סטודנטים באוניברסיטת תל אביב / צילום: איל יצהר
סקר שפרסמה התאחדות הסטודנטים לקראת תחילת שנת הלימודים שופך אור על מצבם הכלכלי של הסטודנטים הישראלים: רובם עובדים במהלך התואר אך השכר שלהם נמוך מההוצאות, ואת הפער הם מכסים באמצעות הלוואה. באופן כללי, מצב הסטודנטים לא הורע משמעותית בהשוואה לשנה שעברה, אך לעומת 2016 נרשם זינוק בהוצאות. הסקר נערך על ידי מכון מאגר מוחות והשתתפו בו כ-8,000 סטודנטים וסטודנטיות ממרבית מוסדות הלימוד בארץ.
ההוצאה החודשית הממוצעת של סטודנטים עומדת על 5,187 שקל, 44 שקל יותר מאשר ב-2017. 45% מהסכום משמש להוצאות דיור, כחמישית למזון, 11% לבילויים. עלייה חדה נרשמה בסעיף הנסיעות, שההוצאות בגינו עלו ב-23% ל-750 שקל. שאר ההוצאות הן על בריאות (264 שקל) ותקשורת (197 שקל על שירותי טלוויזיה, טלפון נייד ואינטרנט). הוצאות הדיור ירדו ב-10%. כחמישית מהסטודנטים לקחו הלוואה במהלך התואר בהיקף ממוצע של כ-23 אלף שקל.
70% מהסטודנטים עובדים באופן רציף במהלך התואר, 10% עובדים בחופשות הקיץ ו-20% לא עובדים כלל. השכר הממוצע עומד על 4,677 שקל, 22 שקל יותר מאשר ב-2017. המשמעות היא שבכל חודש צובר הסטודנט הממוצע שכן עובד גירעון של 510 שקל, ובסך הכל כ-18 אלף שקל בשלוש שנים. אם לוקחים בחשבון את הסטודנטים שאינם עובדים, הגירעון הממוצע עומד על 1,446 שקל בחודש, ובסך הכל 52 אלף שקל בשלוש שנים.
13% מהסטודנטים עובדים במשרה מלאה, והסטודנט הממוצע עובד קצת יותר מחצי משרה - 96 שעות, לעומת 87 שעות בשנה שעברה. בקרב הסטודנטים שאינם עובדים, הרוב המכריע מנמק זאת בכך שהלימודים אינם מאפשרים להם. קיימת שונות גם בשכר - 60% מהסטודנטים מרוויחים פחות מ-4,000 שקל, ואילו קרוב לחמישית מהם מרוויחים מעל 7,000 שקל. סטודנטים למשפטים ולניהול הם אלו שמרוויחים את הסכומים הגבוהים בזמן לימודיהם, ואילו סטודנטים לרפואה ורפואת שיניים וכן לביוטכנולוגיה בולטים לשלילה עם שכר חודשי ממוצע של כ-2,500 שקל.