גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה שקורה בפייסבוק ממש לא נשאר בפייסבוק

50 מיליון איש לפחות נפגעו בפריצה הגדולה לרשת החברתית, שנחשפה בסוף השבוע שעבר ● אלא שהחדשות הרעות באמת הן שההאקרים קיבלו גישה לשלל אפליקציות אחרות, שאליהן התחברו המשתמשים באמצעות חשבונם בפייסבוק ● כך נחשף שוב שסוד העוצמה של צוקרברג וחבורתו - החיבור בין הפלטפורמה שלהם לכמעט כל דבר באינטרנט - הוא גם עקב אכילס קטלני ● פרשנות

מי שומר על המידע של משתמשי פייסבוק? שאלה טובה / צילום: shutterstock
מי שומר על המידע של משתמשי פייסבוק? שאלה טובה / צילום: shutterstock

ביום שישי הודתה פייסבוק בפריצה החמורה ביותר שחוותה מאז הקמתה. האקר, או האקרים, הצליחו לנצל חולשה בקוד החברה הקשורה לאפשרות View As, המאפשרת לראות את פרופיל המשתמש כפי שהוא נצפה בידי גולשים אחרים. כך הם שמו את ידם על מפתחות (אסימונים) של 50 מיליון חשבונות משתמשים, המאפשרים להתחבר אליהם גם ללא סיסמה, ובתיאוריה להשתלט עליהם לחלוטין.

כצעד ראשוני פייסבוק ביטלה כליל את פונקציית View As, ונקטה צעדי מניעה כדי להגן על 40 מיליון משתמשים נוספים. אך מה שהפך את המקרה הנוכחי לחמור הרבה יותר מכל פריצה אחרת, היה הגילוי שהיא משפיעה גם על אפליקציות חיצוניות. כלומר, מרגע שההאקר השיג את האסימונים, הוא יכל להתחבר באמצעותם לכל שירות ואתר שבעלי החשבון התחברו אליהם בעבר באמצעות פייסבוק, ובהם ספוטיפיי, טינדר, אינסטגרם, Airbnb, יומנים מקוונים והרשימה עוד ארוכה. הדבר היחידי שידוע בוודאות הוא שחשבונות ווטסאפ לא נפגעו.

בשונה משערוריית קיימברידג' אנליטיקה, לא מדובר על זליגת נתונים שנעשה בהם שימוש לא ראוי, אלא על גניבה של ממש. בפייסבוק מודים כי הם לא יודעים מה היקף הגניבה - באיזה מידע השתמשו הפורצים ולאיזו מטרה - ואינם יודעים להעריך מי עומד מאחורי המתקפה או מה מניעיה.

פרצת האבטחה היא אקורד צורם במיוחד ברצף המכות שסופגת פייסבוק לאורך השנתיים האחרונות. תקציר הפרקים הקודמים: שמה של החברה נקשר בתופעת החדשות המזויפות ("פייק ניוז") ואף התברר שרוסיה השתמשה ברשת החברתית כדי לנסות ולהשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב; לאחר מכן הגיעה שערוריית קיימברידג' אנליטיקה, שבה פרטי משתמשים נשאבו שלא כחוק ונוצלו כדי ליצור פרופילים מזויפים בהתאם לדפוסי ההצבעה של אנשים, ולקדם דרכם קמפיינים פוליטיים; בהמשך דווח על שיתוף מידע עם יצרניות אלקטרוניקה מסין, כמו גם על שורה מהדהדת של טעויות ושגיאות שפגעו בפרטיות המשתמשים, הצפה של תכני שנאה ואלימות ואף שורת מקרי מוות שהתרחשו בעקבות מידע שהופץ במהירות דרך האפליקציות. 

אלו הובילו לגלי משברים נוספים: מצעד מנהלים פורשים ובהם מייסדי וואטסאפ, אינסטגרם ואוקולוס; פתיחת חקירות פליליות ברחבי העולם; זימונו של צוקרברג לשימועים בקונגרס ובסנאט וקנס בגובה 110 מיליון יורו מהאיחוד האירופי בגין מסירת מידע מטעה במסגרת העסקה לרכישת וואטסאפ. היו אפילו קריאות של דמויות מפתח בעולם הטכנולוגי, כולל אחד ממייסדי וואטסאפ בריאן אקטון, לסגור את חשבונות הפייסבוק אחת ולתמיד בשל היחס של החברה לשמירה על פרטיות משתמשיה. עבור פייסבוק מדובר אולי במשברים תדמיתיים בעיקרם, שעשויים לחלוף, אבל הם לא נוצרו יש מאין: הם תולדה בלתי נמנעת של האופן שבו הפלטפורמה תוכננה, עבדה ונוצלה לאורך השנים, בדגש על החיבור בינה לבין אפליקציות ושירותים אחרים.

אי אפשר להתחמק מפייסבוק

אילו הכל היה מתחיל ונגמר באפליקציית פייסבוק ובה לבדה, הפריצה האחרונה הייתה חמורה פחות. ב-2007, כשרק נוצרה בחדר המעונות של מארק צוקרברג בהרווארד, הפלטפורמה הייתה גרסה ראשונית, ילדותית ובמובנים מסוימים תמימה, של רשת חברתית: ממלכה סגורה שבה מתנהלים חיים מקוונים חלקיים של קהילה שקמה ומתהווה.

אך פייסבוק כבר אינה מבודדת משאר העולם, אלא להפך: היא כמו נבגים הנישאים אל שאר מרחבי הרשת, מרושתת ושולחת זרועות לכל מקום. מאז הקמתה החברה שינתה את המיקוד והשאיפות שלה לטובת מטרת-על יומרנית: לשלוט בכל מה שהוא חברתי. הרצון להגיע לכל אדם על פני כדור הארץ דחף את פייסבוק לפתח אפליקציית ווב וסמארטפון מתוחכמות, דינמיות, יצירתיות ומגוונות. פייסבוק הפכה למפתחת (מסנג'ר), רוכשת (וואטסאפ ואינסטגרם) ומשווקת אגרסיבית של אפליקציות חברתיות.

היום פייסבוק היא הנסטלה של הרשתות החברתיות. היא דגנים ודגנים מתחרים, גלידות, קפה, מרקים, חטיפי בריאות ובמבה. היא עוטה על עצמה צורות מגוונות שיוצרות מראית עין של בחירה בין וואטסאפ למסנג'ר, בין פייסבוק לאינסטגרם. אך בסופו של דבר מדובר בחברה אחת בודדה שעוברים דרכה 2.5 מיליארד משתמשים על פני הפלטפורמות השונות - שווה ערך לשליש מאוכלוסיית העולם. לכך מתווספות האפליקציות שרוכבות על גבי הפלטפורמה, היכולת להשתמש בחשבון הפייסבוק כדי להתחבר לרבים משירות הרשת הפופולריים ביותר בעולם, שאינם חלק ישיר מהאקוסיסטם שלה. 

במשך שנים צוקרברג למד ואגר עד שהפך את פייסבוק למכונה משוכללת שמוכרת מודעות. למרות זאת, באפריל, כשהוזמן לשימוע בקונגרס בעקבות אירועי קיימברידג' אנליטיקה, בניסיון להדגיש שחברתו אינה מוכרת מידע אישי, הוא אמר: "כל פיסת תוכן שאתה משתף בפייסבוק נמצאת בבעלותך, יש לך שליטה מלאה על מי שרואה אותה ואתה יכול להסיר אותה בכל עת. בגלל זה בכל יום, בערך 100 מיליארד פעמים ביום, אנשים מגיעים לאחד השירותים שלנו כדי לפרסם תמונה או לשלוח הודעה, הם יודעים שיש להם את השליטה". כל זה טוב ויפה, אלא שצוקרברג התחמק באופן שיטתי מלהגיב לטענת המחוקקים כי פייסבוק אוספת מידע בשיטות חסרות אחריות ובהיקפים לא ראויים, שהיא שכחה את תפקידה כפלטפורמה חברתית חביבה, והפכה ליצור תאגידי חסר שליטה וחסר מנגנוני ויסות עצמי.

פייסבוק אולי לא מוכרת את המידע האישי של משתמשים, אך היא ללא ספק מעניקה אליו גישה קלה. בין היתר היא איפשרה לאינספור אפליקציות חיצוניות ברחבי הרשת למשוך מידע על הגולשים; השתילה כלי ניטור כמו קוקיז ופיקסלים באתרים חיצוניים ששולחים לפייסבוק מידע על פעילות הגולשים על בסיס יומי; אספה מידע מ-8.4 מיליון כפתורי לייק באתרים שונים ועוד כמעט מיליון כפתורי שיתוף. כולם שולחים לפייסבוק מידע בלתי פוסק, שממשיך להיאסף ולהישלח גם אם הגולשים סגרו את הדף וכיבו את המחשב שלהם. מסת הנתונים מסייעת לפייסבוק להעשיר את הפרופילים של משתמשיה ואפילו לבנות "פרופילי רפאים" לאנשים שכלל אין להם חשבון בפלטפורמה. זה השתלם לה: הכנסותיה מפרסום ב-2017 הסתכמו ב-40 מיליארד דולר והפכו אותה לשחקנית השנייה בגודלה בעולם בתחום - לפניה רק גוגל.

אצבעות בסכר שיתקשו לסייע

הכישרון של פייסבוק לבצע מוניטציה מהמידע האישי יושם במשך שנים ללא מהמורות מיוחדות. מדי פעם, בדרך כלל עם פרסום הדוחות הכספיים של החברה, הוזכרה הדרך שבה פייסבוק עושה את הונה - אבל רק השנה הדבר הפך ממש למשבר. מיליוני נקודות הממשק של פייסבוק עם אתרים, אפליקציות, מפתחים ושותפים הפכו לעקב אכילס שלה מבלי שפייסבוק הייתה מודעת לכך. החברה הפכה לארגון מחורר ומנוקב, שמידע נשפך מכל פינה בו.

אחרי משבר קיימברידג' והשיעור הפומבי שהציבור למד על הקלות שבה מעניקה פייסבוק מידע רב ורגיש לאפליקציה חיצונית, הרשת החברתית נאלצה לראשונה להראות לעולם שאכפת לה. היה ברור לפייסבוק שאם היא רוצה להמשיך לאסוף מידע על משתמשים, במיוחד עכשיו כשעיני הרגולטורים נעוצות בה, היא חייבת לדאוג לפרטיות, או לפחות לייצר מראית עין של דאגה כזאת. באפריל הודיעו בחברה שהם בודקים את כל האפליקציות שעובדות עם החברה להבטיח שאף אחת לא קיבלה גישה לא רלוונטית למידע; במאי פייסבוק מסרה שתגביל בחדות את היקף וסוג המידע שהיא תהפוך לזמין עבור מפתחים חיצוניים; לפני שבועיים הכריזה שתרחיב את תכנית הבאונטי של החברה, ותעמיד פרסים כספיים להאקרים שימצאו נקודות תורפה בכל הקשור לעבודה עם שירותים חיצוניים.

אלא שקשה מאוד להאמין שכל האצבעות האלה בסכר יעצרו את דליפות המידע. במשך השנים עמלו צוקרברג והצוות שלו להפוך את פייסבוק למותג-על עשיר וחזק להדהים, שמתיימר לגעת בחייו של כל אדם על פני כדור הארץ. האמצעים כולם כשרים - גם אם זה אומר לרכוש את המתחרים, להעתיק ממתחרים אחרים עד שיהפכו למיותרים, להשתיל את כפתורי הלייק והשיתוף בכל אתר אפשרי, לנתח את פעילות המשתמשים באובססיביות, לסדר ולמכור אותה למרבה במחיר. 

התוצאה היא שפייסבוק הפכה לאימפריה שגדולה מדי בשביל שישות, בהנהגת מנהל צעיר וריכוזי, תשלוט בה. היא מורכבת מטלאים שתפורים בגסות פונקציונלית, אוסף של חלקים שמטרתם להזין אותה בטראפיק ולמכור פרסומות מפולחות, חלקים שגם החברה עצמה לא מצליחה להשתלט עליהם. עם כל הכבוד לסיסמאות היפות על "חיבור אנשים" ו"קהילה", משתמשי פייסבוק הם קודם כל אוסף של נקודות מידע. וכשהמידע הזה דולף, מאחד מאינספור חורים בפלטפורמה, הם מוצאים את עצמם חסרי אונים. 

עוד כתבות

מדף חמוצים ישראלים / צילום: שני מוזס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המיזוג בשוק החמוצים מתקדם: קבוצת יבנה מבקשת מהרשות לתחרות לרכוש את המתחרה בני דרום

המגעים לעסקה נחשפו לראשונה ב"גלובס" ● היקף המכירות השנתי של שימורי יבנה מסתכם בכ-92 מיליון שקל במונחי מכירות קמעונאיות ● אם העסקה תושלם, היא צפויה להוסיף לחברה מכירות בהיקף שנתי של כ-28 מיליון שקל

שבי שמר / צילום: שלומי יצהר

בדרך למיזוג? אגוד במגעים לרכישת תיק אשראי לרשויות מקומיות מדקסיה ודיסקונט

רשות התחרות אישרה את בנק אגוד כרוכש פוטנציאלי של תיק האשראי, שהרשות הכריחה את דיסקונט ואת דקסיה למכור על מנת שתתיר להם להתמזג ● אגוד בעצמו נמצא במאבק משפטי על מיזוגו לתוך מזרחי טפחות

אוהד דנוס / צילום: איל יצהר, גלובס

ירידה של 8% במחירי הדירות בתל אביב בתוך שנה? המדד שמראה כי המחירים בסך הכול יציבים

לפי מדד מחירי הדיור של יו"ר לשכת השמאים לשעבר אוהד דנוס, המחירים בשוק הדיור בישראל בסך הכול יציבים - חוץ מאשר בעיר אחת: תל אביב ● פרשנות

חווה לגידול קנאביס בצפון הארץ/  צילום: רויטרס

חומר אש: שתילי הקנאביס שנשרפו לחברת קאנומד במושב משואה כילו 30% מערך המניה

השריפה בחוות הגידול של החברה במושב בבקעת הירדן, שנגרמה ככל הנראה מקצר חשמלי במתקן הגידול, השמידה את 180 צמחי הקנאביס הרפואי שנשתלו במקום

צפון אמריקה בסטיישן

צפון אמריקה בסטיישן, שבוע 30 ואחרון: המקום שבו היבשת נגמרת

המסע שלנו, שהתחיל בקצה הדרומי ביותר של אמריקה לפני כמעט שמונה חודשים, הגיע לשלב הסיכומים ● מה למדנו ומה ניקח איתנו הלאה מהטיול הארוך שלנו

תנינים על הראש / צילום: נגה אלורו

צלילים צבעוניים וקסם של תנינים

לא מוכרחים להיות ילד כדי להשתתף וליהנות מהקסם שנוצר במופע "תנינים על הראש" של תזמורת מארש דונדורמה

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר

אי.די.בי לבעל השליטה אלשטיין: הזרם 140 מיליון שקל כדי להימנע מהערת "עסק חי" בדוחות

אי.די.בי דורשת מאלשטיין הזרמה מיידית של 70 מיליון שקל למימון הלוואת המוכר שהתחייבה להעניק במסגרת מכירת 4.99% ממניות כלל ביטוח לאיל לפידות ● הערת "עסק חי" בדוחות עשויה להוות טריגר לדרישת פירעון מיידי על ידי מחזיקי האג"ח

הארלי LIVEWIRE / צילום: יחצ

טסלה על שניים: מהפכת הרכב החשמלי היוקרתי מחלחלת גם לכלים דו-גלגליים

האופנועים החשמליים מציעים חיסכון רב בעלויות, אפס זיהום אוויר ואפס רעש - ובכל זאת מצליחים לסובב אחריהם את הראש ברחוב

יאיר לפיד  / צילום: איל יצהר, גלובס

לפיד יתקשה להאמין, אבל בן גוריון ובגין הסתדרו גם בלי שריוּן לראש הרשימה

במפלגות של היום, שבהן כמעט לא מערערים על סמכות המנהיג, מי זוכר איך נראו התנועות של פעם ● מנהיגי מפא"י וחרות, בניגוד לגנץ, לליברמן וללפיד, היו חשופים לתחרות מהרגע הראשון ● את עמדתם הם השליטו במאבק, לא דרך סעיפים בתקנון ● המשרוקית של גלובס

אביחי סטולרו / איור: גיל ג'יבלי

השותף השקט: איך הפך פעיל שוק ההון המסתורי אביחי סטולרו לשותף של רפאל בחברת מל"טים

הוא נע בתזזיתיות בין אין-ספור תחומי פעילות, חובר בקלילות מעוררת פליאה לאנשי עסקים בכירים ויותר מכל סולד מחשיפה תקשורתית ● אביחי סטולרו הפתיע את השוק כשצלח את כל המכשולים והפך יחד עם רפאל לבעלים של חברת המל"טים אירונאוטיקס, ועדיין נדמה שבסיפור שלו יש יותר סימני שאלה מתשובות

שלמה רודב / צילום: רמי זרנגר

מחיקות הענק של בזק יובילו את החברה לגירעון בהון העצמי; המניה צנחה 50% בשנה האחרונה

ההחלטה על הפחתת שווי הפעילות של פלאפון תביא למחיקה של 951 מיליון שקל בשווייה של חברת הסלולר בספרי החשבונות של בזק ● ברשות ני"ע הודיעו לבזק כי לא נוצרו התנאים להכרה בנכס מס בסך 1.2 מיליארד שקל, שנבע לחברה כתוצאה מרכישת מניות yes מידי אלוביץ'

עין רקת/ צילום: יותם יעקובסון

עין נון: אתר חדש, או יותר נכון מחודש, ליד הכנרת

בתחילת החודש נפתח למטיילים האתר המחודש בעין נון, פינת חמד ליד הכנרת ● מה הרווחנו מהחידוש, מה הפסדנו, ולאן יכולים לברוח הרומנטיקנים שרוצים לטבול במעיין פחות "מהונדס"?

משה מנור, מנכ"ל פרוטליקס / צילום: יחצ

עם הערת עסק חי וחוב של 58 מיליון דולר: פרוטליקס בוחנת אופציות "לצורך מקסום הערך לבעלי המניות"

החברה, המתמקדת בפיתוח תרופות חדשות, מציגה הפסדים כבדים מפעילותה ותזרים שלילי מפעילות שוטפת ● מאז השיא ב-2014 איבדה המניה כ-90% מערכה

 בניין בנק ישראל \ צילום:Shutterstock ס.א.פ קרייטיב

בנק ישראל לא צריך ולא יכול להילחם נגד מגמות השוק

האירועים הכלכליים של השבועיים האחרונים - ובראשם הפיחות המשמעותי והפתאומי של היואן הסיני מול הדולר האמריקאי והייסוף בשער החליפין של השקל מול אותו דולר - מעלים כמה שאלות ● האם מלחמת הסחר עלתה מדרגה? איך זה קשור אלינו? ולמה בנק ישראל לא מתערב במסחר במט"ח?

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכל" / צילום: רויטרס

המנכ"לים זונחים גישת מילטון פרידמן והתכונות הנדרשות ליזם: מה קרה השבוע בהייטק

חברות ההייטק הגדולות בעולם היו שותפות לגיבוש ההצהרה על כך שהרווח אינו הדבר היחיד שחשוב, הדברים האפלים במרקטפלייס של פייסבוק, והתפקיד החדש של מפקד 8200 לשעבר ● כל מה שהיה השבוע בתעשיית ההייטק

רוברט בוקביץ' / צילום: יח"צ

"בישראל האופן ספייס שלנו רועש יותר": מייסד רשת חללי העבודה המשותפים הגרמנית מתכונן להתרחבות

רוברט בוקביץ', המייסד והמנכ"ל של רשת חללי העבודה המשותפים הגרמנית rent24, כבר פתח 60 סניפים בעולם, מהם אחד בתל אביב, ובקרוב ישיק כאן מרכז שני ● "הגמישות מתאימה לא רק לסטארט-אפים אלא גם לענקיות כמו אמזון"

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא צרפת עמנואל מקרון בוועידת הG7־ בצרפת / צילום: רויטרס

השבוע בשווקים: עיני השוק מופנות לפסגת ה-G7 והודעת הריבית של בנק ישראל

פסגת ה-G7 כבר סיפקה הבוקר כותרות מצד הנשיא טראמפ לגבי ההסלמה ביחסי הסחר מול הסינים ● עיני השוק נשואות לתגובות נוספות בנושא מתיחות הסחר לאחר הדרמה בסוף השבוע האחרון ● בנק ישראל יכריז על גובה הריבית ביום רביעי וצפוי להתקפל מהכוונה להעלות ריבית בטווח הקרוב ● התחזית השבועית של "גלובס"

אילהאן עומאר  ורשידה טלייב / צילום: רויטרס

בדרך למשבר עם ארה"ב? ישראל קפצה לתוך מלכודת

ערב שנת בחירות דרמטית בארה"ב, כאשר כל הסקרים חוזים תבוסה לטראמפ, התנהלות לקויה להדהים בירושלים מפילה את ישראל אל מלכודת של נרטיבים: היא עכשיו גזענית בגלל ההחלטה לאסור את כניסתן של שתי צירות קונגרס מוסלמיות ● נתניהו שכח את המטרייה והמעיל כאשר נכנס אל סופת הוריקן צפויה מראש

זהב/ צילום: Reurets, Toru Hanai

מחפשים אלטרנטיבה לכסף? יש נכס שעומד להיות נדיר אף יותר מזהב

בשנים האחרונות קונה לעצמו הביטקוין יותר ויותר מאמינים הרואים בו נכס הגנה מפני משבר, בדומה לזהב ואפילו יותר ● אילו תכונות משותפות לשניים, מה מבדיל ביניהם ומה עשוי לגרום לשווי השוק של המטבע הדיגיטלי לזנק מעשרות מיליארדי דולרים ליותר מ-2 טריליון דולר ● חלק שני ואחרון על האלטרנטיבות לכסף שמאבד את ערכו

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון /צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ

נתניהו ראש הממשלה שכח את סגולותיו של נתניהו שר האוצר

ראש הממשלה אריאל שרון ידע מה שאתה לא רוצה לדעת: שהצלחה של שר אוצר היא הצלחה של ראש ממשלה, וכישלונו של השר הוא כישלונו של הראש ● כך, כישלונו של כחלון כשר אוצר הוא גם כישלונו של נתניהו ● פרשנות