גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר האנרגיה שטייניץ: "אנחנו בדרך לקטסטרופה"; התוכנית: תוך 12 שנים גמילה מוחלטת מדלקים מזהמים

החל משנת 2030 ייאסר יבוא של מכוניות הפועלות בבנזין או סולר, יופסק לחלוטין שימוש בפחם לצורך ייצור החשמל, והתעשייה תתחבר לגז טבעי – אלה הם עיקרי התוכנית השאפתנית של יעדי משק האנרגיה לשנת 2030

שר האנרגיה יובל שטייניץ / צילום: שלומי יוסף
שר האנרגיה יובל שטייניץ / צילום: שלומי יוסף

שר האנרגיה יובל שטייניץ הציג את תוכנית משרדו ואת היעדים עד לשנת 2030. התוכנית תובא לאישור הממשלה תוך כחודש ובמשרד האנרגיה מקווים שהיא תאושר עד סוף השנה. "מדובר בתוכנית עם שינוי הגדול ביותר במשק האנרגיה הישראלי, שכולל גם שינוי בתעשייה כצרכני החשמל", אמר השר שטייניץ.

לדבריו, התכנית מציבה יעדים שאפתניים אך מציאותיים, ובראשם: גמילה מלאה ומוחלטת מדלקים מזהמים במהלך תריסר השנים הבאות. על פי התכנית, היעד בתחום החשמל: 80% גז טבעי ו-20% או יותר מתחדשות ב-2030 ,תוך סגירה סופית של התחנות הפחמיות בחדרה ובאשקלון. היעד בתעשייה: כ-%95 מהאנרגיה והקיטור הנדרשים ייוצרו בגז טבעי החל מ-2030 .היעד בתחבורה: מעבר הדרגתי למכוניות חשמליות ומשאיות גז טבעי, והטלת איסור מוחלט על יבוא מכוניות בדלקים מזהמים החל מ-2030.

"התברר לי שאנחנו בדרך לקטסטרופה סביבתית ובריאותית, אנחנו הולכים להפוך תוך 20 שנה למדינה הצפופה ביותר במערב", כך פתח השר שטייניץ את הצגת התוכנית שהוגדרה על ידי השר שטייניץ כ"תוכנית הצלה" למשק.

"ב-2040 התחזית מדברת על 6 מיליון מכוניות, 13 מיליון תושבים, ייצור חשמל יגדל פי 2, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אנו לא צועדים לתהום סביבתית בריאותית ולא נחנוק את עצמנו תוך 10-20 שנה ונצטרך לחיות מאחורי הפילטרים והמסננים ולשים מסכות כמו תושבי בייג'ין", הוסיף.

שטייניץ אמר עוד כי "מדובר בתוכנית הדרמטית ביותר אי-פעם במשק האנרגיה בישראל שללא התקדמות במתווה הגז, התוכנית הזאת היית בלתי אפשרית. אם נמשיך בכוח האינרציה להשתמש בדלקים מזהמים, עם הגידול במספר מכוניות, מרוב ההתפתחות של המשק בסוף נגיע לתהום".

שטייניץ המשיך ואמר כי לפי נתוני OECD, כ- 2,200 מקרי מוות בשנה בישראל נגרמים בשל זיהום האוויר. ללא תוכנית ההצלה עד שנת 2040 מספר זה צפוי לעלות ל- 62,000. "ברור לנו שלא מספיק לעשות תיקונים, אלא שינוי כיוון של ממש ולהצטרף למדינות אירופה וללכת לכיוון של אוויר נקי יותר. לכן לא קראתי לזה תוכנית אב או תוכנית עקרונות, אלא תוכנית הצלה", אמר.

על פי משרד האנרגיה מימוש התוכנית יביא לחסכון של 5.8 מיליארד שקל בשנה, כאשר כמחצית מסכום זה נובע מהחיסכון מהפחתת זיהום האוויר שנוצר על ידי שימוש בדלקים מזהמים בתחבורה. בנוסף, התוכנית אמורה להוביל להפחתה של 60% בזיהום האוויר.

לדברי מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, שורה של צעדים שהתרחשו במשק האנרגיה בשנים האחרונות אפשרו להפוך את התוכנית הזאת לברת מימוש. מדובר באישור מתווה הגז, רפורמת החשמל שאושרה השנה בכנסת .

עיקרי התוכנית:

בתחום התחבורה התוכנית מדברת על איסור של יבוא מכוניות, רכבים כבדים ואוטובוסים המונעים בבנזין וסולר מזהמים עד שנת 2030. השאיפה של משרד האנרגיה היא המעבר המלא של המשק לשימוש במכוניות חשמליות או מונעות בגז טבעי דחוס עד שנת 2035.

נציין כי כיום מספר הרכבים החשמליים בישראל הינו זעום, זאת בעוד לישראל יש יתרונות מובהקים ביחס מדינות אחרות - מחיר החשמל זול יחסית ומחירי הדלק גבוהים. נכון להיום, יעדים אלה רחוקים מהמציאות, כאשר הסיבה העיקרית היא היעדר תשתית מתאימה - אין עמדות הטענה בצורה שתאפשר שימוש נוח במכוניות אלה.

בתחום ייצור החשמל התוכנית מציגה ירידה הדרגתית בשימוש בפחם, עד להפסקה מוחלטת בשנת 2028 ומעבר לשימוש בגז טבעי ואנרגיות מתחדשות, במטרה להביא להפחתה בזיהום האוויר. על פי הנתונים שהוצגו על ידי משרד האנרגיה, רק התחנה הפחמית בחדרה גורמת לתמותה של בין 150-300 איש כל שנה, והיא גורמת לזיהום רב יותר בישראל מכלל התחנות הפעילות היום בגז טבעי בישראל.

היעדים של התוכנית בתחום ייצור החשמל כוללים: סגירה של יחידות אורות רבין 1-4 עד שנת 2022, הסבה יחידה פחמית ראשונה לגז טבעי בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון בשנת 2023, הפסקה מדורגת של ייצור חשמל בפחם עד שנת 2028, והפסקה גורפת של השימוש בפחם בייצור חשמל בכל תחנות הכוח הפחמיות ומעבר לייצור חשמל בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות בלבד עד שנת 2030.

אחד האתגרים הגדולים ביישום התוכנית הוא חיבור של התעשייה לרשת ההולכה של הגז הטבעי - כאשר הכוונה היא להגיע למצב שכ-3BCM של הגז הטבעי בשנה יופנה לתעשייה. בתחום זה התוכנית משרד האנרגיה מתעתד להשקיע 650 מיליון שקל כתמיכה תקציבית בהאצת פרישת רשת ההולכה. במשרד האנרגיה אמרו היום כי החל משנת 2030 יאסר השימוש בדלק מזהם בתעשייה, אך השאלה הגדולה האם עד אז תופרש רשת ההולכה שמגיעה גם למפעילים מרוחקים.

חדירה של אנרגיה מתחדשת: בתחום זה במשרד האנרגיה שואפים להגיע ליעד של 17% ייצור מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030 עם יעד ביניים של 10% עד שנת 2020, זאת בהתאם לתכנית שפרסמה רשות החשמל בקיץ 2017 . נציין כי לא מדובר ביעד חדש, אלא יעד שנקבע על ידי הממשלה כבר בשנת 2015.

לסיכום ניתן לומר כי מימוש התוכנית יהיה לא פחות ממאתגר בהינתן מצב בו נמצא משק האנרגיה היום, בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. המדינה לא עמדה ביעדיה בכמה פרמטרים מהותיים שהינם קריטיים למימושה - חיבור המפעלים לגז טבעי ומעבר לייצור החשמל באנרגיות מתחדשות. נציין עוד כי התכנית עומדת ברוח הדוח האחרון של חברת מקינזי שבוצע על ידי המועצה הלאומית לכלכלה אשר קבע כי ניתן לסגור את בתי הזיקוק של חיפה תוך שמונה שנים. הרי אם התכנית תיושם כמות הבנזין אותה תצרוך ישראל תרד דרמטית תוך כמה שנים.

מהמכון הישראלי לאנרגיה וסביבה נמסר בתגובה: "חשיבותה של התוכנית היא בעצם היכולת האמיתית לממש אותה. ללא הדרגתיות ושיתוף גם חזון זה יתנפץ לרסיסים כפי שקרה עד כה בניסיונות לחבר את התעשייה לגז טבעי. התעשייה הישראלית בעלת נכונות לקלוט טכנולוגיות מתקדמות ומקיימת דיאלוג פתוח ומתמשך מול קובעי המדיניות. מן הראוי היה לקיים דיון מקיף עם תעשיות האנרגיה וחברות התשתיות״.

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין אמר היום: "בבוקר שלמחרת פרסום דוח האו"ם בנושא ההתחממות הגלובלית, אני מברך את שר האנרגיה על הצגת מדיניות אנרגיה סביבתית. ניתן להרחיב את היעדים האסטרטגים למשק האנרגיה הישראלי לעשור הקרוב כך שיכללו: הגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת, עידוד המשק להתייעלות אנרגטית ועוד. המשרדים ימשיכו בשילוב מאמצים להפחתת זיהום האוויר ולשמירה על בריאות תושבי ישראל ולצמצום התחלואה והתמותה הנגרמים משריפת דלקים לצרכים שונים".

עוד כתבות

כרמים במחוז מרלבורו. עמק הלואר של ניו זילנד  /  צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

סוביניון בלאן שחבל על הזמן: היקבים הניו זילנדיים מפתיעים

לאחרונה עוקפים הסוביניון בלאנים הניו זילנדיים בסיבוב את מקביליהם הצרפתיים ● אפילו הצרפתים התחילו לפזול לכיוונם

משהו לא בסדר/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

7 וידויים מטלטלים על החיים בצל חרדה. כמעט מכל דבר

שבעה אנשים בחרו להסיר את מסך הבושה כדי שתוכלו להכיר ולהבין מהי החרדה ● אלה סיפוריהם ● מרימים את מסך הבושה, פרויקט מיוחד

שייקה שקד / צילום: תמונה פרטית

"לא הגיוני שהמדינה תחייב אותנו לשלם שכר מינימום לעובד זר בחקלאות"

שייקה שקד (67) הוא חקלאי מנתיב העשרה ● "לא נשאר לי כמעט כלום כי העלויות הן מטורפות" ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il  

פרופסור לאון גרינהאוס/ צילום: יונתן בלום

מה הקשר בין דיכאון לחרדה ומתי רצוי להיעזר בתרופות: דבר המומחה

מה ההבדל בין דיכאון לחרדה, מה הקשר לסטרס ומתי רצוי להיעזר בתרופות? ● פרופ' לאון גרינהאוס, מומחה לדיכאון וחרדה, נותן בהם סימנים וצופה כי בשנים הקרובות יהיה מהפך באבחנה ובטיפול

דירות חדשות/צילום: אייל יצהר

מדד המחירים עלה באוקטובר ב-0.4%; מחירי הדירות ממשיכים לטפס

כך דיווחה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ● מחירי הדירות עלו ב-0.2% ● עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי הלבשה והנעלה (6.9%), ירקות ופירות (2%) ומזון (0.7%)

צילום: שי גולדן / עיבוד מחשב: דגנית ג'מצ'י

דמי ניהול: ייתכן שהמנהל הבכיר שלך משלם מחיר נפשי קשה. מאוד

הם בכירים, הישגיים, שאפתנים וחרוצים, ודווקא הם משלמים לא פעם את המחיר הנפשי הגבוה ביותר במקום העבודה שלהם. אנשי המקצוע כבר מודעים היטב לתופעה שזוכה לעיתים לכינוי "דיכאון מנהלים", המנהלים עצמם מודעים לה הרבה פחות

דונלד טראמפ ממתין לנאום במליאת האו"ם / צילום: לוקאס ג'קסון, רויטרס

בעיצומה של עדות השגרירה טראמפ צייץ: הרסה כל מקום שהיתה בו

מארי יובאנוביץ', שגרירת ארה"ב באוקראינה: ציוצים כאלה מפחידים מאוד ● יו"ר ועדת המודיעין של בית-הנבחרים, אדם שיף: "ניסיון לאיים על עדים" ● טראמפ הורה לפטר את יובאנוביץ' בעקבות שיחה עם לב פרנס, חתן פרס "חובבי ציון", שאמר לו, כי השגרירה אינה נאמנה לו

מעדיפים דירות חדשות / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מדד הדירות מוכיח: חוסר משילות, חוסר מנהיגות והמחסור במישהו שיעצור לרגע לעשות חושבים

מי זוכר שהמטרה של מחיר למשתכן הייתה להוריד את מחירי הדירות? ● תנו להם לדבר על הגי'האד האיסלאמי ועל הנבצרות – ונפוליטיקאים ינהרו לאולפנים בהמוניהם; תנו להם לדבר על מדיניות דיור – והאולפנים יישארו ריקים. ובמצב כזה המחירים עולים ● פרשנות

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: אלעד מלכה, יח"צ

הפלונטר הפוליטי: הגיע הזמן שלנו לצאת לרחובות

זה הזמן שלנו להשמיע קול חזק וברור: די לבזבוז הכספים האדיר, למשיכת הרגליים והטלת ההאשמות ההדדית. לא מעניין אותנו מי אשם ולמה. בחירות שלישיות לא יהיו כאן ● דעה

ניסן מקסימה 2019.  / צילום: יחצ

היו זמנים באמריקה: מודל מקסימה 2019 נאה ועתידני, אך מזהם

דגם הסלון זכה לשורה של שדרוגים מהותיים אך צריכת הדלק והזיהום נשארו גבוהים

 

 

ספרים / צילום: איל יצהר, גלובס

למרות המועמדות לפרס הבוקר: גם הספרות הסקנדינבית יכולה לפספס

כל מי שעבד אי פעם על תוכנית התנתקות מהמקום שבו צמח וגדל, יזדהה עם דידיה אריבון ב'שיבה לריימס' ● אנדרה בארבה מציג דילמות מוסריות, שנובעות, בין היתר, מהחיבה האנושית למוד של בת יענה ● אחרי שהתרגלנו לספרות סקנדינבית איכותית, 'שיעור נהיגה' מייצר תחושה של פספוס

לורנס דאגלס פינק, יו"ר ומנכ"ל בלאקרוק   / צילום: Thomas Peter, רויטרס

חברות ניהול ההשקעות הגדולות בארה"ב: אנחנו לא פוגעות בתחרות

הפירמות בלאקרוק, ונגארד וסטייט סטריט מחזיקות בכחמישית ממדד 500 S&P באמצעות הקרנות שהן מנהלות עבור לקוחותיהן ● בימים אלה הן מנסות לשכך את החששות הגוברים בממשל ובאקדמיה, מכך שהחזקותיהן חונקות את התחרות במגזרים מסוימים

אירוח מירי בלבול  / צילום: רמי זרנגר, יח"צ

"קיבלתי מתנה. נתינה זה דבר שלא דורש ממני כלום. זה ממלא אותי, מחזק אותי"

מירי בלבול מארחת את חבריה לארוחת ערב בביתה, ומשחזרת איך הקימה בית ספר להלבשת בתים ● על הדרך היא גם מעצבת דירות לנערים שנפלטו מהבית, ולנשים שיצאו ממעגל הזנות

קבלנים / צילום: שאטרסטוק

האם בעל זכות מזערית בקרקע יכול לגרום ליתר הבעלים לאבד אותה?

האמנם כל שותף בקרקע זכאי לדרוש פירוק שיתוף? 

 

מראה פנימי של מטוס / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מה מתרחש בתוך המטוס בין טיסה לטיסה, מרגע הנחיתה ובדרך להמראה הבאה?

אחרי שגלגלי המטוס נגעו בקרקע, אחרי שמחיאות הכפיים גוועו, והנוסעים ירדו מהמטוס - מתחילה ספירה לאחור מתוזמנת היטב שמעליה מרחפת עננת יעילות ● קבלו הצצה אל מאחורי הקלעים

שמורת ג'אנג ג'יה ג'יה  /  צילום: Gettyimages ישראל

רואים רחוק, רואים שקוף: גשרי הזכוכית הם להיט תיירותי

גשרי הזכוכית בטבע מאפשרים אינטימיות מיוחדת עם הנוף, ומהווים גם מבחן אומץ ולהיט תיירותי ● סין היא הבירה העולמית, עם לא פחות מ-2,300 גשרים, מדרכות ומגלשות זכוכית. אלא שלאחרונה התגלו בכמה מהם בעיות בטיחות

תמי ועמר בר–לב / צילום: דרור סגל, יח"צ

עד קצה הקרחון: מסע אל הקוטב הצפוני

האם הייתם נוסעים למקום שבו השמש לא שוקעת, בצינה עזה, בלי קליטה סלולרית, עם מקלחת פעם בשבוע, ובכל ירידה אל החוף צריך להצטייד ברובה ואקדח זיקוקים, מחשש לדובים ● תמי בר-לב החליטה שהיופי המרהיב של הקוטב הצפוני שווה הכול ● מסע אל הארכיפלג הארקטי סבאלברד, עם תובנות על הטבע האדיר ועל האדם שהורס אותו

מנחם מושקוביץ'/ / צילום:  יונתן בלום

"התחדשות עירונית? עוד נבכה על הפרויקטים האלה": יו"ר ועדת האתיקה בלשכת עוה"ד מדבר על אפי נוה ולהקת שלוה

עו"ד מנחם מושקוביץ, יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עוה"ד ובעל משרד המתמחה בחדלות פירעון ובהתחדשות עירונית, בראיון אישי ● על הילדות במשפחה חרדית, על פרויקטים של תמ"א ועל האתיקה של עוה"ד: "יש ירידה ביחס של עו"ד לשופטים ולקולגות"

עין חיניה./  צילום:  יותם יעקובסון

למה יש סערה דווקא סביב עין חיניה, שבתוך הקו הירוק?

עין חיניה, מעיין בפארק ירושלים שבו שרידים ארכיאולוגיים רבים שעבר באחרונה שיפוץ מקיף, עומד במרכז סערה שמערבת טיולים ופוליטיקה ● על מה כל הרעש?

תזונה /  צילום: Gettyimages ישראל

אלצהיימר, סוכרת, מחלות דם ולב: כמה אייג’ס אכלתם היום

חשבתם ששומן, סוכר וטיגון בעייתיים לתזונה שלנו? מתברר שגם לבישול ארוך, צלייה והשחמה יש השפעה, והם עלולים להאיץ תהליכים דלקתיים שיובילו למחלות כרוניות, כולל הזדקנות מוקדמת ● החוקרים מסבירים ל'ליידי גלובס' איך פועל מנגנון האייג'ס, למה זה מזיק לאכול מנת בשר מיד אחרי דג, ולמה חשוב לשתות קפה טורקי לפני הארוחה