאית, גם לאפשר תנועות הון חופשיות וגם לקיים שער חליפין קבוע ● בנק ישראל שניסה לעשות זאת, מצא את עצמו עם הר של דולרים שהוא רכש תמורת שקלים ● השקלים עשו את דרכם חזרה לשוק ובעידוד הריבית האפסית הזיקו למשק ● אם הבנק רוצה להיות מסוגל להעלות את הריבית, הוא יצטרך לוותר על אחד המרכיבים האחרים

הכרזת בנק ישראל בסוף אוגוסט כי הוא שוקל העלאה קטנה בשערי הריבית האפסית הנהוגה בישראל זה שנים גרמה מיד להתחזקות של השקל. אם היה למישהו ספק, הייתה זו ההוכחה: בנק ישראל איבד את השליטה על שער הריבית והוא יכול להעלותה על הנייר בלבד, קרי רק אם יסכים להתחזקות דרמטית בשער השקל. התופעה הזו חדשה אולי בישראל, אך ככלל אינה חדשה כלל ועיקר וגם אינה צריכה להפתיע. היא מוכרת בשם "השילוש הבלתי אפשרי" (Impossible Trinity The).

הוגי התפיסה של השילוש הבלתי אפשרי היו רוברט מנדל, פרופסור לכלכלה וחתן פרס נובל מקנדה, ומרקוס פלמינג, כלכלן בריטי מקרן המטבע הבינלאומית. ביסוד התפיסה עומד הכלל הבא: במשק חופשי ופתוח אי אפשר להשיג באופן סימולטני את שלושת היעדים הבאים: 1. מדיניות מוניטרית עצמאית, קרי שערי ריבית הנקבעים על ידי הבנק המרכזי כרצונו וכאשר יחפוץ 2. תנועה חופשית של הון, קרי תנועה של הון אל המדינה וממנה באופן חופשי וללא הגבלות ומיסוי 3. שער חליפין קבוע, קרי שער חליפין כנגד מטבעות אחרים אשר ייקבע לא על ידי השוק החופשי אלא על ידי המדינה ומוסדותיה.

הרעיון הוא כי מדינה אינה יכולה להשיג את שלוש המטרות הללו גם יחד, ועל כן עליה לזנוח אחת מהן, לפי בחירתה, לטובת קיומן של השתיים האחרות. כל ניסיון להחזיק בשלושתן יחד ייכשל בסופו של דבר תוך גרימת נזק מתמשך בשעה שניסיון כזה נעשה. המודל לא מכתיב איזו מבין שלוש המטרות לא תתאפשר, אלא מדגיש כי הן לא יכולות להתקיים יחד.

למדינה - במובן הרחב של ההגדרה, כלומר כולל הבנק המרכזי - יש אפוא שלוש אופציות:

הראשונה, קיומם של שער חליפין יציב וזרימה חופשית של הון אך לא מדיניות מוניטרית עצמאית, כלומר ללא עצמאות לקבוע שערי ריבית שונים מאלו של הבנקים המרכזיים הגדולים האחרים. זאת הואיל וניסיון לקבוע שער ריבית עצמאי יביא לתנועות הון שיגבירו את הביקושים או ההיצעים למטבע, ולכן יערערו את שער החליפין.

האופציה השנייה היא קיום מדיניות מוניטרית (קביעת ריבית) עצמאית וזרימה חופשית של הון, אך במקביל גם הסכמה כי שער החליפין של המטבע המקומי ינוע באופן חופשי לפי רצונות השוק.

האפשרות השלישית - שער חליפין יציב ומדיניות מוניטרית עצמאית אך ללא תנועה חופשית של הון, קרי מגבלות ושליטה על זרימת ההון אל המדינה וממנה.

מכלל ההן נובע הלאו: אם המדינה לא תנקוט צעדים אקטיביים בשני הנושאים הראשונים, היא תמצא את עצמה דה פקטו ללא מדיניות מוניטרית עצמאית על כל המשתמע מכך ביחס לשליטה בכמות הכסף וההשלכות של שערי הריבית (בימינו אפס) על גידול החובות הפנימיים ועל שוק הנכסים המקומי.

אפילו מדינה גדולה כמו סין נוכחה לאחרונה לדעת כי השילוש הבלתי אפשרי חזק ממנה. היא ניסתה לקיים את כל שלושת התנאים יחד ואיבדה בתוך שלוש שנים (2014-2017) יותר מטריליון דולר ביתרות מטבע החוץ שלה, כמעט מחצית היתרה הנזילה. לפיכך היא נאלצה להטיל מגבלות קשות על תנועות הון חופשיות, כולל למשל מגבלה של כ-15,000 דולר על הוצאות במט"ח לאדם לשנה באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנקאי אחר.

כשסטנדרט הזהב היה קיים

כאשר כסף היה מבוסס על זהב, עד 1914, המתח בין יצוא ליבוא התקיים בעזרת מנגנון שכונה price - specie flow mechanism ( מנגנון " המחירים - זרימת המתכות היקרות") . מאחר שבסיס המטבע היה זהה בכל מקום (הזהב), הרי אם מדינה מסוימת קיימה מאזן תשלומים גירעוני, כלומר ייבאה הרבה יותר משייצאה, היא החלה לאבד את כספה. הקיטון בכמות הכסף הקיים גרם לירידת מחירים, הפוך מאינפלציה, שבה גידול בכמות הכסף גורם לעליית מחירים.

במקביל, תהליך הפוך קרה במדינה שקיימה מאזן תשלומים חיובי מדי. פתאום היו לה הרבה מטבעות זהב חדשים שהיא קיבלה תמורת היבוא הרב. הגידול בכמות הכסף גרם לאינפלציה, והמחירים המקומיים החלו לעלות.

פתאום המדינה המייצאת שבה המחירים עלו, הייתה יקרה מדי ופחות תחרותית, כלומר פחות קונים ופחות יצוא, ואילו במדינה שסבלה מעודף היבוא המחירים ירדו, והיא הפכה להיות זולה ולפיכך לא הייתה צריכה, או יכולה, לייבא. שיווי המשקל החל לחזור.

את המנגנון הזה גילה כלכלן סקוטי בשם דיוויד יום (1711-1776), אחת הדמיות החשובות בתקופת ההשכלה וההתחדשות באירופה. יום הוכיח כי מדינה אינה יכולה לקיים חוסר איזון בסחר החוץ שלה לאורך זמן, שכן זרימת הכסף תשנה את המחירים בשני הצדדים.

בתקופת סטנדרט הזהב הקלאסי (1850-1914) המדינות כבר השתמשו בשטרות נייר ככסף, אך הזהב היה הבסיס של המטבע. להבטחת ההצמדה של שטרות הנייר לבסיס זה המדינות התחייבו ל"המרה מוחלטת", קרי כל אדם יכול היה לבקש ולקבל המרה של השטר לזהב.

לשם כך הבנקים המרכזיים או האוצר היו מגינים על יתרות הזהב בכל מחיר, וזאת עשו דרך שערי הריבית. כלומר, הם לא חיכו עד שמנגנון זרימת המחירים יעבוד, אלא הם העלו את הריבית באופן אקטיבי וכך עודדו תנועות הון (קרי זהב) פנימה כאשר הם איבדו יותר מדי זהב בגין חוסר איזון בסחר.

להתנהגות זו קראו בשנים ההן "חוקי המשחק". חוקי המשחק הצריכו גמישות גדולה בשוק העבודה והשכר, שכן העלאות כאלו בריבית הביאו להאטה כלכלית במשק שסבל מעודף יבוא. גמישות בשוק התעסוקה איפשרה למערכת לחזור לאיזון באופן מהיר יחסית ולא אלים במיוחד, זאת הואיל וכל חלקיה יכלו לנוע בחופשיות.

המלחמה ששברה את חוקי המשחק

המבנה החברתי שאיפשר את חוקי המשחק והבסיס הכלכלי של "ההמרה המוחלטת" נשברו משפרצה מלחמת העולם הראשונה. במהלכה כל המדינות לבד מארה"ב נטשו את סטנדרט הזהב ופנו למימון המלחמה במידה רבה באמצעות הדפסת כסף. עם פרוץ המלחמה שררה מהומה בשווקים הפיננסיים ואף לאחר סיומה המשיכו השפעותיה להיות מורגשות.

חוסר האיזון שהביאה המלחמה, בעיקר סביב שערי המטבעות לאחר נטישת סטנדרט הזהב והמעבר של 75% מיתרות הזהב העולמיות לארה"ב, הלך והחריף. הוא גרם בסופו של דבר ל"שפל הגדול", לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ולמלחמת העולם השנייה.

לאחר מלחמת העולם השנייה חזר הזהב בדלת האחורית דרך הסכמי ברטון וודס, שקיבעו את כל המטבעות לדולר ואת הדולר לזהב במחיר קבוע של 35 דולר לאונקיה. זאת בדמות התחייבות של ארה"ב למכור לבנקים מרכזיים זהב במחיר הנ"ל. אך כללי "ההמרה המוחלטת", קרי ההתחייבות להמרת שטרות הכסף לזהב, שהייתה פתוחה לכל אזרח, לא חודשו.

ב-1971 ביטל הנשיא ניקסון באופן חד צדדי את הסכמי ברטון וודס שכן הדולר איבד מערכו והחלה "ריצה על הזהב" שבמרתפי האוצר האמריקאי, שעה שזה הפך לזול ב-35 דולר לאונקיה. לאחר ביטול הסכמי ברטון וודס נוידו כל שערי המטבעות זה כנגד זה, וכאן נכנס לתמונה ה"שילוש הבלתי אפשרי".

אז מה קורה בישראל?

המציאות הישראלית נראית בערך כך: לישראל זורמת כמות גדולה של מטבע חוץ. המקור לזרימה הוא הדפסת הכסף המסיבית של הבנקים המרכזיים והמסחריים בארה"ב ובאירופה. חלק מים הדולרים הזה מגיע לישראל בעיקר, אך לא רק, דרך תעשיית ההייטק בצורת אקזיטים, מרכזי פיתוח והשקעות - וכן דרך רכישות נדל"ן של תושבי חוץ. אם לא די בכך, גם יצוא הגז הביא לזרימה של דולרים או להקטנת הוצאתם.

מדד תשומות הבנייה ומדד מחירי הדיור

וכאן נכנס לתמונה בנק ישראל. נוכח ים הדולרים המבקש להיות מוחלף לשקלים, יכול הבנק המרכזי לאפשר למחיר השקל להגיב באופן חופשי, מה שיגרום למטבע להתחזק בשיעור בלתי ידוע. מסיבות ברורות - על מנת למנוע פגיעה קשה ביצוא וכן בשוק הייצור המקומי, הבנק החליט להגן על השקל, בהתאם ליסוד מס' 3 של השילוש הבלתי אפשרי.

כדי למתן את זרימת הדולרים, או לפחות לא לעודדה, נאלץ הבנק המרכזי בישראל להוריד את הריבית לאפס כמו הבנקים המרכזיים הגדולים, בהתאם ליסוד מס' 1 של השילוש הבלתי אפשרי. במקביל שימר הבנק תנועות חופשיות של הון לתוך ישראל, בהתאם ליסוד מס' 2 של השילוש הבלתי אפשרי. הלחץ המצטבר של תנועות ההון החופשיות, שחשף את המשק לים הכסף שיצרו הבנקים המרכזיים והמסחריים בעולם, ביחד עם המלחמה על שער השקל, אילצו את בנק ישראל לרכוש באופן מסיבי דולרים בשוק. אך מנין לבנק ישראל שקלים לשלם בתמורת הדולרים? ממכונת הדפוס, כמובן.

בשנת 2008, לפני שהנגיד הקודם סטנלי פישר החל במדיניות רכישת המט"ח, עמדו היתרות על כ-28 מיליארד דולר. בסוף חודש דצמבר 2017 הן עמדו על 113 מיליארד דולר. רוב הפער של כ-80 מיליארד דולר הוא שקלים שהבנק המרכזי הדפיס ורכש באמצעותם את הדולרים. ריבית האפס וחלק מהשקלים שהודפסו חזרו לשוק המקומי כאשד שוצף שהעלה מחירים של מוצרים רבים אך בעיקר של שוק הנדל"ן, אשר המחירים בו עלו בכ-130% מאז 2008.

עשור חלף, ולמרות כל המאמצים והררי הדולרים בנק ישראל אינו נמצא במקום טוב יותר מאשר במארס 2008 כאשר הכריז כי "לאחר בחינה מעמיקה שנערכה בבנק בחודשים האחרונים, החליט הבנק להגדיל את יתרות המט"ח לרמה שבין 35 ל-40 מיליארד דולר, לעומת כ-28 מיליארד כיום. ...לנוכח צורכי המשק, על רקע הצמיחה המהירה בתוצר בשנים האחרונות, והשתלבותו ההולכת וגדלה של המשק בכלכלה העולמית ובמערכת הפיננסית הגלובלית".

יתרות המט"ח של ישראל במגמת עלייה

קרב שאין לו מנצחים

הניסיון להילחם בשילוש הבלתי אפשרי, בהצהרות ובמעשים, נחל כישלון. כפי שהתברר היטב בחודש שעבר, לבנק ישראל אין בפועל שליטה של ממש על הכלי המרכזי שיש לכאורה ברשותו, שערי הריבית, וגם ניסיונו לשלוט על שער החליפין גובה מחיר גבוה ומתמשך.

וכך, נכון לרבעון הראשון של 2018 גדלו חובות משקי הבית בישראל ל-536 מיליארד שקל, כפול מרמתם בדצמבר 2007, וחובות המגזר העסקי גדלו לכדי 888 מיליארד שקל. חוסר השליטה על שער הריבית, הנמצאת ברמה אפסית זה עשור, גובה מחיר כבד מחלקים גדולים באוכלוסייה, ובעיקר מהחלשים ומהצעירים ועוד ישפיע עליהם ועל המוסדות הפיננסיים, נותני האשראי, לשנים הרבה.

חובות משקי הבית של ישראל במגמת עלייה

בנק ישראל היה צריך להכיר במציאות. אם בארה"ב גרמה מדיניות הריבית האפסית לחבלות קשות אשר המשק והחברה האמריקאיים לא יוכלו להשתחרר מהן ללא משבר מסיבי, את המשק הישראלי הקטן מדיניות כזאת יכולה להרוס גם חברתית. מנגד, מובן החשש כי תנועה חופשית של שער החליפין עלולה לגרום לסעודיזציה של המשק, קרי להרס מוחלט של הייצור המקומי ושל היצוא.

תומכי פיחות השקל צודקים בטענתם כי מדיניות הבנק המרכזי כיום מסבסדת את היצרנים המקומיים ואת מתעשרי האקזיטים, שכן הם מקבלים יותר שקלים על הדולרים שלהם ממה שראוי היה לולא ההתערבות בשער החליפין, וזאת על חשבון כלל הציבור שממנו נמנע יבוא זול.

מנגד, חסידי ייסוף המטבע אינם יכולים באמת להעריך מתי ייסוף כזה יגיע לאיזון. האם השער יתייצב על 3.25 שקלים לדולר, או אולי דווקא על 1.80 שקל לדולר? ומכאן חוסר הידיעה, או יותר נכון ההימור - מה יגרום השער הזה לכל הייצור המקומי ולכל תעשיות היצוא, כולל ההייטק.

על מה לוותר? הפתרון הריאלי היחיד

לעניות דעתי, הפתרון הריאלי היחיד שנותר, עד שישתנו הנסיבות הבינלאומיות, הוא לוותר על תנועות ההון החופשיות. ויתור כזה יכול שיהיו לו פנים שונות, כמו למשל משטר של שערים שונים, מיסוי של תנועות ההון לפי מקורן וייעודן, ועוד.

כל עוד ים הדולרים והאירו הבינלאומי לא יגלה סימני שפל של ממש, הלחץ על שער השקל לא ייעצר, ובנק ישראל לא יקבל בחזרה לידיו את השליטה הקריטית על שער הריבית. נוכח המדיניות של השווקים הפיננסיים הבינלאומיים ועד שזו תיפסק, רק ויתור על התנועה החופשית של ההון יאפשר לבנק ישראל להחזיר לעצמו את השליטה בריבית ויאפשר לו לסגת ממדיניות הריבית האפסית, אשר אם תימשך לאינסוף, תביא בסופו של דבר לתוצאות בלתי צפויות ומאוד בלתי רצויות אשר את חלקן ניתן לראות כבר היום במשבר הדיור המתמשך. 

תגובת בנק ישראל: בנק ישראל מודע כמובן לתיאוריית "השילוש הבלתי קדוש" המוזכרת במאמר - תיאוריה בסיסית הנלמדת בקורס מאקרו כלכלה לתואר ראשון - וגם לתיאוריות מתקדמות ומורכבות יותר. המציאות, עם זאת, מעט יותר מסובכת, ובמסגרתה מפעיל בנק ישראל מספר כלים (הריבית המוניטרית, התערבות בשוק המט"ח, הכוונה לעתיד) כדי להשיג את מטרותיו על פי חוק (במאמר, שעניינו הוא המדיניות המוניטרית בישראל, לא מוזכר ולו פעם אחת יעד האינפלציה, שהוא היעד העיקרי שאותו מכוונת המדיניות להשיג). במקביל, הבנק מגדר את הסיכונים הנובעים מהמדיניות באמצעות שימוש בכלים מקרו יציבותיים, שבישראל באו לידי ביטוי בעיקר במגבלות על שוק המשכנתאות. במציאות המסובכת שבה פעל בנק ישראל, שכללה בין השאר כלכלה עולמית מקרטעת בעקבות המשבר העולמי, מדיניות מוניטרית אולטרה מרחיבה של הבנקים המרכזיים העיקרייים, ותגובה איטית מאוד של היצע הדירות לגידול בביקוש, התמהיל של כלי המדיניות השונים תרם תרומה משמעותית למצב המקרו כלכלי הטוב של המשק.

בנק ישראל ימשיך לשקול לעומק את ההשלכות השונות של צעדי מדיניות אפשריים בבואו לקבל החלטות מדיניות. במאמר לא נשקלו לעומק ההשלכות של המלצת המדיניות העיקרית שבו - סגירת המשק הישראלי לתנועות הון, 20 שנה לאחר הליברליזציה בתנועות ההון שהייתה לה תרומה משמעותית לצמיחה בכלל ולתעשיית ההיי-טק בפרט.

■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

בניין תאגיד השידור בירושלים / צילום: יח"צ

ארגון העיתונאים להנדל: פעל כדי לאפשר למועצת התאגיד לחזור ולפעול

מועצת התאגיד נעדרת קוורום ולכן לא יכלה לאשר את התקציב השנתי עד סוף נובמבר, כפי שנדרש בחוק ● ארגון העיתונאים מבקש משר התקשורת להתערב ולפתור את התסבוכת שנוצרה

בנימין נתניהו. אי דיוקים בנאום / צילום: Associated Press, Alex Kolomiensky

מאמצות את הטרנד? מהדורות הטלוויזיה קיימו בדיקת עובדות לנאום נתניהו

חדשות 13 שידרה לאורך נאומו של נתניהו שקופית ובה הטענות שהעלה מול העובדות ● בחדשות 12 הוסיפה קרן מרציאנו עובדות שנתניהו "שכח" להתייחס אליהן ● האם חברות החדשות בטלוויזיה צועדת בעקבות העיתונות הכתובה, ויתחילו להזהיר מפני אמירות לא מדויקות של אנשי ציבור?

עמיר פרץ, העבודה / צילום: יח"צ

האם אהוד ברק כבר דרדר את העבודה מתחת לאחוז החסימה?

פרץ מתעקש שהוא לא הראשון שהוריד את העבודה מתחת לאפס. היסטוריה או פנטזיה? ● המשרוקית של גלובס

יאיר לוינשטיין, אלטשולר שחם / צילום: איל יצהר, גלובס

אלטשולר שחם פורשת מהמירוץ לרכישת הלמן אלדובי

הפרישה, "לאור התארכות המשא ומתן והמידע אודות מגעים שמקיימת הלמן אלדובי עם מציע נוסף" ● אלטשולר שחם: "המחיר המוצע על ידי המציע השני איננו משקף את שוויה של הלמן אלדובי"

עובדי סלאק מצטלמים עם העוברים ושבים מחוץ לבורסת ניו יורק ביום ההנפקה ביוני 2019 / צילום: Shutterstock

הכישלון של סלאק במאני טיים הפך להיות ההזדמנות של סיילספורס

מגפת הקורונה הייתה עשויה הייתה להיות הטריגר לזינוק של סלאק, אך החברה לא הצליחה למנף את המעבר לעבודה מרחוק כדי לפרוץ קדימה ● אחת הסיבות לכך הייתה תחרות עזה מצדה של מיקרוסופט, שכעת תצטרך להתמודד עם תחרות קשה יותר מצדה של סיילספורס

בניין המשרדים (במרכז התמונה) ברחוב חיים הזז 16-18 בתל אביב / צילום: GRIFFING AERIAL PHOTOS

קבוצת רכישה קנתה בניין משרדים בשיכון דן ב-37 מיליון שקל

המוכרת היא חברת רמות אופיס שבשליטת איציק ברוך, ישראל לוי ואליאב מימון ● את קבוצת הרכישה ארגנה גבע נדל"ן

האקרים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ההאקרים שפרצו לשירביט ממשיכים להדליף מסמכים רגישים

בעקבות מתקפת הסייבר החמורה על שירביט תזמן ועדת המדע של הכנסת את חברות הביטוח לדיון בנושא ב-7 בדצמבר ● הבוקר פורסם מאגר שלם ובו 326 מסמכים של לקוחות ● שירביט ללקוחות: "בבדיקה הראשונית עולה שאין במידע שנגנב כדי לגרום נזק ללקוחות החברה"

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

הקואליציה דוהרת לבחירות, אבל הקיצוץ בשכר השרים והח"כים נבלם, והגירעון יגדל ב-9 מיליארד שקל

יוזמות של האוצר להפחתות והקפאות שכר לנבחרי ציבור עומדות לרדת לטמיון • אחת טורפדה בידי השר אלקין, חברו של כ"ץ למפלגה, והובילה לעימות חריף בין השניים • היוזמה השנייה נראית קלושה מרגע לרגע לאור המצב הפוליטי

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בת"א: קבוצת דלק צנחה ב-11%, אלקטריאון ב-5.2%

מדד ת"א 35 נסוג ב-1.5% ומדד ת"א 90 ירד בכ-2.1% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל ● מדד הנפט והגז בלט בירידה של 4.8% ● חברת בי.ג'י איי של רמי לוי וחברת טעמן נבחרה על ידי הנאמן לנכסי אי.די.בי כרוכשת עבור ישראייר

מעצר מסתננים / צילום: רויטרס

עתירה: לבטל את מדיניות "אי ההרחקה" ולהחזיק מסתננים מסוכנים במעצר עד להרחקתם

המרכז למדיניות הגירה ישראלית, יחד עם תושבי דרום ת"א, עתר נגד החלטות ביה"ד למשמורת לשחרר מסתננים שהורשעו שוב ושוב בעבירות חמורות ● בצעד תקדימי, העתירה תוקפת גם את חוקיות מדיניות "אי ההרחקה" לאריתראה ולסודאן של משרד הפנים

בועז כץ, ערן בן שושן ואלון אלרואי, מייסדי ביזאבו / צילום: ביזאבו

קרן אינסייט הובילה השקעה של 138 מיליון דולר בחברת ביזאבו הישראלית

ביזאבו מפתחת טכנולוגיה לכנסים והתמודדה עם ביטול הכנסים הפיזיים בגלל מגפת הקורונה ● למרות זאת, החברה הצליחה להגדיל את השווי פי ארבעה בשנה וחצי בזכות מוצר לכנסים וירטואליים שפיתחה בתוך שלושה שבועות ● חלק מההשקעה שימשה לרכישת אחזקות של בעלי מניות קיימים

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

נתניהו: עוד לא מאוחר מדי, אפשר לעצור את ההידרדרות לבחירות

לדברי ראש הממשלה, גנץ נגרר אחרי לפיד ובנט מסיבות אישיות ● נתניהו התעלם בדבריו מדרישת כחול לבן להעביר תקציב בהתאם לסיכומים בין המפלגות ● גנץ בתגובה: "הפיגוע הכלכלי שאתה עושה באזרחי ישראל בזמן שמגפה כלכלית, רפואית וחברתית משתוללת, מראה שאיבדת את זה"

החיסון של חברת "ביונטק" ופייזר / צילום: אתר החברה

האינטרפול מזהיר מהשתלטות ארגוני פשע על החיסונים לקורונה

על רקע האישור שניתן בבריטניה לשימוש בחיסון לקורונה של פייזר וביונטק, האינטרפול פרסם היום "אזהרה כתומה" שעיקרה חשש מגניבת חיסונים והצעתם למרבה במחיר - וגם מהתחזות מקוונת למי שמוכרים חיסונים תקפים

סניף יינות ביתן. בעיגול: נחום ביתן / צילום: שוקה כהן, רמי זרנגר

הפלונטר של ביתן הולך ומסתבך: "הלוואות סודיות" מ-2017 חושפות את עומק הבור

לגלובס נודע כי הלוואות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מאנשי עסקים פרטיים מוכיחות כי ההסתבכות התזרימית ביינות ביתן החלה כבר לפני שלוש שנים ● שלמה רודב, היו"ר שמינו הבנקים, מתייחס לכספים כהלוואת בעלים, שכן נחום ביתן הזרים חלק מהם לחברה באמצעות חברה בבעלותו

בני גנץ ובנימין נתניהו בהצבעה לפיזור הכנסת / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את פיזורה

מערכת הבחירות לכנסת ה-24 שיצאה לדרך מלווה במתחים קשים בקרב כל סיעות הבית ● רע"מ נמנעה מלתמוך בהצעת החוק של יש עתיד לפיזור הכנסת: "היציאה לבחירות לא תשרת את הציבור הערבי שלנו" ● לפיד: "בממשלה הזו אין מבוגר אחראי" ● אמסלם: "זה ישראל לפני הכל?"

מעבדה שמייצרת בשר מתורבת בסינגפור / צילום: Reuters, Travis Teo

היסטוריה: בשר המיוצר במעבדה יימכר לראשונה בעולם

בשר מתורבת, הגדל במעבדות ללא הרג בעלי חיים, אושר היום למכירה בסינגפור ● החברה הראשונה שתשווק את המוצר היא חברת Eat Just האמריקאית

בשנה החולפת הרחיב בית המשפט העליון את החבות בגין הפצת לשון הרע / צילום: תמר מצפי

משתלם לתבוע? שני שליש מתביעות לשון הרע מתקבלות או מסתיימות בפשרה; הפיצוי הממוצע: עשרות אלפי שקלים

לפי הנהלת בתי המשפט, ברוב תביעות לשון הרע מקבל התובע פיצוי: 48% מהתביעות שהדיון בהן הסתיים בשנה החולפת, התקבלו באופן מלא או חלקי ו-18% הסתיימו בפשרה ● מומחי משפט: "בעידן של רשתות החברתיות, המגמה בבתי המשפט היא חיזוק ההגנה על שמו הטוב של אדם"

האדסון יארדס, מנהטן / צילום: Shutterstock

ההשראה מניו יורק למטרו הישראלי: ממגרש חניה לפרויקט הכי נחשק

האדסון יארדס שבמנהטן נבנה מעל מסילות רכבת, והוא יכול להיות השראה למתחמי הדיפו שייבנו בישראל ● מדור אדריכלות חדש

הצעות החוק לפיזור הכנסת צפויות לעלות בדקות הקרובות / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת

שוב בחירות בפתח? אלו השלבים הבאים בדרך לפיזור הכנסת

הכנסת אומנם הצביעה על פיזורה, אבל מדובר בקריאה טרומית בלבד ● כדי שיהיו בחירות נוספות על הצעת החוק לעבור עוד שלוש קריאות, ולא בטוח שעד אז לא ימצא פתרון לפלונטר הפוליטי ● גלובס עושה סדר בשלבים הבאים בדרך לפיזור הכנסת ה-23

יו"ר נמל אשדוד אורנה הוזמן-בכור / צילום: איל יצהר

אושרה הארכת כהונתה של יו"רית חברת נמל אשדוד אורנה הוזמן-בכור

הוועדה לבדיקת מינויים ברשות החברות הממשלתיות אישרה את הארכת כהונתה של הוזמן-בכור בשנתיים נוספות ● לאחר הארכת כהונתה היא צפויה להיות יושבת הראש לתקופה הארוכה ביותר מאז הקמת חברת הנמל ב-2004