הייטק / צילום: Shuttherstock
מה לא נאמר על ה"סטארט-אפ ניישן". מה לא נאמר על ה"מוח הישראלי". גדל בשכונות מפויחות, התחשל בצבא, יצא מלוטש לגמרי אחרי התואר הראשון, אולי אפילו לפני. שרד משברים ביטחוניים, מיתון וחמסין, שרד אפילו חומוס בצהרי היום כלשהו והקים חברה שתשנה מציאות לתעשייה שלמה. יפים, אינטליגנטים, ליברלים, ומתקדמים באנגלית מצוחצחת.
זה נשמע טוב. הייתי אומר, שזו אפילו אמת לאמיתה. אבל החלום ושברו מתדפקים על דלתנו.
במקום לנסות להיות ICQ, ווייז או מובילאיי - החלום הישראלי של השנים האחרונות מתמקד ביותר חברות המנסות להיות טבע, או לפחות צ'ק פוינט - אימפריה עסקית ישראלית. ההנפקה של וויקס, האיחוד של סופרסוניק ואיירון סורס, הגדילה העצומה של מלאנוקס, כל אלה הן חוד החנית. כך גם אנחנו בהתאחדות התעשיינים רוצים מגה-חברות ישראליות. מטה בישראל. מאות עובדים. חנוכיות בחנוכה וצום ביום כיפור.
כדי להפוך את החלום למציאות צריך פתרון מיידי לסוגיה המתמשכת של מחסור בעובדים. אולי זה כי אנחנו רק 8.5 מיליון איש, אולי זה כי יש ממשלה שחלק משריה לא ראו מחשב מעולם.
ענף ההייטק מהווה מנוע צמיחה מרכזי של המשק הישראלי. אולם, המחסור בכוח אדם נגיש ומיומן, מהווה חסם בהתפתחות תעשיית העילית. הימצאות כוח אדם מיומן ואיכותי, הזמין ונגיש להשתלבות בתעסוקה, מהווה תנאי מרכזי להמשך ביסוסו ופיתוחו של הענף.
נכון להיום מדינת ישראל אינה מחלקת אשרות עבודה ליזמים זרים עצמאיים, שבוחנים הקמת חברות בישראל. אשרת העבודה הישראלית (B1) מאפשרת במקרים מיוחדים העסקה של מומחים שמרוויחים שכר גבוה במיוחד, יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק, אך רק לאחר שחברה מסחרית ישראלית הוכיחה כי לא הצליחה למצוא לו תחליף ישראלי. מרבית העובדים הזרים בישראל מועסקים רק בתחומים שבהם קיימת דרישה לידיים עובדות, כגון סיעוד, בניין, חקלאות ומטבח אתני. יזם הייטק עצמאי, שמעוניין לפעול כאן, אינו יכול לעשות זאת, גם אם בטווח הארוך הוא עשוי להקים כאן חברה משגשגת או פעילות מו"פ שמשרתת חברה זרה.
האמריקאים תומכים בהייטק המקומי שלהם עם הקלות ברישום ובדיווח של חברות צעירות, ברילוקיישנים של העובדים שלהם ובהבאת עובדים מחו"ל לארצות-הברית. אבל כאן אפשר להביא עובדים מחו"ל רק לחקלאות ולבניין. זה מסרבל את התעשייה, גורם לבריחת מוחות וכספים המושקעים בחו"ל. קל להביא עובד בניין סיני, פועל סודאני, חקלאי תאילנדי או מטפלת פיליפינית, אבל אלגוריתמיקאי אוקראיני?! זה לא.
אנחנו חוששים מבריחת המוחות והגיע הזמן לדבר על "משיכת מוחות".
בחזון שלי אני רואה את אחיי לנשק הסטארט-אפ, חברות כמו איירון סורס, סימילרווב, פייבר, אאוטבריין, טאבולה או וויקס, כולן חברות ענק של 20 מיליארד דולר. זה לא בשמיים.
בזמנו, שר העבודה והרווחה אלי ישי, הודיע שיתנגד נחרצות ליבוא עובדים זרים לתחום ההייטק. ישי אמר, ש"ישראל עלתה על מפת ההייטק העולמית בזכות 'הראש היהודי' וחבל לאבד גם את הייחודיות הזו כאשר יש בישראל מספיק אנשים בעלי פוטנציאל מתאים לעבודה במקצועות אלה". במשרד העבודה והרווחה הציעו להגביר את תוכניות ההכשרה השונות, שפרנסו את אותם עובדי מדינה במשך שנים, אבל לא את ההייטק הישראלי.
לפני כשנתיים הודיעו כמה מחברות הסטארט-אפ הישראליות, המשתתפות בכנס טכנולוגיות המדיה השנתי IBC באמסטרדם, כי יגיעו להפעיל את הדוכן שלהן, להציג את הטכנולוגיה ולהיפגש עם לקוחות ושותפים. זאת, למרות הוראת שר הכלכלה דאז, אריה דרעי, לסגור את הדוכן של מכון הייצוא בשבת. אתם מבינים? זה מה שהעסיק אותם. זאת ההחלטה שפוליטיקאי קיבל בתפקידו בנוגע להייטק הישראלי.
שרי הפנים ושר האוצר, אתם האנשים שאחראים על זה. בכל יום שאתם לא מטפלים ביתר שאת בהייטק הישראלי - ולא רק גוזרים סרט לא שלכם ביום האקזיט או ההנפקה, אתם פוגעים בתעשייה. היום אתם בעיקר מעודדים את ההייטק הישראלי לפתוח סניפים בחו"ל. זה זול יותר וקל יותר. אתה מעודדים את תעשיית ההייטק באוקראינה. בעצם, אתם שרי הטכנולוגיה האוקראינים מהטובים ביותר שהיו. בתקופתכם נפתחו שם הכי הרבה מרכזים ישראליים.
אם לא תפריעו אני מבטיח שנעלה את מספר המועסקים בהייטק. הסברה, דיפלומטיה, כלכלה, תעסוקה, חינוך ותרומה לקהילה - כבר הוכחנו שאנחנו עושים את אלה יותר טוב מכם ומחבריכם.
אתם צריכים להבטיח שילוב של בני 45 ומעלה בתעשייה, עידוד השבת מוחות והקלה בקבלת ויזות לעובדים מומחים זרים, עידוד מוסדות החינוך השונים לעיסוק במקצועות הנדרשים להייטק והגברת השילוב של ערבים, חרדים ונשים בתחום.
אתה רק צריכים להבטיח. אנחנו נדאג לקיים.
■ הכותב הוא מייסד ומנכ"ל BATM ויו"ר איגוד ההייטק של התאחדות התעשיינים.