יונה פוגל / צילום: אביב חופי
בחודש יולי האחרון נכנס יונה פוגל, המנכ"ל הוותיק של קבוצת האנרגיה פז, בסערה לישיבת דירקטוריון החברה. פוגל התיישב על כסאו בראש השולחן והטיל על הדירקטורים פצצה - הוא דרש מהם ללכת ולבצע בדיקת פוליגרף כדי לגלות מי מהם הדליף לטענתו לתקשורת את דבר חילוקי הדעות בדירקטוריון באשר לאופן שבו צריכה החברה להתנהל ולהתייעל.
פוגל, כך מספרים ל"גלובס" גורמים המעורים בנעשה בדירקטוריון פז, דרש במפגיע מיו"ר החברה דאז, יצחק עזר, לבצע בדיקת פוליגרף. בכך סימן את עזר כמי שכביכול הוציא החוצה את דבר המחלוקת בתוך החברה. עזר סירב לדרישה, והדירקטוריון נחלק בתוכו לשני מחנות - "מחנה פוגל", שכולל את פוגל ואת הדירקטורים גבי רוטר, אפרים צדקה, ומאירה גיט, ו"מחנה עזר" שעליו נמנים הדירקטורים אריק שור, פרופ’ מנחם ברנר, ורויטל אברהם.
לפרשנות של עורכת "גלובס" נעמה סיקולר: הדרך לממשל תאגידי תקין בישראל עדיין רחוקה
בסופו של דבר ביצע פוגל בדיקת פוליגרף פרטית, על חשבונו, שבה נפנף לעיני הדירקטוריון כדי להוכיח שלא הוא זה שחשף את קלונה של החברה ברבים, וכדי להטיל את האשמה על עזר.
מקורבי המנכ"ל פוגל, חשוב לומר, מציגים את הסיטואציה באופן שונה לחלוטין. מקורב לפוגל אמר לנו שפוגל כלל לא יזם בעצמו את הפוליגרף אלא אחד מהדירקטורים, ודירקטור נוסף הציע לקיים דיון על ההדלפות במועד מאוחר יותר. זו לא תהיה הפעם הראשונה שהצדדים לסכסוך בחברת פז מאשרים את העובדות אך חלוקים לגבי הפרשנות או הרקע, כך או כך, עובדה אחת לא יכולה להיות במחלוקת - פז במשבר. חלפו שבועות בודדים מאותו אירוע חריג בדירקטוריון חברת הנפט שנחשף כאן כעת לראשונה, ובשבוע שעבר, ב-2 באוקטובר, הודיע היו"ר הוותיק, יצחק עזר, על החלטתו להתפטר מדירקטוריון פז.
במכתב ההתפטרות, מתח עזר ביקורת חדה על דירקטוריון והנהלת החברה בראשותו של פוגל: "מזה תקופה נתגלעו מחלוקות עמוקות ביני (ולא רק ביני) לבין רוב חברי הדירקטוריון וההנהלה על דרך ניהול החברה, המבנה הארגוני שלה וכן ביחס לאסטרטגיה העתידית שלה החברה", כתב עזר והוסיף כי לדעתו, "הדרך שבה ניהלה ועדת המינויים של הדירקטוריון את בחירת המומלצים על ידה מעלה שאלות כבודות ביחס לממשל התאגידי הנהוג בחברה". עם ההתפטרות, גדל הקרע בתוך הדירקטוריון, רשות ניירות ערך הודיעה כי היא תבדוק את האירועים שהובילו להתפטרות של עזר, והחל להתגלגל כדור שלג שלא ברור היכן ייעצר.
בכתבה הזאת נחשוף לראשונה עדויות נוספות על הנעשה בפז ועל הקרע החריף בתוך דירקטוריון החברה. אבל כדי להבין את הרקע למה שקורה היום בפז, צריך לחזור אחורה אל השינויים שהתרחשו בה ומראים כי קיים קשר בין השינוי המבני שנעשה בפז, לבין המתרחש בה היום.
"פוגל התבלבל, הוא חושב שהוא צדיק בינו"
פז נוסדה ב-1922. היא קבוצת חברות ציבורית שמספקת כשליש מתצרוכת מוצרי הנפט בארץ, וקבוצת האנרגיה היחידה בארץ שבבעלותה בית זיקוק. הקבוצה עוסקת בזיקוק, ייצור, אחסון, יבוא ושיווק תזקיקי דלק. מלבד בית הזיקוק באשדוד, בבעלות פז מסופי אחסון וניפוק מוצרי דלק וכן רשת של מאות תחנות תדלוק, חנויות נוחות ומתחמים קמעונאיים. קבוצת פז משלבת פעילויות מגוונות בשוק המקומי הכוללות שיווק גפ"מ, ייצור ושיווק שמנים וכימיקלים, מוצרי איטום לענפי הבנייה והתשתיות, דלק סילוני למטוסים ועוד.
במשך כ-20 שנה, עד ספטמבר 2016, נשלטה פז על ידי בעל שליטה דומיננטי - צדיק בינו. ב-18 בספטמבר של אותה שנה נאלץ בינו להיפרד מהחברה מתוקף חוק הריכוזיות (החוק לקידום התחרות במשק) שאילץ אותו לבחור בין המשך ההחזקה בנכס הריאלי שהיה בבעלותו (פז) להמשך ההחזקה בנכס הפיננסי (הבנק הבינלאומי). בינו, כידוע, בחר בבנק. אגב, בתקופה שבה שלט בפז צבר בינו הון המוערך בכ-3 מיליארד שקל.
הפרידה של צדיק בינו מפז הפכה אותה לחברה הריאלית הגדולה והמשמעותית היחידה בארץ שאין לה גרעין שליטה. בעלי המניות המשמעותיים בחברה כיום כוללים בעיקר גופים מוסדיים המחזיקים יחד כ-61% מהמניות. בין המחזיקים גם קרן נוקד קפיטל של מנכ"ל פסגות לשעבר, רועי ורמוס, שמסתמנת כ"עושת הצרות" המרכזית לפז. הקרן שמחזיקה ב-2% ממניות פז שלחה מכתב להנהלה ולדירקטוריון שבו העלתה שלל טענות בנוגע להתנהלות הפיננסית והעסקית של החברה, שהובילה להתפטרותו של היו"ר עזר.
אבל חזרה לעזיבה של בינו - גורמים שונים המעורים בנעשה בחברה תמימי דעים שאל הוואקום שנוצר עם עזיבתו של בעל השליטה נכנס יונה פוגל. פוגל מונה למנכ"ל באוקטובר 2007 והוא מכהן כיום גם כיו"ר הדירקטוריון של פז תעשיות ושירותים, וכן כיו"ר הדירקטוריון בחברת פז בית זיקוק אשדוד. קודם להגיעו לפז היה פוגל סמנכ"ל בכיר וראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, סמנכ"ל וראש מערך שיווק ופיתוח אסטרטגי בלאומי, ויו"ר דירקטוריון לאומי קארד.
לדברי גורמים עמם שוחחנו, עזיבתו של בינו אפשרה לפוגל להגביר עוד יותר את השפעתו הגדולה ממילא על החברה. "מאז שבינו הפסיק רשמית להיות בעל השליטה, פוגל תפס למעשה את המושכות לא רק של הניהול אבל גם של בעל שליטה כביכול ופשוט עושה מה שמתחשק לו בחברה", אומר גורם המעורה בנעשה בדירקטוריון. לדבריו, פוגל לא מתייחס לביקורת על התשואות הנמוכות של מניית פז, לא לחוסר היעילות, לא לביצועים המדשדשים, ולא לתחזיות על כך שמחירי הנפט כבר לא ישובו למחירי שיא.
"פוגל התבלבל וחושב שהוא צדיק בינו", אמר לנו אחד האנשים המקורבים לדירקטוריון. מנגד, לדבריו, עזר הוא חכם ומוכשר ומבין מספרים אבל לא יודע לנהל דירקטוריון. עזר הוא לא פוליטיקאי ולכן הגיע למצב שנאלץ להתפטר.
גורמים אחרים המעורים בנעשה בפז אמרו לנו שפוגל ערער את שיווי המשקל בדירקטוריון. הם מציינים שדירקטוריון, בעיקר במצב שבו אין גרעין שליטה בחברה, חייב להיות חזק כדי לפקח על המנכ"ל והוא אמור לאזן את המנכ"ל במידת הצורך. לדברי אותם גורמים, הכוח הרב מדי שצבר פוגל הביא לפגיעה בממשל התאגידי של פז וממשל תאגידי גרוע מביא כידוע גם לתוצאות עסקיות גרועות.
יש מי שחושב שהמצב אליו הגיעה פז צריך לסמן תמרור אזהרה כולל, לגרום להתערבות של משרד המשפטים ולשינוי תקנות החברות באופן שבו יקבע איך ממנים דירקטורים ואיך יוצרים איזונים בחברה ריאלית ציבורית גדולה ללא גרעין שליטה. זאת, בעיקר לאור העובדה שבניגוד לגופים פיננסים, שיש עליהם מנגנון פיקוח מוסדר (המפקח על הבנקים), אין מנגנון דומה שמפקח על הנעשה בחברות ללא גרעין שליטה.
את מצבה של פז ניתן להשוות לוויכוח שניטש היום על תפקיד ומעמד היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. בדומה לאופן שבו היועצים המשפטיים אמורים לאזן, לשמור, למתן, ולבלום את השרים מפני נקיטה במהלכים מרחיקי לכת וקיצוניים. כך, חברי הדירקטוריון צריכים לפקח על המנכ"ל ועל ההתנהלות הפיננסית של החברה. אך בחברה ללא גרעין שליטה וללא פיקוח מלמעלה, המשימה הזאת חשובה שבעתיים.
רגע, מי בכלל אישר את ההלוואה?
חזרה לקורות דירקטוריון פז בשבועות האחרונים. דוגמה נוספת להתנהלות הכוחנית של פוגל שמספק לנו הגורם המעורה בדירקטוריון, היא הלוואת עתק בסך 800 מיליון שקל שלדבריו לקח פוגל בשם החברה לפני כמה שבועות ללא יידוע הדירקטורים. לפי אותה עדות, פוגל לקח את ההלוואה ליומיים מגופים ישראלים וגרם בכך לחשיפה משפטית אפשרית מול בעלי החוב, ללא שיידע על כך את הדירקטוריון. לדבריו, "הדירקטוריון התפוצץ" מההתנהלות הזו של פוגל וכשהדבר נודע ליו"ר עזר, כך מתאר אותו גורם, עזר זעם וטען כי פוגל הפר את נהלי החברה. פוגל מצדו, כך מעיד אותו גורם, ניסה להוכיח באמצעות "17 אלף מסמכים" ופרוטוקולים כי היה לו אישור ללקיחת ההלוואה באופן שבו היא נלקחה. מאוחר יותר, כך טוען הגורם בדירקטוריון, חודדו הנהלים כך שיהיה ברור שהמנכ"ל לא יכול לפעול בצורה הזאת ללא ידיעת הדירקטורים.
גם בנוגע ל"סיפור ההלוואה", תיאור הדברים על ידי מקורבי פוגל הוא שונה לחלוטין. מקורב למנכ"ל אמר לנו כי פוגל עבד בלקיחת ההלוואה בדיוק לפי הנוהל. לפי הגורם, דבר ידוע הוא שההלוואה נלקחה לצורך רכישת 280 אלף חביות נפט שהובלו באוניה - מהלך שגרתי בחיי פז. לדבריו, כל חבית שווה 100 דולר וברור שהחברה מממנת את הרכישות האלה באשראי. פז מפרסמת את הנתונים שלה וזה ידוע.
גורם אחר המעורה בנעשה בדירקטוריון ומקורב ל"מחנה עזר" מבהיר, כי שורש המחלוקת בין פוגל והדירקטורים התומכים בו לבין אנשיו של עזר הוא תוכנית התייעלות דרמטית שלדעת חלק מהדירקטוריון נדרשת בחברה, ולטענתו פוגל בולם אותה.
לפי אותו גורם, "החבורה של עזר ושות'" חושבת כבר חודשים שנדרש בפז שינוי כיוון משמעותי לאור הכיוון של הירידה במחירי הנפט ומסיבות נוספות. הוא מתאר בפנינו חברה מאוד לא יעילה, שלמעשה מורכבת מכמה חברות בנות, ומעומס של כפילויות ניהוליות. לדבריו, קבוצת "מחנה עזר" לחצה על פוגל במשך חודשים להעביר החלטה על תוכנית התייעלות מאסיבית שבמרכזה חיסול אותן הכפילויות ופיטורים בהיקף שיחסוך 100 מיליון שקל בשנה.
לדבריו, אריק שור, חבר הדירקטוריון ומנכ"ל תנובה לשעבר, הכריח להכניס את חברת הייעוץ האסטרטגי תפן במטרה להכין תוכנית התייעלות וחיסכון. אלא שלדברי אותם גורמים, פוגל התנגד נחרצות למהלך הזה ולבסוף ההחלטה עברה בזמן שברור היה לחלק מהדירקטורים שפוגל הולך "לשים עליהם פס" ולא ליישם אותה.
"מחנה פוגל": עזר הקדים תרופה למכה
גורם אחר המעורה בנעשה בדירקטוריון ממשיך ותוקף את ההתנהלות של פוגל, ואומר שהמנכ"ל יושב בכל ישיבות הדירקטוריון, גם בחלקים שבהם הוא לא אמור לשבת. למשל בוועדת המינויים של הדירקטוריון. בהקשר הזה צריך להזכיר את הטענות של עזר נגד ועדת המינויים. עזר, כזכור, תקף את הדרך שבה ניהלה ועדת המינויים של הדירקטוריון את בחירת המומלצים על ידה, וטען כי הדרך הזאת "מעלה שאלות כבדות ביחס לממשל התאגידי הנהוג בחברה".
הביקורת של עזר הגיעה לאחר שבסוף חודש אוגוסט נחשף מזימון אסיפת בעלי מניות שפרסמה פז, על מאבק הצפוי על הרכב דירקטוריון החברה, ומול מועמדים שהציעה החברה המליצו כמה גופים מוסדיים על מינוי מועמדים אלטרנטיביים לאיוש התפקידים. מרבית המועמדים ששמם נמצא על הפרק הם בעלי ניסיון ניהולי נרחב, ואלה מהם שייבחרו יוכלו להחליף את עזר בתפקיד, גם במקרה שבו לא היה עוזב.
באסיפה, שצפויה להתכנס בשבוע הבא (16.10), יתבקשו בעלי המניות להכריע בקשר למינויים של דירקטורים ודירקטור חיצוני (דח"צ). לתפקיד דח"צ - אחד מבין שניים בחברה - המועמד שהציעה החברה הוא שאול צמח, מנהל בחברת אנרג'יאן, ובעבר מנהל כספי מיוחד מטעם הכונס הרשמי של רשות השידור בפירוק, המכהן כדח"צ בחברה מנובמבר 2015. בית ההשקעות מיטב דש, המחזיק בכ-9% ממניות פז, המליץ לחברה על מינויו לתפקיד של עודד גילת, שכיהן כדירקטור בתעשייה הצבאית ובתפקידים נוספים שם.
לתפקיד אחד הדירקטורים בחברה הציעה ועדת המינויים של פז את איציק צאיג, עד לאחרונה מנכ"ל יצרנית ומשווקת המזון אסם, ואילו בית ההשקעות ילין לפידות המליץ על מינויו של מפקד חיל האוויר לשעבר אליעזר שקדי, שכיהן בעבר גם כמנכ"ל אל על. על התפקיד של דירקטור בלתי תלוי אחד, מבין שני מועמדים שהוצעו על ידי ועדת המינויים, המליצה מנורה מבטחים על אריק שטיינברג, יו"ר בית ההשקעות פסגות בעבר, ואילו המועמד השני הוא פרופסור יחזקאל (חזי) אופיר, שכיהן בעבר בין היתר כיו"ר בנק הדואר.
בינתיים נמשך חוסר השקט סביב נושא הבחירות בדירקטוריון. היום עדכנה החברה בהודעה לבורסה על פניית בית ההשקעות מיטב דש, הדורש לכנס אסיפת בעלי מניות מיוחדת שתדון בשינוי תקנון החברה כך שמספר הדירקטורים בה יעמוד על לפחות עשרה, במקום תשעה כיום, ובהתאם, תחליט על מינוי דירקטור נוסף. עוד ביקש מיטב דש, המחזיק בכ-9% ממניות פז, כי עד לכינוס אותה אסיפה "לא ייערכו שינויים פרסנואליים בזהות יו"ר הדירקטוריון ולא יבוצע מינוי של קבע לתפקיד יו"ר הדירקטוריון". בפז ציינו כי פניית מיטב דש "תועבר לדיון ובחינה על ידי דירקטוריון החברה".
האסיפה שמבקשים לכנס במיטב דש, היא נוסף לאסיפת בעלי המניות השנתית המתוכננת בשבוע הבא (16.10), בה יכריעו בעלי המניות בעניין שלושת חברי הדירקטוריון החדשים, שיצטרפו מבין שישה מועמדים.
המקורבים לפוגל מסבירים את הביקורת של עזר, בכך שעזר שראה שוועדת המינויים מביאה לדירקטוריון אנשים בעלי שיעור קומה שיכולים להיות יו"רים חש מאויים. לדבריהם, לכן הוא גם הקדים תרופה למכה והתפטר. המקורבים לפוגל אומרים שהבעיה של עזר היא לחלוטין פרסונלית ו"מישהו" רוצה להפוך אותה על פוגל.
לגבי הביקורת שמתח עזר בעניין מינוי הדירקטורים, אמר פוגל כי "פז עובדת לפי תקנון הקובע כי לכל תפקיד דירקטור מציגים שני מועמדים, כדי לגוון את אפשרויות הבחירה. ועדת הדח"צים של פז החליטה ביוזמתה לפנות למוסדיים המחזיקים יותר מ-5%, בבקשה שיציעו מועמדים לדירקטוריון, וחלק מהם הגישו הצעה. גם באסיפה קודמת נבחר דירקטור שהוצע על ידי אחד מהגופים המוסדיים".
מקורבי עזר מצד שני מזכירים כי לפני כשנה, פוגל שכר את חברת הייעוץ אנטרופי כדי לבחון את הממשל התאגידי בחברה, ומאוחר יותר כתבו עבור פוגל דוח נגד היו"ר עזר. לדברי אנשי "מחנה עזר", אנטרופי נמצאת בניגוד עניינים ואינה יכולה להמליץ כעת על מינויים לדירקטוריון שאמור לפקח על המנכ"ל, כפי שהיא עושה.
גורם אחר עמו שוחחנו מתאר את עזר כ"רואה חשבון חכם שמכיר כל מספר ולא נתן לפוגל מנוח". לדבריו, פוגל ענה לעזר בחוצפה ובזלזול ובהתנשאות באמירות של "לא ניהלת בחיים שלך חברה", וזה נמשך ככה שבעה-שמונה חודשים עד שבסוף "עזר זרק את הנשק".
חלק גדול מהמחלוקות קשורות לאסטרטגיה בנוגע לבית הזיקוק של פז באשדוד, שלגביו ציין פוגל כי "אמנם התוצאות שלו תנודתיות, אבל הסינרגיה עם פז עשתה טוב לחברה, ולאורך שנים יש לו תרומה חיובית על סך פעילות הקבוצה. יש כאלה שחושבים שבית הזיקוק עשוי להפוך לנטל בעתיד; אנחנו חושבים הפוך, והדירקטוריון הנוכחי ועזר בראשו הוא זה שאישר לבצע השקעות בבית הזיקוק".
"פז קופאת על השמרים כבר עשור"
ומה אומרים על התנהלות החברה ובעלי התפקיד בה אלה שמשקיפים מבחוץ? גורם בעל אינטרס משמעותי בהצלחתה של פז אומר ש"אני לא יודע להגיד מה חלקו של יונה פוגל בבעיות בחברה ומה חלקו של הדירקטוריון, אבל מה שברור הוא שאנחנו רואים שהחברה קופאת על השמרים".
לדבריו, פז היא חברה במעמד תחרותי חזק בשווקים שהיא עובדת בהם כבר עשרות שנים, אבל כשמסתכלים על העשור האחרון רואים שהיא מרוויחה פחות או יותר אותו דבר כמו שהרוויחה לפני עשר שנים. לדבריו, יש בפז אמירה של 'אנחנו נרוויח 300-400 מיליון שקל בשנה, תלוי במרווחי הזיקוק, ונחלק קצת דיבידנדים וזהו'. אין שום הרחבה של תחומי הפעילות של החברה. אין שום רצון להתקדם. אין שום יעדים שהם מוכנים להתחייב אליהם".
אותו גורם בעל אינטרס בפז ממשיך ומבקר את הדירקטוריון, שלדבריו "במקום לקדם את המישור התחרותי החזק של החברה כדי להריץ אותה קדימה או כדי להחזיר כסף לבעלי המניות - פועל כדי לעשות כמה שפחות בלי שיבואו אליו בטענות ותוך חלוקת דיבידנדים בשיעור של 70%".
לדבריו, זו מדיניות של דיבידנד משמעותי, "אבל אם על פני זמן אתה יושב על מזומן ומגדיל את ההון העצמי בלי לעשות עם הכסף כלום זה סתם בזבוז. אם אתה משקיע את ה-30% בדברים שיביאו לביזנס צמיחה אז על-הכיפאק".
איבדת את האמון בחברה ובמנהלים שלה?
"אני לא מאבד את האמון בחברה. פז היא חברה מצוינת. יש לה מיצוב תחרותי חזק והיא פועלת בשווקים יציבים. אבל היא יכולה לעשות הרבה יותר וצריכה לעשות הרבה יותר בכל הרמות. אם זה מבחינת היעדים התפעוליים אם זה מבחינת הנדל"ן, שבסוף זה נושא אמורפי שאין עליו נתונים מספיקים, ואם זה בשאר הפעילויות שצריכות לצמוח".
דווקא בעניין פעילות הנדל"ן, השיבה פז לטענות של קרן נוקד קפיטל של רועי ורמוס, כי "בפז פעלו בשנים האחרונות למיצוי פוטנציאל הנדל"ן" וכי הפעילות הזו הניבה לחברה רווחים משמעותיים.
אלא שאותו גורם אומר כי "התייחסות של פז לגבי הנדל"ן היא לא רצינית. הם מתייחסים בתגובה שלהם למכירת נדל"ן באזור פי גלילות, וזו הייתה מכירה משותפת לכל חברות הדלק, ולא פעילות יזמית של פז. המכירה הזאת לא מלמדת על יזמות של החברה בתחום הזה".
ובכל זאת, מהי האחריות של הדירקטוריון לבעיות? מהי האחריות של המנכ"ל? מדובר בדירקטורים, רוטר, שור, ואחרים ובמנכ"ל, פוגל, ותיקים ומנוסים ועם קבלות.
לדברי חלק מהגורמים עמם שוחחנו, בסופו של יום דירקטוריון הוא גוף שצריך להיות לו קו וצריך להיות לו כיוון - מה שלא קיים בפז. לדבריהם, יכול להיות שיש בדירקטוריון פז אנשים שהם מצוינים בתחום הפעילות העיקרי שלהם ושהם עושים בו חיל, ומגיעים לדירקטוריון פז כדי להעביר שם את הזמן באופן מנומנם ועייף. "זה שהם עשו חיל בדברים אחרים לא אומר בהכרח שיובילו בהצלחה את פז".
ומה לגבי פוגל? הגורם בעל האינטרס בחברה אמר לנו שאין ספק שפוגל נושא באחריות המרבית למצב החברה. ובכלל, כל הגורמים עמם שוחחנו ושאינם מ"מחנה פוגל" אומרים שפז היא חברה טובה שפועלת בשוק טוב, אבל היא חייבת להתעורר, להתנער, ולצאת לדרכים חדשות. לדבריהם, חברה צריכה להשביח ערך לבעלי המניות שלה ולא לקפוא במשך עשור על השמרים.
"אם משהו לא טוב - זה בגלל עזר"
מקורבי המנכ"ל יונה פוגל עמם שוחחנו דוחים מכל וכל את הטענות לממשל תאגידי בעייתי בפז, כמו גם את הטענה של היו"ר המתפטר, יצחק עזר ואנשי "מחנה עזר" נגד פוגל.
לגבי הממשל התאגידי, מצביעים מקורבי המנכ"ל על סקר הערכת סיכון ממשלת תאגידי שביצעה חברת הייעוץ אנטרופי בפז. הסקר החל בסוף 2017 והסתיים במהלך אוגוסט האחרון. במסגרתו רואיינו בכירים בחברה לרבות נושאי משרה, נציגים מהדירקטוריון, ונציגים נוספים. במכתב ששלחה לוועדת הביקורת של פז בשבוע שעבר, ב-2 באוקטובר, מסרה אנטרופי כי: "הערכתנו את רמת הממשל התאגידי של החברה, נכון ליום הכנת הדו"ח, עומד על reasonable+ המציב את החברה ברמת ממשל תאגידי שהוא מעל הממוצע ביחס לקבוצות ההשוואה הרלוונטיות". עוד כתבה אנטרופי כי: "נציין גם את הערכתנו הטובה בדוח זה לפעילות החברה בהשקעת משאבים ובביצוע פעולות מקצועיות להעלאת איכות הממשל התאגידי בחברה בכלל, לרמת הממשל התאגידי כיום".
מקורבי פוגל טוענים, כי "מה שפגע באפשרות שפז תקבל את הציון המקסימלי ברמת הממשל התאגידי, זה אי שיתוף הפעולה של יו"ר החברה לשעבר, עזר, ושל אחד מהדירקטורים. לטענתם, אם משהו בכל זאת לא טוב - אז מי שאחראי לכך זה רק עזר.
"פז לא הגיעה להיות חברה ללא גרעין שליטה מבחירה. המכירה נכפתה על הבעלים צדיק בינו, ולמרות זאת פז דווקא מציגה היום מודל טוב של הדירקטוריון ודרך העבודה. אפשר לתת עשרות דוגמאות לחברות עם גרעין שליטה שהן במצב גרוע. העובדה היא שעזר, בתור יו"ר, אישר לפוגל בונוסים, הדירקטוריון אישר, והכול מתועד ואושר על ידי בעלי המניות, אז איפה היה פה חוסר שביעות הרצון".
גם באשר לטענות שהדירקטוריון התפצל לשני מחנות מאשימים מקורבי פוגל את עזר. לדבריהם, "פוגל לא מנהל את הדירקטוריון ולא קובע את הנושאים שידונו בו. עזר עצמו אמר שהוויכוחים הם בתוך בדירקטוריון. אם מישהו חושב שפוגל אחראי למחנאות בדירקטוריון, אז יש פה אבסורד לוגי של הבנת המצב".
לסיכום, טוענים מקורבי פוגל, "היה פה מקרה פרסונלי לפיו היו"ר פחות מתאים והחליט להתפטר. יש כלים שמאפשרים לבחור אנשים שיהיו כנראה יותר מתאימים מעזר".
תגובת פז: הפוליגרף הוכיח כי המנכ"ל דובר אמת
מדירקטוריון פז נמסר: "הטענה לגבי האשראי (הלוואה) עלתה, נדונה ונדחתה על ידי דירקטוריון החברה. בישיבת דירקטוריון עלתה טענה ללקיחת אשראי 'און קול' על ידי גזברות החברה, לתשלום בגין רכישת נפט גולמי החורגת מסמכות וללא דיווח. בישיבה הוצגו החלטות דירקטוריון המאשרות לקיחת אשראי 'און קול' כנגד פיקדונות הקיימים בחברה ובהתאם למסגרת האשראי המאושרת והחלטות המאשרות את סמכות הגזברות. בדיון נמצא שפעלו בתהליכי עבודה רגילים ובהתאם לסמכויות, והטענה נדחתה. אופן הדיווח הינו כמקובל בחברה ב-11 השנים החולפות. יצוין כי מדובר באשראי 'און קול' הנלקח במהלך העסקים הרגיל בהתאם לצרכי החברה ובריבית טובה. פרטים נוספים מפורטים בביאור 7ג' לדוחות הכספיים של החברה לשנת 2017".
מדוברות פז נמסר: "לצערנו קבוצת פז מתמודדת לאחרונה עם פרסומים הכוללים לראשונה מידע רגיש מתוך דיוני הדירקטוריון. מסיבה זו מספר חברי דירקטוריון הציעו לכלל חברי הדירקטוריון לבדוק את הנושא בפוליגרף. למען הסר ספק בחר מנכ"ל החברה להעמיד את עצמו לבדיקה ולהסיר כל חשש שהוא עומד מאחורי הפרסומים, ואכן הבדיקה העלתה שהוא דובר אמת".
צרות ניהוליות? מניית פז זינקה ב-20% מאז חודש יולי
למרות הכותרות הרבות שמרכזת חברת האנרגיה פז מאז הודיע יצחק עזר על התפטרותו המיידית מתפקיד היו"ר, המשקיעים לא מזהים באירוע זה כגורם אפשרי לטלטלה משמעותית בחברה, ובהתאם, בשבוע המסחר שחלף מאז ההודעה מניית פז לא רשמה שינויים משמעותיים בערכה.
ניתן להעריך כי היציבות שנרשמת במסחר במניה קשורה לדומיננטיות של מנכ"ל פז, יונה פוגל, בכל הנוגע להובלת פעילות החברה, ובהתאם בהערכה כי עזיבתו של עזר לא תפגע בהמשך התפתחות עסקיה של פז.
נוסף לכך, המשקיעים ממתינים לאסיפת בעלי מניות פז המתוכננת בשבוע הבא, בה יתבקשו להחליט על זהות הדירקטורים החדשים שיצטרפו לדירקטוריון, וככל הנראה אחד מבין המצטרפים לדירקטוריון גם יתפוס את כיסא היו"ר במקומו של עזר.
מכיוון שמדובר במועמדים בעלי יכולות ניהוליות מוכחות וניסיון בשוק ההון, לא מן הנמנע כי חלק מהמשקיעים מעריך כי התפטרותו של עזר, שחשפה חילוקי דעות קשים בינו לבין הנהלת פז בראשות פוגל, וכן בין עזר לבין חלק מחברי הדירקטוריון, בסופו של דבר תועיל לחברה ולהמשך צמיחתה.
בסך הכול, בשלושת החודשים האחרונים מציגה מניית פז עלייה נאה של כ-20% וזאת בעיקר בזכות הציפיות לשיפור ברווחי בית הזיקוק שהיא מפעילה באשדוד, בעקבות כניסתו לתוקף של תקן בינלאומי הקשור לשימוש במזוט (דלק נוזלי) המיועד לשימוש ימי בספינות.
ככל הידוע, בית הזיקוק ועתיד פעילותו היו חלק עיקרי במחלוקות שהתעוררו בין עזר לבין פוגל, שהובילו לבסוף להתפטרותו של היו"ר.
גל העליות האחרונות שמציגה מניית פז הוביל אותה לרמת שיא המשקפת לפז שווי נוכחי של 5.7 מיליארד שקל, וסייע לה לקזז את החולשה שאפיינה את המניה מוקדם יותר השנה.
בסך הכול מתחילתה של 2018 מניית פז מציגה עלייה של כ-7%, שיעור דומה לעלייה שרשם בתקופה זו מדד ת"א 35, בו נכללת החברה.
בסיכום המחצית הראשונה של השנה הציגה פז עלייה של 30% בהכנסותיה, שהגיעו ל-6.7 מיליארד שקל וזאת בתמיכת העלייה במחירי הנפט וכן בזכות שיפוץ תקופתי שבוצע בבית הזיקוק שלה בתקופה המקבילה אשתקד. אולם בשל שחיקת מרווח הזיקוק, השפעות מט"ח והגנות מלאי, הרווח הגולמי והתפעולי שלה נשחקו והרווח הנקי שלה צנח כמעט ב-50% והסתכם ב-166 מיליון שקל.