גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאחורי אקזיט הביומד הגדול: "נקנה כאן עוד חברות"

שבועיים לאקזיט הביומד הגדול בהיסטוריה הישראלית: רכישת מזור רובוטיקה על-ידי מדטרוניק ב-1.64 מיליארד דולר ● ג'ף מרתה, בכיר בחברה העולמית שהוביל את העסקה, וירון יצהרי, המנכ"ל שלה בישראל, חושפים איך נרקמה העסקה ופורסים את התוכניות לעתיד ● בלעדי ל-G

ירון יצהרי / צילום: ענבל מרמרי
ירון יצהרי / צילום: ענבל מרמרי

"בתחום הזה חייבים לרוץ מהר. המתחרים לא נחים", כך מסביר את הרכישה ג'ף מרתה, חבר ההנהלה הבכירה של ענקית הציוד הרפואי מדטרוניק, ומי שהוביל את רכישת הענק של מזור רובוטיקה הישראלית, ב-1.64 מיליארד דולר - שיא חדש בתחום האקזיטים המקומיים בביומד. ואילו ירון יצהרי, מנכ"ל מדטרוניק ישראל, מצהיר נחרצות: "מזור היא לא הרכישה האחרונה של מדטרוניק בישראל. יש חברות שאנחנו בוחנים בימים אלה ממש מתוך כוונה לבצע רכישות נוספות".

לפני שבועיים נחגג כאן בקול גדול האקזיט הענק של חברת הרובוטיקה הישראלית מזור, ושמענו בהרחבה את נקודת המבט של האנשים שעשו את הבלתי ייאמן והובילו אותה לאקזיט של 8 ספרות. אבל לכל אקזיט יש שני צדדים, נרכש ורוכש, וכעת הגיע הזמן לשמוע את הצד השני: מדוע רכשה חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם, מדטרוניק, את החברה הישראלית, איך היא רואה אותה משתלבת בפעילותה, מה עוד היא מתכוונת להוסיף כאן לסל הרכישות הבלתי נגמר שלה, ומה תוכניותיה לגבי כלל פעילויותיה הרבות והמגוונות בישראל.

מערכת היחסים בין מדטרוניק למזור אינה חדשה. המוצר המוביל של מזור, רובוט הממקם את כלי הניתוח בניתוחי עמוד שדרה ומשפר בכך את דיוק הניתוח, משווק כבר זה שנתיים על-ידי מדטרוניק, שגם רכשה בהדרגה 11% מהחברה. הסכום הכולל של האקזיט כולל כבר את ההשקעה הזאת. הסכם השיווק בין שתי החברות הפך השנה לבלעדי, מה שדווקא הוריד את הכנסותיה של מזור - יש להניח שבאופן זמני - ואיתן גם את מחיר המניה בכ-20%, מה שהוזיל עבור מדטרוניק את הרכישה.

אולם הרוכשים טוענים בתוקף כי המעבר מהסכם הבלעדיות לבעלות היה מתבקש עבור חברה כמו מדטרוניק, מובילה בתחום ניתוחי הגב, אבל חסרה בפורטפוליו שלה-עצמה רובוט שינווט טוב יותר את הפעולה - במיוחד בתקופה שבה הרובוטים הפכו סימן לחדשנות ו"קוליות" ואפשר בעזרתם למשוך רופאים צעירים למחלקות.

רכישות מרכזיות של מדטרוניק

מרתה, שהוביל כאמור את הרכישה של מזור גם מתוקף תפקידו כראש חטיבת הטכנולוגיות השיקומיות במדטרוניק, מסביר בראיון בלעדי ל-G: "אנחנו המובילים של שוק ניתוחי עמוד השדרה, אשר מגלגל כולו כ-10 מיליארד דולר. הוא נחלק כך שתחום השתלים, כלומר כל מוצר פיזי שנכנס לגב - ברגים, מוטות - מגלגל כ-8 מיליארד דולר. תחום המוצרים הביולוגיים, למשל חומר שמחדירים לגב והוא מתקשח שם ומאפשר לעצם או סחוס לגדול עליו - תחום זה מגלגל כ-1.3 מיליארד דולר. התחום הקטן אך הצומח ביותר הוא הטכנולוגיות התומכות - כל מה שמסייע בניתוח אבל לא ממש נכנס לגב. תחום זה כולל את הרובוטים, מערכות הניווט וכלי ההדמיה בזמן אמת".

תחום המוצרים המסייעים צומח, הוא אומר, בקצב דו-ספרתי, ומה שדוחף את הצמיחה הוא הרובוטים. "הרופאים הוותיקים והמנוסים, שהם גם מובילי הדעה בתחום, היו עלולים לומר לנו בעבר - 'אני לא צריך הדמיה בזמן אמת, אני לא זקוק למערכת ניווט כרגע, אני מסתדר בעצמי'. לא כולם רצו את המערכות הללו, ולא רק בגלל המחיר, אלא כי כאשר רק מתחילים לעבוד איתן, בתקופת ההכשרה הן מאיטות את הניתוח. אחרי שעוברים את עקומת הלמידה הראשונית, המערכות הללו מאפשרות ניתוח מהיר יותר, אך דרוש זמן הסתגלות כלשהו.

"את הרובוטים הם מאמצים יותר בקלות, גם כי זה 'קול', אבל גם כי הם מרגישים שבעתיד היכולות של הרובוטים יהיו כל-כך הרבה יותר טובות, שבאמת אי אפשר יהיה בלעדיהם, ומי שלא יתמחה בשימוש בהם היום, יישאר מאחור. הרופאים הוותיקים והמנוסים גם יודעים ששימוש ברובוט ימשוך צעירים מבטיחים למחלקה שלהם".

ברגע שמשתמשים ברובוט, חייבים בעצם להשתמש במערכות הניווט וההדמיה החדשניות, ואז נחשפים ליתרונותיהן. בשלב הזה, לדבריו, כבר לא הולכים אחורה, והרופאים נוטים להרחיב את השימוש במוצרים אלה גם לניתוח הידני.

"התרשמנו מאוד מהכול"

מדטרוניק השיקה השבוע מוצר משולב - רובוט ומערכת הדמיה של מזור יחד עם מערכת ניווט חדשה שפיתחה מדטרוניק בחשאי. לדברי ג'ף מרתה, ההערכה היא ששימוש בכל הכלים הללו ביחד, יכול לשפר את הדיוק של הניתוח תוך הפחתת הזמן הדרוש לניתוח ב-40%. זה מאוד חשוב לרופא הממהר מניתוח לניתוח, לבית החולים המשתמש בחדרי הניתוח והמכשירים, וגם לחולה שמעדיף להיות מורדם כמה שפחות.

הצורך באינטגרציה בין הכלים הללו הוא הסיבה לרכישת מזור במקום המשך שיתוף הפעולה. "בשלב הזה, הרגשנו שאנחנו חייבים לעשות את האינטגרציה בין מערכות הניווט לרובוט בחברה אחת. כאשר מנסים לעשות זאת בשתי חברות עולות שאלות בנוגע לבעלות על הקניין הרוחני, ובנוגע להיקף ההשקעה הדרוש מכל חברה, וכל תהליך כזה מסתבך מבחינות של ביורוקרטיה ושל העברת מידע, והפיתוח מואט. בתחום הזה חייבים לרוץ מהר. למוצר הזה יש כמה שנים טובות של פו*ר בשוק, אבל המתחרים לא נחים".

לפני תחילת השת"פ עם מזור, האם שקלתם לפתח את הרובוט באופן עצמאי?
"השוק יודע היטב שאנחנו מפתחים היום רובוט שלנו, מתחרה ברובוט של חברת אינטואיטיב סרג'יקל, המיועד לניתוחים לפרוסקופיים שונים, אבל לא לתחום עמוד השדרה. אם היינו רוצים להתאים אותו לתחום השדרה, היה נדרש לנו זמן רב יותר, ורכישת מזור קיצרה לנו מאוד את הדרך".

אתם כבר משתפים פעולה עם מזור זה זמן. למה בעצם התמהמהתם שנתיים עד לרכישה?
"כשראינו את מוצר הדור השלישי שלהם, מזורX, ראינו את הפוטנציאל שלו, גם של הרובוט וגם של תוכנת התכנון הקדם-ניתוחי הייחודית. כיוון שהיה עדיין סיכון מסוים לגבי איך יקבל השוק את המוצר, העדפנו להיכנס לרכישה לא באופן מיידי אלא לאחר שיתוף פעולה. ראינו שהמוצר מתקבל יפה מאוד והחלטנו להמשיך לצעד הבא".

מזור פיתחה יכולות גם בתחום ניתוחי המוח הרובוטיים. תשתמשו גם בהן?
"המוצר הזה נמצא ברמת בשלות מוקדמת יותר מאשר המוצר לעמוד השדרה, אבל אנחנו בהחלט בוחנים גם אותו".

מזור תצמח בישראל?
"בוודאי. החדשנות של מהנדסי החברה היא היתרון שלה, ומוצרי מזור עומדים להפוך משמעותיים מאוד עבורנו".

איך הייתה העבודה עם חברה ישראלית?
"ההיכרות שלי עם ישראל ותיקה ועמוקה מאוד, גם כחלק מהנהלת מדטרוניק וגם בתפקידי הקודם, בחברת GE Healthcare שיש לה מרכז פיתוח ושיתופי פעולה רבים בישראל. לפני כמה חודשים ביקרתי בישראל יחד עם מנכ"ל מדטרוניק העולמית עומר ישראק. ביקרנו במרכזי הפיתוח של מדטרוניק בישראל, בכמה חברות ישראליות שיש לנו איתן שיתוף פעולה ובכמה חברות שאין לנו קשר ישיר איתן.

"התרשמנו מאוד מהכול - הגישה החדשנית של המהנדסים בישראל והיצירתיות שלהם היא נדירה, והתשוקה של כולם למשימה, ההתלהבות והאנרגיות המושקעות - הן ממש יוצאות דופן לעומת כל מה שראיתי בכל מדינה אחרת. יש לישראלים תשוקה לטכנולוגיה ולהמצאות, אבל בנוסף, בוערים בהם גם רצון ומחויבות יוצאי דופן להשיג איכות חיים וטיפול טוב יותר לחולה. אני חוזר מכל ביקור בישראל מלא השראה, גם מהיצירתיות וגם מההתלהבות.

"ואני גם מאוד נהנה בישראל. כולם תמיד יוצאים מגדרם להראות לי את הארץ, להסביר לי מה קורה מסביב, לדאוג שיהיה לי כיף. אני אוהב את הנוף ואת האוכל הישראלי, את הדגים הטריים ואת היין".

לאחרונה, מדטרוניק מגדילה את המעורבות שלה בישראל.
"מדטרוניק מעסיקה היום כ-800 איש בישראל והמספר הזה צומח כל הזמן. המנכ"ל שלנו, עומר ישראק, עבד בתחילת דרכו בסניף האמריקאי של חברה ישראלית, דיאסוניקס (חלק מאלסינט) שנמכרה אחר כך ל-GE, ואימץ הרבה רעיונות בתחום האולטרהסאונד ממהנדסים ישראלים שעבד איתם בחברה הזו. לכן גם הוא מאוד אוהב לבקר בישראל ולעבוד עם ישראלים".

הסוף לזקנה במסדרון?

"מדטרוניק", מספק ירון יצהרי את נקודת המבט שלו, "רואה בישראל מקום מדהים. הם מסתכלים על החוצפה, על הבלגן במובן הטוב של המילה, ועל ההון האנושי. עכשיו עם מזור נעסיק כאן מעל אלף איש".

העסקה, אומר יצהרי, עוד תלויה באישור סופי של האסיפה הכללית של מדטרוניק, שתיערך בסוף ינואר 2019. אז יתחילו ההליכים הרגולטוריים. כרגע, לדבריו, עוד לא התקבלה ההחלטה מי יהיה אחראי לאינטגרציה של מזור לתוך החברה.

לפי היכרותך את הנפשות הפועלות, המנטליות של מדטרוניק לעומת ה"רוח החופשית" של אורי הדומי, מנכ"ל מזור - הוא יישאר?
"זו שאלה שצריך לשאול אותו. אני אומנם מנכ"ל מדטרוניק ישראל רק שנתיים, אבל עובד בחברה 12 שנה, ויש לי עובדים יותר ותיקים ממני. זו חברה שפתוחה לרב-תרבותיות ומאמצת את החשיבה הישראלית ואת החדשנות והחוצפה הישראלית".

מדטרוניק פעילה כאן מאז 1979, אם כי בתחילה רק במכירות ובשיווק. את הרכישה הראשונה שלה כאן ביצעה לפני כ-12 שנים, ומאז היד נטויה. לאחרונה חתמה החברה עם רשות החדשנות על הסכם של תמיכה של עד 50 מיליון שקל, במסלול חדש המיועד להשקעות לא רק בהקמת מרכז מחקר ופיתוח אלא גם מפעל ייצור לצדו. עד כה, תמכה רשות החדשנות בהקמת מרכזי מו"פ בלבד, והדבר מסמן שינוי מדיניות גם לכיוון פעילות תעשייתית.

"זיהינו כולנו", אומר יצהרי, "שעבודה למהנדסים ומפתחים לא חסרה בישראל - אם כבר, זה הפוך, חסרים מהנדסים. אבל להרחיב את התעסוקה למעגלים נוספים, זה מודל חדש ויש פה משהו מהפכני".

מענק כזה עוזר להחליט כאשר מתלבטים על השקעה גדולה כמו מזור למשל?
"אני לא יודע להגיד חד-ערכית. ודאי שכאשר רואים שיש שיתוף פעולה מצד גורם ממשלתי, זה מהווה קרקע פורייה ליותר השקעות".

מה מצבן של החברות האחרונות שמדטרוניק רכשה בישראל? האם הן מתפתחות היטב ומה הסיכוי שתישארנה ישראליות?מרתה: "ב-2015 רכשנו את קובידיאן, שזמן קצר לפני כן רכשה את החברות סופרדיימנשן (בתחום הניווט התוך-ריאתי), גיוון אימג'ינג (גלולה אופטית לאבחון מחלות במעי) ואורידיון (בדיקות נשיפה). אני לא אחראי לניהול החברות הללו, אבל אני יודע שכולן משגשגות בתוך מדטרוניק. בסך הכול אנחנו נחושים לעבוד בישראל ולהמשיך לבנות כאן את יכולות המו"פ שלנו".

יצהרי, כאמור 12 שנים בחברה, מרגיש שיש לו חיבור רגשי לחברה. "מדטרוניק זו החברה שפיתחה את קוצב הלב הראשון בעולם", הוא אומר. "כילד בשנות ה-80 אני זוכר את סבתא שלי עם קוצב לב - אני הייתי מרגיש אותו בולט בחזה שלה. מאז מזערו את הקוצבים לגודל של קפסולה של תרופה. אבל זה היה המוצר שהציל את חייה. אלה טכנולוגיות משנות חיים. יש לנו קרוב לעשרת אלפים מטופלים, רובם ילדים ונערים עד גיל 18, עם משאבה מושתלת לסוכרת; יש לנו מטופל עם מוצר ננו-טכנולוגי שמאתר פרפור בלב. יום אחד הוא היה אמור לעלות למטוס והתקשרנו אליו - אל תטוס, לך לבית חולים, אנחנו מאתרים פרפור".

תפקידו של יצהרי הוא למעשה להוות גשר של החברה לטכנולוגיות המפותחות בישראל (אם כי, יש להדגיש כי הקשר עם מזור נוצר טרם מינויו למנכ"ל) דרך קשר עם כל קרנות הון הסיכון כאן, עם יזמים ומשקיעים. את הטכנולוגיות שהוא מאתר ובודק בדיקה ראשונית - אם הן מתאימות לאחת הפעילויות של מדטרוניק, הוא מעביר לידיעת המטה באירופה ובארצות הברית.

אבל לא פחות מכך הוא מהווה גשר בין הטכנולוגיות לרפואה המקומית. "יש לנו מערכת בריאות שמאמצת טכנולוגיות חדשניות", הוא אומר. "מדטרוניק מסתכלת על ישראל כעל מודל שיכול להוות מודל חדשני לכל העולם".

אז ישראל היא מעבדת ניסוי עבור מדטרוניק?
"הרבה יותר מכך. נכון שאנחנו בין המדינות הקטנות בעולם, אבל קופת חולים כללית היא הקופה השנייה בגודלה בעולם (הראשונה היא קייזר בארצות הברית), ומכבי מטפלת ב-25% מהאוכלוסייה. אז כשאנחנו עובדים עם הקופות ועם בתי החולים של הקופות על השקת טכנולוגיות חדשניות, לא מדובר פה בפיילוט אלא בפעילות רצינית מאוד. אם מוסיפים לכך את החדשנות הטכנולוגית שכבר קיימת פה בדמות תיעוד תיק המטופל תוך שימוש באמצעים של ביג דאטה, מבינים עד כמה ישראל חשובה למדטרוניק.

"כאשר מסתכלים עשר שנים קדימה, רואים איך הדור שנולד בתחילת שנות ה-60 מצטרף למעגל הגיל השלישי. זה אומר מיליון אנשים חדשים. המערכת, כפי שהיא פועלת היום, חייבת להשתנות כדי לתת מענה לאותם אנשים. אני יכול כאן להוביל את החזון של עומר ישראק, לעבור מאספקת ציוד רפואי, למציאת פתרונות רפואיים כוללים. אני מסתובב בכל העולם ורואה את ההוצאה הלאומית לבריאות: באירופה המדינות המזדקנות מוציאות על כך 14% מהתל"ג. אנחנו עומדים על 7.5% עם תוצאות הרבה יותר טובות בזכות היעילות של המערכת. אבל גם זה לא יספיק לעתיד שאני מתאר. אני מוביל פה את המחשבה איך לשנות את מערכת הבריאות בישראל כדי שכן תוכל לטפל בזה".

ולא צריך להגדיל את ההוצאה על בריאות בישראל?
"בארצות הברית כמעט 20% מהתל"ג מופנה לבריאות, אז לאן צריך להגיע? ל-40%? אין לזה סוף. במקום זאת, צריך לראות איך משנים את התפיסה, ומאפשרים למטופלים להיות מנוטרים על-ידי מכשירים מהבית, ולא להגיע למצב של 'אותה זקנה במסדרון' בית החולים".

מדטרוניק כבר השקיעה מעל 2.5 מיליארד דולר בישראל
מה שהתחיל ברכישה צנועה בהיקף של 9 מיליון דולר ב-2006 הפך למרכז פיתוח משמעותי

מדטרוניק פעילה בישראל מאז 2006, אז רכשה, כסנונית ראשונה, את חברת אודין, שעסקה בהדמיית MRI עבור ניתוחי מוח והוקמה על-ידי עמית גופר. אודין נרכשה ב-9 מיליון דולר בלבד - פחות מהסכום שהושקע בה - אולם התפתחה והתרחבה והפכה למרכז פיתוח משמעותי של מדטרוניק בישראל.

חברת וונטור, שאותה רכשה מדטרוניק תמורת 325 מיליון דולר ב-2009, זכתה להמשך פחות משמח, למרות התוכניות הגדולות בעת רכישתה, והיא נסגרה. כך גם חברת דיסק או טק שנרכשה ב-2006 על-ידי חברת קייפון שהתגלגלה בהמשך לידי מדטרוניק. חברת ביוקונטרול, שבה השקיעה מדטרוניק סכומים גדולים, כשלה לפני כמה שנים בניסויים הקליניים, ולכן נסגרה גם היא.

ב-2014 רכשה מדטרוניק את חברת קובידיאן, אשר זמן קצר לפני כן ביצעה מסע רכישות מהיר בישראל ורכשה את סופרדיימנשן, אורידיון, פוליטאץ' וגיוון אימג'ינג, בסכום כולל של כ-1.6 מיליארד דולר. הפעילויות של החברות הללו ממשיכות להתקיים בישראל, תחת המטרייה של מדטרוניק.

ב-2017 רכשה מדטרוניק את ויז'ן סנס ב-75 מיליון דולר, ולדברי מרתה היא מתכננת להרחיב כעת את הפעילות הזו בתמיכת רשות החדשנות. השנה ביצעה כאמור מדטרוניק את ההשקעה הגדולה ביותר שלה בארץ, כשרכשה את מזור ב-1.64 מיליארד דולר, מה שמעמיד את סך ההשקעות שלה בישראל על למעלה מ-2.5 מיליארד דולר.

בנוסף, השקיעה מדטרוניק בקרנות הון סיכון ישראליות רבות והיא גם שותפה בחממת MindUp בחיפה, העוסקת בתחום הבריאות הדיגיטלית.

"מי שחטף התקף לב היה עומד במחסום או משיב את נשמתו לבורא"
בבית חולים בבית לחם הוקמה לאחרונה מחלקה קרדיולוגית בשיתוף עם מדטרוניק

במסגרת תפקידו, ירון יצהרי אחראי לא רק על תחומי ישראל אלא גם על הרשות הפלסטינית, ובמסגרת הזאת הוא מעורב בפיתוח מערכת הבריאות שם. בדיוק עכשיו השיקו שם, לאחר שנתיים של מאמצים, מחלקה קרדיולוגית בבית חולים בבית לחם - יוזמה משותפת של מדטרוניק ושל רופא פלסטיני שחי בלונדון.

לדברי יצהרי, בכל אזור בית לחם ובית ג'אלה אין בית חולים קרדיולוגי, ומשמעות הדבר היא שמי שחוטף התקף לב יכול לעמוד במחסום בדרך לישראל - לשערי צדק או הדסה - או לנסוע במשך שעה וחצי לחברון, גם דרך מחסומים, או "שהוא יכול להשיב את נשמתו לבורא".

מדטרוניק פנתה לאיכילוב ומנתח לב מטעמה הסכים להדריך את הרופאים בבית לחם בניתוחי לב; רופאים משערי צדק יעשו אותו הדבר בתחום הצנתורים. הכשרת אחיות טיפול נמרץ היוותה בעיה קשה יותר, שכן רובן אינן דוברות אנגלית ואי אפשר להכשירן בחו"ל. "ואז, בדרך לא דרך הגענו לבית חולים בעמאן שהסכים להכשיר את האחיות".

גם מרכז פרס לשלום תרם לעניין: במסגרת ארוחת ערב עם קרנות ישראליות ובכירי מדטרוניק, ישבו לפני שנה ליד שולחן עגול - חמי פרס, בכובעו בקרן פיטנגו, עומר ישראק, אורי הדומי ויצהרי. יצהרי סיפר על הפרויקט ופרס, בכובעו האחר כיו"ר מרכז פרס לשלום, נרתם אליו.

זה מבצע פילנטרופי או שמדטרוניק מצפה להרוויח מהפעילות הזאת?
"אנחנו גם חברה מסחרית, ולאחר שהמחלקה תקום, המוצרים שלנו ישמשו במחלקה. זו לא תרומה, אבל זה חלק מתפיסה של ייעוד של החברה, שמחפשת לתת מענה למטופלים במקומות שאין בנמצא כזה".

הרוכשת:
מדטרוניק

שנת הקמה: 1949
תחום פעילות: חברת מכשור רפואי רב תחומית עם התמחות במוצרים מושתלים
מספר עובדים: כ-90 אלף
מנכ"ל: עומר ישראק
שווי שוק: 134 מיליארד דולר
הכנסות ב-2017: 29.7 מיליארד דולר

הנרכשת:
מזור רובוטיקה

שנת הקמה: 2001
תחום פעילות: רובוט לניתוחי גב
מייסדים: פרופ' משה שהם ואלי זהבי
מנכ"ל: אורי הדומי
הכנסות ב-2017: 65 מיליון דולר

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין