גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

DeepFake: מי יעצור את הדור הבא של הסרטונים המזויפים

סרטוני DeepFake, שבהם בינה מלאכותית משתילה בצורה אמינה את פניו של אדם שלא צולם, רק הולכים ומתרבים ● האתרים הגדולים חוסמים אותם, הפוליטיקאים חוששים מאיום ביטחוני, והסלבס מהצפת פורנו מזויף, אבל הטכנולוגיה שמאחורי הסרטונים עשויה גם להציל חיים

סרטונים  מזוייפים \ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
סרטונים מזוייפים \ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

הציפייה למהפכת בינה מלאכותית בכל תחומי חיינו מעוררת, לצד התקוות וההבטחות, גם לא מעט פחדים: לצד החשש שנאבד את העבודות שלנו, ושנהיה קורבנות של נשק אוטונומי, אחד הפחדים ההולכים ומתחזקים לאחרונה הוא שלא נוכל לסמוך יותר על מראה עינינו.

הכל התחיל כשמשתמש ברשת החברתית רדיט פרסם אלגוריתם בינה מלאכותית שמאפשר שתילה של פני אדם על גופו של אדם אחר בווידאו, בצורה אמינה. בחודש פברואר דיווחנו על הכלי, לאחר שמשתמש נוסף פרסם ברשת החברתית אפליקציה בשם FakeApp שאפשרה לכל אדם עם מחשב להיעזר בו בקלות וללא ידע טכני. הרשת געשה, ותופעת ה-DeepFakes נולדה - זהו הכינוי שהסרטונים זכו לו, על שם מפרסם האלגוריתם, שילוב של המושגים למידה עמוקה (תהליך הבינה המלאכותית שבו נעשה שימוש) וזיוף. הדיפ-פייקים נוצרים בעזרת מאגר תמונות גדול או סרטון של האדם שאת פניו מעוניינים להשתיל - תכנים שבעידן הרשתות החברתיות זמינים בקלות לכל דורש, ושדרכם התוכנה "לומדת" את פני האדם. לאחר שלב האימון היא ממקמת את פניו בסרטון הרצוי, שהוזן אליה גם הוא, ויוצרת את הזיוף.

מאז נראה שהתופעה מסרבת לדעוך, להיפך. כיוון שמשתמשים רבים עושים בכלי שימוש ליצירת סרטוני פורנו מזויפים של סלבריטאיות ונשים אחרות, השימוש בכלי מעלה שאלות חשובות על הזכות לפרטיות, זכות האישה על גופה, החשש מהשפלה ועוד. הרשת החברתית רדיט עצמה, שבה התופעה נולדה, כבר הסירה את הפורום שבו פורסמו סרטונים אלה לראשונה. נביאי זעם טוענים לסיכון נוסף שהטכנולוגיה הזו חושפת אותנו אליו, ומזהירים משימוש פוטנציאלי בטכניקות של זיופי וידאו וקול לצורכי תעמולה, הפצת פייק ניוז, פברוק ראיות ועוד. מן הצד השני, נראה שאקדמאים וחברות טכנולוגיה רק ממשיכים לשכלל טכניקות זיוף שונות מבוססות בינה מלאכותית, ולמרות הסיכונים, מצביעים על שלל השימושים החיוביים הפוטנציאליים, בין היתר בתחומים כמו עריכת וידאו ועיצוב.

השימושים השליליים של התופעה והשיח הרב סביבה הביאו למירוץ בניסיון לרסן ולבלום את השימוש בכלי, בעיקר על ידי פיתוח כלים שיזהו מתי סרטון מסוים הוא זיוף. המשימה הזו מאתגרת, מפני שאת תהליך היצירה של דיפ-פייקים לא ניתן להחזיר לאחור כדי לזהות אותם. האתגר השני נוגע לטבעו של הפרסום באינטרנט: גם כשסרטונים מסוימים מתגלים בדיעבד כזיוף, קשה לבלום את ההשפעה שכבר הייתה להם על הצופים שנפלו בפח או למחוק כל זכר אליהם בעקבות הגילוי. נשים שהופץ פורנו נקמה שלהן או תוכן פורנוגרפי מזויף עוד לפני תופעת הדיפ-פייקים, מעידות כמה קשה להסיר תכנים כאלה מהאינטרנט לחלוטין.

אכן, על אף שפלטפורמות אליהן התכנים עולים כמו רדיט, טוויטר ופורנהאב אסרו על שיתוף דיפ-פייקים פורנוגרפיים, בפועל קשה להן לזהות ולהסיר את התכנים לחלוטין, ובנוסף הם ממשיכים להופיע באתרים רבים אחרים שאינם מחזיקים במדיניות כזו. בדיקה שערך האתר באזפיד לפני מספר חודשים גילתה שבפורנהאב נמצאים דיפ-פייקים רבים, ושניתן למצוא אותם בקלות כשכותבים בחיפוש Deepfake. גם פלטפורמת שיתוף התמונות Gfycat, שנחשבת לפלטפורמה מועדפת לסרטוני דיפ-פייק, אמנם הצהירה כי היא מוחקת באופן פעיל דיפ-פייקים בעזרת בינה מלאכותית והסתמכות על דיווחי משתמשים, אך בדיקה של אתר Motherboard ביוני גילתה שרבים מהסרטונים עדיין לא הוסרו.

לגלות זיופים באמצעות זיהוי קצב הלב

המלחמה הזו בין חתול לעכבר ככל הנראה רק בחיתוליה, ובין הכלים המוצעים היום כדי לנסות להילחם בתופעה ניתן למנות את הפתרון של פרויקט אנגורה, שפיתחו בינה מלאכותית שמחפשת ברשת גיפים באיכות גבוהה יותר של תוכן, שאנשים מעלים כדי לאתר זיופים. פרויקט Maru מזהה את הפנים של אינדיבידואלים בגיפים ומתייג אותם, ויכול לזהות למשל שבתוכן פורנוגרפי מזויף מושא הסרטון נראה דומה למפורסם מסוים אך לא זהה לו. הסטארט-אפ Truepic מפתח טכנולוגיה שבוחנת פרטים כמו מיקום השיער של המצולם, שכמעט בלתי אפשרי לזייף לאורך אלפי פריימים בצורה מדויקת.

גם אקדמאים מצטרפים למאמץ, ובאוניברסיטת ניו-יורק פיתחו מערכת שבוחנת את הדפוסים של מצמוצים בסרטונים כדי לזהות דפוסים לא טבעיים, מה שמצביע על זיוף. גם באוניברסיטה הטכנית של מינכן פיתחו בינה מלאכותית שיכולה לזהות סרטונים בהם נעשו החלפות פנים, אך באותה טכניקה ניתן להשתמש גם כדי לשפר את איכות ההחלפה, מה שיהפוך אותה לקשה יותר לזיהוי. טכנולוגיות אחרות יכולות לזהות אפילו את קצב הלב של אדם בסרטון לפי השינוי בגוון עור הפנים, ולאתר סרטון מזויף לפי קצבים לא סדירים.

אפילו פייסבוק, שכבר הצליחה לפספס את הסכנה שבהפצת פייק ניוז באמצעותה, הבינה שהפעם היא חייבת לפעול אחרת. במהלך שימוע בסנאט מחוקקים שאלו את סמנכ"לית התפעול של הרשת החברתית, שריל סנדברג, כיצד החברה מתמודדת עם התופעה, ואם פייסבוק מסוגלת לזהות סרטון שנערכה בו מניפולציה ולסמן אותו ככזה כדי להזהיר את המשתמשים. סנדברג התחייבה כי פייסבוק משקיעה בטכנולוגיה ובכח אדם כדי להילחם בבעיה. זמן קצר לאחר מכן הכריזה ענקית הסושיאל כי בודקי העובדות שמשתפים עם פייסבוק פעולה יבחנו גם סרטונים ותמונות וכי החברה פיתחה כלי בינה מלאכותית שיכול לאתר אם סרטונים או תמונות זויפו. הפידבק מבודקי העובדות גם ישמש לשכלול אותו מודל.

הבהלה מכך שלא נוכל יותר להאמין למראה עינינו לא פוסחת גם על פוליטיקאים וגופים רשמיים, שמנסים להדביק את הקצב של הטכנולוגיה. בחודש שעבר שלושה נציגי בית הנבחרים בארה"ב - אדם שיף, סטפני מרפי וקרלוס קורבלו - שלחו מכתב לראש המודיעין הלאומי, דן קואטס, וביקשו ממנו להעריך את האיום שדיפ-פייקים מהווים על הביטחון הלאומי של ארה"ב, לא פחות. הסרטונים מתוארים במכתב כ"זיוף דיגיטלי היפר-ריאליסטי שבו נראים אינדיבידואלים אומרים או עושים דברים שמעולם לא עשו", והמחוקקים מזהירים שזמינות הטכנולוגיה יכולה להוביל לסחיטה, דיסאינפורמציה, ולהוות איום על השיח בארה"ב ועל בטחונה. בין היתר התבקש ראש המודיעין לבחון כיצד ניתן להילחם בתופעה, והאם זרים עשו בה שימוש. מוקדם יותר השנה גם הסנטורים מארק וורנר ומרקו רוביו הזהירו כי מדובר באיום בטחוני, ורוביו הזהיר מכוחות זרים כמו רוסיה, שכבר ניסו להתערב בבחירות ובפוליטיקה האמריקאית באמצעים דיגיטליים, שעלולים להשתמש בכלי לקמפיינים של דיסאינפורמציה.

הסוכנות הממשלתית האמריקאית DARPA, העוסקת בפיתוחים טכנולוגיים עבור הצבא, כבר החלה לפתח כלים לאיתור סרטונים מזויפים באמצעות מעבדה פורנזית, ובין היתר הכלים שלה מבצעים בדיקה של חוסר עקביות בתאורה על פני המשתמש.

בחודש הקודם פורסם כי גם הוועדה הטרנס-אטלנטית ליושר בבחירות מתכננת לפתח כלים כדי למנוע שימוש בדיפ-פייקים להתערבות בבחירות, ולמנוע סרטונים בהם נראה שפוליטיקאים אומרים דברים שלא אמרו. בוועדה רואים את האיום כקרוב מאוד - הם צופים כי בעוד כשנתיים כל אחד יוכל ליצור סרטונים כאלה, שיופצו במאות פלטפורמות אונליין שונות, בניסיון לגרום לפייק ניוז להגיע לאנשים רבים.

לא רק פורנו: רוצים לרקוד כמו ביונסה

אז איך זה שמהצד השני, שלל אנשי מקצוע רק הולכים ומשכללים את טכניקות הזיוף? כמו עם כל כלי טכנולוגי, הפוטנציאל הוא דו-צדדי ולצד הסכנות נמצאות גם הזדמנויות. חוקרים באוניברסיטת קרנגי מלון למשל, שידועה כמובילה בתחומי הבינה המלאכותית, פיתחו שיטת זיוף מבוססת בינה מלאכותית שלדבריהם תסייע ליוצרי סרטים לעבוד בצורה מהירה וזולה, ואפילו תסייע ללמד מכוניות אוטונומיות כיצד לנהוג בשעת לילה. הכלי החדש מאפשר להעביר את ה"סגנון" של אדם - הבעות פניו והמחוות שלו כפי שצולמו בסרטון, לאדם אחר. בסרטון שפרסמו החוקרים מודגם כיצד הבעות הפנים של המנחה והקומיקאי ג'ון אוליבר מועברות לקולגה סטיבן קולבר, ממרטין לותר קינג לאובמה, ומאובמה לטראמפ.

מדענים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי פיתחו כלי בינה מלאכותית אחר שיכול להעביר תנועות ריקוד של אדם בסרטון אחד אל אדם אחר, כך שגם אם אתם כלל לא יודעים לרקוד, תוכלו להפיק סרטון בו אתם זזים כמו ביונסה.

ומה לגבי זיופי תמונות מבוססי בינה מלאכותית? גם להם יש פוטנציאל חיובי עצום ואפילו מציל חיים. תהליך בינה מלאכותית כזה שבו משתמשים חוקרים נקרא GAN (Generative Adversarial Training) ובעזרתו מחשב יכול ליצור תמונות מזויפות. בשיטה יש שתי רשתות נוירונים, כשאחת מייצרת תמונה חדשה ואמינה לחלוטין, למשל של פרח, לאחר שהוזנה במאגר תמונות אמיתיות רבות של אותו פרח ולמדה את פרטיו, ואילו הרשת השנייה בוחנת ומעריכה האם התמונות שנוצרו נראות אמיתיות. לאחרונה הוצג שכלול של השיטה בשם BigGan לפיו כשמאמנים את האלגוריתם על מאגר תמונות גדול במיוחד, מקבלים תוצאות מדויקות יותר.

מאמר שפורסם בסוף החודש ע"י אנבידיה, מרכז MGH & BWH למדע נתונים קליני והמרכז הרפואי מאיו קליניק, עסק בשימוש ב-GAN לצרכים רפואיים. הכלי יצר הדמיות MRI מזויפות ואמינות שמציגות מוח עם גידול. בעזרת התמונות המזויפות, ניתן היה לייצר מאגר גדול יותר של דוגמאות כדי לאמן אלגוריתם בינה מלאכותית שהצליח בסוף תהליך האימון לזהות גידולים בסריקות MRI אמיתיות לגמרי. במחקרים דומים הצליחו לייצר בעזרת GAN הדמיות אמינות של נגעים בכבד ובעור.

התעשייה הצומחת הבאה: אימות תוכן

ויש גם מי שמאמין שאפילו בסרטוני הפורנו המזויפים הידועים לשמצה ניתן לעשות שימוש חיובי. חברת הסרטים למבוגרים Naughty America הציגה מוצר חדש באוגוסט, שמבקש להגשים פנטזיות ללקוחותיה. לקוחות החברה יכולים לבקש שישתילו את פניהם בסרט פורנו של החברה, כשהפעם הדברים נעשים בהסכמת המושתל בסרטון וכמובן השחקניות עצמן, ובפיקוח המחלקה המשפטית של החברה.

לבסוף, קיימות גם הערכות שתופעת הדיפ-פייקים שתלך ותשתלט על המידע שאנו צורכים פשוט תוליד את התעשייה הצומחת הבאה של העידן הדיגיטלי - שתעסוק באימות תוכן. ריאן הולמס, מנכ"ל חברת Hootsuite, מערכת ניהול לרשתות חברתיות, כתב בטור דעה בפסט קומפני כי התופעה, שכבר לא ניתן לעצור למעשה, מולידה הזדמנות וחלל שיש למלא, שיתבטא בצמיחה של פיתוחים שונים לאימות מידע. לפי המאמצים שכבר החלו כדי להבחין בין שקר ואמת, בעידן בו השיח על פייק ניוז רק מתגבר, ייתכן מאוד שהוא צודק בהערכותיו. 

עוד כתבות

''יאפא''. התנגשות / צילום: רם שוויקי, באדיבות כאן 11, מובי פלוס הפקות

עוד אירוע ירי ביפו: "יאפא" של כאן 11 מציפה את המתיחות שקיימת בעיר

הדרמה החדשה שעלתה לתאגיד מציעה הצצה לחיים המשותפים ביפו דרך מערכת יחסים בין ערבי ליהודיה ● היחסים המורכבים נבחנים לאור המתיחות הכללית שקיימת בעיר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; הבנקים עלו ב-1.4%, המניות הבטחוניות ירדו

מחזור המסחר היה כ-2 מיליארד שקל, הרבה מעל הממוצע של ימי ראשון ● מייסדי נקסט ויז׳ן מכרו מניות ב-345 מיליון שקל ● בורסות בעולם: עליות בבורסות אירופה, החוזים בוול סטריט נסחרים ביציבות ● אחר הצהריים יתפרסמו נתוני התעסוקה המסקרנים בארה"ב ● השקל נסחר ביציבות, 3.17 שקלים לדולר, מחירי הנפט עולים הבוקר

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ–70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

עובדי חברת החשמל / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

בשל עצים שנעקרים מהרוח: הפסקות חשמל נרשמות ברחבי הארץ

רוחות חזקות ברחבי הארץ - חלקן הגיעו גם למהירות של 100 קמ"ש - הובילו לנפילות עצים שפוגעים בקווי חשמל ויוצרים הפסקות חשמל מקומיות בכל רחבי הארץ ● עובדי חברת החשמל עובדים על מנת להחזיר את החיבורים ● בחלק מהתקלות, צפי חזרת החשמל עומד על שעות הערב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "איראן רוצה חירות, ארה"ב ערוכה ומוכנה לעזור"

גורמים בממשל טראמפ ערכו דיון ראשוני בנוגע לאפשרות של תקיפה באיראן ● ח'אמנאי הורה על העלאת הכוננות באיראן ● רופא בטהרן אמר לטיים כי בשישה בתי חולים בעיר נרשמו לפחות 217 מפגינים הרוגים ● רזא פהלווי יורש העצר הגולה של איראן: "אני מתכוון לחזור למולדת כאשר המהפכה תנצח" ● ניתוק האינטרנט באיראן נמשך כבר 48 שעות ● דיווח: בישראל ובחמאס נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה ברצועת עזה ● ראש עיריית ניו יורק ממדאני גינה קריאות בעד חמאס בהפגנה נגד ישראל בעיר ● שר החוץ של איראן עראקצ'י נפגש אתמול בלבנון עם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם ● עדכונים שוטפים

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

אקספנג G6 פרפורמנס 2026 / צילום: יח''צ

החל מ-205 אלף שקל: הקרוס-אובר החשמלי הזה עבר שדרוג מקיף

השדרוג המקיף שעבר הקרוס־אובר החשמלי אקספנג G6 פרפורמנס שמר על העיצוב, אבל העניק לרכב שיפור משמעותי באיכות, בעידון וביכולת הדינמית ● המחיר עדיין אטרקטיבי אבל התחרות העיקרית היא מול דגמי פלאג־אין חדשים

יואל חשין / צילום: גולי כהן

משקיע האימפקט על ההתעשרות: "אבא הראה לי את חשבון הבנק ושאל - כתוב פה 5 או 50 מיליון?"

"אני עושה פעמיים ביום אמבטיות קרח, שוכב במים קפואים חמש-עשר דקות ברציפות. זה קור שהופך לכאב, אבל מחדש תאים ולא מאפשר להיות בדיכאון" ● שיחה קצרה עם יואל חשין, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC

הפגנות בטהרן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

איראן מאיימת לתקוף את ישראל ובסיסים של ארה"ב

ישראל וארה"ב דנות על הסכם סיוע ביטחוני חדש, נתניהו ביקש לקצץ את הסיוע ● ברויטרס מדווחים שבישראל העלו כבר כוננות בעקבות דברי טראמפ ● צה"ל: לוחם דובדבן נפצע בינוני בהיתקלות עם מחבלים בשכם ● סנאטור רפובליקני לאיראנים: "הסיוט שלכם עומד להיגמר" ● גורם אמריקאי לאל-ערבייה: הותקפו יותר מ-35 מטרות של דאעש בסוריה ● עדכונים שוטפים

טאבלט S11 של סמסונג, ואייפד air. מחיר ממוצע הוא 1,000-2,000 שקל, היקרים עולים כ־4,000 שקל / צילום: יח''צ

מה צריך לדעת לפני שקונים טאבלט חדש?

בין אם בשביל עבודה, לימודים או שימוש ביתי לילדים, לא מעט צרכנים שומרים נאמנות לטאבלטים ● הדברים שאליהם כדאי לשים לב ברכישה תלויים בסוג השימוש, וכוללים בין היתר את גודל המסך, הרזולוציה, מערכת ההפעלה והסוללה

סניף של הרשת בעופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: יח''צ

בלי קמפיינים ובלי רעש: מאחורי הקאמבק השקט של רשת סינבון לישראל

כשנתיים אחרי שחזרה לישראל, רשת המאפים האמריקאית מציגה פדיונות חריגים של כחצי מיליון שקל בחודש לסניף ● הזכיין הקודם נזכר איך טיל אחד באילת מוטט את הניסיון הקודם ● אבל המנכ"ל הנוכחי מסביר למה האסטרטגיה של "קודם פריפריה" ובנייה הדרגתית של קהל בקניונים מוכיחה את עצמה ● היעד: 30 עד 40 סניפים

הבנקאי האפל שהלבין הון לצפון קוריאה / צילום: ap, Vladimir Smirnov ,Gavriil Grigorov

אפילו סיטיבנק וג'יי.פי מורגן נפלו: הבנקאי המתחזה שהזרים הון לקים ג'ונג און

בזהות בדויה שימש סים היון סופ דמות מפתח במבצע של קוריאה הצפונית למימון תוכנית הגרעין שלה ● תחת פועלו נמחקו עקבות לעשרות מיליוני דולרים, שהוזרמו לקים ג'ונג און דרך בנקים בארה"ב ● כעת ה-FBI מציע 7 מיליון דולר למי שיספק מידע שיוביל למעצרו

צביקה בר-נתן / צילום: אופיר אייב

הבגידה, ההחמצה והמיליונים: פרקליט העל חושף את הסודות

הנסיעה ליערות גואטמלה כדי לחלץ פעוט מציפורני כת, הכישלון בתיק הפרקליטה שנחשפה כמדליפה וחייה התהפכו, והתחקיר שמזכיר לו היום את קטארגייט ● בספר חדש צביקה בר-נתן, מבכירי עורכי הדין בישראל, חושף פרטים על הפרשות הגדולות שליווה במהלך 35 שנות קריירה ● ראיון

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בגליל ים? / צילום: שני גנץ - אנגלו סכסון הרצליה

ירידה של רבע מיליון שקל ב־3 חודשים: בכמה נמכרה דירה בגליל ים?

בשכונת גליל ים בהרצליה נמכרה דירת 4 חדרים בקומה רביעית, תמורת 3.75 מיליון שקל ● המוכר קנה את הדירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן והשכיר אותה תמורת 9,500 שקל לחודש ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ארוחת בוקר בחאן בארותיים / צילום: באדיבות חאן בארותיים

היקב בקצה המדבר שמייצר 420 אלף בקבוקים בשנה וזכה במדליות

אגם נסתר שמפציע רק בחורף, שקשוקה בטאבון, טקס תה בדואי סביב מדורה, יין ששמו נודע למרחקים וחאן שבו תוכלו לישון תחת שמים זרועי כוכבים ● ביקור בפתחת ניצנה

''חץ מוילן''. קיבל הכרה ציבורית / צילום: Shutterstock

הגאון שבאמצעות המצאה אחת פשוטה חסך לנו מבוכה בתחנת הדלק

ביום גשום בדטרויט מהנדס של פורד עשה טעות, נספג כולו במים - ואז עלה במוחו רעיון ● נדרשו עשרות שנים עד שקיבל קרדיט על החץ שהפך למושא קנאתה של תעשיית הרכב

על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

חמינאי מתכנן לברוח לרוסיה? המומחים מסבירים: כך נדע שהוא באמת בסכנה

המחאות באיראן לא פוסקות, ואפילו דווח כי המנהיג העליון מכין תוכנית בריחה ● האם ההפגנות הנוכחיות יפילו את המשטר, או שהן יסתיימו כמו קודמותיהן? ● המומחים מסבירים: אלה הפרמטרים שיקבעו את מידת ההצלחה של המחאות ● המשרוקית של גלובס

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

"הלב של אנבידיה נבנה בישראל": האיש שאחראי על שבבי התקשורת באנבידיה מסביר את הזינוק

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן, ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

מושיק רוט. ''אני צריך כל יום לרוץ ולנצח את המאה מטר'' / צילום: אסף קרלה

"התחלתי ב-800 שקל ארוחה לאדם והבנתי שזה לא כלכלי": מושיק רוט בראיון על המסעדה הכי יקרה בישראל

מושיק רוט הציע את הארוחה הכי יקרה בישראל – 2,000 שקל לראש בסעודת הסילבסטר - ואנשים רבו כדי לשלם גם 5,000 ● בראיון לגלובס הוא מדבר על התמחור ("פחדתי מאיך שזה יתקבל פה"), מספר על הקושי בפיין דיינינג ("אתמול ביטל זוג - 10% מהמחזור נפל"), ומקפיד על כל פרט בארוחה שהיא פשוט פנטסטית: "אני לא מזייף, ואני יודע שאני מספק את הסחורה"

מצב השווקים / צילום: Shutterstock

המניות החביבות על האנליסטים לשנה החדשה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אפקט העליות בשוק המניות: הצעירים לא חוששים כמעט מהפסדים ● בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות ל-2026 ● 10 המניות שסומנו כהכי גרועות בת"א והפתיעו את המשקיעים ● ההמלצה המדהימה של בנק אוף אמריקה למניות הבנקים הישראליים ● וגם: למה האנליסט האופטימי מוטרד?