גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

DeepFake: מי יעצור את הדור הבא של הסרטונים המזויפים

סרטוני DeepFake, שבהם בינה מלאכותית משתילה בצורה אמינה את פניו של אדם שלא צולם, רק הולכים ומתרבים ● האתרים הגדולים חוסמים אותם, הפוליטיקאים חוששים מאיום ביטחוני, והסלבס מהצפת פורנו מזויף, אבל הטכנולוגיה שמאחורי הסרטונים עשויה גם להציל חיים

סרטונים  מזוייפים \ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
סרטונים מזוייפים \ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

הציפייה למהפכת בינה מלאכותית בכל תחומי חיינו מעוררת, לצד התקוות וההבטחות, גם לא מעט פחדים: לצד החשש שנאבד את העבודות שלנו, ושנהיה קורבנות של נשק אוטונומי, אחד הפחדים ההולכים ומתחזקים לאחרונה הוא שלא נוכל לסמוך יותר על מראה עינינו.

הכל התחיל כשמשתמש ברשת החברתית רדיט פרסם אלגוריתם בינה מלאכותית שמאפשר שתילה של פני אדם על גופו של אדם אחר בווידאו, בצורה אמינה. בחודש פברואר דיווחנו על הכלי, לאחר שמשתמש נוסף פרסם ברשת החברתית אפליקציה בשם FakeApp שאפשרה לכל אדם עם מחשב להיעזר בו בקלות וללא ידע טכני. הרשת געשה, ותופעת ה-DeepFakes נולדה - זהו הכינוי שהסרטונים זכו לו, על שם מפרסם האלגוריתם, שילוב של המושגים למידה עמוקה (תהליך הבינה המלאכותית שבו נעשה שימוש) וזיוף. הדיפ-פייקים נוצרים בעזרת מאגר תמונות גדול או סרטון של האדם שאת פניו מעוניינים להשתיל - תכנים שבעידן הרשתות החברתיות זמינים בקלות לכל דורש, ושדרכם התוכנה "לומדת" את פני האדם. לאחר שלב האימון היא ממקמת את פניו בסרטון הרצוי, שהוזן אליה גם הוא, ויוצרת את הזיוף.

מאז נראה שהתופעה מסרבת לדעוך, להיפך. כיוון שמשתמשים רבים עושים בכלי שימוש ליצירת סרטוני פורנו מזויפים של סלבריטאיות ונשים אחרות, השימוש בכלי מעלה שאלות חשובות על הזכות לפרטיות, זכות האישה על גופה, החשש מהשפלה ועוד. הרשת החברתית רדיט עצמה, שבה התופעה נולדה, כבר הסירה את הפורום שבו פורסמו סרטונים אלה לראשונה. נביאי זעם טוענים לסיכון נוסף שהטכנולוגיה הזו חושפת אותנו אליו, ומזהירים משימוש פוטנציאלי בטכניקות של זיופי וידאו וקול לצורכי תעמולה, הפצת פייק ניוז, פברוק ראיות ועוד. מן הצד השני, נראה שאקדמאים וחברות טכנולוגיה רק ממשיכים לשכלל טכניקות זיוף שונות מבוססות בינה מלאכותית, ולמרות הסיכונים, מצביעים על שלל השימושים החיוביים הפוטנציאליים, בין היתר בתחומים כמו עריכת וידאו ועיצוב.

השימושים השליליים של התופעה והשיח הרב סביבה הביאו למירוץ בניסיון לרסן ולבלום את השימוש בכלי, בעיקר על ידי פיתוח כלים שיזהו מתי סרטון מסוים הוא זיוף. המשימה הזו מאתגרת, מפני שאת תהליך היצירה של דיפ-פייקים לא ניתן להחזיר לאחור כדי לזהות אותם. האתגר השני נוגע לטבעו של הפרסום באינטרנט: גם כשסרטונים מסוימים מתגלים בדיעבד כזיוף, קשה לבלום את ההשפעה שכבר הייתה להם על הצופים שנפלו בפח או למחוק כל זכר אליהם בעקבות הגילוי. נשים שהופץ פורנו נקמה שלהן או תוכן פורנוגרפי מזויף עוד לפני תופעת הדיפ-פייקים, מעידות כמה קשה להסיר תכנים כאלה מהאינטרנט לחלוטין.

אכן, על אף שפלטפורמות אליהן התכנים עולים כמו רדיט, טוויטר ופורנהאב אסרו על שיתוף דיפ-פייקים פורנוגרפיים, בפועל קשה להן לזהות ולהסיר את התכנים לחלוטין, ובנוסף הם ממשיכים להופיע באתרים רבים אחרים שאינם מחזיקים במדיניות כזו. בדיקה שערך האתר באזפיד לפני מספר חודשים גילתה שבפורנהאב נמצאים דיפ-פייקים רבים, ושניתן למצוא אותם בקלות כשכותבים בחיפוש Deepfake. גם פלטפורמת שיתוף התמונות Gfycat, שנחשבת לפלטפורמה מועדפת לסרטוני דיפ-פייק, אמנם הצהירה כי היא מוחקת באופן פעיל דיפ-פייקים בעזרת בינה מלאכותית והסתמכות על דיווחי משתמשים, אך בדיקה של אתר Motherboard ביוני גילתה שרבים מהסרטונים עדיין לא הוסרו.

לגלות זיופים באמצעות זיהוי קצב הלב

המלחמה הזו בין חתול לעכבר ככל הנראה רק בחיתוליה, ובין הכלים המוצעים היום כדי לנסות להילחם בתופעה ניתן למנות את הפתרון של פרויקט אנגורה, שפיתחו בינה מלאכותית שמחפשת ברשת גיפים באיכות גבוהה יותר של תוכן, שאנשים מעלים כדי לאתר זיופים. פרויקט Maru מזהה את הפנים של אינדיבידואלים בגיפים ומתייג אותם, ויכול לזהות למשל שבתוכן פורנוגרפי מזויף מושא הסרטון נראה דומה למפורסם מסוים אך לא זהה לו. הסטארט-אפ Truepic מפתח טכנולוגיה שבוחנת פרטים כמו מיקום השיער של המצולם, שכמעט בלתי אפשרי לזייף לאורך אלפי פריימים בצורה מדויקת.

גם אקדמאים מצטרפים למאמץ, ובאוניברסיטת ניו-יורק פיתחו מערכת שבוחנת את הדפוסים של מצמוצים בסרטונים כדי לזהות דפוסים לא טבעיים, מה שמצביע על זיוף. גם באוניברסיטה הטכנית של מינכן פיתחו בינה מלאכותית שיכולה לזהות סרטונים בהם נעשו החלפות פנים, אך באותה טכניקה ניתן להשתמש גם כדי לשפר את איכות ההחלפה, מה שיהפוך אותה לקשה יותר לזיהוי. טכנולוגיות אחרות יכולות לזהות אפילו את קצב הלב של אדם בסרטון לפי השינוי בגוון עור הפנים, ולאתר סרטון מזויף לפי קצבים לא סדירים.

אפילו פייסבוק, שכבר הצליחה לפספס את הסכנה שבהפצת פייק ניוז באמצעותה, הבינה שהפעם היא חייבת לפעול אחרת. במהלך שימוע בסנאט מחוקקים שאלו את סמנכ"לית התפעול של הרשת החברתית, שריל סנדברג, כיצד החברה מתמודדת עם התופעה, ואם פייסבוק מסוגלת לזהות סרטון שנערכה בו מניפולציה ולסמן אותו ככזה כדי להזהיר את המשתמשים. סנדברג התחייבה כי פייסבוק משקיעה בטכנולוגיה ובכח אדם כדי להילחם בבעיה. זמן קצר לאחר מכן הכריזה ענקית הסושיאל כי בודקי העובדות שמשתפים עם פייסבוק פעולה יבחנו גם סרטונים ותמונות וכי החברה פיתחה כלי בינה מלאכותית שיכול לאתר אם סרטונים או תמונות זויפו. הפידבק מבודקי העובדות גם ישמש לשכלול אותו מודל.

הבהלה מכך שלא נוכל יותר להאמין למראה עינינו לא פוסחת גם על פוליטיקאים וגופים רשמיים, שמנסים להדביק את הקצב של הטכנולוגיה. בחודש שעבר שלושה נציגי בית הנבחרים בארה"ב - אדם שיף, סטפני מרפי וקרלוס קורבלו - שלחו מכתב לראש המודיעין הלאומי, דן קואטס, וביקשו ממנו להעריך את האיום שדיפ-פייקים מהווים על הביטחון הלאומי של ארה"ב, לא פחות. הסרטונים מתוארים במכתב כ"זיוף דיגיטלי היפר-ריאליסטי שבו נראים אינדיבידואלים אומרים או עושים דברים שמעולם לא עשו", והמחוקקים מזהירים שזמינות הטכנולוגיה יכולה להוביל לסחיטה, דיסאינפורמציה, ולהוות איום על השיח בארה"ב ועל בטחונה. בין היתר התבקש ראש המודיעין לבחון כיצד ניתן להילחם בתופעה, והאם זרים עשו בה שימוש. מוקדם יותר השנה גם הסנטורים מארק וורנר ומרקו רוביו הזהירו כי מדובר באיום בטחוני, ורוביו הזהיר מכוחות זרים כמו רוסיה, שכבר ניסו להתערב בבחירות ובפוליטיקה האמריקאית באמצעים דיגיטליים, שעלולים להשתמש בכלי לקמפיינים של דיסאינפורמציה.

הסוכנות הממשלתית האמריקאית DARPA, העוסקת בפיתוחים טכנולוגיים עבור הצבא, כבר החלה לפתח כלים לאיתור סרטונים מזויפים באמצעות מעבדה פורנזית, ובין היתר הכלים שלה מבצעים בדיקה של חוסר עקביות בתאורה על פני המשתמש.

בחודש הקודם פורסם כי גם הוועדה הטרנס-אטלנטית ליושר בבחירות מתכננת לפתח כלים כדי למנוע שימוש בדיפ-פייקים להתערבות בבחירות, ולמנוע סרטונים בהם נראה שפוליטיקאים אומרים דברים שלא אמרו. בוועדה רואים את האיום כקרוב מאוד - הם צופים כי בעוד כשנתיים כל אחד יוכל ליצור סרטונים כאלה, שיופצו במאות פלטפורמות אונליין שונות, בניסיון לגרום לפייק ניוז להגיע לאנשים רבים.

לא רק פורנו: רוצים לרקוד כמו ביונסה

אז איך זה שמהצד השני, שלל אנשי מקצוע רק הולכים ומשכללים את טכניקות הזיוף? כמו עם כל כלי טכנולוגי, הפוטנציאל הוא דו-צדדי ולצד הסכנות נמצאות גם הזדמנויות. חוקרים באוניברסיטת קרנגי מלון למשל, שידועה כמובילה בתחומי הבינה המלאכותית, פיתחו שיטת זיוף מבוססת בינה מלאכותית שלדבריהם תסייע ליוצרי סרטים לעבוד בצורה מהירה וזולה, ואפילו תסייע ללמד מכוניות אוטונומיות כיצד לנהוג בשעת לילה. הכלי החדש מאפשר להעביר את ה"סגנון" של אדם - הבעות פניו והמחוות שלו כפי שצולמו בסרטון, לאדם אחר. בסרטון שפרסמו החוקרים מודגם כיצד הבעות הפנים של המנחה והקומיקאי ג'ון אוליבר מועברות לקולגה סטיבן קולבר, ממרטין לותר קינג לאובמה, ומאובמה לטראמפ.

מדענים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי פיתחו כלי בינה מלאכותית אחר שיכול להעביר תנועות ריקוד של אדם בסרטון אחד אל אדם אחר, כך שגם אם אתם כלל לא יודעים לרקוד, תוכלו להפיק סרטון בו אתם זזים כמו ביונסה.

ומה לגבי זיופי תמונות מבוססי בינה מלאכותית? גם להם יש פוטנציאל חיובי עצום ואפילו מציל חיים. תהליך בינה מלאכותית כזה שבו משתמשים חוקרים נקרא GAN (Generative Adversarial Training) ובעזרתו מחשב יכול ליצור תמונות מזויפות. בשיטה יש שתי רשתות נוירונים, כשאחת מייצרת תמונה חדשה ואמינה לחלוטין, למשל של פרח, לאחר שהוזנה במאגר תמונות אמיתיות רבות של אותו פרח ולמדה את פרטיו, ואילו הרשת השנייה בוחנת ומעריכה האם התמונות שנוצרו נראות אמיתיות. לאחרונה הוצג שכלול של השיטה בשם BigGan לפיו כשמאמנים את האלגוריתם על מאגר תמונות גדול במיוחד, מקבלים תוצאות מדויקות יותר.

מאמר שפורסם בסוף החודש ע"י אנבידיה, מרכז MGH & BWH למדע נתונים קליני והמרכז הרפואי מאיו קליניק, עסק בשימוש ב-GAN לצרכים רפואיים. הכלי יצר הדמיות MRI מזויפות ואמינות שמציגות מוח עם גידול. בעזרת התמונות המזויפות, ניתן היה לייצר מאגר גדול יותר של דוגמאות כדי לאמן אלגוריתם בינה מלאכותית שהצליח בסוף תהליך האימון לזהות גידולים בסריקות MRI אמיתיות לגמרי. במחקרים דומים הצליחו לייצר בעזרת GAN הדמיות אמינות של נגעים בכבד ובעור.

התעשייה הצומחת הבאה: אימות תוכן

ויש גם מי שמאמין שאפילו בסרטוני הפורנו המזויפים הידועים לשמצה ניתן לעשות שימוש חיובי. חברת הסרטים למבוגרים Naughty America הציגה מוצר חדש באוגוסט, שמבקש להגשים פנטזיות ללקוחותיה. לקוחות החברה יכולים לבקש שישתילו את פניהם בסרט פורנו של החברה, כשהפעם הדברים נעשים בהסכמת המושתל בסרטון וכמובן השחקניות עצמן, ובפיקוח המחלקה המשפטית של החברה.

לבסוף, קיימות גם הערכות שתופעת הדיפ-פייקים שתלך ותשתלט על המידע שאנו צורכים פשוט תוליד את התעשייה הצומחת הבאה של העידן הדיגיטלי - שתעסוק באימות תוכן. ריאן הולמס, מנכ"ל חברת Hootsuite, מערכת ניהול לרשתות חברתיות, כתב בטור דעה בפסט קומפני כי התופעה, שכבר לא ניתן לעצור למעשה, מולידה הזדמנות וחלל שיש למלא, שיתבטא בצמיחה של פיתוחים שונים לאימות מידע. לפי המאמצים שכבר החלו כדי להבחין בין שקר ואמת, בעידן בו השיח על פייק ניוז רק מתגבר, ייתכן מאוד שהוא צודק בהערכותיו. 

עוד כתבות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

על רקע הירידה החדה בפרמיית הסיכון: החשב הכללי מוציא לדרך הנפקת חוב בינלאומית

באגף החשב הכללי בראשות יהלי רוטנברג יוצאים בהנפקת חוב דולרית ראשונה השנה בחו"ל ● זאת, על רקע הירידה החדה בפרמיית הסיכון של ישראל, שחזרה לרמה דומה לזו שהייתה טרום המלחמה ● החתמים והריביות הצפויות: כל הפרטים על ההנפקה

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

למרות חובת המיגון בדירות חדשות: מספר התושבים ללא ממ"ד עלה בכ־600 אלף איש

דו"ח המבקר אנגלמן מצביע על כ־3.2 מיליון תושבים בישראל ללא מיגון תקני בתחילת 2025, לעומת כ־2.56 מיליון בשנת 2018 ● לכ־42 אלף תושבים בגבול הצפוני אין מיגון תקני ● תוכנית "מגן הצפון" תוקצבה בפחות ממחצית מהנדרש, ופקע"ר לא מבצע ביקורות כנדרש ● כ-56% ממיטות האשפוז בבתי החולים הכלליים אינן מוגנות

ג'נסן הואנג בכנס CES / צילום: ap, John Locher

אנבידיה חשפה את מוצר הדגל הבא שלה בעידן ה־AI, ושלחה מסר מרגיע למשקיעים

ב־CES, אירוע הטכנולוגיה הגדול בעולם, הציג מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג את "רובין" - מערכת שנועדה לסייע באימון של מודלי בינה מלאכותית ● בכך, הוא העביר מסר למשקיעים במטרה להפיג את החששות מהאטה בשרשרת האספקה: "הפלטפורמה כבר נמצאת בייצור מלא"

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

מהאמירויות ומסין: המהלכים שמאפשרים יבוא דגמים מוזלים חדשים לשוק הרכב

מספר תקינות רכב בינלאומיות נכנסו לתוקף ב־2026 ועשויות להשפיע על השוק בארץ ● כך למשל, בעקבות החמרה בתקינה סינית, השוק המקומי יוצף בדגמים חשמליים ופלאג־אין במחיר נוח - ששיווקם בסין הופסק, וייתכן כי רגולציה סביבתית באמירויות תרחיב את היבוא משם

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

במערכת הביטחון מעריכים: המחאות באיראן לא צפויות להפיל את המשטר

לפי מקורות לבנוניים, החלטת חיזבאללה התקבלה עקב מידע מודיעיני לפיו נתניהו קיבל אור ירוק מטראמפ לפתוח במתקפה נרחבת נגד חיזבאללה; "עימות עם ישראל הוא רק עניין של זמן" ● חרדה בצמרת איראן: "חוששים שנהיה הקורבן הבא של טראמפ"; מספר ההרוגים והעצורים בהפגנות ממשיך לטפס ● הסתיים סבב השיחות החמישי בין ישראל לסוריה בפריז בחסות אמריקאית. בכיר ישראלי: השיחות היו טובות ● עדכונים שוטפים

ארקדי וולוז' וצחי נחמיאס / צילום: יח''צ, ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס לא עוצר: מגה די סי תבנה חוות שרתים בכ-900 מיליון דולר עבור נביוס

מגה די סי, בבעלות מגה אור, תספק לנביוס ההולנדית שירותי חוות שרתים בהספק של 80 מגה-וואט בשני מתקנים במסמיה ובבית שמש, בהשקעה כוללת של 880 מיליון דולר ● החברה צופה תוספת הכנסות של כ־300 מיליון שקל בשנה, על רקע האצה חדה בביקוש לתשתיות ענן ו־AI בישראל

ויקטור וקרט / צילום: סטודיו דינו

מעל מיליארד שקל בשלושה חודשים: עם מנכ"ל חדש, בלאומי פרטנרס קונים כמעט הכול

זרוע ההשקעות של בנק לאומי דיווחה השבוע על עוד שתי השקעות, אשר מצטרפת לשורה של כ־10 עסקאות מאז כניסתו של המנכ"ל החדש, ויקטור וקרט, לתפקיד באוקטובר האחרון ● התחומים מגוונים: מנדל"ן ואנרגיה מתחדשת, דרך תחבורה וטיפול בפסולת ועד רשתות מזון

אילוסטרציה: איל יצהר

סוף להלכת אפרופים? התיקון שמשנה את כללי המשחק החוזיים

תיקון החוק של שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה לצמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים אושר אמש בכנסת ● מהי הלכת אפרופים, מדוע היא עוררה ביקורת, מה קובע התיקון החדש, ואיך זה ישפיע על השוק? ● גלובס עושה סדר

חבילות מחו''ל שהגיעו לישראל / צילום: איל יצהר

מתי בכל זאת נשלם? סימני השאלה שעולים סביב רפורמת היבוא האישי

שבועיים חלפו מאז שהוכפל הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל ל־150 דולר, והשאלות בשטח גוברות ● בינתיים ועדת הכספים החליטה השבוע לפעול לביטולו בדיעבד, וההכרעה עוברת לכנסת

הפשרת קרח ממטוס בגרמניה / צילום: ap, Michael Probst

טיסות משובשות, פקקים ורבבות מתושבי ברלין בחשיכה: גל קור ארקטי באירופה

הגל הנוכחי של מזג האוויר, שמלווה בשלג רב באזורים מסוימים במערב אירופה ובטמפרטורות נמוכות באזורים אחרים, אמור להימשך עד סוף השבוע לפחות ● בצרפת, סערות שלגים סמוך לתעלה גרמו לפקקי תנועה כבדים, בהולנד בוטלו אתמול כ-700 טיסות בשדה התעופה סכיפהול, ובברלין הטמפרטורות צנחו לשמונה מתחת לאפס

שר המשפטים, יריב לוין וראש ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השינוי בדיני החוזים אושר, אך בשטח בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה

הכנסת אישרה השבוע את החוק לביטול הלכת אפרופים, שנועד לצמצם את שיקול הדעת של בתי המשפט בפרשנות חוזים ● בעוד שחלק מהמומחים צופים כי הוודאות בקרב עסקים תגבר, אחרים מזהירים מפני פגיעה בשוק ● בינתיים, ניתן למצוא סימני התנגשות סביב החוק החדש

מייקל ברי

מייקל ברי מהמר: זו המניה שתרוויח הכי הרבה מהמצב בונצואלה

מייקל ברי פרסם בניוזלטר שלו כי מניית ואלרו אנרג'י, בה הוא מחזיק מאז 2020, עשויה להיות המרוויחה הגדולה ביותר מההשתלטות האמריקאית על ונצואלה, בשל יכולתה לעבד נפט גולמי "כבד" ● מספר בנקי השקעות גדולים, ביניהם UBS, ציינו גם הם את ואלרו כאחת המרוויחות הגדולות

מדורו מובל באזיקים לבית המשפט בניו יורק / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

הסוחר שהימר על הצעד המפתיע של טראמפ והרוויח 400 אלף דולר ברגע

מידע פנים? עפ"י דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", סוחר שזהותו לא ידועה הימר פעמיים בפולימרקט על נפילתו של נשיא ונצואלה מדורו, זמן קצר לפני שטראמפ הורה על מעצרו

אורן קניאל ורשף מן, היזמים מאחורי אפספלייר

אפספלייר במגעים למכירה תמורת 1.8-2.1 מיליארד דולר לקבוצת חברות

העסקה תשמר את הפעילות האורגנית של אפספלייר הישראלית ואת מבנה החברה, אך בסכום נמוך ביחס לציפיות ● בעבר ציפו המשקיעים למכור או להנפיק אותה במחיר גבוה יותר שמגיע אפילו ל-4 או 5 מיליארד דולר ● בשנים האחרונות פעלה אפספלייר ברווחיות וחצתה רף של 500 מיליון דולר בהכנסות חוזרות

אייל גפני, מנכ''ל בנק וואן זירו / צילום: אוהד רומנו

וואן זירו משיק חשבון השקעות עם עמלת מסחר של 0.1%

הבנק הדיגיטלי משיק חשבון השקעות חדש תחת הבטחה לעמלות המסחר הנמוכות בישראל ● העמלה היחידה שישלמו המשקיעים תהיה 0.1% בעת קנייה או מכירה של נייר ערך, עם עמלת מינימום של 2 דולר לניירות ערך זרים ו-2 שקלים לניירות ערך ישראליים

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

אחרי 8 חודשים, איש הנדל"ן אורן קובי משתחרר למעצר בית

ביהמ"ש הורה לשחרר את אורן קובי, הנאשם כי הפר את האיסור לעסוק בנדל"ן, למעצר באיזוק אלקטרוני – והפרקליטות הודיעה כי לא תערער על ההחלטה ● שירות המבחן התנגד למעצר בית לנוכח "אופיו המניפולטיבי" של קובי

הרס של בניין כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

דוח מבקר המדינה: כך נוצרו העיכובים הגדולים במתן פיצויים בזמן המלחמה

מבקר המדינה פרסם היום את הדוח שלו בנוגע לקרן הפיצויים של רשות המסים ● בדוח נכתב כי משרד האוצר ורשות המסים לא יזמו הסדרה של תנאי הזכאות לפיצויים בגין נזקים עקיפים ושל אופן חישובם בחקיקה ● עוד נכתב, כי משך הזמן הממוצע לסיום הטיפול בעררים שהוגשו לוועדות הערר של קרן הפיצויים עומד על 851 ימים ● תגובת רשות המסים: "קרן הפיצויים מקבלת את רוב ההערות בדוח המבקר"

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

בעקבות חשיפת גלובס: חברת החשמל תעצור גבייה של אלפי שקלים מבעלי גגות סולאריים

לאחר חשיפת גלובס, בנוגע לדרישת החיוב של חברת החשמל מבעלי גגות סולאריים, הורתה רשות החשמל כי יש להקפיא לעת עתה את החיוב ● כמו כן, רשות החשמל דורשת מחברת החשמל להגיש לה תוך שבועיים תחקיר שיסביר את השתלשלות הנסיבות שהובילו לעיכוב בגבייה

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

גזירות האוצר עבדו: זינוק של 12% בשנה בגביית המסים בישראל

רשות המסים גבתה בשנת 2025 סכום שיא של 509.3 מיליארד שקל ● מנהל הרשות שי אהרונוביץ' מסר כי ההכנסות לקופת המדינה ממסים חצו את יעד הגבייה המעודכן מהחודשים האחרונים ב-1% ועלו על היעד המקורי לשנה החולפת ב-8%

קמפוס אנבידיה בקריית טבעון / הדמיה: באדיבות אנבידיה

אחרי העלאת מס החברות: התוכנית שרוקם האוצר לפיצוי ענקיות הטכנולוגיה

בעוד שמס החברות על ענקיות הטק עולה ל־15% בהתאם לכללי ה־OECD, הממשלה מקדמת מנגנון פיצוי בהיקף של מיליארדי שקלים במטרה למנוע זליגת פעילות למדינות מתחרות ● הזיכויים מיועדים לחברות המשקיעות במחקר ופיתוח ושלהן קניין רוחני במדינה, ובראשן אנבידיה