חיים אביטן/ צילום: שלומי יוסף
"כשרק התחלנו לעבוד בנושא ההתחדשות העירונית גילינו בשטח ג'ונגל וזה לא היה פשוט. אנשים ניסו להקים פרויקטים, אבל הכל היה לוט בערפל", אומר בראיון מקיף ראשון מאז נכנס לתפקידו חיים אביטן, המנהל מזה שנה את הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. "לתוך זה נכנסנו עם כל הכוח שיש לנו שזה משאבים, כלים ואנשי מקצוע כדי להתניע ולהזיז תהליכים. והיום אני רואה את הדינמיקה שהשתנתה. נוצר סחף בנושא ההתחדשות העירונית".
צפו בפייסבוק לייב עם חיים אביטן:
לדבריו, "בחודש הראשון שלי בתפקיד הייתי בכל מיני פאנלים על התחדשות עירונית ושמעתי שם שני ראשי ערים שדיברו נגד ההתחדשות העירונית. הראשון זה ראש עיריית חולון מוטי ששון והשני זה איציק ברוורמן מפתח-תקווה שלא היה מוכן לשמוע בכלל על העניין הזה. ומה היום? בחולון אני רואה תנופה בתמ"א 38 ובפינוי-בינוי, ובפתח-תקווה אנחנו מקדמים היום שתי תוכניות יחד עם ראש העיר", אומר אביטן ומוסיף: "אני כראש רשות מקומית לשעבר מכיר את הצרכים ומבין את הראש של ראש עיר ואיך הוא עובד. אני יכול להגיד שאחרי שנה בתפקיד הצלחתי לסחוף את כל ראשי הרשויות במדינת ישראל ונתתי להם להבין שמי שעולה היום לרכבת הזו שנקראת התחדשות עירונית, נכנס לדבר הבא שקורה במדינת ישראל".
גם לפני הקמתכם היו פרויקטים. למה צריך אתכם?
"בלעדינו לא היה קורה כלום. אם הרשות לא הייתה מוקמת, לא היה כתובת לסיוע ומרכז ידע בנושא וגם לא מקום להקצאת משאבים ולהתנעת תהליכים. עד לפני שנה (כשהרשות החלה לפעול בפועל. ג"ל), התחילו פרויקטים ולא ידעו אם גומרים אותם בכלל, ואם כן אז בכמה זמן - 10, 15 או 20 שנה. כשאני שומע שהחתימו אנשים על תוכניות ושום דבר לא קרה - כל זה היה ממשיך לקרות בלעדינו. הקמת הרשות הייתה צורך השעה של הממשלה והמדינה. זה כורח המציאות שדורשת היום את ההתחדשות".
מעבר לסיסמאות, מה רואים בשטח?
"הרשות מחולקת לשלושה אגפים: אגף תכנון, אגף מדיניות וכלכלה ואגף דיירים וקהילה, שהוא אחד הדברים הדרמטיים שקרו בשטח. זה אגף שמטפל ישירות בדיירים שגרים בשיכונים שלא הייתה להם בעבר כתובת בנושא, לא היה להם שום סיוע או הכוונה מקצועית. במקביל יש לנו פריסה ארצית של 19 מינהלות ברחבי הארץ והן הוקמו במקומות שהפוטנציאל להתחדשות עירונית הוא כדאי. בכל מינהלת יושב איש תכנון ואיש של דיירים וקהילה שהוא או עובד סוציאלי או איש קהילה שמטפל בדיירים".
אלה עובדי הרשות?
"זה נעשה במיקור חוץ כשאנחנו מממנים את זה בצורת מאצ'ינג מול הרשויות המקומיות שבהן פועלות המינהלות. חלק יושבים בחברות הכלכליות המקומיות או באגפי ההנדסה. כל זה נעשה כדי לתת יותר תשומת לב להתחדשות העירונית. אנחנו מתכננים שיהיו לנו 25 מינהלות כאלה".
המודל מוצלח מבחינתכם?
"תראה למשל מה קרה בחיפה. הצהרתי כבר שזו אחת הערים המובילות כיום בהתחדשות עירונית בארץ, וזה לא מובן מאליו כי חיפה היא לא תל-אביב, שם דברים קורים מעצמם. בחיפה ערך הקרקע הוא עוד לא כלכלי. הייתי שם בביקור לפני שמונה חודשים וראיתי את ההיסוסים והיום אני רואה חדות".
לפי מה אתה אומר את זה?
"בשבוע שעבר ביקרתי במינהלת שלנו בחיפה שיושבת באגף ההנדסה של העירייה ויש לנו כיום 10 תוכניות שאושרו, מתוכן חמש יצאו לביצוע. למינהלת עצמה הוגשו קרוב ל-100 בקשות של יזמים ודיירים להתחדשות עירונית. זה רק מראה לך את המשמעות של המינהלת. בנוסף לפעילות הזו אנחנו כשירות ממשלתי מימנו שלוש תוכניות מתאר להתחדשות עירונית בשכונות קרית חיים וקרית אליעזר ובשכונת החוף. מדובר בתוכניות אטרקטיביות שאנחנו עוזרים לקדם".
מה אתה אומר לגבי מי שמבקרים את המהלך ואומרים שהתכנית עלולה להביא לעליית מחירים. זאת כיוון שבכל פרויקט כזה נוצרות דירות חדשות שעולות יותר מהישנות ובכך למעשה פוגעים ביעד אחר של הממשלה - להוריד את מחירי הדירות. זה גם מקטין את מספר הדירות הקטנות שקיימות בשוק.
"התפקיד שלי הוא לחדש את השכונות הישנות האלה ולתת לתושביהן דירות חדשות ומרווחות יותר. כחלק מהתהליך בונים סביבה חדשה ומייצרים תוספת של יח"ד. לא התייחסתי לנושא של מחירי דירות אבל לפי התפיסה שלי - ככל שנרבה בהתחדשות עירונית ויהיו יותר דירות, באופן אוטומטי וטבעי המחירים ירדו כי כשאתה מציף את השוק המחירים יורדים אבל כשיש מחסור המחירים לא ירדו".
"זה תפקיד חיי"
אביטן (63) כיהן משנת 2005 ועד 2013 כראש עיריית חדרה. בתקופתו אמנם התפתחה העיר באופן משמעותי, אך לציבור שמחוץ לחדרה הוא זכור גם כמי שנוהלו נגדו שתי חקירות משטרתיות - חקירות שהסתיימו בלא כלום. כחלק מהחקירה המאוחרת מבין השתיים שבה נחשד בקבלת שוחד מקבלנים, הוא נעצר לצד אחרים בעיתוי אומלל מבחינתו - חמישה חודשים בלבד לפני הבחירות המקומיות הקודמות. יש מי שטענו שהעובדה שהפסיד באותה התמודדות בפער של 4 אחוזים בלבד יכולה להעיד עד כמה פגעה אותה חקירה בסיכוייו.
אף שהחקירות הסתיימו כאמור בלא כלום, כששמו עלה כמועמד אפשרי לתפקיד יו"ר נמל אשדוד עלו קולות שביקרו את המהלך על רקע החקירות. גם כעת כששר הבינוי והשיכון יואב גלנט המליץ עליו לתפקיד הנוכחי שב העבר ורדף אותו כשהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הסתייג מהמינוי כשכתב כי נוכח החשדות שנחקרו נגדו "עולות שאלות באשר להתאמת המועמד לכהונה ציבורית בהיבט הערכי נורמטיבי".
"חוות הדעת של מנדלבליט פגעה בי. זה כאב אבל המשכתי הלאה. אני מסתכל רק קדימה", אמר אביטן. ואולי כדי לחדד הצהיר כיצד הוא רואה את תפקידו הנוכחי "אני רואה בזה את תפקיד חיי".
יותר מראש עיר?
"כן. באמת כי אתה ממצה את עצמך בראשות עיר - אתה בונה בתי ספר, תשתיות, ומסייע לחברה. בונה עיר. אבל באיזשהו מקום החלום שלי היה ללכת אחר כך לתפקיד ממשלתי ועם כל הניסיון שיש לי לתרום אותו למדינה עצמה ואני רואה בזה חלום חיי".
מה היעדים שלפיהם אתם עובדים?
"אנחנו פועלים לפי התוכנית האסטרטגית ארוכת הטווח לישראל לפיה עד 2040 יש צורך בבניית 1.5 מיליון יח"ד. מתוכן 850 אלף מתוכננות להיבנות כחלק מהליכי התחדשות עירונית".
בוא נדבר על יעד קרוב יותר שספק אם תעמדו בו. לפי הודעה שלכם עד 2020 צריכים לתכנן 92 אלף יח"ד בהתחדשות עירונית. זה ריאלי?
"אתה רוצה כותרת? הרשות לא רק שעומדת ביעדים, אלא מעבר להם. אם היעד ב-2017 היה היתרים ל-900 יח"ד אנחנו עומדים על 12,400 שזה עלייה של 40%. כפי שזה נראה נעבור גם את היעד של 2020", אומר אביטן.
כדי להגיע ליעד, מסביר אביטן, בכוונתם להשתמש בתוכנית שקיבלה את השם 'קרקע משלימה' במסגרתה, ובמקומות שהדבר אפשרי, מצמידים לתוכנית התחדשות עירונית קרקע של המדינה שעליה ניתן להרחיב עוד את הפרויקט.
"אנחנו כרשות ממליצים לרמ"י (רשות מקרקעי ישראל. ג"ל) לתת קרקע משלימה בפרויקטים. קח לדוגמה פרויקט אחד שהקצינו לו קרקע משלימה בשכונת קרית משה ברחובות. אישרנו לו בותמ"ל תוספת של 250 דונם לטובת פרויקט שבמסגרתו יהרסו 1,600 יח"ד קיימות לטובת בניית כ-9,500 יח"ד חדשות. זאת אומרת להקים שכונה בהיקף של עיר כמעט עם 40 אלף תושבים, ותשתיות. רשות מקומית לבד לא יכולה לעשות את זה ועובדה שזה לא קרה עד עכשיו. מעבר להמלצה אנחנו מימנו את התכנון שזה כמה מיליונים. עירייה לא יכולה להכניס את היד לכיס ולהוציא 4-5 מיליון שקל על תכנון. ראש עיר רוצה כיכר, גן, פארקים ומחר, לכן אם הם עושים את זה לבד לוקח להם 10, 15 שנה. אנחנו יודעים לעשות את זה בזמן קצר. אז זו תוכנית שהתחילה לפני שקמנו ואנחנו נתנו את כל הסיוע והיום יושבים עם משרד השיכון ועם הרשות עצמה על הסכם הפיתוח".
ואיפה הדיירים בתהליך?
"יש מינהלת קהילה שמטפלת בדיירים ומסייעת".
מה אחוזי ההסכמה?
"גבוהים מאוד, אחרת הפרויקט לא היה יוצא לפועל. אם לא זה לא היה מוכרז ומגיע לאישור בוועדה".
אם כבר דיירים שהם לב ליבו של העניין - איזה פתרונות מוצעים לדיירים הוותיקים -חלקם ברמה סוציו אקונומית נמוכה - שמגלים עם קבלת הדירות החדשות שההוצאות החודשיות צמחו?
"העברנו חוק בעניין הזה. הדיירים ישלמו במשך חמש שנים את אותה ארנונה ששילמו במטראז' של הבית הישן. זאת אומרת החל מהאכלוס הם ישלמו ארנונה לפי גודל הדירה הישן למשך חמש שנים. משרד הפנים סייע בכך כדי להקל על אותם דיירים".
והרשויות המקומיות. איך הן מקבלות את העובדה שהם מקבלות פחות כסף?
"זה חוק, אין מה לעשות. מצד שני יש יותר דירות ויותר ארנונה, יש יותר מסחר, ככה עיר מתפתחת. דבר גורר דבר".
מה אתם עושים כדי לסייע לפרויקטים בפריפריה?
"בהקשר של קרקע משלימה, שר השיכון העלה את הרעיון שנעביר קרקע מישוב לישוב. קח לדוגמה את קריית שמונה. היום אף אחד מהקבלנים לא יבנה שם 500 דירות בגלל חוסר הכדאיות הכלכלית. אבל אם תיתן לו, לדוגמה, שטח ל-80 דירות בתל-אביב בנוסף - הוא ירוויח מספיק כסף כדי שהפרויקט בקריית שמונה ירוויח. במקרה הזה קבלנים יקפצו עלינו.
"היינו כבר בפגישה במשרד המשפטים עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ שאמר שאין מניעה משפטית למהלך. יש כבר הצעת מחליטים וזה מתואם עם משרד ראש הממשלה והאוצר. זה לא פשוט, זה מורכב, אבל זה מה שצריך לעשות כדי לבנות את הפריפריה".
אם הממשלה לא תאשר את התוכנית?
"אם הממשלה לא תאשר את תוכנית קרקע משלימה, אז היא לא רוצה לעזור לפריפריה, מה זאת אומרת. אם היא רוצה לעזור לפריפריה, היא צריכה לאשר את זה, כי זו הדרך היחידה. אפשרות אחרת היא שהמדינה תכניס את היד לכיס - שמשרד האוצר יגיד, 'יש לי תקציב של מיליארד שקל או 500 מיליון שקל ותטפל בפריפריה', ואז תבוא לפרויקטים כאלה ותגיד כמה אתה צריך כדי להגיע לרווחיות מסוימת ופשוט תיתן להם את הכסף.
"יותר קל לתת את המשאב של הקרקע, כי ככה לא צריך להיכנס לגירעונות או להוציא תקציב. המדינה תקצה 10 או 20 או 50 דונם לכל פרויקט וככה היא תבנה את המדינה מחדש ותבנה את הפריפריה שזה המשימה הלאומית".
עד כמה בגופים הממשלתיים באמת 'סופרים' אתכם?
"אתה יודע, זה עובדי מדינה", צוחק אביטן ומוסיף, "ציפיתי לשאלה הזו. אני אספר לך סיפור. בהתחלה היינו צריכים לכתוב את תיאור המשרות לעובדי הרשות. אז כתבנו תיאור משרה ואז צריך לעבור לנציבות ושם לראות ולאשר מתח דרגה ויש מקלידה שצריכה להקליד הכל למחשב. ואני מחכה שבוע, שבועיים, ולא מקבל את הניירת. בסוף אומרים לי שמי שצריכה להקליד נמצאת בחופשת לידה או חופשת מחלה. אז לקחתי את הרגליים ונסעתי לנציבות ולקחתי את הדפים מפה לשם כדי שיקלידו ונוכל להתקדם.
"אין מה לעשות, ככה גם פעלתי בתור ראש עיר. באתי לעבוד ותוך שבעה חודשים הצלחתי להקים רשות עם אנשים, מה שחשבו ותכננו שייקח שנה וחצי. ואני רואה היום את שיתוף הפעולה מהמשרדים. קודם כל ממשרד השיכון והשר גלנט שמינה אותי ושנותן לי את כל הגיבוי, ממשרד האוצר שמשתפים פעולה מצוין ומבינים את הצרכים שלנו וגם משרד ראש הממשלה שותפים. לא סתם הדגשתי שהקמתי את הרשות בשבעה חודשים. באתי לפה עם ניסיון וידע איך לנהל את התהליך. אני בניתי עיר ואני רוצה לבנות את המדינה".
התחזית לשנים הקרובות: פקקי התנועה יתגברו
בתחילת הראיון התנצל אביטן על איחור קל: "יצאתי בשבע בבוקר והגעתי בשמונה וחצי", התלונן על הפקקים שחווה בעיקר בכביש מכבית (471) שמוביל מכביש 6 לכביש גהה. "שעתיים ורבע, מירושלים", עדכן עוזרו לגבי חווית הבוקר הלא נעימה שלו.
אתה רואה כבר כיום יש עומס אדיר על התשתיות, ההתחדשות העירונית רק תחמיר את העומס התחבורתי.
"העניין הזה יטופל כמו שטיפלנו במדינה בבעיות כשלא הייתה ברירה, כמו בניית מתקני התפלת מים. אני מאמין שזה מה שיקרה בנושא של התחבורה. יהיו רכבות מהירות ורכבות קלות. התחבורה הציבורית תשתנה מקצה לקצה כי זה צורך השעה. לא יעלה על הדעת שאנחנו מסתובבים בניו יורק, באירופה, כל מיני מקומות אתה רואה את התחבורה הציבורית, מערכות ההסעה ההמונית. אתה רואה אנשים יוצאים מתחת לאדמה עם תיק ג'ימס בונד ועם עניבה וחליפה".
אבל קצב הבנייה, גם בשל ההתחדשות העירונית, גבוה מקצב הקמת תשתיות התחבורה.
"כל אחד אמון על התחום שלו".
השאלה אם יש נקודה שאתה בתור ראש רשות אומר שצריך לעצור את הבנייה כי אי אפשר לזוז פה.
"אני צריך להאיץ תהליכים ולקצר תהליכי תכנון. אני חושב איך אני מסיר חסמים ונותן לדברים האלה לקרות ובחזון שלי לנסוע בכל רחבי הארץ ולראות מנופים בעיקר בשכונות הוותיקות ומאמין שזה יקרה. ולכן לא תהיה ברירה למדינה ויצטרכו לעשות שינוי סדרי עדיפויות ולהשקיע הון עתק בנושא של תחבורה ציבורית אם זה רכבות קלות, אם זה מטרוניות שיהיו פה, אם זה מוניות. נצטרך לשנות את התרבות שלנו.
"אני מאמין שזה ייכנס לסדר היום, לא יעזור כלום. ראש הממשלה ושר התחבורה יצטרכו לקחת את הנושא הזה קדימה כמו שלקחו את נושא הדיור. אני מאמין שבאחד הצמתים שלי ואחד המפגשים שלי עם גורמי השפעה אני אעלה את הנושא הזה כאחד הקריטיים".