גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטבעות הקריפטו חוגגים עשור. האם הם כאן כדי להישאר?

אילו מטבעות קריפטוגרפיים קיימים, מה ההבדלים ביניהם, איך נמדד הערך של כל אחד, וכיצד יוכלו לשמש ככסף אם אינם נתמכים על ידי מדינה ● שאלות ותשובות על התחום שעומד לציין בקרוב יום הולדת עשר

חנות צ'יינג' ביטקוין ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: shutterstock
חנות צ'יינג' ביטקוין ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: shutterstock

אני מקבל מקוראים רבים הערות ושאלות על תחום הקריפטו. אקדיש את דבריי הפעם לחשובות שבהן.

האומנם לקריפטו אין ערך כי כל אחד יכול להנפיק מטבע?

ובכן, בואו נעשה קצת סדר בעולם המטבעות או בשמם הנכון יותר, "טוקנים" (Tokens). המטבעות-טוקנים הקריפטוגרפיים מתחלקים בגדול לארבע קבוצות שונות בתכלית, אף שכיום כולם מכונים בשם אחד. ראשית צריך להבין היטב מה הוא כל מטבע, ומה ההבדלים ביניהם.

אלה הקבוצות לפי סדר הופעתן על במת העולם:

ראשונים הופיעו מטבעות המנסים להיות "כסף" כמשמעותו ההיסטורית של המונח, והביטקוין היה הראשון בהם. מכאן גם כל הקטגוריה קיבלה את שמה, "מטבעות קריפטוגרפיים", אף שהבאים אחריו לא התיימרו להיות מטבע-כסף כלל ועיקר. הביטקוין נולד ב-2009 ואחריו בקטגוריה באו מטבעות כמו דאש, זיקאש, מונרו ואחרים.

ב-2015 נולדה הקטגוריה השנייה של המטבעות. אלו טוקנים שהם אמצעי תשלום והפעלה של ובתוך פלטפורמות בלוקצ'יין. הראשון והידוע בקטגוריה זו היה האת'ר (Ether). המטבע הזה הוא הכלי שבאמצעותו הבלוקצ'יין המכונה את'ריום פועל. חשוב מאוד לציין בנקודה זו כי אף שהמילה בלוקצ'יין היא גנרית, כל בלוקצ'יין קיים בפני עצמו והחיבור ביניהם הוא סוגיה טכנולוגית קשה ביותר. ניתן להסתכל על כל בלוקצ'יין כמו על מערכות הפעלה למחשבים. לכולן קוראים מערכת הפעלה ויש דמיון קונספטואלי ביניהן, אך מערכת ההפעלה "חלונות" (Windows) של מיקרוסופט היא חיה אחרת לגמרי ממערכת ההפעלה של אפל.

הקטגוריה השלישית שבאה לעולם הייתה של מטבעות שהם חלק מאפליקציה ספציפית, למשל אפליקציה המאפשרת להעביר כספים ממדינה למדינה. טיפוסית אין לאפליקציות כאלו בלוקצ'יין משל עצמן אלא הן בנויות על בלוקצ'יינים אחרים, למשל על את'ריום. עבור השימוש הן משלמות עמלה למפעילי אותו בלוקצ'יין.

הסוג האחרון של מטבעות-טוקנים, שהוא החדש יחסית מכולם, הוא טוקנים המבטאים זכות בנכס בסיס כלשהו. הם מכונים גם "טוקנים מגובי נכסים" (asset-backed-tokens). במקרה הזה כל טוקן הוא מעין יחידת השתתפות בנכס הבסיס.

■ אם כל טוקן הוא שונה, איך עובדות הקבוצות השונות וממה אמור להגיע הערך שלהן?

נתחיל בקבוצה האחרונה והחדשה יחסית של טוקנים מגובי נכסים, שבהם כל טוקן הוא מעין יחידת השתתפות קטנה בנכס הבסיס. הרעיון בטוקניזציה של נכס הבסיס - אשר יכול להיות כל דבר, החל במשהו מוחשי כמו זהב או מקרקעין ועד אפילו זכות ערטילאית כמו פטנט - הוא להעניק לנכס הבסיס סדרה של תכונות חדשות. למשל, פיצול הזכות. אם טוקן מסוים מבטא זכות בקבוצת פטנטים, הרי שנוצר כלי המאפשר בקלות לפצל את הבעלות על הפטנטים האלו בין עשרות אלפי יחידות המטבע, קרי המשקיעים השונים.

יתרון נוסף בטוקניזציה הוא נזילות. בדוגמא שלעיל בעלי הפטנט יכולים, באמצעות הטוקניזציה, למכור חלקים בפטנטים ולקבל מזומנים כבר בשלב מאוד מוקדם בחיי הפטנט.

יתרון נוסף הוא זירת מסחר פשוטה ובינלאומית. טוקניזציה מאפשרת למשקיעים ביפן לקנות בקלות זכויות בקבוצת פטנטים בישראל. כיום אין בנמצא זירת מסחר שכזו. טוקניזציה של זכויות מאפשרת בקלות גם לייצר שעבודים ולקבל אשראי בגינם. הטוקניזציה והשימוש בבלוקצ'יין מייצרים מערכת רישום אמינה, זולה יחסית, בינלאומית בטבעה ומאובטחת ביותר לניהול הבעלות באותם טוקנים, ובעקיפין בזכויות בנכסי הבסיס שהם מייצגים.

הערך של טוקנים מגובי נכסים שכאלו נגזר מערך נכס הבסיס. אם הטוקן מבטא 10 גרמים של זהב, מחירו יהיה בערך כמחיר 10 גרמים של זהב. ואם הטוקן מבטא 1/100,000 מהזכות בקבוצת פטנטים, ערכו ייגזר מהערכת השוק את שווי הפטנטים האלו.

כמה היה שווה מטבע זהב?

בימים אלו זוכה הקטגוריה הזו לפופולריות רבה. יש לפחות ארבע זירות מסחר לטוקנים כאלו בשלבים שונים של פיתוח, וכן מפותחים כלי עזר רבים לשימוש בסביבה הזו. כל המערכת הזו, הזוכה לשיתוף פעולה של הרשויות בארה"ב, היא מכלילה יותר, זולה יותר, יעילה יותר, בינלאומית יותר ונזילה יותר מהאלטרנטיבות הקיימות היום כמו הבורסות לניירות ערך.

הקבוצה הבאה היא הטוקנים לשימוש באפליקציות בלוקצ'יין ספציפיות. לדוגמה, נניח יזם שרוצה להקים מערכת של טלפונים ציבוריים שתעבוד על אסימונים, כמו שהיו פעם בישראל. הואיל ואין לו מספיק אמצעים, הוא פונה לציבור ומציע להם לרכוש אסימונים מראש, נניח בהנחה של 50% ממחירם כאשר המערכת תעבוד. משתמשים שונים - אם משום שהם רוצים לתמוך במיזם ואם משום שהם מאמינים בהצלחתו - רוכשים את האסימונים. בכסף שקיבל היזם מקים את מערכת הטלפונים הציבוריים. הטוקנים-האסימונים ישמשו את המשתמשים באפליקציה (הטלפונים הציבוריים), וערכם ייגזר ממחיר שיקבע היזם (מחיר השיחה) או מכמות השימוש בהם, קרי הביקוש, אם מספרם יוגבל בכוונה על ידי היזם.

תפקידו של הטוקן הזה ברור: הוא האמצעי שבאמצעותו ניתן להשתמש באפליקציה, בדוגמה שלנו - לשוחח במערכת הטלפונים הציבוריים. רוב הטוקנים הקריפטוגרפיים היום בשוק נמנים עם הקטגוריה הזו, וערכם בסופו של דבר ייגזר מהפופולריות של האפליקציה. אם אף אחד לא ירצה להשתמש בטלפונים הציבוריים, ערכם יהיה כנראה אפס, ואם רבים ירצו וכמותם תוגבל - ערכם יעלה.

בעיקרון אין מניעה לייצור אינסוף טוקנים כאלו, כל אחד מהם יחיה או ימות בהתאם לערך האפליקציה שהוא מייצג. אפליקציות כאלו בדרך כלל עובדות על בלוקצ'יינים אחרים שקיימים ואינן מפתחות בלוקצ'יינים משל עצמן. עבור שימוש כזה הן משלמות לבלוקצ'יין סוג של דמי שימוש במטבע של הבלוקצ'יין האמור.

דוגמה לאפליקציה ומטבע כזה היא "גולם" (Golem), אפליקציה להשכרה של כוח מיחשוב. פלוני יכול "להשכיר" כוח מיחשוב מהמחשב שלו כאשר אינו משתמש בו, וה"שוכר" הזקוק לכוח מיחשוב רב באופן לא רציף יכול לשכור כוח מיחשוב שכזה ולשלם עבורו באמצעות האפליקציה והמטבע של גולם. האפליקציה עצמה בנויה על הבלוקצ'יין של האת'ריום.

דוגמה אחרת, שגם היא בנויה על האת'ריום, היא "באט" (BAT - Basic Attention Token). באט מנסה לשנות מהיסוד את מודל הפרסום באינטרנט. הרעיון מאחרי באט הוא לבנות מערכת מבוזרת שבה המשתמשים ויצרני התוכן ייהנו מהכנסות הפרסום ולא כמו היום, שרוב הכנסות הפרסום הולכות למתווכים כמו בעלי הדפדפנים, יוטיוב ופייסבוק. המטבע של באט הוא הטוקן שבאמצעותו כל הכלכלה הזו אמורה לעבוד - מהתשלום למשתמשים הסופיים בעד צפייה בפרסומות ועד פיצוי למפתחים אנונימיים.

כאמור, רוב האפליקציות יושבות על בלוקצ'יינים אחרים ובראשם האת'ריום, שבו משלמים באת'ר ששייך לקטגוריה השנייה של המטבעות. בלוקצ'יינים אלו הם פלטפורמה לפיתוח האפליקציות השונות, וכל אחד מהם מציע כלים ופיצ'רים משלו. האפליקציות משלמות לבלוקצ'יין בעד השימוש בו, במטבע של אותו בלוקצ'יין.

כמו את'ריום, יש בלוקצ'יינים נוספים, שחלקם מכוונים לשימושים ספציפיים. למשל, ריפל וסטלאר המכוונים לאפליקציות בתחום הפיננסי, כמו העברות כספים בין מדינות או מערכות תשלומים אלטרנטיביות. הואיל והמודל העסקי של הבלוקצ'יינים האלו, הפלטפורמות, בנוי על העמלות שהם גובים מהאפליקציות, ערך המטבעות שלהם ינבע מהצלחתם למשוך מפתחי אפליקציות ומהצלחתן בפועל של האפליקציות הרצות על הבלוקצ'יין שלהם.

הקטגוריה האחרונה ברשימה והראשונה כרונולוגית, שהעניקה לכל הסוגים השונים של הטוקנים את השם הגנרי והמטעה משהו "מטבעות", היא הטוקנים המתיימרים לשמש ככסף, ובראשם הביטקוין. חשוב לציין כי עם הקטגוריה הזו נמנים לא יותר משלושים מטבעות מתוך כ-1,500 טוקנים קיימים.

■ איך בכלל יכול מטבע שאינו מיוצר ונתמך על ידי מדינה להיות כסף?

כדי לענות על השאלה הזו צריך לצלול קצת אל העבר ולהבין מה הוא בדיוק כסף. הקונספט של כסף הומצא לפני כ-6,500 שנה, שעה שמספרם וכמותם של הסוגים השונים של המוצרים והשירותים גדלו בהתמדה. או אז נוצר הצורך בסרגל-ערך, כלומר מין יחידת מידה המודדת ערך של נכס או שירות ומבטאת אותו במספר אחד מדויק, בדיוק כמו שסנטימטר מודד מרחק. בתחילה באופן אקראי ואחר כך במכוון צמחה מתכת הכסף להיות הכלי הזה. הכסף, ואחר כך הזהב, נבחרו לתפקיד הזה בגלל מקבץ מיוחד של תכונות פיזיות, כולל נדירות ועמידות. הזהב והכסף תפקדו אפוא כיחידות למדידת ערך (Unit of account ) ובהמשך, כהתפתחות טבעית, גם ככלי לביצוע מסחר בין המוצרים,Mean of exchange, שעתה ננקבו בערך מדויק (מחיר).

כוחו של הכסף נבע ממקור אחד: נכונותם של אנשים לקבל אותו כתחליף למוצרים שיש בהם ערך של ממש, למשל בעבור מוצרים שניתן לאכול אותם. הנכונות הזו נבעה אף היא ממקור אחד, האמונה כי אנשים אחרים יהיו בעתיד מוכנים להחליף את יחידות הכסף במוצרים ובשירותים אחרים.

הדפסת ראשו של השליט על יחידת המטבע הופיעה אלפי שנים מאוחר יותר (כ-700 לפנה"ס), וגם אז היה זה לא יותר מאשר "אישור" לאמינות המטבע. ערך הכסף נבע מהמתכת שבו, הזהב או הכסף, ותו לא. כך היו פני הדברים פחות או יותר במשך 6,500 שנה. גם כאשר הופיעו שטרות הנייר כוחם נבע מכך שהם ייצגו את הזהב. האמונה במתכת שמאחוריו נתנה לכסף את ערכו ולא הציור שמתנוסס על השטר.

כמובן שעמדת המדינה ביחס לכסף השפיעה על האמון שנתנו בו האנשים, אך הקורלציה הייתה רחוקה מלהיות מושלמת, ובכל מקום שבו המשתמשים בכסף איבדו את האמון, בו הם הפסיקו לקבלו כאמצעי למדידת ערך ואחר כך כאמצעי תשלום, הייתה עמדת המדינה אשר הייתה.

אפילו בישראל של שנות האינפלציה של המאה שעברה הפסיקה הלירה ואחר כך השקל הישן להיות סרגל למדידת ערך וכל החוזים ננקבו במטבע אחר. בעסקאות נדל"ן, למשל, היו נוקבים את המחיר בדולרים, אפילו שהתשלום בוצע בשקלים לפי ערכם ביום בתשלום. בגרמניה של תחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, כאשר האינפלציה נמדדה באלפי אחוזים, ציבור המוכרים סירב לחלוטין לקבל את שטרות הנייר של הממשלה עם הצמדה כלשהי או בלעדיה.

■ למה שאנשים ירצו להשתמש בביטקוין ככסף?

ראשית, יש לציין כי מטבע קריפטוגרפי אינו חייב להיות ביטקוין. הוא יכול להיות כל יחידת מידה או נכס בסיס שבו רוצים האנשים להשתמש, ביטקוין, גולד-קוין (הגוזר ערכו מזהב) ואפילו דולר-קוין, השווה בערכו לדולר. המטבע הקריפטוגרפי מציע יתרונות של ממש בהשוואה לשטרות הנייר. יתרונות אלו כוללים בין השאר יעילות, מחיר הפעלה, בינלאומיות, מהירות, זמינות, שחרור מכבלי הבנקים ועוד.

כאמור, כסף אינו רק יחידה למדידת ערך. הוא גם אמור לשמש כשומר ערך (Store of value) וכן כאמצעי לתשלום במסחר (Mean of exchange). ניסיון השנים האחרונות מוכיח חד משמעית כי בכלכלות שבהן הממשלה הרסה את המטבע המקומי, יותר ויותר אזרחים פונים לביטקוין ולמטבעות קריפטוגרפיים אחרים הן כשומרי ערך וכן כאמצעי תשלום.

כוח הקנייה של הדולר לעומת הזהב הולך ויורד

בוונצואלה, עשירים כעניים, בעלי עסקים כפנסיונרים, מנסים להחליף את המטבע המקומי המאבד יותר מ-99.99% מערכו בשנה למטבעות קריפטוגרפיים שבאמצעותם הם משלמים על הוצאות שוטפות וכן מנסים לשמור על ערך כספם. לא צריך להיות מומחה כדי להבין מדוע למשל רופא השיניים בקראקאס מוכן לקבל ביטקוין שאין מאחוריו שום ארגון, אך לא נייר המודפס על ידי הממשלה אשר עם כל כוח צבאה ועתודות הנפט שלה אינה יכולה למנוע ממנו לאבד כ-99% מערכו בתוך יום.

ונצואלה אינה לבד. גם בזימבבואה, איראן, טורקיה וברזיל הביטקוין זכה לעניין גובר ולפרמיית מחיר יחסית למחירו בארה''ב, שעה שהמטבעות המקומיים נשחקים והולכים וחוסר יציבות כלכלית וחברתית התפשט. במובן הזה אין ספק כי המטבעות הקריפטוגרפיים ובראשם הביטקוין הולכים וממלאים את התפקיד ההיסטורי של הזהב. לא יהיה זה אפוא בלתי הגיוני להניח כי תהליך דומה יתרחש גם בכלכלות המפותחות, כאשר הבנקים המרכזיים בעולם ימשיכו במרץ להרוס את המטבעות שלהם עם מנות גדושות של הרחבות סופר כמותיות וריבית שלילית. תהליך שסביר לצפותו כשלב הבא לאחר התפוצצות בועת האשראי הנוכחית. 

■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

אין במאמר זה הצעה לרכוש או להשקיע בנכס מכל סוג שהוא, לרבות כל מטבע קריפטוגרפי המוזכר בכתבה.

עוד כתבות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

סמ''ר עפרי יפה ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הותר לפרסום: סמ"ר עופרי יפה, לוחם בסיירת צנחנים, נהרג מאש כוחותינו בעזה

באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; מניית הבורסה מזנקת בכ-7%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8%, ת"א 90 מתחזק בכ-0.4% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה