גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

DeepFake: מי יעצור את הדור הבא של הסרטונים המזויפים

סרטוני DeepFake, שבהם בינה מלאכותית משתילה בצורה אמינה את פניו של אדם שלא צולם, רק הולכים ומתרבים ● האתרים הגדולים חוסמים אותם, הפוליטיקאים חוששים מאיום ביטחוני, והסלבס מהצפת פורנו מזויף, אבל הטכנולוגיה שמאחורי הסרטונים עשויה גם להציל חיים

סרטונים  מזוייפים \ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
סרטונים מזוייפים \ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

הציפייה למהפכת בינה מלאכותית בכל תחומי חיינו מעוררת, לצד התקוות וההבטחות, גם לא מעט פחדים: לצד החשש שנאבד את העבודות שלנו, ושנהיה קורבנות של נשק אוטונומי, אחד הפחדים ההולכים ומתחזקים לאחרונה הוא שלא נוכל לסמוך יותר על מראה עינינו.

הכל התחיל כשמשתמש ברשת החברתית רדיט פרסם אלגוריתם בינה מלאכותית שמאפשר שתילה של פני אדם על גופו של אדם אחר בווידאו, בצורה אמינה. בחודש פברואר דיווחנו על הכלי, לאחר שמשתמש נוסף פרסם ברשת החברתית אפליקציה בשם FakeApp שאפשרה לכל אדם עם מחשב להיעזר בו בקלות וללא ידע טכני. הרשת געשה, ותופעת ה-DeepFakes נולדה - זהו הכינוי שהסרטונים זכו לו, על שם מפרסם האלגוריתם, שילוב של המושגים למידה עמוקה (תהליך הבינה המלאכותית שבו נעשה שימוש) וזיוף. הדיפ-פייקים נוצרים בעזרת מאגר תמונות גדול או סרטון של האדם שאת פניו מעוניינים להשתיל - תכנים שבעידן הרשתות החברתיות זמינים בקלות לכל דורש, ושדרכם התוכנה "לומדת" את פני האדם. לאחר שלב האימון היא ממקמת את פניו בסרטון הרצוי, שהוזן אליה גם הוא, ויוצרת את הזיוף.

מאז נראה שהתופעה מסרבת לדעוך, להיפך. כיוון שמשתמשים רבים עושים בכלי שימוש ליצירת סרטוני פורנו מזויפים של סלבריטאיות ונשים אחרות, השימוש בכלי מעלה שאלות חשובות על הזכות לפרטיות, זכות האישה על גופה, החשש מהשפלה ועוד. הרשת החברתית רדיט עצמה, שבה התופעה נולדה, כבר הסירה את הפורום שבו פורסמו סרטונים אלה לראשונה. נביאי זעם טוענים לסיכון נוסף שהטכנולוגיה הזו חושפת אותנו אליו, ומזהירים משימוש פוטנציאלי בטכניקות של זיופי וידאו וקול לצורכי תעמולה, הפצת פייק ניוז, פברוק ראיות ועוד. מן הצד השני, נראה שאקדמאים וחברות טכנולוגיה רק ממשיכים לשכלל טכניקות זיוף שונות מבוססות בינה מלאכותית, ולמרות הסיכונים, מצביעים על שלל השימושים החיוביים הפוטנציאליים, בין היתר בתחומים כמו עריכת וידאו ועיצוב.

השימושים השליליים של התופעה והשיח הרב סביבה הביאו למירוץ בניסיון לרסן ולבלום את השימוש בכלי, בעיקר על ידי פיתוח כלים שיזהו מתי סרטון מסוים הוא זיוף. המשימה הזו מאתגרת, מפני שאת תהליך היצירה של דיפ-פייקים לא ניתן להחזיר לאחור כדי לזהות אותם. האתגר השני נוגע לטבעו של הפרסום באינטרנט: גם כשסרטונים מסוימים מתגלים בדיעבד כזיוף, קשה לבלום את ההשפעה שכבר הייתה להם על הצופים שנפלו בפח או למחוק כל זכר אליהם בעקבות הגילוי. נשים שהופץ פורנו נקמה שלהן או תוכן פורנוגרפי מזויף עוד לפני תופעת הדיפ-פייקים, מעידות כמה קשה להסיר תכנים כאלה מהאינטרנט לחלוטין.

אכן, על אף שפלטפורמות אליהן התכנים עולים כמו רדיט, טוויטר ופורנהאב אסרו על שיתוף דיפ-פייקים פורנוגרפיים, בפועל קשה להן לזהות ולהסיר את התכנים לחלוטין, ובנוסף הם ממשיכים להופיע באתרים רבים אחרים שאינם מחזיקים במדיניות כזו. בדיקה שערך האתר באזפיד לפני מספר חודשים גילתה שבפורנהאב נמצאים דיפ-פייקים רבים, ושניתן למצוא אותם בקלות כשכותבים בחיפוש Deepfake. גם פלטפורמת שיתוף התמונות Gfycat, שנחשבת לפלטפורמה מועדפת לסרטוני דיפ-פייק, אמנם הצהירה כי היא מוחקת באופן פעיל דיפ-פייקים בעזרת בינה מלאכותית והסתמכות על דיווחי משתמשים, אך בדיקה של אתר Motherboard ביוני גילתה שרבים מהסרטונים עדיין לא הוסרו.

לגלות זיופים באמצעות זיהוי קצב הלב

המלחמה הזו בין חתול לעכבר ככל הנראה רק בחיתוליה, ובין הכלים המוצעים היום כדי לנסות להילחם בתופעה ניתן למנות את הפתרון של פרויקט אנגורה, שפיתחו בינה מלאכותית שמחפשת ברשת גיפים באיכות גבוהה יותר של תוכן, שאנשים מעלים כדי לאתר זיופים. פרויקט Maru מזהה את הפנים של אינדיבידואלים בגיפים ומתייג אותם, ויכול לזהות למשל שבתוכן פורנוגרפי מזויף מושא הסרטון נראה דומה למפורסם מסוים אך לא זהה לו. הסטארט-אפ Truepic מפתח טכנולוגיה שבוחנת פרטים כמו מיקום השיער של המצולם, שכמעט בלתי אפשרי לזייף לאורך אלפי פריימים בצורה מדויקת.

גם אקדמאים מצטרפים למאמץ, ובאוניברסיטת ניו-יורק פיתחו מערכת שבוחנת את הדפוסים של מצמוצים בסרטונים כדי לזהות דפוסים לא טבעיים, מה שמצביע על זיוף. גם באוניברסיטה הטכנית של מינכן פיתחו בינה מלאכותית שיכולה לזהות סרטונים בהם נעשו החלפות פנים, אך באותה טכניקה ניתן להשתמש גם כדי לשפר את איכות ההחלפה, מה שיהפוך אותה לקשה יותר לזיהוי. טכנולוגיות אחרות יכולות לזהות אפילו את קצב הלב של אדם בסרטון לפי השינוי בגוון עור הפנים, ולאתר סרטון מזויף לפי קצבים לא סדירים.

אפילו פייסבוק, שכבר הצליחה לפספס את הסכנה שבהפצת פייק ניוז באמצעותה, הבינה שהפעם היא חייבת לפעול אחרת. במהלך שימוע בסנאט מחוקקים שאלו את סמנכ"לית התפעול של הרשת החברתית, שריל סנדברג, כיצד החברה מתמודדת עם התופעה, ואם פייסבוק מסוגלת לזהות סרטון שנערכה בו מניפולציה ולסמן אותו ככזה כדי להזהיר את המשתמשים. סנדברג התחייבה כי פייסבוק משקיעה בטכנולוגיה ובכח אדם כדי להילחם בבעיה. זמן קצר לאחר מכן הכריזה ענקית הסושיאל כי בודקי העובדות שמשתפים עם פייסבוק פעולה יבחנו גם סרטונים ותמונות וכי החברה פיתחה כלי בינה מלאכותית שיכול לאתר אם סרטונים או תמונות זויפו. הפידבק מבודקי העובדות גם ישמש לשכלול אותו מודל.

הבהלה מכך שלא נוכל יותר להאמין למראה עינינו לא פוסחת גם על פוליטיקאים וגופים רשמיים, שמנסים להדביק את הקצב של הטכנולוגיה. בחודש שעבר שלושה נציגי בית הנבחרים בארה"ב - אדם שיף, סטפני מרפי וקרלוס קורבלו - שלחו מכתב לראש המודיעין הלאומי, דן קואטס, וביקשו ממנו להעריך את האיום שדיפ-פייקים מהווים על הביטחון הלאומי של ארה"ב, לא פחות. הסרטונים מתוארים במכתב כ"זיוף דיגיטלי היפר-ריאליסטי שבו נראים אינדיבידואלים אומרים או עושים דברים שמעולם לא עשו", והמחוקקים מזהירים שזמינות הטכנולוגיה יכולה להוביל לסחיטה, דיסאינפורמציה, ולהוות איום על השיח בארה"ב ועל בטחונה. בין היתר התבקש ראש המודיעין לבחון כיצד ניתן להילחם בתופעה, והאם זרים עשו בה שימוש. מוקדם יותר השנה גם הסנטורים מארק וורנר ומרקו רוביו הזהירו כי מדובר באיום בטחוני, ורוביו הזהיר מכוחות זרים כמו רוסיה, שכבר ניסו להתערב בבחירות ובפוליטיקה האמריקאית באמצעים דיגיטליים, שעלולים להשתמש בכלי לקמפיינים של דיסאינפורמציה.

הסוכנות הממשלתית האמריקאית DARPA, העוסקת בפיתוחים טכנולוגיים עבור הצבא, כבר החלה לפתח כלים לאיתור סרטונים מזויפים באמצעות מעבדה פורנזית, ובין היתר הכלים שלה מבצעים בדיקה של חוסר עקביות בתאורה על פני המשתמש.

בחודש הקודם פורסם כי גם הוועדה הטרנס-אטלנטית ליושר בבחירות מתכננת לפתח כלים כדי למנוע שימוש בדיפ-פייקים להתערבות בבחירות, ולמנוע סרטונים בהם נראה שפוליטיקאים אומרים דברים שלא אמרו. בוועדה רואים את האיום כקרוב מאוד - הם צופים כי בעוד כשנתיים כל אחד יוכל ליצור סרטונים כאלה, שיופצו במאות פלטפורמות אונליין שונות, בניסיון לגרום לפייק ניוז להגיע לאנשים רבים.

לא רק פורנו: רוצים לרקוד כמו ביונסה

אז איך זה שמהצד השני, שלל אנשי מקצוע רק הולכים ומשכללים את טכניקות הזיוף? כמו עם כל כלי טכנולוגי, הפוטנציאל הוא דו-צדדי ולצד הסכנות נמצאות גם הזדמנויות. חוקרים באוניברסיטת קרנגי מלון למשל, שידועה כמובילה בתחומי הבינה המלאכותית, פיתחו שיטת זיוף מבוססת בינה מלאכותית שלדבריהם תסייע ליוצרי סרטים לעבוד בצורה מהירה וזולה, ואפילו תסייע ללמד מכוניות אוטונומיות כיצד לנהוג בשעת לילה. הכלי החדש מאפשר להעביר את ה"סגנון" של אדם - הבעות פניו והמחוות שלו כפי שצולמו בסרטון, לאדם אחר. בסרטון שפרסמו החוקרים מודגם כיצד הבעות הפנים של המנחה והקומיקאי ג'ון אוליבר מועברות לקולגה סטיבן קולבר, ממרטין לותר קינג לאובמה, ומאובמה לטראמפ.

מדענים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי פיתחו כלי בינה מלאכותית אחר שיכול להעביר תנועות ריקוד של אדם בסרטון אחד אל אדם אחר, כך שגם אם אתם כלל לא יודעים לרקוד, תוכלו להפיק סרטון בו אתם זזים כמו ביונסה.

ומה לגבי זיופי תמונות מבוססי בינה מלאכותית? גם להם יש פוטנציאל חיובי עצום ואפילו מציל חיים. תהליך בינה מלאכותית כזה שבו משתמשים חוקרים נקרא GAN (Generative Adversarial Training) ובעזרתו מחשב יכול ליצור תמונות מזויפות. בשיטה יש שתי רשתות נוירונים, כשאחת מייצרת תמונה חדשה ואמינה לחלוטין, למשל של פרח, לאחר שהוזנה במאגר תמונות אמיתיות רבות של אותו פרח ולמדה את פרטיו, ואילו הרשת השנייה בוחנת ומעריכה האם התמונות שנוצרו נראות אמיתיות. לאחרונה הוצג שכלול של השיטה בשם BigGan לפיו כשמאמנים את האלגוריתם על מאגר תמונות גדול במיוחד, מקבלים תוצאות מדויקות יותר.

מאמר שפורסם בסוף החודש ע"י אנבידיה, מרכז MGH & BWH למדע נתונים קליני והמרכז הרפואי מאיו קליניק, עסק בשימוש ב-GAN לצרכים רפואיים. הכלי יצר הדמיות MRI מזויפות ואמינות שמציגות מוח עם גידול. בעזרת התמונות המזויפות, ניתן היה לייצר מאגר גדול יותר של דוגמאות כדי לאמן אלגוריתם בינה מלאכותית שהצליח בסוף תהליך האימון לזהות גידולים בסריקות MRI אמיתיות לגמרי. במחקרים דומים הצליחו לייצר בעזרת GAN הדמיות אמינות של נגעים בכבד ובעור.

התעשייה הצומחת הבאה: אימות תוכן

ויש גם מי שמאמין שאפילו בסרטוני הפורנו המזויפים הידועים לשמצה ניתן לעשות שימוש חיובי. חברת הסרטים למבוגרים Naughty America הציגה מוצר חדש באוגוסט, שמבקש להגשים פנטזיות ללקוחותיה. לקוחות החברה יכולים לבקש שישתילו את פניהם בסרט פורנו של החברה, כשהפעם הדברים נעשים בהסכמת המושתל בסרטון וכמובן השחקניות עצמן, ובפיקוח המחלקה המשפטית של החברה.

לבסוף, קיימות גם הערכות שתופעת הדיפ-פייקים שתלך ותשתלט על המידע שאנו צורכים פשוט תוליד את התעשייה הצומחת הבאה של העידן הדיגיטלי - שתעסוק באימות תוכן. ריאן הולמס, מנכ"ל חברת Hootsuite, מערכת ניהול לרשתות חברתיות, כתב בטור דעה בפסט קומפני כי התופעה, שכבר לא ניתן לעצור למעשה, מולידה הזדמנות וחלל שיש למלא, שיתבטא בצמיחה של פיתוחים שונים לאימות מידע. לפי המאמצים שכבר החלו כדי להבחין בין שקר ואמת, בעידן בו השיח על פייק ניוז רק מתגבר, ייתכן מאוד שהוא צודק בהערכותיו. 

עוד כתבות

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

המחיר המפתיע של המלחמה עם איראן: האם לאמריקאים נגמרו המיירטים?

בהשפעת המלחמה נגד איראן, ארה"ב נותרה עם מחסור במיירטים מסוג THAAD • התעשייה האווירית מהדקת קשרים וחונכת מרכז חדשנות באזרבייג'ן ● וגם: קולומביה מבקרת את ישראל, אך במקביל רוכשת ומטמיעה מערכת הגנה אווירית ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מזג אויר חורפי ברד ירושלים / צילום: איל יצהר

האם השיא של השפעת כבר מאחורינו, ולמה כדאי להתחסן?

משרד הבריאות מרחיב היערכות ורוכש מאות אלפי חיסונים על רקע גל שפעת שהגיע מוקדם מהרגיל ● באיזה זן אנחנו חולים השנה, האם החיסונים פחות יעילים, ומה עם הקורונה? ● גלובס עושה סדר

קמפיין פייבר / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הזוכים הגדולים בתחרות הפרסום גרנות - והזוכה האמיתית: הבינה המלאכותית

בין הזוכים הגדולים בתחרות הקריאייטיב העצמאית גרנות, שהתקיימה היום, נמנים פרסומת ה-AI של פייבר, סרטון הפסולת של עיריית תל אביב וקמפיין "אחת מתשע" בהשראת אמריקן איגל וסידני סוויני ● ומי עוד בזוכים?

טופ גאם / צילום: אייל פישר

ברווח של פי 4 על השקעתה: קרן AP יוצאת מטופ גאם

קרן AP רכשה את מניות טופ גאם בשנת 2020 וכעת מכרה את החזקותיה תמורת 145 מיליון שקל - דיסקאונט של 16% על מחיר המניה, אך לדברי החברה, המכירה נסגרה לפני מספר ימים, ובינתיים המניה טיפסה ● הרוכש העיקרי: בית ההשקעות אלטשולר שחם שרכש 7% ממניות טופ גאם ב-100 מיליון שקל

המשרוקית מסבירה. דירוג האקונומיסט / צילום: Shutterstock

כלכלת ישראל במקום השלישי בעולם? חכו שתראו מי בטופ 5

ישראל הוצבה במקום השלישי והמכובד של דירוג ה"אקונומיסט". ההישג הזה נחגג כאן ע"י רבים, אבל עד כמה באמת נכון להתבשם ממנו? ● המשרוקית של גלובס

פרויקט ג'רוזלם אסטייט / צילום: אסף פינצ'וק

"לקוחות היו קרובים לחתימה, ואז עצרו הכול": איך משפיע השקל החזק על עסקאות של תושבי חוץ בנדל"ן?

מאוקטובר 2023 שער הדולר פחת מול השקל בכ־21%, ובכ־5% מאז יוני האחרון ● האירו פחת מול השקל ב־12.5% ● עבור מי שמשלם במטבע זר מדובר בהתייקרות מיידית של הדירות בישראל ● "יש מקרים שבהם מדובר בתוספת של חצי מיליון שקל, זה משמעותי"

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

עשרות מגישי גלי צה"ל וגלגלצ קיבלו הודעה שהעסקתם תוקפא בשבוע הבא; דיון בבג"ץ בימים הקרובים

כ־50 מגישי גלי צה"ל וגלגלצ המועסקים כיועצים קיבלו הודעה כי העסקתם תוקפא כבר מהשבוע הבא ● העובדים טוענים לפגיעה דרמטית בלוח השידורים ולסגירה בפועל של התחנה לפני ההכרעה המשפטית, ופנו לבג"ץ בבקשה דחופה לצו ביניים ● משרד הביטחון: "המשרד לא הוציא הנחיה כלשהי על סיום העסקה בגלי צה"ל"

מתחם הבורסה ברמת גן / צילום: תמר מצפי

העלאות הארנונה ב־2026: לאילו רשויות אושרה העלאה, והיכן נדחו הבקשות

תעריף הארנונה יעלה ב־2026 בכ־1.6% - אך לרשויות רבות אושרה העלאה גבוהה הרבה יותר, לעומת אחרות שבקשותיהן נדחו ● במתחם הדולפינריום בת"א התעריף יעלה ביותר מ־100%, ומנגד, באזור הבורסה ברמת גן לא אושר שינוי ● גלובס בדק את המצב בכמה ערים גדולות

צילום: מיטל וייזברג

לאחר שהפסידו 90% בתקופתו: משקיעי מיטרוניקס נגד מענק הסתגלות של 800 אלף שקל למנכ"ל

בתקופתו של המנכ"ל שרון גולדנברג, איבדה מיטרוניקס את מקומה במדד ת"א 35 והפכה לחברה בשווי של פחות מחצי מיליארד שקל, לעומת יותר מ-9 מיליארד שקל בעת שנכנס לתפקיד ● בעקבות התנגדות המשקיעים, החברה הסירה את נושא מענק ההסתגלות מאסיפת בעלי מניות

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

הלם באירופה: האמריקאים מטילים סנקציות על בכירים באיחוד

הממשל האמריקאי הטיל סנקציות על בכירים באיחוד האירופי שפעלו כדי לחייב רשתות חברתיות לנטר שיח מסית ואלים ● בין הסנקציות שהוטלו: איסור כניסה לארה"ב ● באיחוד האירופי הגיבו בתדהמה, האמריקאים טוענים כי מדובר ב"צנזורה"

רועי דגני, מייסד אירודרום והמנכ''ל לשעבר / צילום: איל יצהר

בגלל מכרז של משרד הביטחון: רשות ני"ע פשטה על משרדי אירודרום

לפי הדיווח לבורסה, חוקרי רשות ניירות ערך ערכו חיפוש במשרדי אירודרום וחקרו בעלי תפקידים נוכחיים ולשעבר בקשר לחשדות לביצוע עבירות הקשורות לאי-דיווח בזמן על הפסד במכרז של משרד הביטחון ● לאחר הדיווח, מניית החברה ירדה בכ-4%

יובל לנדסברג / צילום: מורג ביטן

מנכ"ל סנו פורש אחרי 15 שנה. זו הסיבה, וזה המחליף שלו

יובל לנדסברג, מנכ"ל חברת סנו ובנו של בעל השליטה, פורש מהתפקיד ויעבור לכהן כמשנה למנכ"ל כדי להתמקד ב"פיתוח עסקי וכניסה לתחומי פעילות חדשים" ● במקומו ימונה למנכ"ל סגנו, לירן נסימי

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

לקראת שביתה של עובדי צים? הוועד הכריז על סכסוך עבודה ודורש לעצור את מכירת החברה לידיים זרות

על רקע המהלכים למכירת החברה, הודיע ועד עובדי צים על סכסוך עבודה ● בין השאר מעלה הוועד את נושא הרציפות של אספקה ימית לישראל בשעת חירום ● יו"ר ועד עובדי צים: "זהו תחילתו של מאבק, ונחריף את הצעדים ככל שיידרש"

המשפחות השכולות מפנות את גבן לשר שקלי / צילום: מועצת אוקטובר

"ועדת טיוח": התגובות הקשות לוועדת החקירה הפוליטית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את ההצעה להקים ועדת חקירה פוליטית לאירועי ה-7 באוקטובר ● קצין נפצע מפיצוץ מטען ברפיח, ובלשכת רה"מ זעמו: "חמאס ממשיך להפר את הפסקת האש, ישראל תפעל בהתאם" ● פלדשטיין העיד: עובד לשכת רה"מ נכח בפגישתי עם ברוורמן בקריה ● סגנו של ראש השב"כ דוד זיני פורש מתפקידו בעקבות משבר אמון בין השניים ● עדכונים שוטפים

תביעות בגין ביטולי טיסות / איור: גיל ג'יבלי

גל התביעות נגד חברות התעופה הוקפא עד להכרעת בג"ץ

גל התביעות שהוגש נגד החברות הזרות בגין ביטולי הטיסות נתקל בבקשות לעיכוב ההליכים, בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ ● ההערכה: סכום הפיצוי צפוי להצטבר למאות מיליוני שקלים

המקום שבו עמד בעבר בית מעריב וייבנה בו המגדל החדש / צילום: דרור מרמור

רת"א אישרו להכשרת הישוב 10 קומות נוספות למגדל בבית מעריב

לאחר שנים של מאבקים, רשות התעופה האזרחית נתנה אור ירוק לחברת הכשרת הישוב לבנות את מגדל יעקב נמרודי בגובה כ־220 מטר ובכ־52 קומות ● הפרויקט, שייבנה בבית מעריב המיתולוגי, צפוי להפוך לאטרקטיבי במיוחד הודות לנגישות לשני קווי רכבת קלה ● במקביל, בהכשרת הישוב פועלים לקידום היתר בנייה לשטחים העיליים במגדל

טדי וארדי, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: אינסייט פרטנרס

המשקיע שמאחורי האקזיט הענק חושף את נוסחת ההצלחה, ויש לו גם אזהרה לתעשיית הסייבר

טדי וארדי מאינסייט מתייחס לאקזיט הענק של ארמיס הישראלית ומספר על הפוטנציאל שזיהה בחברה ● בראיון לגלובס הוא מנתח את מלכודת הסייבר המקומי, ומזהיר: הפער בין סטארט־אפ לחברה גלובלית עובר דרך הדמיון והיכולת לבנות הנהלה בארה"ב

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

רשות התחרות סיימה את הבדיקה: האם אל על תיקנס בגלל מחירי הטיסות?

רשות התחרות סיימה בדיקה כלכלית ומשפטית שנועדה לקבוע האם אל על ניצלה את מעמדה כמונופול בקווי טיסה מסוימים בתקופת המלחמה ● עפ"י המסתמן, על החברה יוטל עיצום כספי שגובהו טרם נקבע, ושעשוי להגיע עד כ-118 מיליון שקל

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

ההנפקה של רפאל ויבואן הממתקים: זינוק של 400% בצבר ההזמנות תוך 3 שנים

על רקע ההתחזקות במניות הביטחוניות בבורסה בת"א, תשקיף חברת DSIT שבשליטת רפאל חושף זינוק של 68% בהכנסות וקפיצה חדה ברווח במחצית הראשונה של השנה ● "החברה מזהה גידול בביקוש לפתרונות הגנה מתקדמים מפני איומים בתווך התת-ימי", צוין

המומחה שטוען: "בלי הניסיון של ישראל - ארה"ב תהיה פחות בטוחה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מאמר על התרומה של ישראל להגנה של ארה"ב, מה קרה ליחסים בין מרוקו וישראל מאז הנורמליזציה, וחגיגות חג המולד בעזה ובבית לחם • כותרות העיתונים בעולם