ח"כ איציק שמולי / צילום: תמר מצפי
תיקון חשוב לחוק הגנת הצרכן שעבר היום (ד') בכנסת יעשה צעד חשוב בעוול הנמשך מזה שנים: מדובר בהצעת חוק שהגיש ח"כ איציק שמולי, אשר תחייב את חברות האשראי לבטל עסקאות מפוקפקות שנעשו בכרטיסי אשראי תוך כדי ניצול, ובכך תופסק העברת הכספים מצרכנים תמימים, לרוב קשישים, דרך חברות האשראי לחברות עברייניות.
החוק מתייחס לחברות הטלמרקטינג שמפעילות סוכני מכירות ממולחים חסרי מצפון שמטלפנים לצרכנים, בעיקר מוחלשים, ומציעים להם עסקאות במאות ואלפי שקלים, תוך שידול והבטחות והסתרת המציאות, עסקאות שגם לא ניתן לבטל ברוב המקרים.
הצעת החוק עברה היום במליאת הכנסת (קריאה טרומית) בתמיכת שר הכלכלה אלי כהן, שדחף את קידום החוק מתוך הממשלה, וחברי כנסת רבים מכל סיעות הבית. כעת יעבור החוק להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה, והוא צפוי להיות מאושר בזמן הקרוב.
האבסורד הוא ששיטת העושק הזו קיימת ופועלת מזה שנים, ומעת לעת היא אף עולה לכותרות, אך עד כה דבר לא השתנה. מה שכן השתנה או למעשה השתכלל הוא השיטות של נציגי המכירות בכדי להפיל בפח צרכנים תמימים תוך שימוש במגוון רחב של תרמיות והטעיות של שיווק ומכירה ("הטבה מיוחדת שמגיעה רק לך, רק היום", "מתנה בעלות המשלוח בלבד וכדומה). המכירות הללו מתבצעות טלפונית (ולא עוזרות בקשות שלא לטלפן עוד לצרכן) על-ידי חברות ידועות לשמצה שמצליחות להוציא אלפי שקלים ועשרות אלפי שקלים מלקוחות תמימים, רובם כאמור קשישים.
לזכותו של ח"כ שמולי ייאמר שהוא זיהה את התופעה, והוא מנסה להילחם בה מאז שנכנס לכנסת. הצעת חוק אחרת שלו מאפשרת כיום לצרכנים מאוכלוסיות מוחלשות (קשישים ואנשים עם מוגבלות) לבטל עסקה בטווח של 4 חודשים, במקום 14 ימי הביטול הקבועים בחוק.
כעת מבין שמולי שצריך לשנות את המדיניות הפסיבית של חברות האשראי, שמקפחת את הלקוחות והופכת אותם לקהל שבוי, גם כאשר ברור כי ישנו עוול מתמשך שנגרם להם, וגם כשברור שהעסקה מדיפה ניחוחות של הטעיה.
חברות האשראי למעשה מגנות על הספקים ולא על הצרכנים כשהן לא מבטלות עסקאות אלא בטענה ל"כשל תמורה" ובאישור בית העסק. כאשר מדובר בעסקת תשלומים, החוק אמנם מחייב את חברת האשראי להפסיק את התשלומים עם קבלת הודעת הלקוח וטרם בדיקת הנסיבות בכדי למנוע נזק בלתי הפיך, אך הדבר אינו מונע ממנה לחזור ולחייב את הלקוח אם יתברר כי המוצר סופק (גם אם טרם לובנו הנסיבות וטענות הלקוח בדבר ההונאה), כך שהלקוח עומד חסר אונים וכבול לעסקאות ולתשלומים באלפי שקלים שאותם אין ביכולתו לעצור.
מה יהיה השינוי לפי הצעת החוק הנוכחית? ראשית, מטרת ההצעה היא להגביר את ההגנה על לקוחות מפני ספקים בעלי מוניטין של רמייה והטעיה מול הלקוחות, באמצעות היכולת לבטל באופן מיידי ולצמיתות המשך הגבייה (של תשלומים עתידיים), ובכך למנוע את הצטברות הנזק הכספי ללקוח. כאן נכנסת לתמונה הרשות להגנת הצרכן, שהיא זו שתגבש רשימת ספקים מפוקפקים ורמאים באופן שיטתי, שלפיה יצטרכו חברות האשראי לפעול. זאת ועוד, בשיתוף עם בנק ישראל ועם ועדת השרים, הוחלט כי במסגרת הליך החקיקה בוועדת הכלכלה ייעשה מאמץ מיוחד למציאת נוסחה שתאפשר השבת כספים שנגזלו במרמה על-ידי ספקים אלה ללא צורך בהליך משפטי ארוך ומייגע.
מי שיפנה אל חברות האשראי היא הרשות להגנת הצרכן. בחוק מוצע לקבוע כי במקרה שהרשות מצאה כי מדובר בספק מפר אשר באופן שיטתי עובר על סעיפי איסור הטעיה ואיסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת הקבועים בחוק הגנת הצרכן, וכי פעולתו גורמת לפגיעה במספר רב של לקוחות, היא תוכל להעביר לחברות האשראי הודעה מסודרת אשר בעטיה תשיב חברת האשראי ללקוח חיובים קודמים בגין אותה עסקה ואף תמנע חיובים עתידיים בגינה.
מוצע לקבוע כי בטרם מסירת הודעת הרשות למנפיק, לספק תהיה הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 7 ימי עסקים, אך ההחלטה הסופית בעניין תהיה של הרשות להגנת הצרכן, ועליה יוכל הספק לערער אך ורק לבית המשפט. יודגש כי במשך הליכי הערעור תישאר החלטת הרשות בעינה, ורק היא בעצמה, או בית המשפט, יוכלו לשנותה. כמו כן, מוצע לקבוע כי במקרים שבהם נתנה הרשות הודעה לחברת כרטיסי האשראי שמדובר בספק מפר, לאחר ביצוע חיוב, חברת כרטיסי האשראי תחויב להשיב את כספו של הלקוח.
ח"כ שמולי מסר כי "החוק הזה ינחית מכה אדירה על השרלטנים שמוצצים את דמם ואת כספם של הקשישים והצרכנים וינתק להם את בלון החמצן הכלכלי. אני שמח שכל הכנסת מאוחדת סביב החוק, ואני מודה במיוחד לשר אלי כהן, שדחף וקידם זאת מתוך הממשלה, ולוועדת השרים בראשות השרה איילת שקד, שנענתה במהרה".