גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

DeepFake: מי יעצור את הדור הבא של הסרטונים המזויפים

סרטוני DeepFake, שבהם בינה מלאכותית משתילה בצורה אמינה את פניו של אדם שלא צולם, רק הולכים ומתרבים ● האתרים הגדולים חוסמים אותם, הפוליטיקאים חוששים מאיום ביטחוני, והסלבס מהצפת פורנו מזויף, אבל הטכנולוגיה שמאחורי הסרטונים עשויה גם להציל חיים

סרטונים  מזוייפים \ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
סרטונים מזוייפים \ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

הציפייה למהפכת בינה מלאכותית בכל תחומי חיינו מעוררת, לצד התקוות וההבטחות, גם לא מעט פחדים: לצד החשש שנאבד את העבודות שלנו, ושנהיה קורבנות של נשק אוטונומי, אחד הפחדים ההולכים ומתחזקים לאחרונה הוא שלא נוכל לסמוך יותר על מראה עינינו.

הכל התחיל כשמשתמש ברשת החברתית רדיט פרסם אלגוריתם בינה מלאכותית שמאפשר שתילה של פני אדם על גופו של אדם אחר בווידאו, בצורה אמינה. בחודש פברואר דיווחנו על הכלי, לאחר שמשתמש נוסף פרסם ברשת החברתית אפליקציה בשם FakeApp שאפשרה לכל אדם עם מחשב להיעזר בו בקלות וללא ידע טכני. הרשת געשה, ותופעת ה-DeepFakes נולדה - זהו הכינוי שהסרטונים זכו לו, על שם מפרסם האלגוריתם, שילוב של המושגים למידה עמוקה (תהליך הבינה המלאכותית שבו נעשה שימוש) וזיוף. הדיפ-פייקים נוצרים בעזרת מאגר תמונות גדול או סרטון של האדם שאת פניו מעוניינים להשתיל - תכנים שבעידן הרשתות החברתיות זמינים בקלות לכל דורש, ושדרכם התוכנה "לומדת" את פני האדם. לאחר שלב האימון היא ממקמת את פניו בסרטון הרצוי, שהוזן אליה גם הוא, ויוצרת את הזיוף.

מאז נראה שהתופעה מסרבת לדעוך, להיפך. כיוון שמשתמשים רבים עושים בכלי שימוש ליצירת סרטוני פורנו מזויפים של סלבריטאיות ונשים אחרות, השימוש בכלי מעלה שאלות חשובות על הזכות לפרטיות, זכות האישה על גופה, החשש מהשפלה ועוד. הרשת החברתית רדיט עצמה, שבה התופעה נולדה, כבר הסירה את הפורום שבו פורסמו סרטונים אלה לראשונה. נביאי זעם טוענים לסיכון נוסף שהטכנולוגיה הזו חושפת אותנו אליו, ומזהירים משימוש פוטנציאלי בטכניקות של זיופי וידאו וקול לצורכי תעמולה, הפצת פייק ניוז, פברוק ראיות ועוד. מן הצד השני, נראה שאקדמאים וחברות טכנולוגיה רק ממשיכים לשכלל טכניקות זיוף שונות מבוססות בינה מלאכותית, ולמרות הסיכונים, מצביעים על שלל השימושים החיוביים הפוטנציאליים, בין היתר בתחומים כמו עריכת וידאו ועיצוב.

השימושים השליליים של התופעה והשיח הרב סביבה הביאו למירוץ בניסיון לרסן ולבלום את השימוש בכלי, בעיקר על ידי פיתוח כלים שיזהו מתי סרטון מסוים הוא זיוף. המשימה הזו מאתגרת, מפני שאת תהליך היצירה של דיפ-פייקים לא ניתן להחזיר לאחור כדי לזהות אותם. האתגר השני נוגע לטבעו של הפרסום באינטרנט: גם כשסרטונים מסוימים מתגלים בדיעבד כזיוף, קשה לבלום את ההשפעה שכבר הייתה להם על הצופים שנפלו בפח או למחוק כל זכר אליהם בעקבות הגילוי. נשים שהופץ פורנו נקמה שלהן או תוכן פורנוגרפי מזויף עוד לפני תופעת הדיפ-פייקים, מעידות כמה קשה להסיר תכנים כאלה מהאינטרנט לחלוטין.

אכן, על אף שפלטפורמות אליהן התכנים עולים כמו רדיט, טוויטר ופורנהאב אסרו על שיתוף דיפ-פייקים פורנוגרפיים, בפועל קשה להן לזהות ולהסיר את התכנים לחלוטין, ובנוסף הם ממשיכים להופיע באתרים רבים אחרים שאינם מחזיקים במדיניות כזו. בדיקה שערך האתר באזפיד לפני מספר חודשים גילתה שבפורנהאב נמצאים דיפ-פייקים רבים, ושניתן למצוא אותם בקלות כשכותבים בחיפוש Deepfake. גם פלטפורמת שיתוף התמונות Gfycat, שנחשבת לפלטפורמה מועדפת לסרטוני דיפ-פייק, אמנם הצהירה כי היא מוחקת באופן פעיל דיפ-פייקים בעזרת בינה מלאכותית והסתמכות על דיווחי משתמשים, אך בדיקה של אתר Motherboard ביוני גילתה שרבים מהסרטונים עדיין לא הוסרו.

לגלות זיופים באמצעות זיהוי קצב הלב

המלחמה הזו בין חתול לעכבר ככל הנראה רק בחיתוליה, ובין הכלים המוצעים היום כדי לנסות להילחם בתופעה ניתן למנות את הפתרון של פרויקט אנגורה, שפיתחו בינה מלאכותית שמחפשת ברשת גיפים באיכות גבוהה יותר של תוכן, שאנשים מעלים כדי לאתר זיופים. פרויקט Maru מזהה את הפנים של אינדיבידואלים בגיפים ומתייג אותם, ויכול לזהות למשל שבתוכן פורנוגרפי מזויף מושא הסרטון נראה דומה למפורסם מסוים אך לא זהה לו. הסטארט-אפ Truepic מפתח טכנולוגיה שבוחנת פרטים כמו מיקום השיער של המצולם, שכמעט בלתי אפשרי לזייף לאורך אלפי פריימים בצורה מדויקת.

גם אקדמאים מצטרפים למאמץ, ובאוניברסיטת ניו-יורק פיתחו מערכת שבוחנת את הדפוסים של מצמוצים בסרטונים כדי לזהות דפוסים לא טבעיים, מה שמצביע על זיוף. גם באוניברסיטה הטכנית של מינכן פיתחו בינה מלאכותית שיכולה לזהות סרטונים בהם נעשו החלפות פנים, אך באותה טכניקה ניתן להשתמש גם כדי לשפר את איכות ההחלפה, מה שיהפוך אותה לקשה יותר לזיהוי. טכנולוגיות אחרות יכולות לזהות אפילו את קצב הלב של אדם בסרטון לפי השינוי בגוון עור הפנים, ולאתר סרטון מזויף לפי קצבים לא סדירים.

אפילו פייסבוק, שכבר הצליחה לפספס את הסכנה שבהפצת פייק ניוז באמצעותה, הבינה שהפעם היא חייבת לפעול אחרת. במהלך שימוע בסנאט מחוקקים שאלו את סמנכ"לית התפעול של הרשת החברתית, שריל סנדברג, כיצד החברה מתמודדת עם התופעה, ואם פייסבוק מסוגלת לזהות סרטון שנערכה בו מניפולציה ולסמן אותו ככזה כדי להזהיר את המשתמשים. סנדברג התחייבה כי פייסבוק משקיעה בטכנולוגיה ובכח אדם כדי להילחם בבעיה. זמן קצר לאחר מכן הכריזה ענקית הסושיאל כי בודקי העובדות שמשתפים עם פייסבוק פעולה יבחנו גם סרטונים ותמונות וכי החברה פיתחה כלי בינה מלאכותית שיכול לאתר אם סרטונים או תמונות זויפו. הפידבק מבודקי העובדות גם ישמש לשכלול אותו מודל.

הבהלה מכך שלא נוכל יותר להאמין למראה עינינו לא פוסחת גם על פוליטיקאים וגופים רשמיים, שמנסים להדביק את הקצב של הטכנולוגיה. בחודש שעבר שלושה נציגי בית הנבחרים בארה"ב - אדם שיף, סטפני מרפי וקרלוס קורבלו - שלחו מכתב לראש המודיעין הלאומי, דן קואטס, וביקשו ממנו להעריך את האיום שדיפ-פייקים מהווים על הביטחון הלאומי של ארה"ב, לא פחות. הסרטונים מתוארים במכתב כ"זיוף דיגיטלי היפר-ריאליסטי שבו נראים אינדיבידואלים אומרים או עושים דברים שמעולם לא עשו", והמחוקקים מזהירים שזמינות הטכנולוגיה יכולה להוביל לסחיטה, דיסאינפורמציה, ולהוות איום על השיח בארה"ב ועל בטחונה. בין היתר התבקש ראש המודיעין לבחון כיצד ניתן להילחם בתופעה, והאם זרים עשו בה שימוש. מוקדם יותר השנה גם הסנטורים מארק וורנר ומרקו רוביו הזהירו כי מדובר באיום בטחוני, ורוביו הזהיר מכוחות זרים כמו רוסיה, שכבר ניסו להתערב בבחירות ובפוליטיקה האמריקאית באמצעים דיגיטליים, שעלולים להשתמש בכלי לקמפיינים של דיסאינפורמציה.

הסוכנות הממשלתית האמריקאית DARPA, העוסקת בפיתוחים טכנולוגיים עבור הצבא, כבר החלה לפתח כלים לאיתור סרטונים מזויפים באמצעות מעבדה פורנזית, ובין היתר הכלים שלה מבצעים בדיקה של חוסר עקביות בתאורה על פני המשתמש.

בחודש הקודם פורסם כי גם הוועדה הטרנס-אטלנטית ליושר בבחירות מתכננת לפתח כלים כדי למנוע שימוש בדיפ-פייקים להתערבות בבחירות, ולמנוע סרטונים בהם נראה שפוליטיקאים אומרים דברים שלא אמרו. בוועדה רואים את האיום כקרוב מאוד - הם צופים כי בעוד כשנתיים כל אחד יוכל ליצור סרטונים כאלה, שיופצו במאות פלטפורמות אונליין שונות, בניסיון לגרום לפייק ניוז להגיע לאנשים רבים.

לא רק פורנו: רוצים לרקוד כמו ביונסה

אז איך זה שמהצד השני, שלל אנשי מקצוע רק הולכים ומשכללים את טכניקות הזיוף? כמו עם כל כלי טכנולוגי, הפוטנציאל הוא דו-צדדי ולצד הסכנות נמצאות גם הזדמנויות. חוקרים באוניברסיטת קרנגי מלון למשל, שידועה כמובילה בתחומי הבינה המלאכותית, פיתחו שיטת זיוף מבוססת בינה מלאכותית שלדבריהם תסייע ליוצרי סרטים לעבוד בצורה מהירה וזולה, ואפילו תסייע ללמד מכוניות אוטונומיות כיצד לנהוג בשעת לילה. הכלי החדש מאפשר להעביר את ה"סגנון" של אדם - הבעות פניו והמחוות שלו כפי שצולמו בסרטון, לאדם אחר. בסרטון שפרסמו החוקרים מודגם כיצד הבעות הפנים של המנחה והקומיקאי ג'ון אוליבר מועברות לקולגה סטיבן קולבר, ממרטין לותר קינג לאובמה, ומאובמה לטראמפ.

מדענים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי פיתחו כלי בינה מלאכותית אחר שיכול להעביר תנועות ריקוד של אדם בסרטון אחד אל אדם אחר, כך שגם אם אתם כלל לא יודעים לרקוד, תוכלו להפיק סרטון בו אתם זזים כמו ביונסה.

ומה לגבי זיופי תמונות מבוססי בינה מלאכותית? גם להם יש פוטנציאל חיובי עצום ואפילו מציל חיים. תהליך בינה מלאכותית כזה שבו משתמשים חוקרים נקרא GAN (Generative Adversarial Training) ובעזרתו מחשב יכול ליצור תמונות מזויפות. בשיטה יש שתי רשתות נוירונים, כשאחת מייצרת תמונה חדשה ואמינה לחלוטין, למשל של פרח, לאחר שהוזנה במאגר תמונות אמיתיות רבות של אותו פרח ולמדה את פרטיו, ואילו הרשת השנייה בוחנת ומעריכה האם התמונות שנוצרו נראות אמיתיות. לאחרונה הוצג שכלול של השיטה בשם BigGan לפיו כשמאמנים את האלגוריתם על מאגר תמונות גדול במיוחד, מקבלים תוצאות מדויקות יותר.

מאמר שפורסם בסוף החודש ע"י אנבידיה, מרכז MGH & BWH למדע נתונים קליני והמרכז הרפואי מאיו קליניק, עסק בשימוש ב-GAN לצרכים רפואיים. הכלי יצר הדמיות MRI מזויפות ואמינות שמציגות מוח עם גידול. בעזרת התמונות המזויפות, ניתן היה לייצר מאגר גדול יותר של דוגמאות כדי לאמן אלגוריתם בינה מלאכותית שהצליח בסוף תהליך האימון לזהות גידולים בסריקות MRI אמיתיות לגמרי. במחקרים דומים הצליחו לייצר בעזרת GAN הדמיות אמינות של נגעים בכבד ובעור.

התעשייה הצומחת הבאה: אימות תוכן

ויש גם מי שמאמין שאפילו בסרטוני הפורנו המזויפים הידועים לשמצה ניתן לעשות שימוש חיובי. חברת הסרטים למבוגרים Naughty America הציגה מוצר חדש באוגוסט, שמבקש להגשים פנטזיות ללקוחותיה. לקוחות החברה יכולים לבקש שישתילו את פניהם בסרט פורנו של החברה, כשהפעם הדברים נעשים בהסכמת המושתל בסרטון וכמובן השחקניות עצמן, ובפיקוח המחלקה המשפטית של החברה.

לבסוף, קיימות גם הערכות שתופעת הדיפ-פייקים שתלך ותשתלט על המידע שאנו צורכים פשוט תוליד את התעשייה הצומחת הבאה של העידן הדיגיטלי - שתעסוק באימות תוכן. ריאן הולמס, מנכ"ל חברת Hootsuite, מערכת ניהול לרשתות חברתיות, כתב בטור דעה בפסט קומפני כי התופעה, שכבר לא ניתן לעצור למעשה, מולידה הזדמנות וחלל שיש למלא, שיתבטא בצמיחה של פיתוחים שונים לאימות מידע. לפי המאמצים שכבר החלו כדי להבחין בין שקר ואמת, בעידן בו השיח על פייק ניוז רק מתגבר, ייתכן מאוד שהוא צודק בהערכותיו. 

עוד כתבות

וולט מרקט, נווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

וולט תיפרד מהנכס החשוב שלה? מאחורי האולטימטום של רשות התחרות

רשות התחרות פועלת בזהירות מוצדקת מול הכוח שצברה וולט בענף המשלוחים המהירים ● ואולם, פירוק וולט מרקט כעת עלול לפגוע בשירות שממלא צורך אמיתי עבור הצרכנים – עוד בשלב שבו החשש מפגיעה בתחרות הוא עדיין תיאורטי בלבד

הטבות מס / איור: Shutterstock

כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?

עפ"י פרק הטבות המס בדוח הכנסות המדינה ממסים שפרסם האוצר, הטבות המס לשנה החולפת עמדו על כ-94 מיליארד שקל ● הטבת המס הגדולה ביותר היא לפנסיה, השנייה היא נקודות הזיכוי להורים והשלישית בגודלה הייתה לקרנות ההשתלמות ● בדוח צוין כי היקף הטבות המס בישראל אינו חריג בהשוואה בינלאומית, אך יש הצדקה לצמצם את חלקן

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

כפי שנחשף בגלובס: משלחת ישראלית תצא לקפריסין לקדם את הסכם אפרודיטה-ישי

במשרד האנרגיה ציינו כי במסגרת ההסכמות, את פיתוח המאגר יבצעו בעלי הזכויות בצד הקפריסאי, ואילו בעלי חזקת ישי ומדינת ישראל יקבלו תגמול בגין חלקם במאגר, שיקבע מומחה בינלאומי ● מי שעלולה לזעום על המהלך היא טורקיה, שאינה מכירה בגבולות המים הכלכליים באזור בהתאם למשפט הבינלאומי

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מניות הבנייה נפלו, הביטחוניות זינקו במעל 3%

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3% ● נקסט ויז'ן זינקה במעל 7%, לאחר שהודיעה כי קיבלה הזמנה של כ-60 מיליון דולר ● דלק ישראל בדרך להשתלט על הוט מובייל ● מנכ"לית הולמס פלייס תרכוש ממור מניות ב-51 מיליון שקל ● ניגוד עניינים? טראמפ רכש אג"ח של נטפליקס ווורנר ברדרס ● ה"מופלאה" שתזנק ב-30% ועוד שתיים: בכירי האנליסטים ממליצים על שלוש מניות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט בשל "יום מרטין לותר קינג"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

הנשיא טראמפ במסיבת עיתונאים: נראה שאנחנו יודעים איפה נמצא רן גואילי

צרפת ובריטניה מסרבות להצטרף ל"מועצת השלום" של טראמפ, ובמערב חוששים: גם פוטין הוזמן ● דיווח: מנהיגי חמאס נערכים לעזוב את רצועת עזה עם המעבר לשלב ב' של הפסקת האש; טורקיה תהיה בין המדינות שיקבלו אותם ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני נתניהו וכ"ץ על מחסור חמור בלוחמים ועל השלכותיו המיידיות על כשירות צה"ל ● דיווח: מועצת זכויות האדם של האו"ם תכנס בקרוב ישיבת חירום בנושא איראן ● דיווחים שוטפים

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

על פי הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

היום שאחרי נפילת חמינאי: כך תשתנה כלכלת המזה"ת בעידן החדש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם לגוף שינהל את עזה יש בכלל סיכוי להצליח, מה מתכנן נשיא ארה"ב למזרח התיכון בשנת 2026, ומה תהיה ההשפעה הכלכלית של נפילת המשטר האיראני • כותרות העיתונים בעולם

מיסטר ביסט / צילום: Represented by ZUMA Press, Inc

האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם

הישרדות בארון קבורה והימלטות מלוחמי קומנדו הם רק חלק מהאתגרים בתוכנית המציאות של מיסטר ביסט ● עכשיו היא חוזרת לעונה שנייה עם פרס של 5 מיליון דולר ● איך נראים מאחורי הקלעים בהפקה השנויה במחלוקת? ● וגם: הצצה למפעל הענק של היוטיובר, שכולל חברת סלולר, ליין חטיפים ופארק שעשועים בערב הסעודית

ריקי בש / צילום: כפיר סיון

יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה: כך תבחרו את הסקטורים המנצחים לשנה החדשה

ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, מדגישה כי ב־2026 חשוב עוד יותר פיזור גלובלי ● היא ממעיטה בחשיבות הבחירות בישראל ובארה"ב להתנהגות השווקים בטווח הארוך, ומציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך ● ואילו סקטורים מצדיקים בחינה

מגדלי ב.ס.ר שרונה / צילום: באדיבות בסר

היטל ההשבחה של בסר שרונה יופחת בעקבות תיקון דרכי החישוב

לאחר דרישת היטל של 127 מיליון שקל על תוספת זכויות הבנייה בפרויקט המגדלים במתחם שרונה, ועדת הערר המחוזית קבעה כי נפלו פגמים בשומת ההשבחה – והורתה לשמאי המכריע לערוך חישוב מחודש הצפוי להביא להפחתת ההיטל

הסוד של קרן הגידור המצטיינת / אילוסטרציה: Shutterstock

הסוד של שיאנית התשואה בענף הצומח של קרנות הגידור בנאמנות

קרנות הגידור בנאמנות צומחות במהירות, והגרסה העממית של המוצר המתוחכם לעשירים מנהלות כבר קרוב ל־4 מיליארד שקל ● הקרן המצטיינת, הראל מולטי־סטרטג'י, הניבה תשואה של 78% בשנה החולפת ● אולם ממוצע התשואות הענפי פיגר הרחק מאחורי מדד ת"א 125

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו / אילוסטרציה: איל יצהר

אחרי המהלך של סמוטריץ': ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות ברוב הענפים - באופנה נרשמו מבצעים אגרסיביים במיוחד

שר הכלכלה ניר ברקת. ''סופשבוע'', ערוץ 14, 08.01.26 / צילום: איל יצהר

ברקת צודק: הפטור ממע"מ ליבוא מנוגד למגמה בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת התנגד להעלאת הפטור ממע"מ ליבוא, וציין כי מדינות אחרות עושות את ההפך ● בחינת המצב בארה"ב, באיחוד האירופי ובבריטניה מראה שהוא צודק ● המשרוקית של גלובס

טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הולך ומתכווץ: מאחורי היחלשות המומנטום של הטרנד החם בשוק הרכב

עלות הרכישה הממוצעת של כלי רכב חשמליים ירדה בכ־15% בשנים האחרונות, כשבמקביל מספר עמדות הטעינה צמח, וערך הרכבים נשמר ● למרות זאת טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה ● הסיבה: שורה של רגולציות שפוגעות בו כדי לשמר את ההכנסות מדלק

קניות ב-AI - התמונה נוצרה באמצעות ג'מיני

לא יודעים להחליט מה לקנות? זה הצ'אט שיפתור לכם את הבעיה

רכישת פריטים ישירות מתוך צ'אט בינה מלאכותית וחוויות תשלום חלקות, לצד גניבת זהויות עוד לפני ביצוע העסקה - אלה המגמות שיובילו את תחום התשלומים ב-2026, לפי דוח חדש של חברת Visa ● וגם: לראשונה, מחצית מכלל תשלומי הצרכנים בעולם לא יהיו במזומן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

ההצעה הנמוכה שזכתה והקשר למועדון הלקוחות: הוט מובייל בדרך לידי דלק ישראל

הקבוצה שבשליטת להב אל.אר מסתמנת כמנצחת במרוץ לרכישת חברת הסלולר שמחזיקה בכ-15% מהשוק ● בכך היא עוקפת את פלאפון, חרף הצעה הנמוכה ב-400 מיליון שקל ● מה השיקולים שהכריעו, ולמה בדלק ישראל הצליחו היכן שנכשלו בפעמיים הקודמות?

צילום: Shutterstock

עיר מעל האיילון: התוכניות להקמת מתחמי התחבורה החדשים של גוש דן

התוכנית להקמת שבעה מרכזי תחבורה לאורך תוואי המטרו עולה שלב עם אישור התוכניות למחלפי השלום וההגנה ● הפרויקטים ישלבו מוקדי תחבורה ציבורית עם שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור