דירוג אג"ח / צילום: שאטרסטוק
אחרי החגים כבר כאן והקיץ מפנה את מקומו לסתיו. שינויי העונות ניכרים לא רק במזג האוויר, אלא גם בשוק אגרות החוב, עם המעבר מעונת המדדים הגבוהים של חודשי מרץ עד אוגוסט לעונת המדדים הנמוכים של ספטמבר עד פברואר.
העונתיות הזו במדד המחירים לצרכן בישראל היא תופעה שחזרה על עצמה בכל שנה בעשור האחרון. למעשה, בעשור האחרון שיעור האינפלציה הממוצע בארץ במהלך חודשי מרץ עד אוגוסט עמד על 2.1%, אל מול ירידה ממוצעת של 0.6% במחירים בחודשים ספטמבר עד פברואר.
קיימות לא מעט סיבות לעונתיות הזאת במדדי המחירים. אחת הסיבות היא חידוש חוזי שכירות במהלך חודשי הקיץ, תקופה בה נוהגים שוכרים רבים להאריך חוזים או לעבור דירה, לעתים קרובות תוך עלייה בשכר הדירה.
מכיוון שמרכיב הדיור (הנמדד דרך שינוי במחירי השכירות ולא במחירי הדירות, אשר נמדד במדד אחר) מהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן, יש לנתון זה השפעה מכרעת. גורמים נוספים שמשפיעים על העונתיות במדד הם עלייה בצריכת משקי-הבית ובתיירות במהלך חודשי הקיץ, ומנגד ירידת מחירי המזון בחודשי החורף.
העונתיות המתוארת במדד המחירים לצרכן מתקיימת למרות ששיעורי השינוי במדד אמורים להיות מנוכים מעונתיות. במילים אחרות, ניכוי העונתיות אינו מושלם, ולכן ניתן לנצל זאת במסגרת תיק האג"ח המקומי.
בהתאם לכך, משקיעים רבים מטים את התיק לרכיב הצמוד עם בוא האביב בציפייה לביצועי יתר ועם בוא הסתיו מגיע הזמן להחזיר את הפוקוס לרכיב השקלי.
תל בונד שקלי או תל בונד שקלי-50?
כדי לקבל חשיפה לאג"ח שקליות לא צריך לחפש רחוק. יש מגוון חלופות מתאימות באפיק הממשלתי, אם כי הן מעניקות תשואה נמוכה יחסית לאור הריבית האפסית השוררת במשק. פתרון אחר לחשיפה שקלית ניתן למצוא באפיק הקונצרני, בו מדד תל בונד שקלי מספק חשיפה מפוזרת לאג"ח קונצרניות שקליות, עם מח"מ משוקלל של 3.9 שנים ותשואה גלומה של 3.2%. הדירוג הממוצע במדד עומד על AA מינוס, אך נתון זה מטעה במקצת.
כאשר בוחנים לעומק את דירוגי האשראי ואת המנפיקים השונים בתל בונד השקלי, מגלים שהסיכון בפועל במדד זה עשוי להיות גבוה מזה שמשתקף במספרים היבשים - 81 סדרות (מתוך 134 במדד), המהוות 49% ממשקל המדד, הן סדרות בדירוגי A פלוס או נמוך מכך.
מעבר לכך, קרוב לרבע ממשקל המדד מבוסס על סדרות אג"ח של חברות נדל"ן זרות. למרות שסדרות אלה מספקות תוספת תשואה למדד (מרווח האשראי במדד עומד על 2.1%, אחוז שלם יותר מאשר המרווח מעל ממשלתי המתקבל בסדרות צמודות בסיכון דומה), אי אפשר להתעלם מהסיכונים הגלומים בהן, ולכן יש מקום להתמקד כיום במדדים אחרים, בעלי פיזור אשראי טוב יותר.
פתרון כזה ניתן למצוא במדד תל בונד שקלי-50, אשר הושק בשנה שעברה ואינו כולל סדרות של חברות זרות בכלל. למרות שהמח"מ ודירוג האשראי במדד כמעט זהים לאלה של תל בונד שקלי הרחב יותר, התשואה הגלומה במדד זה נמוכה משמעותית - 2.4%.
הסיבה לכך אינה קשורה למה יש במדד, אלא למה שאין בו - אותן סדרות אג"ח זרות. התפלגות דירוגי האשראי במדד מאוזנת גם כן בהשוואה למדד תל בונד שקלי, כאשר רק 35% מהמדד מורכב מסדרות אג"ח בקבוצת ה-A וכמעט 50% מורכב מסדרות בקבוצת ה-AA. היתרה מבוססת על סדרות בדירוג AAA.
מעבר לשתי החלופות הללו יש מגוון אפשרויות השקעה במוצרי מדד קונצרניים שקליים אשר מוכוונים להעדפות המשקיעים. אחת האפשרויות הללו היא מדד אינדקס AA ומעלה שקלי, הכולל כיום 66 סדרות אג"ח בדירוגים של AA או AAA בלבד. במדד זה, בניגוד למדדי התל בונד השונים, אין אפשרות שסדרה במדד תישאר בו במקרה שדירוג האשראי שלה ירד אל מתחת לרף זה, כך שהמשקיעים יכולים להיות בטוחים שהם יודעים בכל עת שאיכות האשראי במדד נשמרת.
אף על פי העובדה שמדד אינדקס AA ומעלה שקלי אינו כולל סדרות בקבוצת ה-A, ביצועי המדד לא נפלו מאלה של מדד תל בונד שקלי בשנים האחרונות, ואף עלו עליו מתחילת השנה. נכון להיום, התשואה הגלומה במדד עומדת על 2.3%, תוספת של יותר מאחוז ביחס להשקעה באג"ח ממשלתית לתקופה דומה. לא פחות חשוב מכך, קבוצת האג"ח בדירוגי AA ומעלה כמעט ולא מכילה סדרות אג"ח זרות. רק 5 סדרות מסוג זה זוכות לדירוג גבוה כל-כך והמרווח המאפיין אותן מעיד על סיכון השקעה נמוך.
בואו נהיה ריאליים
בעוד מדד אינדקס AA ומעלה שקלי מהווה פתרון סולידי יחסית למשקיעים המבקשים חשיפה לאג"ח שקליות, אלה שבכל זאת מעוניינים בחלופה רחבה לאפיק הקונצרני המדורג, עשויים למצוא פתרון במדד אינדקס אג"ח חב' ריאליות שקלי.
במדד זה כלולות סדרות אג"ח שקליות, בדירוג השקעה בלבד, של כל החברות הלא-פיננסיות, כלומר חברות שאינן מתמחות בתחום הביטוח, הבנקים, או השירותים הפיננסיים. סדרות אג"ח של חברות מסקטור הפיננסים מהוות כשליש מהשוק הקונצרני בישראל והן מאופיינות בתשואה נמוכה ביחס לענפי פעילות אחרים.
הסיבה לכך נובעת מ"הגב החזק" שמקבלים הבנקים בישראל מהממשלה ומנגד מפיקוח הדוק של הרגולטור המקומי. כאשר מוציאים את הסדרות הללו מהמשוואה, מתקבל מדד עם תשואה גלומה הגבוהה ב-0.6% ביחס למדד תל בונד שקלי, וזאת תוך פיזור מכובד של 163 סדרות.
אמנם, משקל הסדרות השייכות לקבוצת ה-A גבוה יותר במדד זה, אך הפיזור הרחב והעובדה שמשקל המדד אינו "מתבזבז" על סדרות אג"ח פיננסיות, מאזנים את התמונה הזו. מדד זה מתאים למשקיעים שמעוניינים לקבל את פוטנציאל התשואה הגלום בשוק הקונצרני המקומי בסדרות ריאליות מקומיות.
לסיכום, אחרי תקופה ארוכה של דומיננטיות בקרב ניירות הערך צמודי המדד, סביר שבקרוב ההגמוניה בשוק האג"ח בארץ תעבור לרכיב השקלי, ומוטב להיערך לכך במוקדם ולא במאוחר.
■ הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמדדים המצוינים לעיל מוצעים כמוצר השקעה על ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו.