גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עיריית ת"א לא רשאית לתת דוח חניה על בסיס מצלמות רחוב"

קיבלתם דוח חניה מעיריית ת"א שצולם ע"י מצלמות רחוב? הוא לא תקני, היות שפרטיות הציבור גוברת על עברות חניה - כך קבע ביהמ"ש לעניינים מקומיים ● השופט איתי הרמלין: "אין גם כל סיבה שהרשות תתעד אדם בסיטואציות מביכות סתם – כגון מי שמחטט באפו, משתטה במשחק עם ילדיו או מרים את מכנסיו שנשמטו"

פקח חניה / צילום: אריאל ירוזלמסקי
פקח חניה / צילום: אריאל ירוזלמסקי

קיבלתם דוח חניה מעיריית תל-אביב שצולם על-ידי מצלמות רחוב? הוא לא תקני, היות שפרטיות הציבור גוברת על עברות חניה - כך קבע בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב, בהחלטה לפיה עיריית תל-אביב אינה מוסמכת להפעיל מצלמות וידאו המצלמות את הרחוב ומקליטות את הנעשה בו לשם אכיפת עבירות חניה, כיוון שהכנסת לא הסמיכה אותה לעשות זאת.

בית המשפט הסביר כי לנוכח פגיעת מצלמות וידאו המצלמות את הרחוב בפרטיות של העוברים והשבים, יש צורך בהסמכה מפורשת של הכנסת כדי להפעילן. כיוון שהכנסת הסמיכה את העירייה להפעיל מצלמות כאלה רק לצורך אכיפת עבירה של נהיגה בנתיב תחבורה ציבורית, היא אינה מוסמכת להשתמש בהן לשם אכיפת עבירות חניה.

ברחבי העיר תל-אביב מותקנות אלפי מצלמות המתעדות את הנעשה בעיר ואשר משמשות גם את המשטרה בעת הצורך. המצלמות הותקנו כאמור לטובת אכיפת נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית - וכעת קובע בית המשפט כי זה גם השימוש המותר בהן בכל הנוגע למתן דוחות למפרים את החוק.

בפסק דינו הסביר השופט איתי הרמלין כי "הבעיה המרכזית בשימוש במצלמות הרחוב נעוצה בכך שנאספים בהן פרטים רבים שאינם נדרשים כלל לשם אכיפת איסורי החניה. בראש ובראשונה, מצולמים בהן אנשים רבים שלא עברו כל עבירה אלא עברו ברחוב כעוברי אורח. המצלמות מתעדות עם מי הסתובבו אותם עוברי אורח, מה לבשו, לאיזה עסק ברחוב נכנסו (מסעדה כשרה או שאינה כשרה למשל), האם עשו זאת בשבת או ביום חול וכדומה".

השופט הביא כדוגמה את עניינו של הנאשם עצמו: "צילום הווידאו שצילמה מצלמת העירייה אינו מתעד רק היכן עמד רכבו כפי שהוא מופיע בתמונה שצורפה לדוח עצמו, אלא מתעד אישה יורדת מן הרכב (מן הצד שליד הנהג). אמנם מן המרחק שבו צולמה אותה אישה, ובשל העובדה שהשמש ניצבת מאחוריה, לא ניתן להבחין בתווי פניה, אך ניתן לראות ששערה קצר וכהה, והיא לובשת חולצה אדומה - ומה אם שיערה של אשתו של הנאשם הוא ארוך ובהיר, ואין במלתחתה חולצה אדומה? די בכך כדי לחשוף שהנאשם בילה באותו יום עם אישה שאיננה אשתו - עניין הנוגע ללא ספק לצנעת חייו של הנאשם ואינו עניינה של העירייה. סרטון הווידאו של מצלמת הרחוב מתעד גם את כל מי שיוצא מרכב החונה כחוק באותו קטע רחוב ויכול לחשוף נתונים מסוג זה גם בקשר לאנשים שאינם חשודים בביצוע עבירה כלשהי".

בהמשך קבע השופט כי "ההגנה על הפרטיות בהקשר זה היא הגנה על החירות - חירותו של אדם לרדת למכולת לבוש בגופיה, אך גם חירותו לאכול היכן שיחפוץ מה שיחפוץ ובאיזה יום שיחפוץ, ולהתרועע עם כל אדם (ללא הבדל דת, לאום, השקפה פוליטית, מין, נטייה מינית וכולי), בין אם הם נשואים זה לזה ובין אם לאו, והכול מבלי שיתועד על-ידי הרשויות. אין גם כל סיבה שהרשות תתעד אדם בסיטואציות מביכות סתם - כגון מי שמחטט באפו, משתטה במשחק עם ילדיו או מרים את מכנסיו שנשמטו כיוון ששכח לחוגרם בחגורה".

בית המשפט, שהדגיש את ההשלכות המשמעותיות של ההחלטה להציב את המצלמות ולהפעילן על אופיו של המרחב הציבורי, ציין כי לפי המסמכים שהגישה במשפט התביעה העירונית, לא רק שההחלטה התקבלה ללא הסמכה מפורשת של הכנסת, אלא שהיא התקבלה בוועדת ההתקשרויות העירונית מבלי שמועצת העיר דנה בכך ומבלי שנערך הליך של שיתוף הציבור.

לאחר שקיבל את טענת הנאשם כי העירייה פעלה בחוסר סמכות בהפעלת המצלמות, פסל בית המשפט את הראיות שנאספו נגדו וזיכה אותו מעבירת החניה שבה נאשם. 

"זכות לפרטיות גם ברחוב" 

הסיפור החל בשנת 2015, כשהנאשם הואשם בעבירה של "חניה כפולה" עם מכוניתו, עת עמד ברחוב יפת 3 ביפו, ליד מאפיית אבולעפיה. הנאשם הכחיש את דבר העבירה וטען, הין היתר, כי העירייה אינה מוסמכת לאכוף את חוקי החניה באמצעות אותן מצלמות וידאו המותקנות על בניינים ומצלמות את הרחוב.

לביסוס טענתו זו הפנה הנאשם לדינים המסמיכים את המשטרה ואת העירייה לאכוף עבירות שונות באמצעות מצלמות, אך לא עבירות חניה. הנאשם גם הפנה לשורת מסמכים המתארים דרך אכיפה זו כבעלת פוטנציאל של פגיעה בפרטיות ומחייבת לכן הסמכה מפורשת בחוק.

אל דוח החניה שנשלח אל הנאשם צורפו תמונות שמלמדות כי מכוניתו צולמה מכיוון כיכר השעון כשהיא עומדת בזווית (אשר לטענתו שיקפה שהרכב היה בתנועה). הפקחית שערכה את הדוח הסבירה כי הרכב עמד במקום יותר משתי דקות, ולכן היא רשמה את הדוח. בעת רישום הדוח הפקחית עצמה לא שהתה במקום אלא בחדר הבקרה של העירייה. ולמעשה היא צפתה במתרחש על גבי מסך. יתרה מכך, בחדר הבקרה שבו ישבה, צפתה הפקחית במקביל בשידורים של מצלמות אכיפה מ-5 נקודות שונות בעיר תל-אביב-יפו. הפקחית ציינה עח אם הרכב עומד במקום יותר משתי דקות, היא "בודקת מה היה" ורושמת דוח גם אם הנהג נמצא ברכב.

הדיון העיקרי לא נסב סביב השאלה האם אכן עמד הנהג במקום שידוע כמוקד להיווצרות צוואר בקבוק פקוק לאור עצירה כלי רכב ליד המאפייה המפורסמת, אלא סביב נושא הפגיעה בפרטיות.

"יש להדגיש כי לאדם זכות לפרטיות גם ברחוב, אם כי זכות זו היא כמובן מצומצמת יותר מאשר הזכות לפרטיות המגינה על האדם בתחומי ביתו... ההגנה על הפרטיות בהקשר זה היא הגנה על החירות - חירותו של אדם לרדת למכולת לבוש בגופיה, אך גם חירותו לאכול היכן שיחפוץ מה שיחפוץ ובאיזה יום שיחפוץ, ולהתרועע עם כל אדם (ללא הבדל דת, לאום, השקפה פוליטית, מין, נטייה מינית וכולי), בין אם הם נשואים זה לזה ובין אם לאו, והכול מבלי שיתועד על-ידי הרשויות. אין גם כל סיבה שהרשות תתעד אדם בסיטואציות מביכות סתם - כגון מי שמחטט באפו, משתטה במשחק עם ילדיו או מרים את מכנסיו שנשמטו כיוון ששכח לחוגרם בחגורה", כתב השופט הרמלין בהחלטתו והזהיר כי "האפקטיביות של מצלמות אלה לצורכי אכיפה יכולה להביא לכך שעם הזמן ילכו ויתרבו וסופו של תהליך יהיה שנמצא את עצמנו בדיסטופיה אורווליאנית שבה כל צעד שלנו מפוקח על-ידי הרשות. אין ספק כי הטכנולוגיה של ימינו, 70 שנה לאחר שכתב ג'ורג' אורוול את ספרו 1984, הופכת אפשרות זו לממשית...

"אני מוצא מקום לשוב ולהדגיש כי התקנת מצלמות רחוב משנה באופן מהותי את המרחב הציבורי, ולכן גם מן הבחינה החברתית מן הראוי שהחלטה על הצבתן תתקבל על-ידי הציבור עצמו - הן באמצעות נבחריו והן בהליך של שיתוף ציבור. אם לא נקפיד על כך, קיים חשש כי כציבור נגלה יום אחד שאנו חיים ב'חברת מעקב' תחת פיקוח תמידי, מבלי שהחלטנו שאנו רוצים בכך" (תיק חניה 72118789). 

מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי "מדובר אך ורק במצלמות חניה ייעודיות ולא במצלמות המשמשות לאכיפת נת"צים או לכל מטרה אחרת. העירייה סבורה כי מצלמות החניה הן כלי חוקי ולגיטימי לאכיפת חניה אסורה וכמקובל תשקול הגשת ערעור על פסק הדין. ראוי לציין כי הנושא של הגנת הפרטיות עלה בבית המשפט העליון והמדינה בתגובתה הצטרפה לעמדת העירייה, לפיה האכיפה באמצעות מצלמות החניה חוקית ומבוצעת כדין ואף הסדירה את הנושא בנוהל. אכיפת החניה בעיר תל אביב-יפו באמצעות מצלמות החניה תימשך כסדרה".

עוד כתבות

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"