שר האנרגיה יובל שטייניץ / צילום: שלומי יוסף
שר האנרגיה יובל שטייניץ הציג את תוכנית משרדו ואת היעדים עד לשנת 2030. התוכנית תובא לאישור הממשלה תוך כחודש ובמשרד האנרגיה מקווים שהיא תאושר עד סוף השנה. "מדובר בתוכנית עם שינוי הגדול ביותר במשק האנרגיה הישראלי, שכולל גם שינוי בתעשייה כצרכני החשמל", אמר השר שטייניץ.
לדבריו, התכנית מציבה יעדים שאפתניים אך מציאותיים, ובראשם: גמילה מלאה ומוחלטת מדלקים מזהמים במהלך תריסר השנים הבאות. על פי התכנית, היעד בתחום החשמל: 80% גז טבעי ו-20% או יותר מתחדשות ב-2030 ,תוך סגירה סופית של התחנות הפחמיות בחדרה ובאשקלון. היעד בתעשייה: כ-%95 מהאנרגיה והקיטור הנדרשים ייוצרו בגז טבעי החל מ-2030 .היעד בתחבורה: מעבר הדרגתי למכוניות חשמליות ומשאיות גז טבעי, והטלת איסור מוחלט על יבוא מכוניות בדלקים מזהמים החל מ-2030.
"התברר לי שאנחנו בדרך לקטסטרופה סביבתית ובריאותית, אנחנו הולכים להפוך תוך 20 שנה למדינה הצפופה ביותר במערב", כך פתח השר שטייניץ את הצגת התוכנית שהוגדרה על ידי השר שטייניץ כ"תוכנית הצלה" למשק.
"ב-2040 התחזית מדברת על 6 מיליון מכוניות, 13 מיליון תושבים, ייצור חשמל יגדל פי 2, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אנו לא צועדים לתהום סביבתית בריאותית ולא נחנוק את עצמנו תוך 10-20 שנה ונצטרך לחיות מאחורי הפילטרים והמסננים ולשים מסכות כמו תושבי בייג'ין", הוסיף.
שטייניץ אמר עוד כי "מדובר בתוכנית הדרמטית ביותר אי-פעם במשק האנרגיה בישראל שללא התקדמות במתווה הגז, התוכנית הזאת היית בלתי אפשרית. אם נמשיך בכוח האינרציה להשתמש בדלקים מזהמים, עם הגידול במספר מכוניות, מרוב ההתפתחות של המשק בסוף נגיע לתהום".
שטייניץ המשיך ואמר כי לפי נתוני OECD, כ- 2,200 מקרי מוות בשנה בישראל נגרמים בשל זיהום האוויר. ללא תוכנית ההצלה עד שנת 2040 מספר זה צפוי לעלות ל- 62,000. "ברור לנו שלא מספיק לעשות תיקונים, אלא שינוי כיוון של ממש ולהצטרף למדינות אירופה וללכת לכיוון של אוויר נקי יותר. לכן לא קראתי לזה תוכנית אב או תוכנית עקרונות, אלא תוכנית הצלה", אמר.
על פי משרד האנרגיה מימוש התוכנית יביא לחסכון של 5.8 מיליארד שקל בשנה, כאשר כמחצית מסכום זה נובע מהחיסכון מהפחתת זיהום האוויר שנוצר על ידי שימוש בדלקים מזהמים בתחבורה. בנוסף, התוכנית אמורה להוביל להפחתה של 60% בזיהום האוויר.
לדברי מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, שורה של צעדים שהתרחשו במשק האנרגיה בשנים האחרונות אפשרו להפוך את התוכנית הזאת לברת מימוש. מדובר באישור מתווה הגז, רפורמת החשמל שאושרה השנה בכנסת .
עיקרי התוכנית:
בתחום התחבורה התוכנית מדברת על איסור של יבוא מכוניות, רכבים כבדים ואוטובוסים המונעים בבנזין וסולר מזהמים עד שנת 2030. השאיפה של משרד האנרגיה היא המעבר המלא של המשק לשימוש במכוניות חשמליות או מונעות בגז טבעי דחוס עד שנת 2035.
נציין כי כיום מספר הרכבים החשמליים בישראל הינו זעום, זאת בעוד לישראל יש יתרונות מובהקים ביחס מדינות אחרות - מחיר החשמל זול יחסית ומחירי הדלק גבוהים. נכון להיום, יעדים אלה רחוקים מהמציאות, כאשר הסיבה העיקרית היא היעדר תשתית מתאימה - אין עמדות הטענה בצורה שתאפשר שימוש נוח במכוניות אלה.
בתחום ייצור החשמל התוכנית מציגה ירידה הדרגתית בשימוש בפחם, עד להפסקה מוחלטת בשנת 2028 ומעבר לשימוש בגז טבעי ואנרגיות מתחדשות, במטרה להביא להפחתה בזיהום האוויר. על פי הנתונים שהוצגו על ידי משרד האנרגיה, רק התחנה הפחמית בחדרה גורמת לתמותה של בין 150-300 איש כל שנה, והיא גורמת לזיהום רב יותר בישראל מכלל התחנות הפעילות היום בגז טבעי בישראל.
היעדים של התוכנית בתחום ייצור החשמל כוללים: סגירה של יחידות אורות רבין 1-4 עד שנת 2022, הסבה יחידה פחמית ראשונה לגז טבעי בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון בשנת 2023, הפסקה מדורגת של ייצור חשמל בפחם עד שנת 2028, והפסקה גורפת של השימוש בפחם בייצור חשמל בכל תחנות הכוח הפחמיות ומעבר לייצור חשמל בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות בלבד עד שנת 2030.
אחד האתגרים הגדולים ביישום התוכנית הוא חיבור של התעשייה לרשת ההולכה של הגז הטבעי - כאשר הכוונה היא להגיע למצב שכ-3BCM של הגז הטבעי בשנה יופנה לתעשייה. בתחום זה התוכנית משרד האנרגיה מתעתד להשקיע 650 מיליון שקל כתמיכה תקציבית בהאצת פרישת רשת ההולכה. במשרד האנרגיה אמרו היום כי החל משנת 2030 יאסר השימוש בדלק מזהם בתעשייה, אך השאלה הגדולה האם עד אז תופרש רשת ההולכה שמגיעה גם למפעילים מרוחקים.
חדירה של אנרגיה מתחדשת: בתחום זה במשרד האנרגיה שואפים להגיע ליעד של 17% ייצור מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030 עם יעד ביניים של 10% עד שנת 2020, זאת בהתאם לתכנית שפרסמה רשות החשמל בקיץ 2017 . נציין כי לא מדובר ביעד חדש, אלא יעד שנקבע על ידי הממשלה כבר בשנת 2015.
לסיכום ניתן לומר כי מימוש התוכנית יהיה לא פחות ממאתגר בהינתן מצב בו נמצא משק האנרגיה היום, בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. המדינה לא עמדה ביעדיה בכמה פרמטרים מהותיים שהינם קריטיים למימושה - חיבור המפעלים לגז טבעי ומעבר לייצור החשמל באנרגיות מתחדשות. נציין עוד כי התכנית עומדת ברוח הדוח האחרון של חברת מקינזי שבוצע על ידי המועצה הלאומית לכלכלה אשר קבע כי ניתן לסגור את בתי הזיקוק של חיפה תוך שמונה שנים. הרי אם התכנית תיושם כמות הבנזין אותה תצרוך ישראל תרד דרמטית תוך כמה שנים.
מהמכון הישראלי לאנרגיה וסביבה נמסר בתגובה: "חשיבותה של התוכנית היא בעצם היכולת האמיתית לממש אותה. ללא הדרגתיות ושיתוף גם חזון זה יתנפץ לרסיסים כפי שקרה עד כה בניסיונות לחבר את התעשייה לגז טבעי. התעשייה הישראלית בעלת נכונות לקלוט טכנולוגיות מתקדמות ומקיימת דיאלוג פתוח ומתמשך מול קובעי המדיניות. מן הראוי היה לקיים דיון מקיף עם תעשיות האנרגיה וחברות התשתיות״.
השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין אמר היום: "בבוקר שלמחרת פרסום דוח האו"ם בנושא ההתחממות הגלובלית, אני מברך את שר האנרגיה על הצגת מדיניות אנרגיה סביבתית. ניתן להרחיב את היעדים האסטרטגים למשק האנרגיה הישראלי לעשור הקרוב כך שיכללו: הגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת, עידוד המשק להתייעלות אנרגטית ועוד. המשרדים ימשיכו בשילוב מאמצים להפחתת זיהום האוויר ולשמירה על בריאות תושבי ישראל ולצמצום התחלואה והתמותה הנגרמים משריפת דלקים לצרכים שונים".