גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

DeepFake: מי יעצור את הדור הבא של הסרטונים המזויפים

סרטוני DeepFake, שבהם בינה מלאכותית משתילה בצורה אמינה את פניו של אדם שלא צולם, רק הולכים ומתרבים ● האתרים הגדולים חוסמים אותם, הפוליטיקאים חוששים מאיום ביטחוני, והסלבס מהצפת פורנו מזויף, אבל הטכנולוגיה שמאחורי הסרטונים עשויה גם להציל חיים

סרטונים  מזוייפים \ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
סרטונים מזוייפים \ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

הציפייה למהפכת בינה מלאכותית בכל תחומי חיינו מעוררת, לצד התקוות וההבטחות, גם לא מעט פחדים: לצד החשש שנאבד את העבודות שלנו, ושנהיה קורבנות של נשק אוטונומי, אחד הפחדים ההולכים ומתחזקים לאחרונה הוא שלא נוכל לסמוך יותר על מראה עינינו.

הכל התחיל כשמשתמש ברשת החברתית רדיט פרסם אלגוריתם בינה מלאכותית שמאפשר שתילה של פני אדם על גופו של אדם אחר בווידאו, בצורה אמינה. בחודש פברואר דיווחנו על הכלי, לאחר שמשתמש נוסף פרסם ברשת החברתית אפליקציה בשם FakeApp שאפשרה לכל אדם עם מחשב להיעזר בו בקלות וללא ידע טכני. הרשת געשה, ותופעת ה-DeepFakes נולדה - זהו הכינוי שהסרטונים זכו לו, על שם מפרסם האלגוריתם, שילוב של המושגים למידה עמוקה (תהליך הבינה המלאכותית שבו נעשה שימוש) וזיוף. הדיפ-פייקים נוצרים בעזרת מאגר תמונות גדול או סרטון של האדם שאת פניו מעוניינים להשתיל - תכנים שבעידן הרשתות החברתיות זמינים בקלות לכל דורש, ושדרכם התוכנה "לומדת" את פני האדם. לאחר שלב האימון היא ממקמת את פניו בסרטון הרצוי, שהוזן אליה גם הוא, ויוצרת את הזיוף.

מאז נראה שהתופעה מסרבת לדעוך, להיפך. כיוון שמשתמשים רבים עושים בכלי שימוש ליצירת סרטוני פורנו מזויפים של סלבריטאיות ונשים אחרות, השימוש בכלי מעלה שאלות חשובות על הזכות לפרטיות, זכות האישה על גופה, החשש מהשפלה ועוד. הרשת החברתית רדיט עצמה, שבה התופעה נולדה, כבר הסירה את הפורום שבו פורסמו סרטונים אלה לראשונה. נביאי זעם טוענים לסיכון נוסף שהטכנולוגיה הזו חושפת אותנו אליו, ומזהירים משימוש פוטנציאלי בטכניקות של זיופי וידאו וקול לצורכי תעמולה, הפצת פייק ניוז, פברוק ראיות ועוד. מן הצד השני, נראה שאקדמאים וחברות טכנולוגיה רק ממשיכים לשכלל טכניקות זיוף שונות מבוססות בינה מלאכותית, ולמרות הסיכונים, מצביעים על שלל השימושים החיוביים הפוטנציאליים, בין היתר בתחומים כמו עריכת וידאו ועיצוב.

השימושים השליליים של התופעה והשיח הרב סביבה הביאו למירוץ בניסיון לרסן ולבלום את השימוש בכלי, בעיקר על ידי פיתוח כלים שיזהו מתי סרטון מסוים הוא זיוף. המשימה הזו מאתגרת, מפני שאת תהליך היצירה של דיפ-פייקים לא ניתן להחזיר לאחור כדי לזהות אותם. האתגר השני נוגע לטבעו של הפרסום באינטרנט: גם כשסרטונים מסוימים מתגלים בדיעבד כזיוף, קשה לבלום את ההשפעה שכבר הייתה להם על הצופים שנפלו בפח או למחוק כל זכר אליהם בעקבות הגילוי. נשים שהופץ פורנו נקמה שלהן או תוכן פורנוגרפי מזויף עוד לפני תופעת הדיפ-פייקים, מעידות כמה קשה להסיר תכנים כאלה מהאינטרנט לחלוטין.

אכן, על אף שפלטפורמות אליהן התכנים עולים כמו רדיט, טוויטר ופורנהאב אסרו על שיתוף דיפ-פייקים פורנוגרפיים, בפועל קשה להן לזהות ולהסיר את התכנים לחלוטין, ובנוסף הם ממשיכים להופיע באתרים רבים אחרים שאינם מחזיקים במדיניות כזו. בדיקה שערך האתר באזפיד לפני מספר חודשים גילתה שבפורנהאב נמצאים דיפ-פייקים רבים, ושניתן למצוא אותם בקלות כשכותבים בחיפוש Deepfake. גם פלטפורמת שיתוף התמונות Gfycat, שנחשבת לפלטפורמה מועדפת לסרטוני דיפ-פייק, אמנם הצהירה כי היא מוחקת באופן פעיל דיפ-פייקים בעזרת בינה מלאכותית והסתמכות על דיווחי משתמשים, אך בדיקה של אתר Motherboard ביוני גילתה שרבים מהסרטונים עדיין לא הוסרו.

לגלות זיופים באמצעות זיהוי קצב הלב

המלחמה הזו בין חתול לעכבר ככל הנראה רק בחיתוליה, ובין הכלים המוצעים היום כדי לנסות להילחם בתופעה ניתן למנות את הפתרון של פרויקט אנגורה, שפיתחו בינה מלאכותית שמחפשת ברשת גיפים באיכות גבוהה יותר של תוכן, שאנשים מעלים כדי לאתר זיופים. פרויקט Maru מזהה את הפנים של אינדיבידואלים בגיפים ומתייג אותם, ויכול לזהות למשל שבתוכן פורנוגרפי מזויף מושא הסרטון נראה דומה למפורסם מסוים אך לא זהה לו. הסטארט-אפ Truepic מפתח טכנולוגיה שבוחנת פרטים כמו מיקום השיער של המצולם, שכמעט בלתי אפשרי לזייף לאורך אלפי פריימים בצורה מדויקת.

גם אקדמאים מצטרפים למאמץ, ובאוניברסיטת ניו-יורק פיתחו מערכת שבוחנת את הדפוסים של מצמוצים בסרטונים כדי לזהות דפוסים לא טבעיים, מה שמצביע על זיוף. גם באוניברסיטה הטכנית של מינכן פיתחו בינה מלאכותית שיכולה לזהות סרטונים בהם נעשו החלפות פנים, אך באותה טכניקה ניתן להשתמש גם כדי לשפר את איכות ההחלפה, מה שיהפוך אותה לקשה יותר לזיהוי. טכנולוגיות אחרות יכולות לזהות אפילו את קצב הלב של אדם בסרטון לפי השינוי בגוון עור הפנים, ולאתר סרטון מזויף לפי קצבים לא סדירים.

אפילו פייסבוק, שכבר הצליחה לפספס את הסכנה שבהפצת פייק ניוז באמצעותה, הבינה שהפעם היא חייבת לפעול אחרת. במהלך שימוע בסנאט מחוקקים שאלו את סמנכ"לית התפעול של הרשת החברתית, שריל סנדברג, כיצד החברה מתמודדת עם התופעה, ואם פייסבוק מסוגלת לזהות סרטון שנערכה בו מניפולציה ולסמן אותו ככזה כדי להזהיר את המשתמשים. סנדברג התחייבה כי פייסבוק משקיעה בטכנולוגיה ובכח אדם כדי להילחם בבעיה. זמן קצר לאחר מכן הכריזה ענקית הסושיאל כי בודקי העובדות שמשתפים עם פייסבוק פעולה יבחנו גם סרטונים ותמונות וכי החברה פיתחה כלי בינה מלאכותית שיכול לאתר אם סרטונים או תמונות זויפו. הפידבק מבודקי העובדות גם ישמש לשכלול אותו מודל.

הבהלה מכך שלא נוכל יותר להאמין למראה עינינו לא פוסחת גם על פוליטיקאים וגופים רשמיים, שמנסים להדביק את הקצב של הטכנולוגיה. בחודש שעבר שלושה נציגי בית הנבחרים בארה"ב - אדם שיף, סטפני מרפי וקרלוס קורבלו - שלחו מכתב לראש המודיעין הלאומי, דן קואטס, וביקשו ממנו להעריך את האיום שדיפ-פייקים מהווים על הביטחון הלאומי של ארה"ב, לא פחות. הסרטונים מתוארים במכתב כ"זיוף דיגיטלי היפר-ריאליסטי שבו נראים אינדיבידואלים אומרים או עושים דברים שמעולם לא עשו", והמחוקקים מזהירים שזמינות הטכנולוגיה יכולה להוביל לסחיטה, דיסאינפורמציה, ולהוות איום על השיח בארה"ב ועל בטחונה. בין היתר התבקש ראש המודיעין לבחון כיצד ניתן להילחם בתופעה, והאם זרים עשו בה שימוש. מוקדם יותר השנה גם הסנטורים מארק וורנר ומרקו רוביו הזהירו כי מדובר באיום בטחוני, ורוביו הזהיר מכוחות זרים כמו רוסיה, שכבר ניסו להתערב בבחירות ובפוליטיקה האמריקאית באמצעים דיגיטליים, שעלולים להשתמש בכלי לקמפיינים של דיסאינפורמציה.

הסוכנות הממשלתית האמריקאית DARPA, העוסקת בפיתוחים טכנולוגיים עבור הצבא, כבר החלה לפתח כלים לאיתור סרטונים מזויפים באמצעות מעבדה פורנזית, ובין היתר הכלים שלה מבצעים בדיקה של חוסר עקביות בתאורה על פני המשתמש.

בחודש הקודם פורסם כי גם הוועדה הטרנס-אטלנטית ליושר בבחירות מתכננת לפתח כלים כדי למנוע שימוש בדיפ-פייקים להתערבות בבחירות, ולמנוע סרטונים בהם נראה שפוליטיקאים אומרים דברים שלא אמרו. בוועדה רואים את האיום כקרוב מאוד - הם צופים כי בעוד כשנתיים כל אחד יוכל ליצור סרטונים כאלה, שיופצו במאות פלטפורמות אונליין שונות, בניסיון לגרום לפייק ניוז להגיע לאנשים רבים.

לא רק פורנו: רוצים לרקוד כמו ביונסה

אז איך זה שמהצד השני, שלל אנשי מקצוע רק הולכים ומשכללים את טכניקות הזיוף? כמו עם כל כלי טכנולוגי, הפוטנציאל הוא דו-צדדי ולצד הסכנות נמצאות גם הזדמנויות. חוקרים באוניברסיטת קרנגי מלון למשל, שידועה כמובילה בתחומי הבינה המלאכותית, פיתחו שיטת זיוף מבוססת בינה מלאכותית שלדבריהם תסייע ליוצרי סרטים לעבוד בצורה מהירה וזולה, ואפילו תסייע ללמד מכוניות אוטונומיות כיצד לנהוג בשעת לילה. הכלי החדש מאפשר להעביר את ה"סגנון" של אדם - הבעות פניו והמחוות שלו כפי שצולמו בסרטון, לאדם אחר. בסרטון שפרסמו החוקרים מודגם כיצד הבעות הפנים של המנחה והקומיקאי ג'ון אוליבר מועברות לקולגה סטיבן קולבר, ממרטין לותר קינג לאובמה, ומאובמה לטראמפ.

מדענים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי פיתחו כלי בינה מלאכותית אחר שיכול להעביר תנועות ריקוד של אדם בסרטון אחד אל אדם אחר, כך שגם אם אתם כלל לא יודעים לרקוד, תוכלו להפיק סרטון בו אתם זזים כמו ביונסה.

ומה לגבי זיופי תמונות מבוססי בינה מלאכותית? גם להם יש פוטנציאל חיובי עצום ואפילו מציל חיים. תהליך בינה מלאכותית כזה שבו משתמשים חוקרים נקרא GAN (Generative Adversarial Training) ובעזרתו מחשב יכול ליצור תמונות מזויפות. בשיטה יש שתי רשתות נוירונים, כשאחת מייצרת תמונה חדשה ואמינה לחלוטין, למשל של פרח, לאחר שהוזנה במאגר תמונות אמיתיות רבות של אותו פרח ולמדה את פרטיו, ואילו הרשת השנייה בוחנת ומעריכה האם התמונות שנוצרו נראות אמיתיות. לאחרונה הוצג שכלול של השיטה בשם BigGan לפיו כשמאמנים את האלגוריתם על מאגר תמונות גדול במיוחד, מקבלים תוצאות מדויקות יותר.

מאמר שפורסם בסוף החודש ע"י אנבידיה, מרכז MGH & BWH למדע נתונים קליני והמרכז הרפואי מאיו קליניק, עסק בשימוש ב-GAN לצרכים רפואיים. הכלי יצר הדמיות MRI מזויפות ואמינות שמציגות מוח עם גידול. בעזרת התמונות המזויפות, ניתן היה לייצר מאגר גדול יותר של דוגמאות כדי לאמן אלגוריתם בינה מלאכותית שהצליח בסוף תהליך האימון לזהות גידולים בסריקות MRI אמיתיות לגמרי. במחקרים דומים הצליחו לייצר בעזרת GAN הדמיות אמינות של נגעים בכבד ובעור.

התעשייה הצומחת הבאה: אימות תוכן

ויש גם מי שמאמין שאפילו בסרטוני הפורנו המזויפים הידועים לשמצה ניתן לעשות שימוש חיובי. חברת הסרטים למבוגרים Naughty America הציגה מוצר חדש באוגוסט, שמבקש להגשים פנטזיות ללקוחותיה. לקוחות החברה יכולים לבקש שישתילו את פניהם בסרט פורנו של החברה, כשהפעם הדברים נעשים בהסכמת המושתל בסרטון וכמובן השחקניות עצמן, ובפיקוח המחלקה המשפטית של החברה.

לבסוף, קיימות גם הערכות שתופעת הדיפ-פייקים שתלך ותשתלט על המידע שאנו צורכים פשוט תוליד את התעשייה הצומחת הבאה של העידן הדיגיטלי - שתעסוק באימות תוכן. ריאן הולמס, מנכ"ל חברת Hootsuite, מערכת ניהול לרשתות חברתיות, כתב בטור דעה בפסט קומפני כי התופעה, שכבר לא ניתן לעצור למעשה, מולידה הזדמנות וחלל שיש למלא, שיתבטא בצמיחה של פיתוחים שונים לאימות מידע. לפי המאמצים שכבר החלו כדי להבחין בין שקר ואמת, בעידן בו השיח על פייק ניוז רק מתגבר, ייתכן מאוד שהוא צודק בהערכותיו. 

עוד כתבות

Playground של Nex . אלגנטי / צילום: יח''צ

הצעצוע הכי חם של השנה מיוצר בידי סטארט-אפ טכנולוגי שמעולם לא שמעתם עליו

איך חברה אלמונית שינתה כיוון פעמיים, כמעט אזל לה הכסף - ובסוף היא הצליחה לבנות משחק שהפך ללהיט

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

האיש הראשון בעולם ששוויו חצה את רף ה-700 מיליארד דולר

ההון של מאסק קפץ לאחר שבימים האחרונים הפך בית המשפט העליון בדלאוור פסיקה קודמת והשיב לו חבילת תגמול הונית מבוססת אופציות בשווי כ־139 מיליארד דולר שאושרה ב־2018 ● במקביל - רק השנה אושרה לו חבילת שכר נוספת שעשויה להגיע לטריליון דולר

אחרי טעויות חמורות בדיווח: BBC יבחן מחדש את הסיקור על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חיזבאללה מסרב להתפרק מנשקו והחזית עם לבנון מתחממת, האנטישמיות בבריטניה נמצאת ברמות שיא, ב-BBC צפויים לבחון מחדש את הסיקור על ישראל אחרי דוח שקבע שהיו טעויות חמורות בדיווח על המלחמה, ושגריר ארה"ב בישראל בראיון לוול סטריט ג'ורנל על החיים בירושלים ● כותרות העיתונים בעולם

בודקים את המיתוס. נס פך השמן / צילום: Shutterstock

החשמונאים לא שמעו על פך שמן שהספיק לשמונה ימים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כולנו שרים את "כד קטן", אך למעשה הוא הפך לחלק מסיפורי החג רק כעבור מאות שנים

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שרית זהבי / צילום: רמי זרנגר

החוקרת שסבורה: חיזבאללה מתכונן לסיבוב הבא, ואיראן שולטת בכל צעד

שיחה עם שרית זהבי, נשיאת מרכז עלמא להנגשת מידע על הזירה הצפונית ● על היכולות הצבאיות והכלכליות של חיזבאללה, השליטה והמעורבות של איראן והגישה של נשיא סוריה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה רביעית בסדרה

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

רוחות מלחמה: הפרויקט שאיראן בחרה להתמקד בו בשיקום

משפחות "מועצת אוקטובר" פתחו בקמפיין נגד ועדת החקירה הפוליטית שמקימה הממשלה לאירועי ה-7 באוקטובר, על רקע הדיון שיתקיים מחר על המנדט שלה ● בצה"ל נערכים להרחבת המערכה בלבנון: "חשבון פתוח עם חיזבאללה" ● דיווח: זוהו "תנועות יוצאות דופן" של יחידות צבאיות במשמרות המהפכה ● צה"ל השלים את פירוז הרצועה בתחומי הקו הצהוב ● מנהיגי ישראל, יוון וקפריסין יתכנסו מחר בירושלים במטרה לחזק ברית אסטרטגית מול טורקיה ● עדכונים שוטפים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות

הצוות הבין־משרדי שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המליץ בדוח הסופי שלו להטיל מיסוי דיפרנציאלי על רווחים חריגים ● בצמרת האוצר חלוקים בין המנכ"ל וסגנו שמקדמים את מהלך המיסוי, לבין אגף התקציבים ובנק ישראל שטוענים כי מדובר בצעד בכיוון הלא נכון

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

"בשביל מה לקנות דירה ולקבל 2.5% אם אפשר לקבל 4% רק על דיבידנדים בבורסה?"

תשכחו מהמרוץ לדירה: בצל הצפי להמשך ירידת מחירים וריבית, משקיעים רבים נוטשים את שוק הנדל"ן, ורבים מהם מצאו מפלט בשוק ההון, שהציג השנה תשואות חסרות תקדים ● בשוק מסבירים: "מי שהשקיע במניות עשה תשואה של עשרות אחוזים השנה, בזמן שמי שרכש דירה רואה כבר 8 חודשים ברצף ירידות מחירים"

שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני / צילום: Shutterstock

בין שלגייה לפנתר השחור: שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני

אומץ אינו רק תכונה אישית אלא תוצר של אקלים ארגוני, ואלה שמטפחים אותו קוטפים את הפירות ● דיסני מציעה שיעור מרתק לכל מנהיג במסעה ההיסטורי - מתקופת התעוזה היצירתית של וולט דיסני, שלא קיבלה ביטוי בצד הערכי, ועד לחזון השיטתי של בוב אייגר

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

שר הכלכלה החליט: הגבלה על יבוא אלומיניום. האם האוצר יטיל וטו?

החלטת השר ברקת מגיעה בעקבות תלונות בתעשייה המקומית על יבוא זול מדי שמציף את השוק המקומי ● בענף הבנייה עלולים לסבול מעליות מחירים, וסוכני מכס מתלוננים על פער בין ההנחיות הרשמיות לבין המימוש בפועל ● האם שר האוצר סמוטריץ' יבטל את המהלך, כפי שעשה עם הקנאביס הרפואי?

פנטהאוז בן 4 חדרים בחיפה / הדמיה: יח''צ

"עסקה חריגה במיקום יוצא דופן": בכמה נמכר פנטהאוז בחיפה?

הפנטהאוז, שנמצא במרחק אווירי של כ־40 מטר מהים, נמכר תמורת 6.2 מיליון שקל ● מסתבר שכשהים פתוח לפניך, וכשהמרחק אליו קצר במיוחד, ניתן להגיע למחירים "תל אביביים" גם בשוק החיפאי

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

הבלגן ב-i24NEWS: זעם בעלי המניות, קיצוצי התקציב וחוסר הוודאות באולפנים

ההודעה על העברת הבעלות ב־i24NEWS מחברת אלטיס ארה"ב לידיים הפרטיות של משפחת דרהי הכניסה את עובדי ומנהלי ערוץ החדשות לבלבול רב ● הסערות בחודשים האחרונים סביב החברה האם, כולל תביעה מול JP מורגן, עשויות ללמד מה עומד מאחורי המהלך

מוניות בדרכים / צילום: Shutterstock

האם כניסת אובר לישראל מצדיקה פיצוי של 4 מיליארד שקל?

במשרד התחבורה בוחנים פיצוי בהיקף 4 מיליארד שקל לנהגי המוניות בשל קידום הכנסת חברות שיתופיות בינלאומיות לשוק ● מדובר בסכום גבוה יותר בהשוואה למהלכים דומים

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: אייל טואג

בשווי מוערך של 1.1 מיליארד שקל: קרן ג'נריישן מקימה זרוע טיפול בפסולת

החברה החדשה, BlueGen Waste Management, תאחד את שלל הפעילויות של ג'נריישן בתחום הפסולת ● ג'נריישן דיווחה על מזכר הבנות עם לאומי פרטנרס להשקעה בחברה החדשה, במסגרתה לאומי תשקיע 171 מיליון שקל בתמורה ל-15% בחברה החדשה, כלומר שווי החברה מוערך ב-1.1 מיליארד שקל

העיתונאי שלומי אלדר / צילום: צילום מסך יוטיוב

אול־אין פונה לחברה הערבית עם מחלקת פודקאסטים חדשה

בית הפודקאסטים אול־אין מקים מחלקה ייעודית לחברה הערבית בעקבות התחזקות ההאזנה בקרב צעירים וביקוש גובר מצד מפרסמים ● המרכז הארצי החדש להצלת צבי הים במכמורת נפתח לפעילות בהשקעה של 30 מיליון שקל ● ושורת מינויים חדשים בבזק, במשרד הפרסום מנצ' ובאיילון ביטוח ופיננסים ● אירועים ומינויים

צפוי להיסגר בסוף השנה: הפגנה מחוץ למפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Sebastian Kahnert

בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה

שלוש שנים וחצי אחרי ההחלטה הדרמטית לאסור מכירת כלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימית מ־2035, הנציבות האירופית נסוגה - בעיקר בשל לחצים מצד גרמניה והביקוש הנמוך לכלי רכב חשמליים ● המהלך מסמן שינוי סדרי עדיפויות וניסיון לאזן בין יעדי האקלים ליציבות כלכלית

רופי תורפ. כל קו עלילה מטופל באופן אמין / צילום: ליינה אמברון

"מרגו צריכה כסף": כמה חופש באמת נשאר לאישה כשהגוף הופך למטבע

הרומן "מרגו צריכה כסף" מאת רופי תורפ שואל בחדות ובהומור מה מותר ומה אסור לאישה לעשות עם הגוף שלה ● במרכז העלילה אם חד־הורית צעירה שמוצאת חבל הצלה כלכלי במכירת תמונות עירום ב"אונליפאנס" ● ה"רעים" אינם גברים בודדים אלא הממסד הרפובליקאי האמריקאי - ואם נרצה, גם אמריקה של טראמפ

חנות הדגל של ספורה בשאנז אליזה. ''אומרים שמבקרים בה יותר מבאייפל'' / צילום: Shutterstock

עסקי היופי מעולם לא היו תחרותיים יותר. כך ספורה מתכננת להישאר בטופ

מנהלים ברשת הקמעונאית שבבעלות LVMH מאפשרים הצצה נדירה אל האסטרטגיה של החברה

גיא נתן / צילום: תומר שלום

הוא רק בן 27, אבל כבר גורו של מעל 100 אלף עוקבים: "אנשים רואים שכל ירידה נמשכת חודש, וזו בעיה"

חמוש בטריקו ושרשרת עם שור מזהב, הפך גיא נתן לגורו של משקיעי ריטייל, עם למעלה מ־100 אלף עוקבים באינסטגרם, פודקאסט מצליח וקרן גידור ● בראיון לגלובס הוא מספר איך פציעה בצבא שינתה לו את המסלול; מה מנהלי השקעות מסורתיים מפספסים: "כבר אין מנטליות של קח את הכסף וזהו"; וממה הוא חושש: "אנשים יאבדו הרבה מאוד כסף וילמדו את השיעור הכי קשה של החיים"