לימפוסיק, המוצר של נבידאה / צילום: אתר החברה
חברת התרופות נבידאה , שהייתה חלק מגל של חברות הביומד האמריקאיות שנרשמו למסחר בתל אביב בסוף 2015, הודיעה על כוונתה להימחק מן הבורסה בתל אביב. נבידאה איבדה כ-89% מערכה מאז שנרשמה למסחר בתל אביב. היום היא נסחרת לפי שווי של 144 מיליון שקל, ובעקבות ההודעה ירדה מנייתה אתמול 6%.
נבידאה היא השלישית להימחק מבין ארבע חברות הביומד האמריקאיות שנרשמו למסחר בת"א, במהלך שנחשב לפיאסקו מהגדולים שידעה הבורסה בתל אביב בשנים האחרונות. קדמו לה החברות מנקיינד וסלזיון, שנמחקו ב-2017, לאחר שאיבדו 83% ו-99% מערכן, בהתאמה, מאז הרישום למסחר. כעת רק ביוטיים תמשיך להיסחר בבורסה בתל אביב, לאחר שאיבדה "רק" כ-50% מערכה מאז רישומה כאן.
נבידאה היא חברת ביוטק שפיתחה ושיווקה חומר ניגוד בשם Lymphoseek, חומר הדמיה ייחודי המשמש כחלק מתכנון הטיפול בסרטן. כמו כן יש לה חברה בת בשם מקרופג', שעוסקת בפיתוח תרופות לסרטן ומחלות אוטואימוניות. בשלוש השנים שבהן נסחרה בבורסה בתל אביב, היא הגיעה למצב של אי-עמידה בתנאי הלוואה שנטלה, נדרשה לפירעון מוקדם ומכרה את פעילות ה-lymphoseek כדי לכסות את ההלוואה. מוצר הלימפוסיק רשם ב-2015 כ-10 מיליון דולר בהכנסות, ונבידאה מכרה את הזכויות עליו לקרדינל הלת' בסכום כולל של 83 מיליון דולר, עם אופציה לתמלוגים. נבידאה נותרה רק עם מוצרים בשלב מוקדם של פיתוח, ללא מוצר מסחרי.
במהלך 2016 התרחש גם סכסוך מתוקשר בין היו"ר מייקל גולדברג לבין המנכ"ל ריקרדו גונזלס, ולבסוף גולדברג הצליח להדיח את גונזלס מתפקידו. גולדברג הוביל את האסטרטגיה של מכירת הפעילות הקיימת, אך לא הצליח לשפר את מצב המניה.
לפני כחודשיים עזב גם גולדברג את כיסא המנכ"ל, ונראה כי זה היה האות עבור החברה לעזוב את ישראל, שאליה לא הייתה לה זיקה מסחרית משמעותית מלכתחילה.
ניסיון להתגבר על היובש של 2015
גל חברות הביומד האמריקאיות בבורסה בתל אביב החל כמהלך של הבורסה להגביר את המסחר, על רקע תקופה של יובש בשנת 2015. הרעיון היה להביא חברות טכנולוגיה וביוטק בגודל בינוני ומטה להיסחר בישראל, ולמצב את הבורסה המקומית כבית לחברות חדשניות, בלי קשר למוצא - סטארט אפ בורסה. המהלך ניסה לחקות את ההצלחה של אירועים כאלה שהתרחשו באופן טבעי - פריגו בחרה להיסחר בארץ אחרי שרכשה את אגיס, אופקו נרשמה אחרי שרכשה את פרולור ומיילן נותרה בבורסה (לכמה שנים) אחרי שנרשמה למסחר בתל אביב במטרה לרכוש את פריגו.
מבחינת החברות האמריקאיות, המשיכה העיקרית לבורסה בתל אביב הייתה יכולתן לתפוס תשומת לב כענקיות בבריכה המקומית הקטנה, ועוד יותר להיכנס למדדים של הבורסה, באופן שחייב את המכשירים העוקבים אחר המדדים לרכוש מניות בחברות הללו, ודחף את מניותיהן מעלה באופן מלאכותי.
במקרה או שלא במקרה, תוך זמן לא רב חלו אירועים שליליים דרמטיים בשלוש מן החברות - מנקיינד, סלזיון ונבידאה - והצניחה במניותיהן פגעה במדדים. הבורסה התעשתה במהירות, והודיעה כי אמנם היא ממשיכה להיות פתוחה לחברות זרות, אך הן יוכלו להיכנס למדדים רק אחרי שיראו מחויבות לשוק הישראלי, או אם הגיעו מלכתחילה עם "זיקה ישראלית" כלשהי. משנעצרה הגישה האוטומטית למדדים, הפסיקו החברות לבוא.
ביוטיים , האחרונה מבין חברות הגל שנותרה בתל אביב, היא גם בעלת הביצועים הפחות גרועים מבין הארבע, וגם היחידה שאכן הגיעה עם זיקה ישראלית ברורה - אחד המוצרים המובילים שלה מפותח בירושלים.