גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

DeepFake: מי יעצור את הדור הבא של הסרטונים המזויפים

סרטוני DeepFake, שבהם בינה מלאכותית משתילה בצורה אמינה את פניו של אדם שלא צולם, רק הולכים ומתרבים ● האתרים הגדולים חוסמים אותם, הפוליטיקאים חוששים מאיום ביטחוני, והסלבס מהצפת פורנו מזויף, אבל הטכנולוגיה שמאחורי הסרטונים עשויה גם להציל חיים

סרטונים  מזוייפים \ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
סרטונים מזוייפים \ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

הציפייה למהפכת בינה מלאכותית בכל תחומי חיינו מעוררת, לצד התקוות וההבטחות, גם לא מעט פחדים: לצד החשש שנאבד את העבודות שלנו, ושנהיה קורבנות של נשק אוטונומי, אחד הפחדים ההולכים ומתחזקים לאחרונה הוא שלא נוכל לסמוך יותר על מראה עינינו.

הכל התחיל כשמשתמש ברשת החברתית רדיט פרסם אלגוריתם בינה מלאכותית שמאפשר שתילה של פני אדם על גופו של אדם אחר בווידאו, בצורה אמינה. בחודש פברואר דיווחנו על הכלי, לאחר שמשתמש נוסף פרסם ברשת החברתית אפליקציה בשם FakeApp שאפשרה לכל אדם עם מחשב להיעזר בו בקלות וללא ידע טכני. הרשת געשה, ותופעת ה-DeepFakes נולדה - זהו הכינוי שהסרטונים זכו לו, על שם מפרסם האלגוריתם, שילוב של המושגים למידה עמוקה (תהליך הבינה המלאכותית שבו נעשה שימוש) וזיוף. הדיפ-פייקים נוצרים בעזרת מאגר תמונות גדול או סרטון של האדם שאת פניו מעוניינים להשתיל - תכנים שבעידן הרשתות החברתיות זמינים בקלות לכל דורש, ושדרכם התוכנה "לומדת" את פני האדם. לאחר שלב האימון היא ממקמת את פניו בסרטון הרצוי, שהוזן אליה גם הוא, ויוצרת את הזיוף.

מאז נראה שהתופעה מסרבת לדעוך, להיפך. כיוון שמשתמשים רבים עושים בכלי שימוש ליצירת סרטוני פורנו מזויפים של סלבריטאיות ונשים אחרות, השימוש בכלי מעלה שאלות חשובות על הזכות לפרטיות, זכות האישה על גופה, החשש מהשפלה ועוד. הרשת החברתית רדיט עצמה, שבה התופעה נולדה, כבר הסירה את הפורום שבו פורסמו סרטונים אלה לראשונה. נביאי זעם טוענים לסיכון נוסף שהטכנולוגיה הזו חושפת אותנו אליו, ומזהירים משימוש פוטנציאלי בטכניקות של זיופי וידאו וקול לצורכי תעמולה, הפצת פייק ניוז, פברוק ראיות ועוד. מן הצד השני, נראה שאקדמאים וחברות טכנולוגיה רק ממשיכים לשכלל טכניקות זיוף שונות מבוססות בינה מלאכותית, ולמרות הסיכונים, מצביעים על שלל השימושים החיוביים הפוטנציאליים, בין היתר בתחומים כמו עריכת וידאו ועיצוב.

השימושים השליליים של התופעה והשיח הרב סביבה הביאו למירוץ בניסיון לרסן ולבלום את השימוש בכלי, בעיקר על ידי פיתוח כלים שיזהו מתי סרטון מסוים הוא זיוף. המשימה הזו מאתגרת, מפני שאת תהליך היצירה של דיפ-פייקים לא ניתן להחזיר לאחור כדי לזהות אותם. האתגר השני נוגע לטבעו של הפרסום באינטרנט: גם כשסרטונים מסוימים מתגלים בדיעבד כזיוף, קשה לבלום את ההשפעה שכבר הייתה להם על הצופים שנפלו בפח או למחוק כל זכר אליהם בעקבות הגילוי. נשים שהופץ פורנו נקמה שלהן או תוכן פורנוגרפי מזויף עוד לפני תופעת הדיפ-פייקים, מעידות כמה קשה להסיר תכנים כאלה מהאינטרנט לחלוטין.

אכן, על אף שפלטפורמות אליהן התכנים עולים כמו רדיט, טוויטר ופורנהאב אסרו על שיתוף דיפ-פייקים פורנוגרפיים, בפועל קשה להן לזהות ולהסיר את התכנים לחלוטין, ובנוסף הם ממשיכים להופיע באתרים רבים אחרים שאינם מחזיקים במדיניות כזו. בדיקה שערך האתר באזפיד לפני מספר חודשים גילתה שבפורנהאב נמצאים דיפ-פייקים רבים, ושניתן למצוא אותם בקלות כשכותבים בחיפוש Deepfake. גם פלטפורמת שיתוף התמונות Gfycat, שנחשבת לפלטפורמה מועדפת לסרטוני דיפ-פייק, אמנם הצהירה כי היא מוחקת באופן פעיל דיפ-פייקים בעזרת בינה מלאכותית והסתמכות על דיווחי משתמשים, אך בדיקה של אתר Motherboard ביוני גילתה שרבים מהסרטונים עדיין לא הוסרו.

לגלות זיופים באמצעות זיהוי קצב הלב

המלחמה הזו בין חתול לעכבר ככל הנראה רק בחיתוליה, ובין הכלים המוצעים היום כדי לנסות להילחם בתופעה ניתן למנות את הפתרון של פרויקט אנגורה, שפיתחו בינה מלאכותית שמחפשת ברשת גיפים באיכות גבוהה יותר של תוכן, שאנשים מעלים כדי לאתר זיופים. פרויקט Maru מזהה את הפנים של אינדיבידואלים בגיפים ומתייג אותם, ויכול לזהות למשל שבתוכן פורנוגרפי מזויף מושא הסרטון נראה דומה למפורסם מסוים אך לא זהה לו. הסטארט-אפ Truepic מפתח טכנולוגיה שבוחנת פרטים כמו מיקום השיער של המצולם, שכמעט בלתי אפשרי לזייף לאורך אלפי פריימים בצורה מדויקת.

גם אקדמאים מצטרפים למאמץ, ובאוניברסיטת ניו-יורק פיתחו מערכת שבוחנת את הדפוסים של מצמוצים בסרטונים כדי לזהות דפוסים לא טבעיים, מה שמצביע על זיוף. גם באוניברסיטה הטכנית של מינכן פיתחו בינה מלאכותית שיכולה לזהות סרטונים בהם נעשו החלפות פנים, אך באותה טכניקה ניתן להשתמש גם כדי לשפר את איכות ההחלפה, מה שיהפוך אותה לקשה יותר לזיהוי. טכנולוגיות אחרות יכולות לזהות אפילו את קצב הלב של אדם בסרטון לפי השינוי בגוון עור הפנים, ולאתר סרטון מזויף לפי קצבים לא סדירים.

אפילו פייסבוק, שכבר הצליחה לפספס את הסכנה שבהפצת פייק ניוז באמצעותה, הבינה שהפעם היא חייבת לפעול אחרת. במהלך שימוע בסנאט מחוקקים שאלו את סמנכ"לית התפעול של הרשת החברתית, שריל סנדברג, כיצד החברה מתמודדת עם התופעה, ואם פייסבוק מסוגלת לזהות סרטון שנערכה בו מניפולציה ולסמן אותו ככזה כדי להזהיר את המשתמשים. סנדברג התחייבה כי פייסבוק משקיעה בטכנולוגיה ובכח אדם כדי להילחם בבעיה. זמן קצר לאחר מכן הכריזה ענקית הסושיאל כי בודקי העובדות שמשתפים עם פייסבוק פעולה יבחנו גם סרטונים ותמונות וכי החברה פיתחה כלי בינה מלאכותית שיכול לאתר אם סרטונים או תמונות זויפו. הפידבק מבודקי העובדות גם ישמש לשכלול אותו מודל.

הבהלה מכך שלא נוכל יותר להאמין למראה עינינו לא פוסחת גם על פוליטיקאים וגופים רשמיים, שמנסים להדביק את הקצב של הטכנולוגיה. בחודש שעבר שלושה נציגי בית הנבחרים בארה"ב - אדם שיף, סטפני מרפי וקרלוס קורבלו - שלחו מכתב לראש המודיעין הלאומי, דן קואטס, וביקשו ממנו להעריך את האיום שדיפ-פייקים מהווים על הביטחון הלאומי של ארה"ב, לא פחות. הסרטונים מתוארים במכתב כ"זיוף דיגיטלי היפר-ריאליסטי שבו נראים אינדיבידואלים אומרים או עושים דברים שמעולם לא עשו", והמחוקקים מזהירים שזמינות הטכנולוגיה יכולה להוביל לסחיטה, דיסאינפורמציה, ולהוות איום על השיח בארה"ב ועל בטחונה. בין היתר התבקש ראש המודיעין לבחון כיצד ניתן להילחם בתופעה, והאם זרים עשו בה שימוש. מוקדם יותר השנה גם הסנטורים מארק וורנר ומרקו רוביו הזהירו כי מדובר באיום בטחוני, ורוביו הזהיר מכוחות זרים כמו רוסיה, שכבר ניסו להתערב בבחירות ובפוליטיקה האמריקאית באמצעים דיגיטליים, שעלולים להשתמש בכלי לקמפיינים של דיסאינפורמציה.

הסוכנות הממשלתית האמריקאית DARPA, העוסקת בפיתוחים טכנולוגיים עבור הצבא, כבר החלה לפתח כלים לאיתור סרטונים מזויפים באמצעות מעבדה פורנזית, ובין היתר הכלים שלה מבצעים בדיקה של חוסר עקביות בתאורה על פני המשתמש.

בחודש הקודם פורסם כי גם הוועדה הטרנס-אטלנטית ליושר בבחירות מתכננת לפתח כלים כדי למנוע שימוש בדיפ-פייקים להתערבות בבחירות, ולמנוע סרטונים בהם נראה שפוליטיקאים אומרים דברים שלא אמרו. בוועדה רואים את האיום כקרוב מאוד - הם צופים כי בעוד כשנתיים כל אחד יוכל ליצור סרטונים כאלה, שיופצו במאות פלטפורמות אונליין שונות, בניסיון לגרום לפייק ניוז להגיע לאנשים רבים.

לא רק פורנו: רוצים לרקוד כמו ביונסה

אז איך זה שמהצד השני, שלל אנשי מקצוע רק הולכים ומשכללים את טכניקות הזיוף? כמו עם כל כלי טכנולוגי, הפוטנציאל הוא דו-צדדי ולצד הסכנות נמצאות גם הזדמנויות. חוקרים באוניברסיטת קרנגי מלון למשל, שידועה כמובילה בתחומי הבינה המלאכותית, פיתחו שיטת זיוף מבוססת בינה מלאכותית שלדבריהם תסייע ליוצרי סרטים לעבוד בצורה מהירה וזולה, ואפילו תסייע ללמד מכוניות אוטונומיות כיצד לנהוג בשעת לילה. הכלי החדש מאפשר להעביר את ה"סגנון" של אדם - הבעות פניו והמחוות שלו כפי שצולמו בסרטון, לאדם אחר. בסרטון שפרסמו החוקרים מודגם כיצד הבעות הפנים של המנחה והקומיקאי ג'ון אוליבר מועברות לקולגה סטיבן קולבר, ממרטין לותר קינג לאובמה, ומאובמה לטראמפ.

מדענים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי פיתחו כלי בינה מלאכותית אחר שיכול להעביר תנועות ריקוד של אדם בסרטון אחד אל אדם אחר, כך שגם אם אתם כלל לא יודעים לרקוד, תוכלו להפיק סרטון בו אתם זזים כמו ביונסה.

ומה לגבי זיופי תמונות מבוססי בינה מלאכותית? גם להם יש פוטנציאל חיובי עצום ואפילו מציל חיים. תהליך בינה מלאכותית כזה שבו משתמשים חוקרים נקרא GAN (Generative Adversarial Training) ובעזרתו מחשב יכול ליצור תמונות מזויפות. בשיטה יש שתי רשתות נוירונים, כשאחת מייצרת תמונה חדשה ואמינה לחלוטין, למשל של פרח, לאחר שהוזנה במאגר תמונות אמיתיות רבות של אותו פרח ולמדה את פרטיו, ואילו הרשת השנייה בוחנת ומעריכה האם התמונות שנוצרו נראות אמיתיות. לאחרונה הוצג שכלול של השיטה בשם BigGan לפיו כשמאמנים את האלגוריתם על מאגר תמונות גדול במיוחד, מקבלים תוצאות מדויקות יותר.

מאמר שפורסם בסוף החודש ע"י אנבידיה, מרכז MGH & BWH למדע נתונים קליני והמרכז הרפואי מאיו קליניק, עסק בשימוש ב-GAN לצרכים רפואיים. הכלי יצר הדמיות MRI מזויפות ואמינות שמציגות מוח עם גידול. בעזרת התמונות המזויפות, ניתן היה לייצר מאגר גדול יותר של דוגמאות כדי לאמן אלגוריתם בינה מלאכותית שהצליח בסוף תהליך האימון לזהות גידולים בסריקות MRI אמיתיות לגמרי. במחקרים דומים הצליחו לייצר בעזרת GAN הדמיות אמינות של נגעים בכבד ובעור.

התעשייה הצומחת הבאה: אימות תוכן

ויש גם מי שמאמין שאפילו בסרטוני הפורנו המזויפים הידועים לשמצה ניתן לעשות שימוש חיובי. חברת הסרטים למבוגרים Naughty America הציגה מוצר חדש באוגוסט, שמבקש להגשים פנטזיות ללקוחותיה. לקוחות החברה יכולים לבקש שישתילו את פניהם בסרט פורנו של החברה, כשהפעם הדברים נעשים בהסכמת המושתל בסרטון וכמובן השחקניות עצמן, ובפיקוח המחלקה המשפטית של החברה.

לבסוף, קיימות גם הערכות שתופעת הדיפ-פייקים שתלך ותשתלט על המידע שאנו צורכים פשוט תוליד את התעשייה הצומחת הבאה של העידן הדיגיטלי - שתעסוק באימות תוכן. ריאן הולמס, מנכ"ל חברת Hootsuite, מערכת ניהול לרשתות חברתיות, כתב בטור דעה בפסט קומפני כי התופעה, שכבר לא ניתן לעצור למעשה, מולידה הזדמנות וחלל שיש למלא, שיתבטא בצמיחה של פיתוחים שונים לאימות מידע. לפי המאמצים שכבר החלו כדי להבחין בין שקר ואמת, בעידן בו השיח על פייק ניוז רק מתגבר, ייתכן מאוד שהוא צודק בהערכותיו. 

עוד כתבות

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

מבוכה באמזון: מייל פנימי שנשלח בטעות חשף את גל הפיטורים הקרוב

אמזון חשפה בטעות את הקיצוצים המתוכננים בחטיבת הענן במייל שנשלח הלילה לעובדי החברה ● גל הפיטורים הנוכחי, שצפוי לכלול כ-14,000 עד 16,000 עובדים, אכן מתחיל השבוע, אולם המייל הקדים את ההודעות האישיות שהיו אמורות להמסר לעובדים שיושפעו מהמלך

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-190 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

שוחט שאול ופז אדריאן / צילום: יח''צ

חברת הביומד הישראלית ביופרוטקט במזכר הבנות למכירתה

החברה הוותיקה שפיתחה שתל למניעת נזקים לרקמות בריאות בזמן הקרנות, וממנה נולד הספין אוף אורתוספייס שנמכר ב-220 מיליון דולר, צפויה להימכר בסכום דומה אם העסקה תצא לפועל

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3%●  המניה מזנקת היום בוול סטריט

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

טראמפ מאיים על איראן: "המתקפה הבאה תהיה קשה בהרבה!"

החל מסע הלוויה של רס"ר רן גואילי ז"ל, אביו הצדיע; חברו: "הוא לא היה רוצה שנהיה עצובים" ● טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בקריאה ראשונה: הכנסת תצביע הערב על אישור תקציב המדינה

הצעת התקציב וחוק ההסדרים יעלו הערב להצעה בקריאה ראשונה בכנסת ● ההערכות הן שלמפלגות הקואליציה יהיה הרוב הדרוש ● השלב הבא טרם האישור הסופי: הכרעה אילו רפורמות יישארו בפנים, ואילו יפוצלו

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

בצל היחלשות הדולר והמתח מול טראמפ: הפד צפוי לעצור את הפחתת הריבית

בעקבות מדדי מחירים שמעידים על אינפלציה רוחבית, הפד צפוי להפסיק הפעם עם רצף הורדות הריבית שלו ● ברקע, היחסים המתוחים בין נשיא ארה"ב ליו"ר הבנק המרכזי והדולר שממשיך לאבד גובה

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדדי הבנקים והבנייה נפלו במעל 2%

מדד ת"א 35  יורד ב-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● טבע נתנה תחזית מאכזבת להכנסותיה ורווחיה ב-2026 ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

מימין: נוחיק סמל, מנכ''ל סוני סמיקונדקטור ישראל, דדי ילין, מנהל מרכז הפיתוח בישראל של ARM / צילומים: מארק נומדר, יח''צ

50 עובדים בבת אחת: ענקית השבבים שניצלה את סגירת סוני בישראל

לגלובס נודע כי חלק מעובדי סוני בישראל נקלטו בחברת ארם שבשליטת סופטבנק, המגבירה את מאמצי הגיוס שלה בארץ ● זאת לאחר שהראשונה החלה בנסיגה מפעילות המו"פ שלה בישראל