יובל שטייניץ, שר האנרגיה / צילום: שלומי יוסף
משרד האנרגיה פרסם היום להערות הציבור שימוע בנושא שינוי מדיניות הפיקוח על מחיר בנזין 95 אוקטן בתחנות התדלוק. במסגרת השימוע, מציע משרד האנרגיה להסיר את הפיקוח על תוספת שירות מלא העומדת כיום על 21 אגורות בכל הארץ ועל 18 אגורות באילת. תוספת זו היא המחיר המרבי שאותו ניתן לגבות היום בתחנות דלק, והיא מהווה כ-3% מהמחיר לליטר בנזין.
התאריך האחרון להגשת הערות הוא בעוד כחודש, 31.10.2018. במשרד האנרגיה מציינים כי במסגרת הבחינה האחרונה שבוצעה לצורך עדכון מרווח השיווק, עלתה השאלה האם תדלוק בשירות מלא עדיין מחייב פיקוח - או שניתן להסתפק בפיקוח על שירות בסיסי בשירות עצמי. מרווח השיווק, סל ההוצאות המפוקח של חברות הדלק, עודכן לאחרונה וירד ב-8 אגורות לכל ליטר בנזין.
הדיון לגבי הצורך בהסרת הפיקוח על מחירי הבנזין בדומה למה שנהוג היום בשוק הסולר אינו חדש. כבר לפני יותר משנה קבעה רשות ההגבלים העסקיים ששוק הסולר, שאינו נמצא תחת פיקוח, תחרותי יותר משוק הבנזין המפוקח. הרשות מצאה אז כי 84% מענף התדלוק מוחזק בידי ארבע חברות דלק גדולות (פז, סונול, דור אלון ודלק), כמעט ללא תחרות ביניהן.
רכיב קטן ממחיר הבנזין
במשרד האנרגיה מציינים כי במסגרת הדיונים על מרווח השיווק עלתה שאלת השפעת המחיר המפוקח על יוזמות להקמת תחנות חדשות וכמות התחנות החדשות הקמות בפועל. בעקבות כך, מעוניין המשרד לבחון אפשרויות לשינוי מדיניות הפיקוח על מחיר בנזין 95 בתחנות תדלוק.
בשלב זה מדובר רק בהסרת הפיקוח על רכיב קטן בלבד במחיר הבנזין - תוספת שירות. כבר היום ישנן תחנות אשר לא גובות תוספת זו ומשוות בין מחיר התדלוק בשירות מלא למחיר התדלוק בשירות עצמי.
בנוסף, בשימוע שפורסם, פונה משרד האנרגיה בשאלה מהם התנאים הנלווים שיידרשו למהלך - לדוגמה שילוט מתאים, דיווח לרגולטור, פרסום וכדומה, מהו היקף המשאבות שיש לחייב בהן שירות עצמי במקרה של הסרת פיקוח מהשירות המלא (היום כל תחנה מחויבת ששליש מהמשאבות יהיו בשירות עצמי) וכן היקף המשאבות הנדרש בשירות עצמי במידה ואין שינוי בשיטת הפיקוח.
המדינה הסירה את הפיקוח על מחירי הסולר בשנת 1993 במסגרת הרפורמה במשק הדלק, שמטרתה העיקרית הייתה לפתוח את הענף לתחרות. לעומת זאת, מחיר הבנזין היה תמיד בפיקוח, על ידי מנהל הדלקים במשרד האנרגיה. למעשה מדובר במוצר היחיד המצוי בפיקוח בתחנות דלק.
מחיר בנזין 95 אוקטן הנמכר בתחנות תדלוק נמצא בפיקוח עשרות שנים. בעבר הפיקוח על המחירים בתחום משק הדלק היה בהיקף רחב וכלל פיקוח על מחירים בשער בית זיקוק, וכן פיקוח על מחירים של בנזין וסולר בתחנות התדלוק. עם השנים, בשל שינויים שעבר משק הדלק, הוצאו מחירים שונים מפיקוח וכיום המוצר היחיד שמחירו מפוקח בתחנות התדלוק הוא בנזין 95 אוקטן.
שוק התדלוק הקמעונאי בישראל כולל נכון לשנת 2017 כ-1,200 תחנות תדלוק, רובן שייכות לארבעה מותגים ומיעוטן לכמה מתחרים קטנים שפריסתם בארץ אינה אחידה. לפי אומדנים, מכירות הסולר והבנזין בשוק זה עמדו ב-2014 על כ-33 מיליארד שקל.
שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, הסביר את המהלך בכך שהמשרד "מקיים שימוע ציבורי במטרה לבחון את האפשרויות השונות העומדות בפני צרכני משק הדלק, בין היתר כדי להפחית את הרגולציה".
טיפה באוקיינוס עצום של פיקוח
אפשרות של הסרת הפיקוח על תוספת שירות שאותה העלה היום לשימוע ציבורי משרד האנרגיה, היא יוזמה מבורכת אך לא מספיקה, והיא משולה לטיפה אחת קטנה באוקיינוס העצום של הפיקוח. מדובר הרי ב-3% בלבד מסך מחיר הבנזין שישוחרר מהפיקוח - 21 אגורות שחוקות - במידה ותתקבל ההחלטה כזו לבסוף. לא משהו משמעותי לכיס של הצרכנים, ובוודאי לא תשובה ליוקר המחיה במדינת ישראל. לא כך גורמים לתחרות אמיתית במחירי הדלק בישראל, אשר כבר היום נחשבים בין הגבוהים בעולם.
בנוסף, חשוב לציין כי מדובר במחיר מרבי שאותו ניתן לגבות, כך שהמחיר לא יירד באופן מהותי כתוצאה מהמהלך. כך לדוגמה, כבר היום ישנן לא מעט תחנות דלק אשר מציעות שירות התדלוק ללא תשלום כחלק מהתחרות על לב הצרכנים.
ברוב המכריע של מדינות ה-OECD, חוץ מבלגיה וישראל, מחיר הבנזין לא נמצא תחת פיקוח. בנוסף, העיקרון הכלכלי הבסיסי אומר שכאשר בשוק מסוים קיים פיקוח מחירים, קיימת נטייה "להיצמד" למחיר העליון, ואז המחיר המרבי שמותר לגבות הופך למחיר השוק. ניתן להסיק מכך שהסרת הפיקוח עשויה להוביל להגברת התחרות בין תחנות הדלק על מחיר הבנזין, בדומה לשוק הסולר.
כדי להשיג תחרות אמיתית בשוק הבנזין וכן להוריד את מחיר הדלק, קיים צורך להסיר לגמרי את הפיקוח על מחיר הדלק, בדומה למה שנהוג במרבית המדינות המפותחות. למעשה קיים צורך בהחלטה אמיצה של הרגולטורים לבצע שינויים משמעותיים בשוק הזה גם ללא מילים מפוצצות כמו "רפורמה" או הקמת ועדה חדשה שתדון בדבר עוד כמה שנים. לפעמים פשוט צריך שכל ישר ואומץ לב.
אחת הסיבות העיקריות למחירי הדלק הגבוהים בישראל, מלבד הפיקוח, היא המסים שגובה הממשלה על הדלק - מס בלו ומע"מ - המהווים היום יותר מ-60% ממחיר הדלק. מסים אלה מסתכמים בקרוב ל-17 מיליארד שקל מדי שנה. אם יוסר הפיקוח המדינה עדיין תוכל להמשיך לגבות סכומים דומים, כמו שנעשה בכל מדינות אירופה שבהן קיים מיסוי ממשלתי ללא פיקוח על מחיר הבנזין.