איתי זלוטניק, רעי גופר, שמעון אלקבץ / ClimaCell
חברת ClimaCell המנוהלת על ידי ישראלים ופועלת מבוסטון שבמסצ'וסטס, ארה"ב, הכריזה היום (ה') על השלמת סבב גיוס B בסך 45 מיליון דולר ועל הקמת אתר בישראל שיעסיק 20 עובדים. החברה מפתחת טכנולוגיות לניטור וחיזוי מזג אוויר ברמה הסופר-לוקאלית, ולטווח קצר בין השאר באמצעות שימוש בתשתית תקשורת, נוסף על נתונים המתקבלים ממקורות פומביים. יחד עם ארבעת סבבי הגיוס הקודמים סיד ו-A מגיע סך ההשקעות בחברה ל-65 מיליון דולר.
את קליימסל הקימו ב-2015 המנכ"ל שמעון אלקבץ, לשעבר קצין בחיל האוויר יחד עם שני מייסדים נוספים - רעי גופר ששרת גם הוא בחיל האוויר ועם איתי זלוטניק, ששרת כקצין במודיעין. השלושה חברו יחדיו להקמת קליימסל בבוסטון, אליה הגיעו ללימודים לתארים מתקדמים. אלקבץ למד בהרווארד ואילו גופר וזלוטניק למדו ב-MIT.
הרעיון להקים חברה בתחום מזג האוויר ליוותה את אלקבץ עוד משירותו הצבאי. "שרתתי בחיל האוויר הרבה שנים שירות קבע ארוך ופיקודי וכשהחלטתי לעזוב ידעתי שאני הולך להקים חברה טכנולוגית שתעסוק במה שהיתה עבורי 'נקודת כאב' - מזג האוויר, אשר ליוותה אותי כל השרות גם ברמה היותר טקטית וגם ברמה הארגונית", הוא מספר בראיון ל-"גלובס".
כל תהליך ההקמה, הוא מספר, היה מתוך הרווארד, כשפרופסורים במוסד האקדמי השקיעו בחברה ועזרו בקשרים העסקיים הראשוניים. בין המשקיעים הראשונים בחברה נמנה ראטן טאטא, בוגר הרווארד ומי שעד לאחרונה כיהן כיו"ר תאגיד טאטא ההודי. משקיעים בולטים נוספים נוספים הם פיליפ שוורץ מקרן Square Peg Capital והאנג'ל הישראלי איל שביט שהיה בין המשקיעים הראשונים ב-Cybereason.
החלק הראשון של הפעילות של קליימסל, מסביר אלקבץ, מתחיל בתחום החישה במסגרתו מייצרת החברה דאטה על מזג האוויר בזמן אמת, למשל היכן יורד גשם ומתי. "עד היום", מסביר אלקבץ, "כולם הסתמכו על המידע הציבורי הקיים. אמנם גם אנחנו משתמשים בו אבל אנחנו מוסיפים לו כמה שכבות דיוק משמעותיות, במיוחד במדינות שבהן אין בכלל דאטה ציבורי.
"בהודו, לדוגמה, המכ"מים הקיימים לא מספיק טובים ואנחנו בעזרת אמצעים טכנולוגיים שפיתחנו מסוגלים לספק מידע על משקעים בכל הודו. יש לזה משמעות עצומה, למשל בתחום הביטוח לחקלאות. זה עשוי לאפשר לחברות ביטוח להיכנס לתחום הביטוח החקלאי בהודו באופן משמעותי כי מה שמנע מהן לעשות כן עד כה היה היעדר מידע על מזג אוויר".
כיצד מסוגל הסטארטאפ הקטן מבוסטון למפות את מזג האוויר במדינת הענק? לא באמצעות פרישה של חיישנים. "אין לנו בכלל סנסורים פיזיים", אומר אלקבץ, "אנחנו משתמשים באמצעי תוכנה בלבד. מה שאנחנו אומרים זה בעצם שיש מספיק דברים שזזים סביבנו שיודעים לחוש את הסביבה גם מבלי שהם נועדו לעשות כן מלכתחילה.
"למשל רשת הסלולר נועדה לייצר תקשורת, אבל הטכנולוגיה שלנו יודעת לייצר גם מזה. מניתוח הגלים של רשת הסלולר יודעים להגיד איפה יורד גשם וכמה, גלים ברשתות שונות ומשונות מושפעים מהאטמוספירה, ואנחנו עושים הנדסה הפוכה לגלים".
מה זאת אומרת?
"אנחנו יודעים להסתכל על האות ולהגיד אם האות נראה בצורה מסוימת, אם זה גשם או שלג, ומה העוצמה שלהם. החכמה היא לעשות את זה בזמן אמת ובווליום גבוה. אבל סלולר זאת רק דוגמה אחת. כל סוג מידע נלקח ממקור אחר. בנוסף לסלולר יש לנו עוד שש טכנולוגיות שפיתחנו, והן עובדות במקביל ומייצרות לא פחות נתונים חשובים כמו טמפרטורה, רוח, לחות, לחץ אטמוספרי. אנחנו אוספים אותם ומתיכים ביחד עם כל המקורות, גם הציבוריים, למקום אחד אחיד ואמין".
אלו טכנולוגיות למשל?
"רוב הטכנולוגיות עדיין סודיות אבל מה שאני כן יכול להגיד זה שאנחנו משתמשים הרבה באינטרנט של הדברים (IOT) - חיישנים שלכאורה לא אמורים לחוש את הסביבה אבל מצאנו דרכים שגורמות להן כן לחוש. מצלמות רחוב לדוגמה, בעזרת טכנולוגיות זיהוי תמונה. את האמצעים היותר משמעותיים עוד לא פרסמנו".
החלק השני של הפעילות של קליימסל הוא תחום החיזוי, תוך התמקדות בעיקר בזמן אמת ובחיזוי לטווחים קצרים.
כמה קצרים זה קצרים?
"קצרים זה שלכל 500 מטר בעולם אנחנו יודעים לתת חיזוי, ברמת הדקה, לשש השעות הקרובות. היום רמת הדיוק היא בסגנון של "בשעתיים-שלוש הקרובות יש 20 אחוז סיכוי לגשם". אנחנו, לעומת זאת, יכולים להגיד שגשם עומד לרדת בעוד 6 שעות בכלבו שלום, אבל לא בדיזינגוף סנטר. או שהוא יחל לרדת ב-14:10 בעוצמה חזקה וייפסק ב-14:52. ולא רק זאת, אלא שבכל דקה נדע להגיד באיזו עוצמה הוא אמור לרדת".
החלק השלישי של הפעילות של קליימסל הוא מוצרים שבנויים על הטכנולוגיה ונועדו לעזור לעסקים לייעל את פעילותם הודות למידע מדויק יותר על מזג האוויר. אלקבץ מדגים כמה תעשיות שיכולות ליהנות מחיזוי מזג אוויר מדויק ומפורט יותר. "קחו לדוגמה קבלת החלטות בתחום התעופה, הטכנולוגיה שלנו יכולה לסייע בהחלטות מקצועיות יומיומיות כמו מה לעשות עם מטוס שהרגע נחת וצריך להסיע אותו ל-'גייט'.
"פיתחנו חיזוי ברקים של חצי שעה קדימה באמצעותו אנחנו יכולים להגיד לשדה התעופה שברקים שמתרחשים בסמוך לשדה התעופה לא יגיעו לשדה עצמו. בזכות המידע הזה, חברת התעופה יכולה להמשיך לפעול בלי הפסקה במקום לסגור את הגייטים ולעצור העלאת או הורדת נוסעים.
"תחום נוסף הוא שיתוף נסיעות Ride Sharing. חברה כמו גט או אובר יכולה להיערך מראש לעומסי ביקוש בגלל גשמים, וכנ"ל אצל חברות אנרגיה שיוכלו להיערך מראש ובמדויק לעומסי ביקוש בגלל חום וקור קיצוניים".
קליימסל נמצאת בשלב שבו היא כבר מייצרת הכנסות משורה של לקוחות ממגוון תחומים. אחד הלקוחות היא חברת התעופה jetBlue שהייתה לקוח ובהמשך קיבלה השקעה מקרן ההשקעות התאגידית שלה. חברת תעופה נוספת שנמצאת בין לקוחותיה היא דלתא.
תחום נוסף שבקליימסל בטוחים שיפיק תועלת ממידע מדויק על מזג האוויר הוא הרכבים האוטונומיים או הנהוגים מרחוק, הן הקרקעיים והן המוטסים. "רחפנים ושאר כטבמי"ם לא יכולים לטוס בתנאי מזג מסוימים ולכן המפעילים שלהם חייבים לדעת על זה ברמת הבלוק. אנחנו מייצרים פלטפורמה שתאפשר להם להגיב ולשנות את רמת האוטונומיות של הרכב בזמן אמת. זאת הסיבה שחברת הרכב פורד השקיעה בסבב הגיוס הנוכחי סכום משמעותי".
גם בתחום הספורט נעזרים במוצרים של קליימסל, ולדברי אלקבץ בין הלקוחות "אחת מהליגות הגדולות בארה"ב ואחד מטורנירי הטניס הגדולים בעולם". בנוסף להם, אומר אלקבץ, גם בתחום הפיננסים יש שימוש לטכנולוגיה "המידע שיודעים לספק הוא אינדיקטור לתנועות מחירים של סחורות. וגם חביות בניה עושות בה שימוש".
ומה עם המשתמשים הפרטיים?
"אנחנו מתכוונים להשיק את אפליקציית מזג האוויר הכי מדויקת בעולם ואותה נפתח בעיקר מישראל".