מרכז קנדה./ צילום: דס פרוש פלאש90
לפני מספר שבועות דיווחנו כאן על עלייה מסוימת בכמות הספורטאים התחרותיים בישראל. מדוע כל כך חשוב לאיגודים ולאגודות לשאוף לנפח גדול של ספורטאים פעילים? גם בגלל הכסף. כל ספורטאי רשום מזכה באופן אוטומטי את האיגוד הרלוונטי והאגודה לתקציב מכספי החלוקה של הטוטו - סכום הנאמד במעל 200 מיליון שקל בשנה. כל ספורטאי רשום שווה בממוצע, בחישוב גס, כ-2,000 שקל לחלוקה מכפי הטוטו.
לא אחת מתברר שהדיווח שמוצג לטוטו בדבר ספורטאים פעילים או היקף פעילות לא מתיישר עם המציאות. במקרים בודדים זה הגיע לתלונה במשטרה. הענף האחרון שעומד בימים אלו בפני מתן הסברים לטוטו ומעלה חשד להתנהלות לא תקינה הוא ההוקי קרח. ההוקי קרח הוא לא הענף המשמעותי ביותר בישראל, אבל הרלוונטיות היא האופן שבו מצליחים גופי ספורט לזכות לכאורה בכספי מדינה גבוהים מהמגיעים להם.
לפי דוח בדיקה שהגיע לידי "גלובס", ב-2017 הועברה לטוטו תלונה אנונימית לגבי חשדות לפיהן ההתאחדות הישראלית להוקי קרח נהנית מתמיכות מהטוטו על בסיס דיווחים לא נכונים שנמסרו על ידה. הטוטו הפעיל כמקובל במקרים אלו בדיקת עומק מקיפה אותה ביצע משרד רו"ח ירדני גלפנד. על פי הדוח, בין היתר נמצא כי קיימת חפיפה גדולה של ספורטאים שרשומים במספר ענפים - למשל 7% מספורטאי ההוקי קרח מדווחים במקביל גם כספורטאים פעילים בענף ההוקי אינליין באיגוד הגלגיליות, ו-84% מספורטאי האינליין (הוקי המשוחק על משטח בטון) מדווחים גם בענף המקביל באיגוד הגלגיליות.
"מהנתונים שהתקבלו עולה חשש שלמעשה מדובר באותו ענף עם אותן תחרויות, וכי עבור ספורטאי האינליין בהתאחדות ובאיגוד הגלגיליות הישראלי ניתנת תמיכה כפולה", נכתב בדוח.
עוד נמצא כי מתוך 956 ספורטאים המדווחים לטוטו, כ-5% מהספורטאים דווחו פעמיים בשני מספרי זהות שונים וספורטאי אחד שדווח ב-3 מספרי זהות שונים.
על מנת לזכות לתמיכות הטוטו, על הספורטאים להיות מבוטחים ולהציג בדיקות רפואיות בתוקף. לפי הדוח, מתוך מדגם שנעשה בקרב 165 ספורטאים ל-68% לא נמצאה אסמכתא כי עברו בדיקה רפואית. ביטוח? "מדגימה שנעשתה ב-3 עמותות עולה כי 28% מהספורטאים לא בוטחו".
וכך זה נמשך. למשל, אחד התנאים המרכזיים שהטוטו דורש מאיגוד כחלק מאמות המידה לקבלת כספים, על מנת להציג פעילות אמיתית תחרותית, הוא מספר מינימלי של שחקנים בקבוצה ובנוסף השתתפות ב-18 תחרויות במהלך העונה. כבר היו מקרים בעבר שבהם התברר כי איגודים דיווחו על משחקים פיקטיביים שבמקום להיערך במגרש או בבריכה התקיימו במוחם של רושמי הדיווח בלבד, על מנת להגיע לסך התחרויות הנדרש. גם במקרה הזה מצאה הבדיקה כי קיים פער בין הרצוי למצוי: "מתוך 96 קבוצות המדווחות למועצה כזכאיות לתמיכה, הביקורת מצאה 57 קבוצות בלבד העומדות בתנאי הסף למספר מינימלי של ספורטאים בקבוצה, מתוכן לא נמצאה אף קבוצה אשר השתתפה ב-18 תחרויות כנדרש בתנאי הסף".
כבר בעת הדיווח הראשוני למועצה (נתוני פעילות עונת 2015/16) זיהה, כך על פי הדוח, מנהל ההקצבות של הטוטו כי התאחדות ההוקי קרח דיווחה על 378 ספורטאים פעמיים וגרע אותם מהדיווחים. בנוגע לדיווח הנתונים, נכתב בדוח כי "קיים פער בין הנתונים המדווחים למועד לבין רישומי האיגוד ועלה חשש לדיווח כוזב".
כספי הטוטו - החמצן לספורט
כספי הטוטו מהווים עבור גופי הספורט את החמצן העיקרי, לעתים הבלעדי, ליכולת להתקיים. עבור שנת 2016 קיבלה התאחדות ההוקי קרח סכום כולל של 530,053 שקל מהטוטו, המהווים נתח של 44% מסך ההכנסות של ההתאחדות. בנוסף מועברים מהטוטו כספים לאגודות עצמן על בסיס היקף הפעילות והרמה בה פועלת הקבוצה. בשנת 2018 הייתה אמורה התאחדות ההוקי קרח לקבל סכום של 1.22 מיליון שקל - מתוך זה 429 אלף שקל לאיגוד המפעיל את הענף, ועוד 798 אלף שקל לאגודות (הקבוצות) עצמן.
בשנה הנוכחית, לפי דיווח של הטוטו, אמורים כלל האיגודים והאגודות ליהנות מ-174 מיליון שקל, כהקצבות בסיסיות (לא כולל הסכמי שיווק וכו’). מעל כולם ענף הכדורסל שעל פי פי הצפי של הטוטו ל-2018 אמור לקבל 41.46 מיליון שקל, לראשונה יותר מהכדורגל שיקבל 39.6 מיליון שקל. כאמור, חלק מרכזי שקובע את הסכום של חלוקת הכסף הוא כמות הספורטאים הפעילים (המדדים המרכזיים הנוספים הם: הישגיות של הענף ופופלריות). ללא הכסף מהטוטו, נגזר דינם של הענפים לגווע ובסוף למות.
במקרה של ההוקי קרח נשלף מנגנון הענישה. "הליך הטיפול בדוח נמצא בשלבים הסופיים, והחלטות סופיות צפויות להתקבל על ידי דירקטוריון המועצה שיתכנס בשבוע הבא", נמסר מהטוטו. "בעקבות דוח הביקורת, המועצה הקפיאה את ההקצבות להתאחדות ההוקי קרח החל מאפריל 2018, וזאת עד קבלת החלטה סופית בנושא". במלים אחרות, בחצי השנה האחרונה סגר הטוטו את הברז לענף.
מהתאחדות ההוקי קרח נמסר: "ההתאחדות כבר הפיקה לקחים ושיפרה את כל נושא הבקרה של רישומי הקבוצות לעונת הפעילות, בדיקות הרפואיות וביטוחים לאחר קבלת טיוטת הביניים של הדוח. למעשה, הנושא היחיד שנותר בעייתי מבחינת אמות המידה לקבלת תמיכות הספורט הנו הדרישה כי כל קבוצה תתחרה בלפחות 18 משחקים בעונה. בנושא הזה, בעקבות הביקורת הסתבר כי במשך שנים טעתה הנהלת ההתאחדות כאשר הבינה כי הדרישה הנה כי כל קבוצה תקיים לפחות 18 משחקים. אין ספק כי במציאות הקיימת בענף הקרח, קיומן של ליגות בהן כל קבוצה תשחק לפחות 18 משחקי ליגה בעונה, בכל הרמות ובכל קבוצות הגיל הנה משימה מאתגרת על סף הבלתי אפשרית הן מבחינה כלכלית והן מבחינת זמינות מגרשי הקרח.
"מאחר והקצבות הטוטו לתמיכה במועדונים ובהתאחדות הוקפאו לחלוטין, אזי בהיעדר הקצבות קיבל דירקטוריון ההתאחדות החלטה להעמיס את מלוא עלות קיום הליגות לעונת 2018-2019 על הקבוצות/המועדונים הפעילים, והמשמעות היא גביית דמי השתתפות בסך 23 אלף שקל מכל קבוצה בליגת הקרח ללא הבדל רמה וגיל".
מי יחלק מעכשיו את הכספים?
חלוקת כספי הטוטו הוא אחד המנגנונים המורכבים הקיימים היום בספורט הישראלי. מעבר לסכום המועבר ליותר מ-60 איגודי ספורט ואלפי אגודות, יש לדאוג להעברת עשרות מיליוני שקלים גם לששת מרכזי הספורט (מכבי, הפועל, בית"ר אליצור, עוצמה, אס"א). על המנגנון שפועל מתוך הטוטו קיימת האחריות לקבל את המידע מכלל גופי הספורט, לבחון את מהימנותו עד כמה שניתן, ולדאוג להעברה שוטפת של הכספים. במקרים מסוימים, כמו זה שסופר כאן, מופעלת ביקורת עומק מטעם הטוטו שבוחנת את מהימנות הדיווחים.
עד היום פעל מנגנון החלוקה בצורה חלקה ומשומנת, כשהכסף עובר כמו שעון לגופים המתוקצבים. הבעיה מתחילה בדרך כל הצד השני - בחלק גדול מגופי הספורט מתנהלת העבודה על בסיס התנדבותי. אנשים ש"חולים" על ענף ספורט מסוים נשאבים לעשייה, בחלק גדול מהמקרים היא מתנהלת מבתי הפעילים, ללא משרדים, ועל מנת לחסוך גם ללא שירותי בקרה מסודרים.
גם חוקי העמותות הקובעים רף מקסימלי של הוצאות הנהלה וכלליות מהכספים המגיעים לאיגודים בסדרי גודל קטנים (22%) מונעים העסקת אנשי מקצוע במשרה מלאה, ואם כבר מועסק אחד כזה הרי שמדובר באדם אחד האחראי על אלפי נתונים. התוצאה היא כאוס שמוביל לבעיות ברישום, במקרה הטוב ללא כוונת זדון אלא פשוט בגלל חוסר יכולת לשלוט ברישום ובמעקב של אלפי שחקנים ומאות תחרויות ומשחקים בשנה.
הבעיה השנייה תתחיל ממש בקרוב. בעקבות שינוי החקיקה שבוצע לאחרונה בחוק להסדר ההימורים בספורט, הועבר תקציב הספורט כולו מידי הטוטו לתוך משרד הספורט. המשמעות: מי שיהיה אחראי החל מ-1.1.2019 על החלוקה הטכנית של מאות מיליוני השקלים לאיגודים, אגודות, ולמרכזי הספורט הוא משרד הספורט ולא הטוטו. מה להם ולזה? כלום. המנגנון של משרד הספורט רחוק מלהיות מוכן, אפילו לא קרוב. הקבוצות והאיגודים מנסים להתעדכן בכל יום מחדש מה עומד לקרות החל מעוד חודשיים, למי מדווחים, איך זה יעבוד בפועל - אבל תשובות אין.
גם למשרד האוצר ומשרד הספורט הצרה הזאת לא באה בזמן. ההוראות ההדוקות והמחמירות של החשכ"ל בדבר העברת כספים לגופים נתמכים יקשו מאוד על האיגודים והאגודות להמשיך לקבל כסף, ולהתנהל כמו שהתנהלו מול הטוטו. כמו בכל נושא אחר בספורט הישראלי שמתרחש ערב בחירות - יהיה מעניין לראות את שרת הספורט ואת שר האוצר מסתכנים במצב שבו עשרות איגודי ספורט ומאות קבוצות ספורט לא יקבלו כסף ולו חודש אחד, רק בגלל היעדר מוכנות טכני של מנגנון לחלוקת כספים.
הצעה אחת שהועלתה ונבחנת היא שהטוטו יישאר זה שיתפעל את מנגנון העברת הכספים לאלפי האגודות (הקבוצות הפעילות). בעוד משרד הספורט יהיה אחראי על מנגנון לחלוקת הכספים לאיגודים. בכל מקרה, כל הצעה דוגמת זו שתסטה מהוראת החוק החדש תידרוש שינוי חקיקה, שמי יודע כמה זמן ייקח לארגן אותה.