אמיר ירון \ צילום: אונ' פנסילבניה
המירוץ לתפקיד נגיד בנק ישראל, הסתיים היום בצהרים עם ההודעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון על היבחרו של פרופ' אמיר ירון לתפקיד. מיניו של ירון לנגיד בנק ישראל יוגש לאישור הוועדה למינוי בכירים ולאישור הממשלה ולשם כך ידרשו לפחות שבועיים. ירון יחליף בתפקיד את ד"ר קרנית פלוג, שצפויה לסיים את כהונתה בחודש נובמבר הקרוב.
בהודעתם היום סיימו נתניהו וכחלון את המירוץ לתפקיד הנגיד, כאשר לשלב הסיום הגיעו שני מועמדים מובילים: פרופ' ירון ומריו בלכר. זו הפעם השנייה שבלכר מגיע לקו הסיום בהתמודדות על תפקיד הנגיד, אך לא זוכה במינוי לבסוף. ב-2013 נחשב בלכר למועמד מוביל לתפקיד ואף דווח כי הוא זוכה לתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך בסופו של דבר לא קיבל את המינוי. בלכר כיהן בעבר נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה.
"ההתלבטות הייתה קשה", אמר נתניהו בהודעה הרשמית, "פרופ' ירון הוא מהמומחים המובילים בעולם בתחום הסיכונים הפיננסיים. הוא מהמומחים החשובים בעולם, אבל לא פחות חשוב הוא שירת במשך חמש שנים כקצין באגף היועץ הכספי לרמטכ"ל ועסק 'הנדס און' בהזזת כסף. המלצתי בזמנו על סטנלי פישר וניסיתי להביא גם את לארי סמרס - חובתנו להביא את הכישרונות הטובים בשטח, ואני שמח שפרופ' ירון נענה להצעה של שר האוצר ושלי".
נתניהו המשיך ואמר כי הוא "מאמין שפרופ' ירון יוביל את בנק ישראל באחריות וישמור על יציבות המערכת הפיננסית. אנחנו רוצים להבטיח שבראש בנק ישראל עומד אדם עם יכולת ועצמאות ופרופ' ירון עומד בדרישות האלה. רוצה להודות לנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג שמילאה את תפקידה במסירות ומתוך הערכה גדולה".
"התפקיד שלנו הוא להסתכל קדימה", הוסיף כחלון. "אנחנו לא בוחרים בנגיד שיפתור את משבר 2008 אלא את משבר 2024".
ללא ניסיון רב במדיניות מוניטרית
ירון הוא מומחה לבנקאות ופיננסים ומלמד כפרופסור למימון בבית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. הוא מתגורר בארה"ב ובעל אזרחות ישראלית ואמריקאית. לא ידוע על קשרים משמעותיים שיש לו עם אנשי עסקים בישראל.
הוא משמש עמית מחקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER), שם הוא עומד בראש קבוצת שוקי הון וכלכלה. בשנת 1994 קיבל אמיר את הדוקטורט שלו בכלכלה מאוניברסיטת שיקגו.
הוא נמנה על חברי הדירקטוריון של מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי מאז הקמתו ומגיע מדי שנה להשתתף בכנסים מקצועיים הנערכים במרכז בעיקר בנושאי התמחותו - מימון וסיכונים למערכת הפיננסית. בשנים האחרונות ערך במשותף עם אקדמאים אחרים סקירה של מחקר מחירי התמחות, וכן של כלכלה כמותית.
הוא נחשב למוביל בתחום הכלכלה הפיננסית, ופרסם בכתבי עת אקדמיים מובילים בכלכלה ובפיננסים. ירון נודע על מחקרו על תמחור הנכסים וההשקעות. כמרצה, המומחיות שלו היא בתחום השקעות בינלאומיות וחברות רב-לאומיות.
הוא נחשב למומחה לסיכוני מקרו למערכת הפיננסית, וצפוי להמשיך במאמץ להקים ועדה ליציבות פיננסית שהובילה פלוג בכהונתה ללא הצלחה. אחת השאלות שמעלה מינויו היא כיצד הוא יוכל להתמודד עם לחצי המערכת הפוליטית והממשלתית ועם ניהול ארגון גדול יחסית המעסיק כ-800 איש.
ירון לא נחשב לבעל ניסיון רב במדיניות מוניטרית והוא אינו מומחה לכלכלת ישראל. כלכלנים המכירים אותו אומרים כי חוסר ניסיונו בתחום אינו צריך להוות מגבלה. פרופ' יוגי'ן קנדל המכיר את פרופ' ירון מתקופת לימודיו באוניברסיטת שיקאגו אמר על המינוי: "אני חושב שזה מינוי ראוי, מעניין ומרענן".
פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי, אמר כי "מינויו של ירון הוא צעד חשוב מאוד במיוחד על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות והאתגרים שהן מייצרות למערכות הפיננסיות". אקשטיין ציין כי מאמריו ועבודותיו של ירון זוכים להערכה רבה בקהילה האקדמית וכי המנחה שלו בדוקטורט זכה לאחרונה לפרס נובל לכלכלה. באשר להיכרות עם המערכת הפוליטית והממשלתית בישראל אמר אקשטיין כי הוא בטוח שירון "ילמד מהר" וכי צבר ניסיון במהלך שירותו הצבאי ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל בניהול משא ומתן מול אגף התקציבים באוצר, במסגרת מאבקי התקציב המפורסמים בין המערכות.
השאלה הפתוחה: ההתערבות בשוק המט"ח
מעט ידוע על עמדותיו של ירון בנושאי מדיניות מוניטרית ובראשם סוגיית ההתערבות בשוק המט"ח שהייתה מקובלת מאוד על נגידי הבנק הקודמים אך עוררה ביקורת רבה בחוגי הכלכלנים. ירון סיים את לימודיו באוניברסיטת שיקגו הנחשבת למעוז מסורתי של התנגדות להתערבות בנקים מרכזיים בשוק המט"ח. יחד עם זאת אפשר להניח שגם הוא הושפע מהשינוי העמוק במדיניות הבנק המרכזי של ארה"ב שהוביל הנגיד בן ברננקי לכיוון של הגברת המעורבות בשווקים.
בתגובה למינויו אמר ירון כי "אני מודה לראש הממשלה ולשר האוצר. בשבועות האחרונים ניהלנו שיחות מעמיקות אודות ההיבטים השונים של כלכלת ישראל והישגיה, ועל הדרכים בהן ניתן לקדם את הכלכלה והחברה הישראלית ולהתמודד מול האתגרים הגלובליים והמקומיים".