האוצר והמשרד לביטחון פנים הודיעו הערב (ג') כי הגיעו להסכם על תשלום תוספת "אי ביטחון תעסוקתי" לכלל השוטרים והסוהרים וגמלאי המשטרה והשב"ס, בשיעור ממוצע של 7%. המימון יגיע מתקציבי המשרדים האזרחיים, משירותי החינוך, הבריאות והרווחה שהמדינה מעניקה לאזרחיה - באמצעות קיצוץ רוחבי שמתכנן האוצר החל מתקציב 2019 בשיעור של אחוז עד 1.5%. העלות המוערכת של ההסכם לתקציב המדינה תגיע ל-1.2 מיליארד שקל לשנה בממוצע והוא יתפרס על-פני 15 שנה. מעבר לתוספת שכר שנתית קבועה בגובה 735 מיליון שקל תחזיר המדינה לשוטרים ולסוהרים באופן רטרואקטיבי את התוספת החל משנת 2006, בסכום כולל של כ-7 מיליארד שקל.
במסגרת המו"מ סוכם על פריסת ההחזר הרטרואקטיבי בתשלומים שיושלמו משנת 2019 עד 2034. כך למשל בשנת 2019 יעמוד ההחזר הרטרואקטיבי על 600 מיליון שקל ובשנת 2020 יגדל ל-800 מיליון שקל. במקביל ובנוסף תשולם לשוטרים ולסוהרים תוספת השכר כאשר ב-2019 היא תשולם באופן הדרגתי והחל מ-2020 תשולם במלואה.
בסך הכל תידרש הממשלה לשלם לשוטרים על-פני 15 השנים הקרובות כמעט 20 מיליארד שקל בגין תוספת השכר שיועדה במקור לאנשי הקבע בצה"ל. מדובר בתוספת בגין "היעדר ביטחון תעסוקתי" שהאוצר הסכים לתת לצה"ל ב-2006 בתמורה להסכמת הצבא להפחית את מספר משרתי הקבע באלפי תקנים. בעת מתן התוספת "שכחו" באוצר לקבוע במפורש כי היא מוגבלת רק לאנשי הקבע וכך תבעו לקבלה גם שאר אנשי כוחות הביטחון ששכרם מוצמד לשכר אנשי הקבע, וזאת מכוח החלטת וועדת שרים מ-1979. הפקידים שאחראים למחדל ההוא כבר מזמן לא עובדים במשרד האוצר. מי שאמור לתת דין וחשבון לא ייתן אותו לעולם. בית הדיון האזורי לעבודה קיבל את עתירת גמלאי המשטרה והשב"ס והמדינה ערערה על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בין היתר בטענה שבמשטרה ובשירות בתי הסוהר יש בפועל ביטחון תעסוקתי משום שמעולם לא נערכו בשני הארגונים פיטורים בהיקף נרחב. ואולם במדינה העריכו כי סיכויי הערעור קלושים לאחר שבית הדין דחה ערעור שהמדינה הגישה על פסק דין דומה שניתן לטובת גמלאי השב"כ והמוסד. במשרד המשפטים העריכו כי הסיכוי היחיד להצליח בעתירה הוא אם הממשלה תקבל החלטה המסייגת במפורש את תוספת השכר ששולמה לאנשי הקבע.
לזכותו של מנכ"ל האוצר שי באב"ד ייאמר, שהיה כמעט היחיד שהתייצב להגן על תקציב המדינה. זה היה מאבק כמעט חסר סיכוי וכפוי טובה כנגד אחת מקבוצות הלחץ החזקות במדינה. השר לביטחון פנים גלעד ארדן תמך בגלוי בשוטרים. היועץ המשפטי לממשלה המליץ לפתוח עמם במשא-ומתן. באב"ד לא נרתע מהפגנות מול ביתו ומול בתיהם של בכירים אחרים באוצר. הוא שכנע את ראש הממשלה לכנס ישיבת ממשלה כדי לקבל החלטה שהייתה מאפשרת, אולי, למנוע את תוספת השכר. אבל נתניהו התגלה כמשענת קנה רצוץ. למחרת הודעתו על כינוס ישיבת הממשלה פרצה קבוצת גמלאי המשטרה למשרדו ומנעה ישיבת ממשלה. ארדן איים על השרים שמי שיצביע בעד ההחלטה ישלם מחיר פוליטי.
"אולי נתפרץ לבית המפואר שלו בקיסריה" איים על נתניהו עופר אשכורי ממובילי המאבק "אם 20 אלף דרוזים שהפגינו בכיכר רבין קיפלו את ראש הממשלה, אז אנחנו לא נצליח?" ונתניהו אכן התקפל כמעט מיד. כחלון נעלם מהשטח ובאב"ד נשלח לנהל את המשא ומתן על תנאי הכניעה של המדינה עם נציגי הגמלאים. גמלאי השוטרים טוענים שהאוצר מנהל נגדם קמפיין הסתה וכי המדינה נוהגת בבריונות כשהיא מנסה לבטל פסק דין של בית הדין לעבודה. הם טוענים לקיפוח מול אנשי הקבע בצה"ל שמקבלים שכר גבוה בהרבה למרות שאיש לא מנסה לפטר אותם.
ייתכן שהצדק עם השוטרים והסוהרים אבל קשה לקבל תוצאה שהושגה בזכות כוח ואיומים. השאלה שנותרה עדיין פתוחה נוגעת לפריסת התשלומים. מעל ראשו של מנכ"ל האוצר מרחף איום הגירעון שעומד לפרוץ את התקרה שנקבעה בתקציב 2018. גם הנומרטור, אותו חוק אחריות תקציבית שנתניהו כל כך מתגאה בו, עלול להיפרץ עכשיו בגלל חולשתו של ראש הממשלה. באב"ד ואנשי האוצר מנסים לשכנע את נציגי השוטרים להסכים לדחיית כמה שיותר תשלומים לשנים 2020 ואילך. הבעיה תועבר לשר האוצר הבא.
פסגות: אין סיבה להאמין שהגירעון יצטמצם
בית ההשקעות פסגות פרסם אתמול תחזית שלפיה הגירעון התקציבי יעמוד בסוף השנה על 3.35%. ב-2019 עשוי הגירעון להמשיך ולגדול ל-3.5%. "בצד ההוצאות מסתמן כי הבעיה אף חמורה מכפי שהערכנו" כתב הכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד, אפרופו תוספת השכר לשוטרים ולסוהרים "מכיון שחלק הארי של ההוצאות אינן גמישות", הסביר גרינפלד, "המשמעות היא שאין שום סיבה להניח שמשהו ישתנה באופן מהותי בשנים הבאות ושהגירעון יצטמצם חזרה".
באוצר דחו אתמול את התחזית של פסגות. בשיחות פרטיות אמרו באוצר שהם מוכנים להתחייב אפילו להתערב שהגירעון התקציבי בסוף השנה לא יעלה על 3% תוצר, כלומר קצת פחות מ-40 מיליארד שקל. אבל כדי להגיע לתוצאה כזו נדרשים צעדים לא שגרתיים. לחץ כבד מופעל ברשות המסים להגדיל את הכנסות המדינה. צעד לא שגרתי הוא עיכוב ודחייה של החזרי מס ל-2019. לחץ כבד מופעל באגף החשב הכללי לרסן את הגידול בהוצאות המשרדים. צעד לא שגרתי הוא עיכוב ודחייה של תשלומים לקבלנים ונותני שירותים ל-2019. צעדים לא שגרתיים נוספים יכולים להיות באזורים האפורים של תקציב המדינה בגופים כמו רשות מקרקעי ישראל שמוגדרים "מפעל עסקי". זה הזמן שבו שומרי הסף צריכים לעמוד ביתר שאת על המשמר.