טלמרקטינג / צילום: SHUTTERSTOCK
האם ח"כ איציק שמולי, בתמיכת שר הכלכלה אלי כהן והרשות להגנת הצרכן, יצליח להזיז הרים ולשנות את חוקי חברות האשראי? ח"כ שמולי הניח הצעת חוק שתבקש לחייב את חברות כרטיסי האשראי לבטל חיובים בעסקאות שעשו צרכנים עם חברות שהפרו את החוק (לפי הגדרת הרשות להגנת הצרכן), למשל בכך שלא אפשרו ביטול עסקה כחוק.
כיום לפי החוק (ובפיקוח של בנק ישראל) ביטול עסקה דרך חברת האשראי יכול להיעשות רק במקרה של "כשל תמורה", כלומר אי-קבלת המוצר או השירות שנרכש. רק אחרי שחברת האשראי מוודאת מול בית העסק כי אכן השירות או המוצר לא סופק - היא מתערבת ומבטלת את העסקה. ניסיונות רבים לשנות את הקיים ולהפוך את חברת האשראי ל"צד בעסקה" או לצלע השלישית במשולש ולאפשר לה להתערב למשל במקרים של עושק קשישים על-ידי חברות טלמרקטינג - לא הועילו עד כה.
התיקון המוצע כעת לחוק הגנת הצרכן רלוונטי נגד חברות המכר מרחוק (טלמרקטינג), שלפי הודעת משרד הכלכלה "מנצלות צרכנים רבים, ביניהם קשישים, וממשיכות בגביית הכספים באמצעות מערכת הסליקה של חברות כרטיסי האשראי, תוך התעלמות מדרישות הצרכנים לבטל עסקאות ולהפסיק חיובים".
מבחינת השר כהן, "מדובר בצעד נוסף שנועד לעקור מהשורש את הניצול של אוכלוסיות מוחלשות על-ידי חברות טלמרקטינג הנופלות קורבן להונאות טלפוניות. התיקון בחוק יחייב את חברות כרטיסי האשראי לבטל עסקאות עם חברות אלה, יעביר את נטל ההוכחה אליהן, יסייע לאוכלוסיות חלשות ויקדם את הסחר ההוגן".
ח"כ שמולי מנסה לקדם מזה שנים חוקים שיסייעו לצרכנים שהם הטרף הקל ביותר, קשישים - למשל באמצעות חוק שמאריך משמעותית את משך ביטול העסקה כשמדובר בצרכן קשיש - לחצי שנה במקום 14 ימים כפי שמאפשר החוק לכלל הצרכנים (בעסקת מכר מרחוק).
שמולי מסר: "אנחנו יוצאים למלחמה מול עושקי הקשישים, ומי שיפגע בהם ישלם מחיר כבד מאוד. החוק יאפשר לעצור מיידית את גביית התשלומים במרמה מהקשישים וינתק גם את בלון החמצן הכלכלי לאותם הרמאים".
על-פי הצעת החוק, חברות כרטיסי האשראי יפסיקו את סליקת החברות שימצאו מפרות את חוק הגנת הצרכן בדבר הפעלת השפעה בלתי הוגנת והטעיה על-פי הודעה שתיתן הרשות להגנת הצרכן.
אם הצעת החוק תעבור, תהיה זו מהפכה של ממש שתשנה את המציאות שבה פועלות החברות העושקות באין-מפריע מזה שנים רבות. החברות הללו פועלות באמצעות נציגי מכירות אגרסיביים שדוחפים מוצרים ושירותים באלפי שקלים בעסקאות טלפוניות לצרכנים קשישים, שמהם הם לא מרפים באמצעות חברות טלמרקטינג (שאחת לכמה שנים אף משנות את שמן אך פועלות תחת אותה הנהלה). גם קנסות של מיליוני שקלים שהוטלו בעבר על חברות אלה לא הועילו, משום שהכלבים נובחים, והשיירה עוברת, והקשישים ממשיכים לשלם אלפי שקלים דרך כרטיסי האשראי שלהם.
לפי הודעת הרשות להגנת הצרכן ומשרד הכלכלה, "החברות קושרות את הקשישים בהתחייבויות כספיות גבוהות ולעתים ארוכות-טווח במגוון שיטות, בין היתר תוך הצגת מצג-שווא, הבטחה למתנה או זכייה, הטעיה בפרטי העסקה, פניות חוזרות ונשנות, הפעלת לחץ שיווקי, שליחת מוצרים שלא הוזמנו על-ידי הצרכן וחיוב בגינם ועוד. עד כה החברות המפרות הצליחו לנצל את הפרצה הקיימת בחוק, לפיה יכולתו של הלקוח לבטל באופן חד-צדדי עסקה באמצעות כרטיס האשראי היא מוגבלת מאוד".
הצעת החוק עברה היום את ועדת השרים לענייני חקיקה. ההצעה לא רק קובעת את הפסקת החיובים בגין עסקאות מפוקפקות, אלא היא תנסה גם להביא את חברות כרטיסי האשראי לבטל לצמיתות תשלומים עתידיים ואף להשיב ללקוח כספים בגין חיובים קודמים במקרים בהם הרשות להגנת הצרכן מצאה כי העוסק הטעה או הפעיל השפעה בלתי הוגנת כלפי הצרכנים.
לפי ההצעה, הפסקת החיוב על-ידי חברות האשראי תהיה מיידית לאחר הודעת הרשות להגנת הצרכן. במקרה שהלקוח חויב בגין העסקה, חברת האשראי תחזיר תוך 10 ימי עסקים מיום הודעת הרשות את סכום החיוב שבוצע. סעיף חשוב קובע כי מרגע הודעת הרשות, חברת כרטיסי האשראי לא תוכל לחייב בגין העסקאות של העוסק לגביו נמסרה הודעה מהרשות להגנת הצרכן, כל עוד הודעת הרשות עומדת בתוקפה.
עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מסר כי "גם לאחר חקירה של הרשות שמצאה כי חברה מסוימת מפרה את החוק ומנצלת צרכנים, ואותה חברה הפסיקה את פעילותה המסחרית, עדיין נמשכה הגבייה באמצעות כרטיסי האשראי, וזה היה החמצן שלה. זוהי פרקטיקה פסולה שגרמה לצרכנים עוול של ממש, והצעת החוק באה למלא חלל זה. עצירת הגבייה כמוה כסגירת מקור החמצן העסקי של חברה, והדבר יסייע באופן מיידי לצרכנים. נפעל ככל שיידרש על-מנת שחברות המנצלות את הצרכנים ישלמו על מעשיהן, ייעלמו ולא ישובו".