השופטת בדימוס הילה גרסטל / צילום: איל יצהר
העימות החריף סביב בוררות תחנת הכוח הפרטית דוראד ובקשת הפסילה של הבוררת, השופטת בדימוס הילה גרסטל, הגיעה היום (א') לנקודת רתיחה בדיון בבקשת הפסילה שהגישו קבוצת אדלקום של משפחת אדלסבורג וחברת זורלו הטורקית.
הדיון התקיים באולמה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, יהודית שבח, ונטלו חלק בו לא פחות מעשרות עורכי דין שייצגו את הצדדים המעורבים בבוררות, ובהם, מלבד מגישות בקשות הפסילה, גם א.דורי תשתיות אנרגיה בע"מ, חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון), דוראד אנרגיה בע"מ וקבוצות לוזון.
הדיון עצמו, שהחל באיחור, התנהל יחסית על מי מנוחות. השופטת שבח, ששמעה את טענות הצדדים, ציינה כבר בפתח הדיון, ולמען הזהירות, כי אין ולא היו לה קשרים חברתיים או אישיים עם מי מהצדדים ובאי-כוחם. החלטת השופטת שבח תישלח לצדדים בדואר.
בבקשה לפסילתה של גרסטל מלדון כבוררת בסכסוך רווי היצרים טוענת אדלקום, שאותה מייצג משרדו של עו"ד רון ברקמן, משרד מיתר, כי גרסטל לא יכולה להמשיך לדון בבוררות. זאת, משום שבעודה משמשת כבוררת בסכסוך בעניין דוראד, פנתה גרסטל לעו"ד אייל רוזובסקי וביקשה להתייעץ איתו כיצד לפעול בקשר ל"תיק 1270".
בתיק זה, שעל סגירתו הודיעה המשטרה בסוף שבוע שעבר, נחקר החשד כי עד המדינה בתיקי ראש הממשלה, ניר חפץ, הציע לגרסטל באמצעות יועץ התקשורת, אלי קמיר, לתמוך בה במירוץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בתמורה לתמיכה של גרסטל בסגירת תיק החקירה של שרה נתניהו בפרשת המעונות שהחל היום. גרסטל עצמה, מעולם לא הייתה חשודה בדבר בפרשה.
השופטת שבח הכינה לעצמה רשימת שאלות והלינה על העובדה שלא הוגשו לה תצהירים רלוונטיים מהנוכחים בדיון שנערך בפני השופטת גרסטל. בית המשפט הדגיש כי ההליך שבפניו איננו ערעור על החלטתה של השופטת גרסטל, והכרעת בבקשת הפסילה תהיה "בשים לב לטענות הצדדים ולאו דווקא בטיעונים שעלו בהחלטת הבוררת גרסטל".
עו"ד רון ברקמן, שייצג את אדלקום, ציין במהלך הדיון כי "כל אדם סביר היה מוצא עצמו באובדן אמון אל מול הבוררת גרסטל". ברקמן דחה בנוסף את טענות המתנגדות לבקשות הפסילה, לפיהן מטרת בקשת הפסילה היא לתקוע מקלות בגלגלי הבוררות.
בהקשר זה העירה השופטת שבח - ובכך ככל הנראה שמה סוף לטענה זו - כי "אין לה את הכלים להכריע בטענות שבקשות הפסילה הוגשו על-מנת לתקוע מקלות בגלגלי הבוררות".
עו"ד אורן טננבאום ממשרד מ.פירון, המייצג את זורלו, ציין כי הסוגיה שהגיעה לפני בית המשפט "מזמינה קביעת מדיניות. היום נשיאה בדימוס, מחר בורר שאינו שופט ומחרתיים שמאי".
השופטת שבח הלינה בנוסף שהצדדים הגישו לה את הסכם הבוררות כשהוא מושחר כמעט לגמרי. תלונה זו הובילה להעברת המסמך המלא (ללא השחרות) לעיון בית המשפט.
בנוסף ציינה השופטת כי בשעה שתידרש להחליט האם ההיוועצות שביצעה נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס גרסטל עם עו"ד רוזובסקי מקימה עילת להימנעותה מלשבת כבוררת במקרה זה. בשעה שתכריע, יידרש בית המשפט לנסיבות המיוחדות שאופפות את הליך הבוררות של דוראד ובכלל אלה: העובדה שההיכרות בין גרסטל לחלק מבאי כוח הצדדים הייתה ידועה לצדדים להליך, ההיכרות המקצועית רבת-השנים בין עו"ד רוזובסקי לשופטת גרסטל, סעיף 5.2 להסכם הבוררות המציין כי השופטת גרסטל ישבה כבודקת יחד עם דירקטוריון דוראד ועוד.
לדברי קצא"א (חברת שירותי תשתיות אילת אשקלון), המיוצגת על-ידי עורכי הדין גיל אוריון וצבי ניקסון, הדרישה מגרסטל לפסול את עצמה מלשמש כבוררת בשל התייעצותה עם עו"ד רוזובסקי, היא מופרכת. זאת, בין היתר, משום שההתייעצות לא חרגה מ"יחסי ידידות מקצועיים בין שופט או בורר לעורך דין, שהם מקובלים בקהיליית המשפטנים בישראל ואינם נחשבים ליחסים משמעותיים העלולים לעורר חשש ממשי למשוא-פנים".
ניפוח סכום החוזה
הסכסוך סביב תחנת הכוח הפרטית דוראד החל בתביעה שהגישו בינואר 2016 דורי אנרגיה וקצא"א למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ושעברה לפני כשנה וחצי לבוררות בפני גרסטל. בתביעה נחשף סכסוך בין בעלי המניות בחברת דוראד, מפעילת תחנת הכוח הפרטית.
לטענת דורי אנרגיה וקצצ"א, אדלקום וזורלו קשרו קשר עם הקבלן שהקים את תחנת הכוח - מאחורי גבם של יתר בעל המניות בדוראד - לניפוח סכום חוזה ההקמה של התחנה. זאת, לפי הנטען, תוך שאדלקום וזורלו מקבלות את ההפרש "בדלת האחורית" ומשלשלות לכיסם בהסתר סכום-עתק של כ-140 מיליון דולר, על-חשובנה של של דוראד, באמצעות נאמנות הרשומה באיי הבתולה.
באחת מישיבות הבוררות שנערכה במארס האחרון, הודיעה גרסטל לצדדים מיוזמתה כי היא נועצה טלפונית באופן נקודתי בקשר ל"תיק 1270" עם עו"ד רוזובסקי. בראשית חודש יולי השנה, כשהבוררות בסכסוך כבר מתקרבת לסיומה, הפתיעו אדלקום וזורלו כשהגישו לגרסטל בקשה כי תפסול את עצמה בשל ההתייעצות עם עו"ד רוזובסקי. אדלקום טענה כי בישיבת הבוררות מחודש מארס הייתה מחלוקת באשר להשלכות ההודעה של גרסטל בעניין רוזובסקי, והחברה הלינה על כך שלא נוהל פרוטוקול של אותה ישיבה. אדלקום טענה כי היעדר פרוטוקול הוא חלק מאירועים שהובילו לאובדן אמון קשה מצד הקבוצה בגרסטל.
גרסטל דחתה את בקשת הפסילה, תוך שהיא מציינת כי ערכה גילוי נאות בפני הצדדים על יחסיה עם רוזובסקי, וכי הצדדים לא הלינו על כך בזמן אמת. "בשיחותיי עם עו"ד רוזובסקי אין כדי להשפיע בכל דרך שהיא על שיקול-דעתי המקצועי הנדרש להכרעה בבוררות דוראד", כתבה גרסטל. "איני רואה בשיחותיי הספורות עם רוזובסקי עילת פסילה, ואיני רואה כל מניעה מבחינתי להוסיף ולשבת בדין. התיק יוכרע לפי הראיות והטיעונים המשפטיים - לא לפי זהות המייצגים ולא לפי זהות המיוצגים".