איפה אני תופסת אותך?
"בדיוק יצאתי מישיבת תכנון. יש לנו תקופות פיתוח חודשיות שמחולקות לתקופות עבודה בנות שבועיים, ובתחילת כל חודש צריך לקבוע מה לפתח במהלכו, נותנים הערכת זמנים וכך זה משתחרר ללקוח. הצוות שלי מפתח על הענן של סאפ תוכנה שכבר עושה הרבה מעבר לפיתוח מערכות מידע. המוצר שכרגע אנחנו מפתחים הוא פלטפורמה לפיתוח אפליקציות, ובה הן רצות".
כמה זמן את בחברה ומה עשית קודם?
"אני עובדת בסאפ עוד מתקופת הלימודים, כלומר 8 שנים. התקבלתי כסטודנטית למדעי המחשב לעבוד בבדיקות תוכנה, אחרי כשנה וחצי עברתי למשרה מלאה ועם השנים התקדמתי".
שמונה שנים זה הרבה מאוד זמן בהייטק.
"כן, בסאפ נוטים להישאר הרבה, יש תנאים טובים. אני במקור מהצפון, ואני יודעת ששם השכר נמוך יותר. ובכלל יש לנו חבילת הטבות יפה בחברה וחיי חברה מלאים".
תמיד אהבת מחשבים?
"לא, בכלל לא הכרתי את התחום. עליתי ארצה בגיל 6 מאוזבקיסטן, לא למדתי את זה בתיכון ואחרי הצבא למדתי בטכניון הנדסת חומרים ופיזיקה. אבל לא הסתדרתי שם ולא התחברתי. כעבור שנה עזבתי וכיוון שהיו לי ציונים גבוהים החלטתי לבחור במקצוע שנדרשו לו התנאים הכי טובים באוניברסיטה, כך הגעתי למדעי המחשב ומערכות מידע. הנחתי שתוך כדי אמצא מה באמת אני אוהבת. היום אני יכולה להגיד שלמזלי במקרה הגעתי למקצוע הזה".
וחוץ ממחשבים? מה עוד את אוהבת?
"יש לי חגורה שחורה בקראטה, אני מתאמנת כבר 23 שנה. כסטודנטית גם הדרכתי, וככה הרווחתי עוד כסף. אני לא משתתפת בתחרויות כי זה קראטה מסורתי שפחות מעודד את זה. המאמן שלי תמיד הציע תחרויות אבל לא התאמנו להן. בעבר זכיתי באליפות צה"ל כסגנית אלופת צה"ל בקרבות. אבל זה בקטנה".
הערכים של הקראטה עוזרים בעבודה?
"מאוד. זה חינוך למשמעת, להתמודדות ולזה שגם אם קשה אסור לוותר. זה ענף ספורט שקל לפרוש ממנו כי הוא סיזיפי. מי שנשאר - כנראה יש לו אופי חזק. אני מתאמנת פעם בשבוע ומתכוונת להגדיל את זה לשלוש. אני גם אמא לילד בן שלוש וחצי, אז זה מאתגר".
איך את מצליחה לשלב?
"יש סבתות. ההורים שלי התגרשו והיתרון הוא שזה מפצל את העזרה לשניים, בנוסף יש את סבא וסבתא שלי, ואת ההורים של בן הזוג שלי. הוא לא בהייטק, הוא קבלן בנייה".
איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?
"אני מאמינה שאמשיך בסאפ. טוב לי פה, יש אפשרות לגוון ואני מאמינה שאמשיך להתקדם".