גילנות (אייג'יזם) בשוק העבודה. כולם מפסידים / צילום: shutterstock
האם שוק העבודה בישראל מאופיין בדעות קדומות כלפי מבוגרים ונגוע באפליה גילאית? סקר אינטרנטי שביצע מגזין "ליידי גלובס" באמצעות חברת המחקר סי.איי מידע שיווקי בשיתוף פאנל וויו, בקרב 512 משיבים במדגם כלל ארצי בני 18-70, בוחן האם קיימת העדפה גילנית בשוק העבודה.
לפי תוצאות הסקר, בקרב העובדים עצמם קיימת העדפה לעמיתים צעירים; טווח הגיל הפופולרי ביותר לעמיתים לעבודה הוא 30-40, וצעירים עד גיל 40 מעדיפים יותר לעבוד לצד בני גילם. עוד לפי הסקר, ככל שעולים בגיל (מעבר לגיל 40), ההעדפה הגילנית פוחתת, וקיימת פתיחות לעבוד עם כל טווח הגילים.
רוב המשיבים (85%) ציינו כי בקרב המעסיקים שלהם קיימת העדפה לעובדים עד גיל 40. כמחצית ציינו העדפה לבני 20-30 והיתר לבני 30-40. רק 2% מהמשיבים סבורים כי מעסיק יעדיף עובד מעל גיל 50. יחד עם זאת, 71% מהמשיבים ציינו כי אילו הם היו מעסיקים עובדים, הם היו מעדיפים לשכור לארגון שלהם עובד מעל גיל 50. ציינו זאת בעיקר נשאלים מעל גיל 40.
לדעת רוב הנשאלים (43%), בטווח הגילים 40-50 הסיכוי למצוא עבודה פוחת משמעותית. 37% סבורים שרק החל מגיל 50-60 הסיכוי למצוא עבודה יורד משמעותית.
לדברי מירב שפירא, מנכ"לית משותפת של חברת המחקר סי.איי מידע שיווקי, "הציבור חושב כי קיימת העדפה אצל המעסיקים לשכבות גיל צעירות יותר, וכי בעיני המעסיקים עובד מאבד מערכו משמעותית אחרי שחצה את גיל 40. מעניין מאוד לראות כי תמונת המצב משתנה לחלוטין כאשר נשאלו הנדגמים, 'ונניח לרגע שאתה המעסיק, האם היית מעדיף עובד בגיל 50 ומעלה?', התשובה של למעלה מ-70% מהנשאלים הייתה כי היו מעדיפים עובדים מעל גיל 50. מתן דגש על העובדים הצעירים בלבד הוא טעות. עובד שעבר את גיל 40 ובעל ניסיון רלוונטי, רכש ניסיון, מיומנויות וכלים, עשוי להתמודד בצורה טובה יותר עם תפקידו מהעובד הצעיר. "גיוון היא מילת המפתח", אומרת שפירא, "מנהל טוב צריך לדעת לבנות לו צוות עבודה המשלב עובדים בטווח גילים רחב. התוצאה היא הפריה הדדית, שיתוף הידע והניסיון, וחיבור המהווה כר פורה ליצירתיות והצלחה עסקית".
במצב הכי פחות טוב: המבוגרים
לפי נתוני שירות התעסוקה, בחודש ממוצע בשנת 2017 התייצבו בלשכות התעסוקה כ-25 אלף בני 50 פלוס. הם היו 29% מכלל המחפשים. 65% מתוכם לא מצליחים למצוא עבודה לפני שמסתיימת התקופה שבה הם זכאים לדמי האבטלה. עוד לפי הנתונים, בני 40 פלוס הם 62% מדורשי העבודה בישראל. עובדים מבוגרים, בעיקר בני 50 פלוס שפוטרו, מתקשים לחזור לשוק העבודה בשל העדפה של המעסיקים לעובדים צעירים.
עובדים רבים, בני 45-55, נאלצים לאפסן את שנות הניסיון הרבות שלהם והידע המקצועי, ולחשב מסלול מחדש. "בבדיקה שערכנו, עולה כי לאוכלוסייה של בני ה-50 ומעלה ישנו קושי רב יותר במציאת עבודה. אנחנו מגלים שדווקא האוכלוסייה הזו, שזכאית להכי הרבה ימי אבטלה, מחפשת ומחפשת ונתקעת בבית בלי עבודה, לאחר שמיצתה את דמי האבטלה", אומר חגי לוין, סמנכ"ל מחקר בשירות התעסוקה. "יש טענה שאומרת 'אנשים רוצים לנוח ומשתמשים בדמי האבטלה'. אני די בטוח שאדם שממצה את דמי האבטלה שלו לא רוצה להיות בבית בלי עבודה. ויש לא מעט כאלה, בעיקר מבוגרים".
מה קורה בישראל מבחינת תעסוקת מבוגרים בשנים האחרונות?
"אם מסתכלים על הגרף, רואים התנהגות מוזרה. רק כ-20% מהצעירים עד גיל 30 מגיעים למצב שבו הם בבית בלי דמי אבטלה ובלי עבודה. מגיל 30 ועד 40, אחוז הנותרים בלי עבודה עולה באופן איטי. אבל בגיל 50 יש קפיצה משמעותית - 45%-55% פשוט לא מוצאים עבודה. יש נקודת שבר בגיל הזה. הקושי למצוא עבודה גדל עם הגיל, אבל באזור הגיל הזה, המצב אקוטי. אגב, יש הבדל של 1% בממוצע לרעת הנשים בעניין הזה, אבל זה לא משמעותי. הקושי הוא לשני המגדרים".
ועם זאת, האבטלה בישראל במגמת ירידה בשנים האחרונות.
"זה נכון. כשמדברים על אבטלה בישראל מתייחסים לסקר חודשי של הלמ"ס, שלפיו בודקים כמה אנשים מעידים שהם מובטלים ומחפשים עבודה. כשרואים מה קרה בין 2013 ל-2017, רואים שיש ירידה של 60 אלף איש במספר מבקשי העבודה. בדקנו עכשיו מי האוכלוסיות האלו באופן מפולח, והתמקדנו בשני פרמטרים; גיל ורמת השכלה. גילינו שהמצב הכי פחות טוב הוא למבוגרים".
מה המגמות העתידיות שאפשר להסיק מהנתונים?
"כשמדברים על מגמות, מסתכלים על ההיסטוריה ועל ראי העולם. קשה לנו במקרה הזה ללמוד ממדינות, מפני שהעולם המערבי מזדקן מאוד וחייב לקלוט מבוגרים. אצלנו המגמה היא אחרת; החברה בישראל צעירה יותר. האתגר של ישראל הוא למלא את המקומות שבהם יש צורך. ישראל תהיה חייבת לשפר את כמות האנשים שיכולים להיכנס להייטק. יש בישראל בערך 100 אלף משרות פנויות בכל רגע נתון. רק 20 אלף מתוכן הן משרות בעלות שכר ממוצע ומעלה. כל היתר הן בשכר פחות מהממוצע. מתוך ה-20 אלף הללו, בערך 10,000 הן משרות בהייטק, 3,000 בעולם הבריאות, ובערך 6,000 לכל היתר".
שוק העבודה בישראל הוא שוק שמפלה על רקע גיל?
"אפליה זה לומר באופן מודע: 'אני לא רוצה X'. כשאתה מדבר עם מעסיקים, גם על אוכלוסיות אחרות, בסופו של דבר המעסיק אומר לך ‘אני אדיש. אני מחפש את הכי טוב לצרכים שלי’. הבעיה היא שהנטייה הפסיכולוגית של אנשים היא ללכת למוכר. אם עד היום הוא היה רגיל לעבוד עם צעירים, כמו בהייטק, למשל, אז הוא הולך לשם. הוא מפחד להתנסות בלא מוכר. זה צמצום סיכונים מבחינת מעסיקים".
לפי הנתונים שלכם, ב-2018 יש עלייה בשיעור בני ה-45 ומעלה בעלי השכלה אקדמית שנפלטים משוק העבודה. דווקא מבוגרים ללא השכלה אקדמית משתלבים יותר.
"זה מאפיין של כלכלות מערביות, וגם של השוק הישראלי. מה שקורה אצל כולם, אצלנו קורה יותר מהר. ניהול הביניים, המשרות הרגילות שאינן הייטק, לא צומחות. אם ניקח את האדם הסטנדרטי האקדמאי, אין לו באופן מובהק לאן לצמוח, ולהייטק מתאימים מעט מאוד אנשים. הצעירים שיוצאים מהאקדמיה תופסים את המשרות, ולמבוגרים יותר קשה. כמות המתמודדים המתחרים על משרות היא אדירה.
"מה שצומח בישראל זה ההייטק, או מגזרים שמספקים שירותים שנדרשות עבורם פחות מיומנויות. למשל, ישנו מחסור בעובדים בעולם המזון, הסיעוד והמכירות. אלו תחומים שאי אפשר עדיין לייבא מכונות כדי להחליף בהם את העובדים. האתגר כעת הוא לא לשנות את הכלכלה, אלא לעזור ליותר אנשים להשתלב בהייטק ובעולם מסביב לו שצומח".