נטע רם / צילום: עידו פישביין
איפה אני תופסת אותך?
"בעבודה, ועוד מעט אני הולכת להוציא את הבת שלי מהגן. את תופסת אותי אחרי שלושה ימים אינטנסיביים של כנס גלובלי שהייתי אחראית עליו, שבו הטסנו את כל העובדים האמריקאים שלנו לפה. המוצר שלנו הוא 'אלברט', מנהל קמפיינים וירטואלי. בארץ יושב עיקר הפיתוח והמחקר".
כמה זמן את בחברה ואיך הגעת לתפקיד?
"הגעתי לפני ארבע שנים כדי להקים את מערך משאבי האנוש שלא היה קיים. אנחנו היום 110 עובדים וכשהגעתי היינו רק 30. הגעתי במקרה: למדתי פסיכולוגיה לתואר ראשון ושני ועבדתי בהשמה לבכירים בתחום הפיננסי, לא חיפשתי בהכרח משהו בעולם ההייטק. חיפשתי תפקיד מאתגר ואין ספק שכאן היה אתגר גדול בלהקים משהו מאפס".
כשהלכת ללמוד פסיכולוגיה, שאפת לתפקיד כזה?
"לא. בהתחלה בכלל חשבתי על פסיכולוגיה קלינית. עבדתי בבית ילדים שהוצאו מהבית בצו בית משפט, וזה היה הכיוון שחשבתי שאמשיך בו. אבל עם הזמן החלטתי לפנות לעולם הארגוני ואת התואר השני עשיתי בפסיכולוגיה ארגונית. למרות זאת ידעתי שלא אנטוש לגמרי את הפסיכולוגיה ההיא, אני חושבת שגם היום אני משלבת את זה בעבודה שלי. בנוסף, אני עושה זאת גם מחוץ לשעות העבודה".
דברים שקשורים לפסיכולוגיה?
"כן. אני מתנדבת במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית. הוא נקרא מרכז סיוע אבל מוכר כמוקד הטלפוני 1202. אני שם חצי שנה בקורס אינטנסיבי ואחר כך אתחיל את ההתנדבות עצמה, זה לא משהו שאפשר להשתלב בו בין תוך יום. אני מגיעה לשם פעם בשבוע, בין שש לעשר בערב".
ואת גם אמא?
"אני אמא לילדה בת שנה וחצי ועוד ילד בדרך. לגמרי אתגר בית-קריירה-עבודה. בימי שני אני יוצאת מהבית בשש וחצי בבוקר וחוזרת אחרי עשר, ויש לי עוד ימים ארוכים כאלה בעבודה. לשמחתי יש סבים וסבתות אקטיביים".
משהו ישתנה כשהמשפחה תורחב?
"לא, ההתנדבות היא לטווח ארוך - זו התחייבות לשנתיים. אני נהנית מעומס ומתמרון: בחופשת הלידה הקודמת הייתי מעורבת לכל אורכה והגעתי פעם בחודש עם העגלה, התפקיד שלי מחייב את זה".
יש לך גם זמן לתחביבים ולבלות?
"אנחנו משתדלים בכל שנה לעשות טיול ליעד אקזוטי כלשהו ולטייל כמה שיותר, אם כי מאז הלידה אני מטיילת יותר בארץ. הטרק האחרון היה בניו זילנד לפני שנתיים. אחד הדברים שעושים לי הכי טוב זה לפתוח אוהל בטבע, לנוח ולטייל. אני מקווה להכניס את הבת שלי לשגרה הזו בהקדם".
איפה תהיי בעוד חמש שנים מהיום?
"מקווה לגדול עם החברה".