יונה פוגל / צילום: אביב חופי
מאז שהצטרפה חברת האנרגיה פז נפט לבורסה בסוף שנת 2006, היא נתפסה בדרך-כלל בעיני המשקיעים כחברה סולידית ויציבה. הנהלת פז ודירקטוריון החברה פעלו כתף אל כתף כדי להוציא לפועל את האסטרטגיה שגיבשו בהתאם לקו שהתווה להם בעל השליטה בחברה עד לפני כשנתיים, צדיק בינו. חילוקי דעות, במקרה שהתעוררו בין גורמים שונים בהנהלת החברה, נסגרו "בתוך הבית", והשקט התעשייתי שייצרה פז תחת שליטתו של בינו, נשמר גם לאחר עזיבתו את החברה.
ואולם אותו שקט החל להיסדק בחודשים האחרונים, וכעת התפרץ במלוא העוצמה עם התפטרות יו"ר הדירקטוריון של פז, יצחק עזר, שחשפה חילוקי דעות קשים בינו לבין הנהלת החברה בראשות המנכ"ל יונה פוגל, וכן בין עזר לבין חלק מחברי הדירקטוריון. במכתב ההתפטרות שפרסם עזר הוא חשף מחלוקות מהותיות בינו לבין ההנהלה וחלק מחברי הדירקטוריון "על דרך ניהול החברה, המבנה הארגוני שלה וכן ביחס לאסטרטגיה העתידית".
מנגד, שיבח אתמול המנכ"ל פוגל את חברי הדירקטוריון, ובהתייחס לחילוקי הדעות בינו לבין עזר לגבי התנהלות החברה, ציין כי "פז היא חברה מורכבת והגיוני שיהיו בה דעות שונות, אבל החלטות שמתקבלות צריך ליישם".
בינו עזב ופוגל נעשה יותר עצמאי
ככל הידוע, עיקר המחלוקות בין עזר לפוגל נגעו לעתיד פעילות בית הזיקוק באשדוד בו מחזיקה פז וכן להתנהלות הפיננסית השמרנית של פז, המתאפיינת במינוף נמוך יחסית ושלפי חלק מהגורמים המכירים מקרוב את עסקיה, יכולה להגדיל את היקף חלוקת הדיבידנדים למשקיעים.
זאת, למרות שבסוף שנת 2016, אחרי עזיבתו של בינו, דירקטוריון פז אימץ מדיניות לחלוקת דיבידנד בשיעור של 70% מרווחיה הנקיים השנתיים הראויים לחלוקה, כשכל חלוקת דיבידנד תהיה כפופה להחלטה נפרדת של הדירקטוריון.
חילוקי הדעות בין עזר לבין פוגל התעוררו לאחר שהשניים שיתפו פעולה במשך שנים ארוכות תחת שליטתו של בינו - עזר עם הצטרפותו לדירקטוריון החברה ב-2005, ופוגל שהגיע ב-2007. לא מן הנמנע כי הדומיננטיות של פוגל כמנכ"ל הקשתה על עזר להתוות מדיניות בפז מאז מכר בינו את מניותיו בחברה.
כמו במקרים אחרים של פרידה מבעל שליטה, גם בפז נראה כי יציאתו של בינו מהחברה, שנעשתה בצורה חלקה באמצעות מכירת מניות בשוק, הובילה לחיזוק העצמאות של הנהלתה בראשות פוגל, שגם קודם לכן נתפס בשוק כמנהל דומיננטי, שמכתיב צעדים משמעותיים בניסיון להגדיל את הצמיחה.
מאז עזב בינו את החברה, המשיכה פז בפיתוח פעילותה, עם מהלכים שמטרתם לשמור על החברה כמובילה בישראל באספקת מוצרי דלק, הובלה בתחום ענף חנויות הנוחות yellow, השבחת נכסי נדל"ן, העמקת הסינרגיה בין הפעילויות, פיתוח והרחבת שירותים ומוצרים נוספים ועוד.
זינוק של 23% מאז השפל
עיקר פעילותה של פז מתרכז בהפעלת רשת תחנות דלק לצד רשת חנויות נוחות ובהפעלת בית הזיקוק באשדוד. בנוסף היא פועלת גם בתחומים תעשיתיים משיקים, בהם ייצור שמנים לתעשייה ולרכב, ייצור מוצרי איטום ועוד.
בכל הנוגע לבית הזיקוק, נראה כי הגישה של פוגל אופטימית יותר מזו של עזר בנוגע לערך שהוא יכול לייצר לפז. בעוד פוגל מזהה את הפוטנציאל הגלום בבית הזיקוק בשנים הקרובות, במהלכן תוצאותיו צפויות להשתפר בזכות שינוי בתנאי שוק (בעיקר תקן חדש הנוגע למזוט ימי) ולאחר השקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים בשיפוץ שניים ממתקניו, עזר רואה שבשנים האחרונות תוצאותיו התאפיינו בתנודתיות גבוהה יחסית. במבט קדימה לא מן הנמנע כי גם עלו חששות מהשפעות אפשריות של מעבר עולמי לשימוש באנרגיה ירוקה על חשבון תיפקוד בית הזיקוק.
מניית פז, הנסחרת כיום סביב רמות השיא שלה (היום נסחרה בעליות של כ-0.5%-1%), התחזקה בשנה האחרונה בכ-7%, ומשקפת לחברה שווי של כ-5.8 מיליארד שקל. זאת לאחר שבחודש יולי האחרון הגיעה המניה לנקודת שפל של שלוש השנים האחרונות, ומאז השלימה קפיצה של 23%.
מצידו של עזר, למרות ההאשמות הקשות ששטח במכתבו, ייתכן ומהלך ההתפטרות היה צעד מחושב, רגע לפני אסיפת בעלי המניות המתוכננת בהמשך החודש (16.10), בה צפוי להשתנות הרכב הדירקטוריון, במה שהיה עשוי להוביל להדחתו מתפקיד היו"ר. עזר יצא גם נגד דרך התנהלות החברה בנושא זה וטען כי "לדעתי, הדרך שבה ניהלה ועדת המינויים של הדירקטוריון את בחירת המומלצים על ידיה, מעלה שאלות כבדות ביחס לממשל התאגידי הנוהג בחברה".
מועמדי פז מול מועמדי המוסדיים
בעלי מניות פז, שכיום כוללים בעיקר שורה של גופים מוסדיים המחזיקים יחד בכ-61% מהמניות, יתבקשו לבחור שלושה מבין שישה מועמדים להצטרף לדירקטוריון, כשמול מועמדים שהציעה החברה המליצו כמה גופים מוסדיים על מינוי מועמדים אלטרנטיביים, מרביתם בעלי ניסיון ניהולי משמעותי שיאפשר להם לכהן גם בתפקיד יו"ר.
המועמדים עליהם המליצו הגופים המוסדיים הם עודד גילת, עליו המליץ מיטב דש, שיתמודד לתפקיד דח"צ מול שאול צמח אותו הציגה פז, אליעזר שקדי, בהמלצת ילין לפידות, שיתמודד על תפקיד דירקטור מול איציק צאיג, ואריק שטיינברג בהמלצת מנורה מבטחים, שיתמודד עם תפקיד דירקטור בלתי תלוי מול פרופ' יחזקאל (חזי) אופיר.
נראה כי לא חשוב מי מבין המועמדים ייבחר, ומי מהם ימונה לתפקיד היו"ר, כדי להחזיק מעמד בתפקיד מחד, ומנגד לשמור על עצמאות הדירקטוריון ויכולת קבלת ההחלטות שלו, מערכת היחסים שלו עם הנהלת פז ופוגל בראשה תהיה מורכבת, וגם אם ירצה לאמץ שינויים בדרך ההתנהלות, אלה יידרשו להתבצע במתינות.
בסיכום המחצית הראשונה של השנה הציגה פז עלייה של 30% בהכנסותיה, שהגיעו ל-6.7 מיליארד שקל וזאת בתמיכת העלייה במחירי הנפט וכן בזכות שיפוץ תקופתי שבוצע בבית הזיקוק שלה בתקופה המקבילה אשתקד.
ואולם, בשל שחיקת מרווח הזיקוק, השפעות מט"ח והגנות מלאי, הרווח הגולמי והתפעולי שלה נשחקו והרווח הנקי שלה צנח כמעט ב-50% והסתכם ב-166 מיליון שקל.
הרווח הגולמי והתפעולי המנטרל השפעות של הגנות מלאי והשפעות חריגות נוספות היו במגמה חיובית וכך גם הרווח הנקי.
המאבק על זהות היו"ר הבא של פז מגיע חודשים ספורים לאחר מאבק אחר שנרשם על זהות יו"ר רשת קמעונות המזון שופרסל. בחודש יולי האחרון נאלץ יו"ר שופרסל, ישראל ברמן, להתפטר מהתפקיד בשל רצונו של אדוארדו אלשטיין להמשיך להיות גורם דומיננטי בניהול עסקיה, גם לאחר שחדל להיות בעל השליטה בה (עם מכירת 16.5% ממניות שופרסל תמורת כ-850 מיליון שקל באמצעות חברת דסק"ש).
בסופו של דבר המהלך של אלשטיין, שעדיין נותר כבעל המניות הדומיננטי של שופרסל עם החזקה של 33.5%, צלח - ברמן עזב את התפקיד ובמקומו מונה מקורבו של אלשטיין, מאוריסיו ביאור.
הפסקת השליטה של דסק"ש בשופרסל המשיכה תופעה שהתרחבה בבורסה בשנים האחרונות, של חברות הנפרדות מבעליהן לטובת החזקה נרחבת של הציבור ושל הגופים המוסדיים. מלבד שופרסל ופז, גם בחברת הנדל"ן כלכלית ירושלים התחלפה השליטה ב-2016 בנסיבות אחרות ומרבית מניותיה פוזרו בין כמה גופים, וכעת על הפרק עומדים שינויי שליטה בחברות הביטוח הפניקס וכלל. למרות זאת הבורסה המקומית נחשבת לריכוזית יחסית לעולם, והרוב הגדול של החברות הנסחרות בה נמצאות תחת שליטת בעלים יחיד או שותפים בודדים.