רובנו מכירים את האזורים האלה מפסטיבל "דרום אדום" בחורף, אבל גם בלי הכלניות ופקקי התנועה והדוחק של הפסטיבל, משתרעים מרחבים לא נגועים כמעט של שדות חיטה קצורים, ערימות מספוא מזהיבות ושקט אינסופי. כבר לא כל-כך חם, וגם אם כן, לא לח פה. מוקדם בבוקר ובשעות אחר הצהריים והערב קסומים ממש, ויש לא מעט מה לעשות בסביבה. כן, גם בסוף הקיץ אפשר למצוא במרחבי צפון הנגב הרבה קסם ועניין.
בראשית שנות ה-50, כשהוקמו במרחב יישובים יהודיים, הם כונו באופן זמני "שובלים", על שם קיבוץ שובל הסמוך, אחד מ-11 הנקודות העבריות שהוקמו בין לילה בסתיו 1946. כיום ניתן לטייל ברכב, באופניים וברגל לאורך שביל השובלים שיצרה רשות הניקוז האזורית בשיתוף המועצה וקק"ל. זהו שביל בן כ-10 קילומטרים החובק את המושבים שדה צבי, קלחים, מבועים וניר משה, ולאורכו כמה כניסות ויציאות.
השביל חולף בין שדות קצורים וחרושים, מקשות אבטיחים ומלונים, עמדת שמירה סוריאליסטית של ארגון "השומר החדש", חוות צברים ועוד. במרומי אחת הגבעות שאותן חוצה הציר הוצבו לפני כמה שנים פעמוני רוח; נקודה נאה לשבת בה בסופו של יום ולצפות בשקיעה. מעט צפונה משם משתרעים בתרונות רוחמה שנחצים על-ידי סבך דרכי עפר נוחות. גם בהן יש שפע מסלולי נסיעה באופניים וברכב ונקודות תצפית יפות.
בניר משה נחבא אל הכלים "מבוך מרים". מרים ואלי (כיום פנסיונרים, ובעבר היא מורה ומפקחת לחקלאות ולימודי סביבה והוא עסק בהדרכת טיולים למיטיבי לכת) הקימו בחצר המשק שלהם מבוך צמחי תבלין וריח שמשתרע על פני 4 דונמים. הסיור במתחם אורך שעה וחצי ובמהלכו, לצד צמחי התבלין והריח, פוגשים גם את שבעת המינים, ארבעת המינים ועצים המוזכרים במקרא.
המבקרים מוזמנים בחום לקטוף, למולל, להריח ולטעום את הצמחים. ניתן לתאם גם סיור לילי, עם פנסים. בעונה הזו סיכוי סביר שבמהלכו תיתקלו בגחליליות לרוב (www.mavochmiriam.co.il).
במושב קלחים תמצאו את המכוורת של עדו (www.ido-honey.co.il); מכוורת קטנה שפועלת בשיטות יצור מסורתיות, ללא מיכון. ניתן ללמוד כאן על עולם הדבורים ותהליך הפקת הדבש ולרכוש מוצרים איכותיים.
במושב שדה צבי נמצא גם מתחם 39, אתר הפיינטבול הגדול בארץ (פתוח: א'-ה'10:00-23:00, שישי: 15:00-10:00. טל' 053-7395338). המטווחים במקום מתאימים לילדים בני 7 ומעלה ומונגשים לבעלי מוגבלויות. אזור "הלחימה" - מגיל 11.
בסמוך לפיינטבול, מאחורי גדר שלא מרמזת במאומה מה נמצא מאחוריה, נחבאת הנקודה ה-12 (www.the12point.net). בדף האינטרנט של האתר נרשם: "כאשר עלו לילה אחד לקרקע, בהתיישבות בזק, 11 הנקודות בנגב, שכחו כולם שהייתה עוד נקודה אחת. הנקודה ה-12. היא יצאה מדפי ההיסטוריה ונשכחה מלב האנשים. הנקודה ה-12 נותרה מחוץ לזמן, בשולי הזרם, וכך קרה שהפכה להיות מקום מפלט". ואכן, הנקודה ה-12 היא מקום מופלא. הגן שבו נטועות יחידות האירוח מסתורי ומאתגר, עטור כולו יצירות אמנות. הצימרים עצמם מבודדים, עשויים בטוב טעם ובסגנון עיצובי ייחודי וארוחות הבוקר מופלאות. זה מקום שלא רק שעושה חשק להישאר בו אלא גם מותיר רצון לשוב אליו.
נעשיתם רעבים? תוכלו להגיע אל ביתה של סלעית דקל במושב מבועים כדי לסעוד בביתה או לקחת ממנה אוכל מוכן ארוז ואף לערוך אצלה סדנאות בישול (טל' 054-7473503). סלעית אומצה על-ידי זוג מהמושב, יקה והודית. דודותיה לימדו אותה כיצד להכין את המאכלים ההודיים שזכרה מילדותה וכיום היא מקימה דוכן באירועים רבים באזור ומארחת בביתה. בין מאכליה סמוסה בטעמים שונים, בטטה ווארה, דאל, ביריאני, מלאי גופטה, מאכלי פאניר ועוד.
מה"צנצנת" (טל' 052-5512921) של דוד ודפנה בוקובזה במושב שדה צבי ניתן להזמין סלסלות פיקניק מפנקות ובהן לחמניות, ריבת עגבניות שרי, ממרחים, גבינות צאן, ירקות, ולקינוח - צנצנת יוגורט עם גרנולה ביתית. המרקחות, הלחם והגרנולה, כולם מעשה ידיו של דוד. ניתן להשיב את הסלסלה והצנצנות לאחר הפיקניק ולקבל ממרח או ריבה, לפי בחירה, כתמורה למי ששומר על הסביבה.