גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שופטים שנכשלו בקורס למועמדים לשפיטה ממונים בכל זאת לשיפוט"

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, טוען כי כי יש לבחון האם קיים קשר בין מספר התלונות המוצדקות על שופטים ותוכנן - לבין הציון שקיבלו בקורס המועמדים לשיפוט

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין / צלם: אריאל ירוזלימסקי
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין / צלם: אריאל ירוזלימסקי

שופטים שנכשלו בקורס למועמדים לשפיטה ממונים בכל זאת לשיפוט; הגיע הזמן לבחון את הקשר בין הכישלון של השופטים המכהנים בקורסים הללו לבין כמו התלונות שנמצאו מוצדקות נגדם על-ידי נציב תלונות הציבור על שופטים - כך אומר היום (א') נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, שסבור כי יש מקום לבחון האם ישנו קשר בין מספר התלונות המוצדקות על שופטים ותוכנן, לבין הציון שקיבלו השופטים בקורס המועמדים לשיפוט. אלא שלצורך כך נדרש שיתוף-פעולה מצד הנהלת בתי המשפט.

הדברים נאמרו על רקע דוח הערכה מקיף שמפרסמת היום הנציבות, המתייחס לפעולתה של נציבות תלונות הציבור על שופטים ב-15 שנותיה הראשונות (2004-2016). הדוח שערכה ד"ר אתי ליברמן, מומחית לשיטות מחקר והערכה, נועד לתת מבט רוחבי על המגמות המשתקפות בתלונות ובהחלטות הניתנות בהן.

מהדוח עולה, בין היתר, כי הנושא של התמשכות הליכים ועיכוב במתן פסקי דין או החלטות מהווה את אחד הנושאים המרכזיים בתלונות שנמצאו מוצדקות; כי במהלך השנים נרשמה מגמת ירידה בשיעור התלונות המוצדקות בכלל, ובשיעור התלונות המוצדקות על התמשכות ההליכים ועיכוב בפסקי דין בפרט, אך מנגד, בכל הנוגע לשופטים נגדם הוגשו למעלה מ-5 תלונות, נרשמה דווקא מגמת עלייה בשיעור התלונות המוצדקות.

לדברי הנציב ריבלין, "הטיפול בתלונות הפרטניות מצביע לעתים על כשלים מערכתיים החורגים מתחום אחריותם של שופטים יחידים ומידע על כך מועבר בזמן אמת לרשות השופטת ולשרת המשפטים". אולם, "הצורך בהסקת מסקנות מושכלות מן התלונות ובירורן מחייב, לדעתי, חיתוך מקצועי של התלונות שנתקבלו לאורך שנים ושל ההחלטות שניתנו בהן".

לצורך כך הוקמה בשנים האחרונות בנציבות יחידת הערכה, מעקב ובקרה שתפקידה לבחון את המגמות המאפיינות את התנהגות השופטים כעולה מבירור התלונות ואת הזיקה שבין התלונות לבין מדדים אחרים כגון: התפלגות התלונות בין הערכאות השונות, בין ערי השדה לבין ערי המטרופולין, על-פי הוותק בתפקיד השיפוטי ועוד.

מכל ממצאי הדוח בחר הנציב ריבלין להתעכב דווקא על הנושא של איך בכלל מגיעים השופטים לשפיטה, והאם יש קשר בין ההכשרה שלהם - או הכישלון שלהם במהלך ההכשרה - לתלונות נגדם.

אמירתו של ריבלין על הצורך לבדוק את הקשר בין ציוני השופטים בקורס ההכנה לתלונות נגדם, נאמרה על רקע הממצא המעוגן בדוח, לפיו כ-9% מהתלונות על שופטים נגדם הוגשו למעלה מ-5 תלונות - נמצאו מוצדקות. בדוח נכתב כי "ניתן להניח שהתלונות אשר נמצאו מוצדקות עשויות לשמש משוב על איכותו של תהליך מיון המועמדים לשפיטה. לפיכך, מוצע לבחון אם קיים קשר בין ההערכה שניתנה בוועדת המיון של המועמדים לשפיטה, לבין מספר התלונות שהתקבלו על השופטים לאחר שמונו".

עוד נכתב בדוח כי "חשוב לאפיין את נושאי התלונות שהוגשו לנציבות ואת התפלגות ההחלטות בתלונות אלה - ככל שהתלונות מתייחסות לאותם מועמדים שהתמנו לשפיטה. בחינת הזיקה בין התלונות המוגשות על שופטים, לבין ההערכה שקיבלו בקורס המיון עשויה לתרום לשיפורו של תהליך מיון המועמדים לשפיטה. ייעול תהליך זה עשוי להביא לשיפור איכות השירות של בתי המשפט לציבור המתדיינים, שהיא מטרת-העל של הקמת הנציבות".

על רקע המלצות אלה כותב הנציב ריבלין כי "קיימת תועלת של ממש בבחינת הקשר שבין ההיזון החוזר המשתקף בתלונות המוצדקות אודות התנהגותם של השופטים, לבין ציוני ההערכה שקיבלו השופטים בקורסים בהם השתתפו בהיותם מועמדים לשיפוט, בהשוואה גם לאלה שמונו בלא שהשתתפו בקורסי הערכה או לאחר שנכשלו בהם. בחינה כזו מצריכה שיתוף-פעולה מצד הנהלת בתי המשפט".

יותר תלונות נגד שופטי משפחה; פחות נגד העליון

ב-15 שנותיה הראשונות הוגשו לנציבות למעלה מ- 10,000 תלונות, מתוכן למעלה מ-1,000 נמצאו מוצדקות. על-פי הדוח, בתלונות שנמצאו מוצדקות, הנושאים המתייחסים להתנהגות לקויה של שופטים ולפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (האיסור להימצא בניגוד עניינים והחובה לשמוע את כל הצדדים טרם מתן החלטה) הם פחות שכיחים בהשוואה לנושא של התמשכות הליכים ועיכוב במתן פסקי דין או החלטות.

עוד אותרה בבדיקה מגמת עלייה במספר התלונות שנמצאו מוצדקות גם בנוגע להתנהגות לקויה של שופטים. בשנים 2008, 2011, 2014 ו-2016 - נושא זה חזר על עצמו ואותר בשכיחות גבוהה יותר.

עוד עולה מהבדיקה בנציבות כי אחוז גבוה יחסית מן התלונות הוגשו במהלך השנים 2004-2016 על שופטים בבתי משפט השלום, בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי משפט לתביעות קטנות. התביעות המתנהלות בערכאות אלה מאופיינות במקרים רבים באמוציונליות רבה (במשפחה) ובסכסוכים סביב נושאים בהיקפים כספיים נמוכים יחסית כשהצדדים לא מיוצגים (תביעות קטנות), ויתכן כי יש לכך גם השלכה על היחס של השופט לצדדים המופיעים בפניו - אשר מובילים לתלונה נגדו. לעומת השופטים בערכאות אלה, זוכים שופטי בית המשפט העליון לשקט יחסי - ורק אחוז נמוך מאוד של התלונות כוון אליהם, וכך גם אל שופטי בתי המשפט לעבודה, בתי המשפט לתעבורה ובתי המשפט לעניינים מקומיים.

באשר לשאלה מה כדאי לעשות כדי לשפר את מערך נציבות שירות המדינה, הדוח מציין כי "נוכח העלייה במספר התלונות המוצדקות הנוגעות להתנהגות בלתי ראויה של שופטים, מוצע לקיים ימי עיון לשופטים אשר במהלכם יוצגו ויידונו סוגיות אתיות מרכזיות בהחלטות הנציב. במסגרת ימי עיון מסוג זה חשוב להקדיש תשומת-לב מיוחדת לסוגיות המתייחסות להתבטאויות בלתי ראויות באולם הדיונים, לשימוש במילים או בביטויים פוגעניים והרמת קול שלא לצורך, להפעלת לחץ מופרז לפשרה ולהתבטאות בלתי ראויה בפסק דין או בהחלטה".

כן, כאמור, הומלץ לבחון את הקשר בין הכשרתם של השופטים לריבוי התלונות המוצדקות עליהם. 

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "מערכת בתי המשפט בוחנת את ממצאי הדוח שפרסם נציב תלונות הציבור על שופטים, ובכלל זה את הפעולות שיש לנקוט כפועל יוצא מדוח זה. הקורס להערכת מועמדים לשפיטה וההערכות הניתנות במסגרתו מהווים חלק חשוב ומשמעותי בהליך הבחירה של שופטים בישראל, וככל שהדבר נוגע לשופטים החברים בוועדה, הערכה זו נושאת משקל מרכזי בגיבוש עמדתם לעניין התאמת המועמד". 

הקורס להכשרת שופטים

מי שבוחרת את השופטים החדשים בישראל היא הוועדה לבחירת שופטים, שמורכבת מנשיאת בית המשפט העליון, שני שופטים עליונים, שרת המשפטים ושר נוסף, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושני נציגים מהכנסת. תהליך הבחירה של השופטים בישראל מוסדר בכללי השפיטה, והוא כולל בין היתר הגשת מועמדות לכהונה על-ידי המבקש להתמנות לשופט, הממלא שאלון ובו קורות-חייו וניסיונו. כמו כן, עליו לצרף שמות ממליצים.

בשנת 2009 חוללה הוועדה לבחירת שופטים שינוי מהותי בהליך מינוי השופטים בישראל, וקבעה כי המועמדים יעברו מבחני התאמה וקורס וילוו בפסיכולוג שיבחן את התאמתם המנטלית לתפקיד. קורס המיון מועבר על-ידי 3 שופטים מכהנים (שניים מבית המשפט המחוזי ואחד מבית המשפט העליון, לעתים שופטים בדימוס), ולצדם שני פסיכולוגים תעסוקתיים, והוא כולל סימולציות משפטיות שונות וראיון עם פסיכולוג במשך 5 ימים.

נגד מתכונת הקורס עלו בעבר טענות על התנהלות חסרת שקיפות, על כך שהוא מתנהל באופן בלעדי על-ידי השופטים והפסיכולוגים שמגיעים להסכמות ביניהם וללא שותפות גופים משפטיים אחרים. עוד נטען כי הקורס נותן העדפה לעוזרים משפטיים של שופטים ולפרקליטים על חשבון עורכי הדין הפרטיים. בשל הביקורת על הוועדה ועל הקורס, הוחלט בדצמבר האחרון לצרף כמשקיפים לקורס נציגים של לשכת עורכי הדין.

עוד כתבות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים