משה כחלון / צילום: יוסי אלוני
1.
איך קרה שמשה כחלון שרואה עצמו כשר האוצר הכי חברתי והכי מבין ללב הציבור הרחב ש"נדפק" ממהלכי השלטון בעבר - מאפשר ועדת איתור שחקקה על דיגלה, כמובן שבאופן לחלוטין לא רשמי, את הסיסמה "רק לא סלינגר"?
איך קרה שהשר שהתגאה כל כך בזה שהוא בא לתקן את עוולות קודמיו, שמבין ללב הציבור הרחב, שמנסה ומתאמץ להוריד מחירים, לתמוך בזוגות הצעירים, להגביר את התחרות בבנקאות ובפיננסים בכוונה להקל על העול הכבד המוטל על הציבור - מוכן לקבל ולמנות חברים לוועדת איתור שמלכתחילה מחפשת מישהו הרבה פחות צרכני "עם הרבה פחות סטרואידים", שבזה מאשימים את דורית סלינגר המנהלת היוצאת?
איך קורה שכחלון, ששואף לדבריו להקיף עצמו באנשים עצמאיים, יצירתיים, לא נכנעים, שעיקר פועלם למען כל אלה שנזנחו מאחור - מוכן לבחור במישהו שתכונותיו טובות, שהידע שלו לא נתון לספק, שיכולות הניהול שלו במערכות גדולות בדוקות - אבל קיים ספק גדול אם יש לו יכולת עמידה מול שוק הביטוח התאוותני והיצרי, ממנו יצא. שיש שאלה אם קיים בו המנוע הפנימי לתיקון עוולות ביטוחיות - אחרי שידע והתמחה בחיזוקן בהיותו מנהל בעולם הביטוח?
איך קורה שכחלון, שהקים במו ידיו, תוך שהוא מנהל מלחמה קשה כלכלית ופוליטית, את רשות שוק ההון, רק כדי להגביר את עצמאות הרגולציה למען מטרה ציבורית אחת: לא עוד דיכוי צרכני הביטוח על ידי בעלי חברת הביטוח, המנהלים, הסוכנים והפקידים - ואחרי שתמך ואישר את כל המהלכים של סלינגר ואף התגאה בהם מוכן לאפשר למנכ"ל שלו, ראש ועדת האיתור שי באב"ד, לשאול מועמדים שאלות שבודקות את הנכונות וההשתוקקות שלהם לעצמאות ולריצה לתיקון עולם הביטוח הישראלי המעוות? איך קורה שמועמדים שהראו נכונות להילחם עצמאית - איכשהו נפלו מהרשימות?
2.
משה כחלון נשמע אומר שהפרופיל המועדף עליו הוא שילוב בין מי שהיה בשירות המדינה ונגע ברגולציה ויש לו גם ניסיון וידע בעולם העיסקי. לפחות אחד מהשמות המוזכרים - ואילו שאפשר שיתווספו - אכן היה גם פה וגם שם. נגע פה, נגע שם. קבע רגולציה וגם התמחה, כמו כל חבריו בביטוח, להחליק אותה לטובת החברה. האם די בזה? האם די בניסיון, במאור הפנים, ברצינות, בידע, או שחובה שתהיה דמות עצמאית, לוחמת, שמוכנה ומסוגלת לעמוד בפני בעלי השררה בעולם הביטוח, שמחכים ומייחלים כבר כמה שנים לרגע של חולשה.
ראוי לכחלון, בבואו לבחור את המועמד המועדף, לתת תשומת-לב רבה לעניין הסיני ההולך וגובר ברכישת חברות ביטוח ישראליות עתירות הון ולאינטרס של בעלים ומנהלים ישראלים למכור את חברות ביטוח לתאגידים סינים, במחירים סיניים. גבוהים. כחלון וסלינגר עצרו את להט המכירות באופן עצמאי אפילו בלי שפנו לתירוץ הביטחוני. האם המנהל הבא של רשות שוק ההון יהיה מסוגל לעמוד בפני הבוסים שלו בעבר ולהמשיך למנוע את מכירת החיסול שתתחיל בהפניקס, תעבור לכלל ביטוח, ואחריה מי יודע מי עוד?