קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
הפסד צורב לשמרנים בבוואריה: מדגמי הבחירות שפורסמו הערב לאחר סיום ההצבעה במדינת המחוז מעלים, כי מפלגת ה-CSU קיבלה כ-35.5% בלבד מקולות הבוחרים - התוצאה הגרועה ביותר למפלגה בשישים השנים האחרונות, שמסמנת את קץ שלטון היחיד שלה במדינה. לתוצאות הבחירות בבוואריה, שגרמניה כולה עוקבת אחריהן בחודשים האחרונים, עשויות להיות השלכות על המערכת הפוליטית במדינה, עם התפטרויות אפשרויות של ראשי המפלגה וטלטלה בממשלת גרמניה, שבה שותפה ה-CSU למפלגת ה-CDU בראשות אנגלה מרקל ולסוציאל-דמוקרטים (SPD).
לפי תוצאות המדגמים, שפורסמו הערב בשבע (שעון ישראל), ה-CSU קיבלה כ-35.5% מהקולות (הפסד של 12.2% לעומת הבחירות הקודמות, ב-2013) וגם הסוציאל-דמוקרטים הידרדרו וקיבלו 10% בלבד מקולות הבוחרים (לעומת 21% בבחירות הקודמות). תוצאה זו דירדרה אותם ממעמד המפלגה השנייה בגודלה בבוואריה למקום הרביעי-חמישי.
מי שתפסו את מקום המפלגה השנייה במדינת המחוז הם "הירוקים" - הפתעת הבחירות - שלפי המדגמים קיבלו 18.5% מהקולות. מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שהתנגדותה להגירה הכתיבה במhדה רבה את רוח מערכת הבחירות, נכנסה לפרלמנט הבווארי לראשונה עם הישג של 11% מהקולות - יותר משחזו לה הסקרים. מי שעוד קיבלה תמיכה משמעותית היא מפלגת האופוזיציה "הבוחרים החופשיים", שמחזיקה בעמדות שמרניות, וקיבלה 11.5% מקולות הבוחרים.
תוצאות הבחירות ממחישות את המיאוס שחשים מצביעי בוואריה כלפי הקואליציה הרחבה השולטת בגרמניה ב-13 השנים האחרונות. התמיכה במפלגות החברות בקואליציה (CSU ו-SPD) צנחה ב-23% לעומת תוצאות הבחירות ב-2013. משמעות התוצאות היא שה-CSU תיאלץ כעת לגבש קואליציה - ככל הנראה או עם הירוקים או עם הבוחרים החופשיים - כדי להמשיך ולשלוט במדינת המחוז העשירה, במחיר ויתורים קואליציוניים.
ברמה הארצית, הבחירות מראות שוב את מצבה העגום של הקואליציה בראשות מרקל, ואת חוסר שביעות הרצון שמפנה קולות רבים לאופוזיציה. לפני פרסום תוצאות המדגמים העריכו מומחים כי הפסד כמו שנרשם יגרור התפטרות של ראש המפלגה, הורסט זיהופר, המכהן גם כשר הפנים הגרמני. אולם זיהופר עדיין לא יצא אל התקשורת.
מפלגת האיחוד הנוצרי-סוציאלי (CSU) היא שותפתה רבת-השנים של מפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU) ברמה הפדרלית. היא מכהנת בראש ממשלת מדינת המחוז בוואריה באופן רצוף מאז 1953, ורוב מכריע של הפעמים היא עשתה זאת בשלטון יחיד, ללא צורך בשותפות קואליציוניות. זיהופר עצמו היה זה שהוביל את המפלגה בבחירות הקודמות לניצחון עם 47.7% מקולות הבוחרים.
ואולם הדברים הידרדרו בעבור המפלגה מאז. הגעתם של כמיליון וחצי פליטים, מבקשי מקלט ומהגרים לגרמניה - שרובם עברו דרך בוואריה ותחנת הרכבת של מינכן - הכניסה לזירה הפוליטית את מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שזכתה ל-11% תמיכה לפי המדגמים, רובם מה-CSU. בתגובה, ה-CSU הקשיחה בחודשים האחרונים את הקו נגד הגירה לא-חוקית, וכמעט פירקה את ההסכם רב השנים לשיתוף פעולה עם מפלגתה של מרקל, כדי לגרום לברלין לנקוט צעדים נגד הגירה לא-חוקית ובעד גירוש מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו או שנרשמו במדינות אחרות.
אבל הניסיון לקרוץ למצביעי ימין, שהמשיך עד הימים האחרונים של הקמפיין עם הזמנתו של קאנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ לאירוע הנעילה של הקמפיין ולא של הקאנצלרית אנגלה מרקל, לא הצליח למנוע את ההתחזקות המפתיעה משמאל של מפלגת "הירוקים", בהובלת זוג מועמדים צעירים וכריזמטיים - קתרינה שולצה (33) ולודוויג הרטמן (40). "הם נראים כמו דוגמנים מקטלוג של מנופקטום (חנות יוקרה גרמנית, א.א.)", אמרו על השניים בלייט נייט בטלוויזיה הגרמנית, אבל השניים הצליחו היכן שה-CSU נכשלה - ליצור קשר ישיר עם הבוחר. שולצה חרשה את בוואריה ברכבות עם מטענים לאייפון ולאייפד שלה, כשהיא עונה כל הזמן לשאלות גולשים, והופיעה באינספור עצרות בחירות.
הירוקים חגגו הערב את ההישג, לא פסלו כניסה לקואליציה, ובברלין קיוו ראשי המפלגה כי הדבר מסמל את התחזקות התמיכה בהם ברמה הארצית. גם "אלטרנטיבה לגרמניה" חגגה את הכניסה המרשימה לפרלמנט נוסף בגרמניה. בכהונה הרביעית של הקואליציה הרחבה נראה כי המערכת הפוליטית בגרמניה מקוטבת כפי שלא היתה שנים רבות.