היום (ב') התקיים בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דיון בעתירה שהגיש ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) בשנת 2016 נגד נוהל "הבדיקה המקדימה", במסגרתו נקבעה הנחיה המאפשרת ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בבדיקה מקדימה של חשדות נגד נבחר ציבור לפני פתיחה בחקירה פלילית רשמית בעניינו.
לפי בא-כוח המדינה, עו"ד יונתן ברמן, עמדת המדינה שעומדת מאחורי ההנחיה השנויה במחלוקת היא לאפשר בדיקה מקדימה של חשדות בעניינם של אנשים ש"פתיחת חקירה בעניינם עלולה לפגוע במערכת שהם ממלאים תפקיד בה".
במסגרתו הדיון נמתחה ביקורת מצדם של שופטי בית המשפט העליון, ניל הנדל, דוד מינץ וג'ורג' קרא, בין השאר בקשר לפגיעה אפשרית העלולה להיווצר לעיקרון השוויון בפני החוק, תוך שהם מבהירים לצדדים להליך כי מדובר בסוגיה לא פשוטה.
בעתירה עצמה מבקש ח"כ רוזנטל, המיוצג על-ידי עורכי הדין יובל יועז, אלעד מן, אביגדור פלדמן וימימה אברמוביץ, לקבוע קריטריונים ברורים לסמכות היועץ המשפטי לממשלה לפתוח ב"בדיקה מקדימה" במקום חקירה פלילית נגד נבחר ציבור חשוד (נוהל "הבדיקה המקדימה"). לחלופין מבקש רוזנטל לבטל את נוהל "הבדיקה המקדימה" כליל.
לפי העתירה, "כאשר אדם מן היישוב חשוד בפלילים, נפתחת מיד חקירה". לעומת זאת, "כששר או ראש ממשלה חשוד, אנו נאלצים לסמוך על שיקול-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה". נוכח אבחנה זו, מציין ח"כ רוזנטל, הנוהל האמור המורה על "בדיקה" במקום חקירה "כבר שימש לא פעם כלי לטיוח חמור של חקירות נגד אנשי ציבור". במילים אחרות, טוען רוזנטל, הנוהל הקיים מפלה לטובה נבחרי ציבור חשודים בפלילים על פני האדם מן היישוב.
בהודעה מעדכנת שהוגשה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט לקראת הדיון שהתקיים היום, ציין מנדלבליט כי הפרקטיקה של "בדיקה מקדימה" - ככלי עזר של רשויות האכיפה בהחלטה אם לפתוח בחקירה - קיבלה את אישור בית המשפט כבר בראשית שנות ה-2000.
עוד ציין מנדלבליט כי ההנחיה בנושא "בדיקה מקדימה" גובשה עוד בתקופת היועץ המשפטי לממשלה הקודם ופורסמה בדצמבר 2015, וכי לא חל שינוי מהותי בעקרונות שבבסיסה. לרבות בסוגיית "הזהירות התהליכית" המתאפשרת באמצעות הנוהל האמור.
אותה "זהירות תהליכית" מתייחסת, בין השאר, לעובדה שלחקירה פלילית של איש ציבור יש השלכות על המערכת בה הוא מתפקד. במהלך הדיון טען עו"ד ברמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות כי אין בנוהל האמור כדי לפגוע בעיקרון השוויון בפני החוק, ואין לראות בנוהל זה כמקל על איש הציבור החשוד בפלילים.
המדינה מצאה לנכון להבהיר כי כפי שמובהר בהנחיה "הבדיקה המקדימה", הסטנדרט הראייתי לפתיחה בחקירה הוא אחד ויחיד, ומקום שבו קיים חשד סביר - תיפתח חקירה פלילית.
יש הבדל בין נבחר ציבור לאדם מן היישוב לעניין הפתיחה בחקירה פלילית?
ראש הרכב שדן בעתירה, השופט הנדל, הקשה על בא-כוח המדינה, עו"ד ברמן, וציין כי נוכח העובדה שקיים בעניינם של אנשי ציבור שלב נוסף בכדי לפתוח בחקירה נגדם, שלב "הבדיקה המקדימה", נוצר הרושם שיש הבדל בין חקירת עניינו של האדם מן היישוב לבין נבחר ציבור.
השופט מינץ ציין כי אם טענת העותר נכונה, ואכן יש דין שונה לנבחר ציבור ולאזרח המדינה, "אז למעשה מקפחים לרעה את הציבור הזה".
במסגרת הדיון תהו השופטים על מי חלה הפרקטיקה הנהוגה. ובמילים אחרות, מי נחשב איש ציבור בעניינו תפתח המדינה "בבדיקה מקדימה". בהקשר זה שאל השופט הנדל האם אותם "אנשי ציבור" כוללים גם מנכ"ל בנק או מנהל בית ספר. עוד שאלו השופטים האם אותה "זהירות תהליכית", המהווה את הנימוק לנוהל "הבדיקה המקדימה", לא ראוי שתיושם גם כלפי מורה, מנהל בית חולים או מנהל בית ספר, שכן חקירתם תשפיע גם כן על המערכת הציבורית סביבם.
ח"כ רוזנטל מסר בהמשך לדיון: "ההערות החמורות של הרכב השופטים המכובד מצביעות על קו מאוד ברור: בג"ץ בדרך להוציא צו על-תנאי ליועמ"ש. הפרקליטות מנסה להדביק טלאי על טלאי כדי לכסות על החורים בהנחיה המקבעת דה-פקטו יחס מועדף לאנשי ציבור וחשודים מיוחסים. נראה כי גם השופטים מבינים כי קבלת הטענות המופרכות תגרום נזק להליכי חקירה במשפט הפלילי בישראל ולעיקרון השוויון בפני החוק".
מהפרקליטות לא נמסרה תגובה.