אליעזר פישמן והשופט איתן אורנשטיין / צילומים: אלון רון ואיל יצהר
בנק הפועלים מתנגד להעביר חומרים בתיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמן לוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים במשק, בטענה שהתיק כולל מידע על לווים וחברות נוספות - כך עולה מעמדת הבנק שהוגשה בסוף השבוע האחרון לבית המשפט הדן בפשיטת הרגל של פישמן. יחד עם זאת, בכל הקשור למידע על פישמן עצמו מותיר הבנק את ההחלטה בנושא לבית המשפט. "עמדת הבנק היא שאין להיעתר לבקשת העיון, שכן היא נוגעת לעניינים בנקאיים סודיים של לקוחות הבנק", כותבת עו"ד שירין גבאי מצגר ממשרד גורניצקי ושות'.
כאמור, לטענת הבנק, תיק פשיטת הרגל של פישמן כולל מידע על לווים וחברות נוספות מלבדו: "התיקים כוללים מידע וחומרים שונים שעשויים להיות כפופים לסודיות הבנקאית ביחס לחברות ולווים שונים של הבנק, שאינם רק אליעזר פישמן. היעתרות לבקשה משמעה פרסום של המידע הבנקאי בפרהסיה. לדעת הבנק, הבקשה אינה מגלה טעם המצדיק פגיעה בסודיות הבנקאית", נכתב מטעם הבנק.
יחד עם זאת, בסיום התגובה משאירים בבנק הפועלים פתח אופטימיות לוועדה, ומציינים כי מבחינתם בכל הקשור במידע על פישמן בלבד: "הבנק מותיר את הבקשה לשיקול הדעת של בית המשפט", כותבת עו"ד גבאי מצגר.
השופט איתן אורנשטיין כתב היום כי כעת על ועדת החקירה הפרלמנטרית להשיב לעמדת הבנק, ולאחר מכן הוא ככל הנראה יגיע להחלטה. אורנשטיין מאפשר לוועדה להגיש את תגובתה עד ה-21.10.
אלא שבתאריך ה-21.10 (יום ראשון בעוד שבועיים) יחלו הדיונים של ועדת החקירה עם בכירי המערכת הבנקאית, ומי שזומנו להופיע ראשונים בתאריך זה הם לא אחרים מראשי בנק הפועלים - היו"ר עודד ערן והמנכ"ל אריק פינטו. כך, נראה כי הוועדה לא תספיק לשאול את ראשי הבנק שאלות המתבססות על החומרים בתיק פישמן.
למרות זאת, אין בכוונת הוועדה לדחות את הופעתם של ערן ופינטו בפניה. יו"ר ועדת החקירה, ח"כ איתן כבל, מסר היום ל"גלובס": "אין קשר בין התנגדותו של בנק הפועלים לחשיפת תיקי פישמן לבין קיום הישיבה איתם. אם יהיה צורך עקב דברים שיעלו מתיקי פישמן או כל עניין אחר והוועדה תראה לנכון, הם יזומנו שוב. הדבר תקף לכל מוזמן המגיע להעיד בפני הוועדה". בנוסף לכך, סביר כי הוועדה תעביר את תגובתה לבית המשפט בהקדם, ולפני המועד האחרון שנקבע, בשל לוחות הזמנים הצפופים.
ועדת החקירה הפרלמנטרית נועדה לבדוק את התנהלות המערכת הפיננסית בכל הקשור למתן אשראי ללווים הגדולים ולהסדרי החוב שנעשו עימם. הטריגר להקמתה היה תיק פשיטת הרגל של פישמן, שחשף כי חובותיו למערכת הבנקאית חצו את רף ה-4 מיליארד שקל.
תהליך הקמת הוועדה ארך זמן, ובסופו מונו לה שלושה יועצים מקצועיים המלווים אותה: פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלס ועו"ד רמי תמם. כחלק מהיערכות הוועדה היא פנתה אל הבנקים ואל בנק ישראל וביקשה חומרים הקשורים לאשראי שניתן לקבוצות לווים שונות, פרוטוקולים של ועדות אשראי ודוחות ביקורות. הן בבנק ישראל והן בבנקים דחו בנימוס את הבקשה תחת הנימוק של סודיות בנקאית. במערכת הבנקאית הסתמכו גם פסק דין של בג"ץ שניתן באחרונה וקבע כי הסודיות הבנקאית גוברת על זכות הציבור לדעת.
כתוצאה מכך הסתמכו יועצי הוועדה בעיקר על חומר פומבי, וכן ניסו לפנות לבתי המשפט לקבלת חומרים במסגרת תיקים שהגיעו לערכאות משפטיות. התיק הראשון שנבחר היה התיק של פישמן, מתוך הערכה כי לפי תוצאות הבקשה יחליטו אם להגיש בקשות בתיקים נוספים. הבקשה לבית המשפט הוגשה לפני קרוב לחודשיים, ולמעט בנק הפועלים לא הוגשו התנגדויות לחשיפת החומרים. אולם נראה כי גם אם יתקבלו חומרים, ספק אם הוועדה תספיק לקבל ולעבד אותם בזמן עד תחילת הדיונים עם ראשי המערכת הבנקאית בעוד שבועיים.