גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך בוחרים מסלול לימודים שיבטיח לכם תעסוקה בסוף התואר

מאז המשבר הכלכלי העולמי השתנה סדר העדיפות של סטודנטים בבחירת מסלול לימודים, אבל לא בטוח שהוא עדיין רלוונטי

לימודים/שאטרסטוק.
לימודים/שאטרסטוק.

נדמה שהמשבר הכלכלי של 2008 כבר רחוק, אבל בימים אלה אפשר לראות את ההשלכות שלו על ההשכלה הגבוהה - בבחירות שעושים הסטודנטים בבואם לבחור מסלול לימודים. בעידן של שינויים מהירים וחוסר ודאות בשוק התעסוקה, לא מפתיע שהסטודנטים נוטים ללימודים שמבטיחים להם מקצוע. אבל אולי זה גם הזמן להבין שלימודי התואר הראשון כבר לא מכינים אותם לעולם העבודה ולקבל את העובדה שהקצב המהיר שבו ידע מתיישן ומתחדש מקצר את חיי המדף של חלק מהתכנים. גם לא בטוח שתארים מכווני מקצוע הם הבחירה הנכונה בזמנים של מקצועות משתנים. ייתכן שצריך לבחור את מסלול הלימודים מנקודת מבט חדשה לגמרי.

זה כמה שנים שאנחנו רואים סדר עדיפות חדש אצל סטודנטים, המבוסס על תפיסות שהתגבשו עוד לפני שנכחו בקורס האקדמי הראשון. מאז המשבר הכלכלי צנח אחוז הלומדים בחוגים כמו פילוסופיה, היסטוריה ושפות. במקום זאת, רואים יותר נרשמים למסלולים שנדמה שהם מציעים מסלול קריירה ברור. בארה"ב, בשנת 2017, בין התארים הצומחים ביותר היו מדעי הספורט (Exercise Science), סיעוד, תארים נוספים בתחומי הבריאות והרפואה, ותארים במחשבים. אגב, יש הטוענים שדווקא עידן דונלד טראמפ מחזיר את הסטודנטים ללימודי ההיסטוריה, שכן האקלים הפוליטי הסוער בארה"ב ובמדינות נוספות מעודד יותר מתמיד את הצורח להבין, לפרש ואולי לעצב מחדש את החברה שבה אנחנו חיים. באוניברסיטת ייל, לדוגמה, היסטוריה הפכה לפתע המסלול הפופולרי ביותר השנה.

הכי חשוב שיהיה מעניין

מחקר של חברת גאלופ מצא שמחצית מהאמריקאים שסיימו תואר ראשון היו משנים את המסלול או את מוסד הלימודים אילו יכלו לחזור אחורה בזמן. הכי מרוצים היו אלה שסיימו לימודים בתחום ה-STEM (מדעים מדויקים), מי שפנו ללימודים בגיל מבוגר יותר ואלה שסיימו הכשרה מקצועית שאינה תואר ראשון.

הסטודנטים האמריקאים רוצים מקצוע

ובכל זאת, אחד מכל חמישה בוגרי אקדמיה מסכים שקיבל השכלה גבוהה באיכות טובה. השכלה אקדמית עדיין נחשבת תנאי חשוב לעבודה וקשורה באופן חזק לשכר. ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, גם השכר גבוה יותר ושיעורי האבטלה נמוכים יותר. אז השכלה כהשכלה היא עדיין תנאי חשוב לקריירה, ולמרות זאת אנחנו רואים פער בין התכנים הנלמדים במערכות ההשכלה לבין צורכי המעסיקים. באביב האחרון, במחקר של Learning House, טענו מחצית מהמעסיקים שקשה לאתר מועמדים מתאימים למשרות הפתוחות, שבארגונים הנשאלים נשארו השנה כ-500 משרות לא מאוישות ושהבעיה נעוצה במערכת ההכשרה והחינוך. כמעט שליש מהמעסיקים אומרים שמתוך המועמדים המגיעים ממוסדות הלימוד אין לאנשים היכולות המתאימות למלא תפקידים נוכחיים ועתידיים, וכ-20% מהם בכלל לא בטוחים מה יהיו הצרכים העתידיים. מעסיקים בודקים היום אפשרויות מגוונות כדי לוודא שהעובדים שלהם בעלי יכולות מתאימות לצרכים המשתנים, כולל הכשרות פנימיות וחיצוניות וגיוס מועמדים ללא הכשרה קודמת. אבל אולי הגיעה העת לחיבור יותר קרוב בין מעסיקים למוסדות ההשכלה?

בארה"ב, הממשל מנסה לשנות את המצב, במיוחד לאור העלויות הגבוהות של ההשכלה הגבוהה, הגוררות דיון ציבורי על מחויבות מוסדות ההשכלה לספק לסטודנטים השכלה מותאמת לצורכי עבודה ופרנסה. במסגרת המאמצים האלה, הקים הממשל אתר בשם College Scorecard, המאפשר להשוות בין מוסדות הלימוד ונותן תמונה לגבי היחס בין עלות התואר לאחוז המסיימים והשכר לאחר עשור של תעסוקה. ניתוח המידע כיום מראה שמוסד ההשכלה והמסלול הנלמד מנבאים ברמת דיוק גבוהה את השכר העתידי.

מאחר שאנחנו לא באמת יודעים איך יראו התעשיות של העתיד, השאלות היחידות שאפשר לשאול לגבי התארים הקיימים היום נוגעות לאפשרויות התעסוקה בשנים הקרובות ואולי חשוב יותר לרלוונטיות העתידית של היכולות הנרכשות להתמודדויות שעוד יגיעו.

בעולם שבו חייבים להמשיך ללמוד לאורך כל חיי הקריירה, כדאי שהתחום שבו תתחילו יעניין אתכם, כך שתרצו להמשיך להתפתח בו, ללמוד, ללכת לכנסים, לקרוא חומר מקצועי, לזוז בתוכו ככל שישתנה. אם אתם לומדים רק כדי לסמן "וי" על מה שמישהו ביקש מכם לעשות, בסוף התואר אתם תשימו את התעודה במגירה וממילא תעשו משהו אחר. כדי לבחור בדבר שמעניין נדרשת מוכנות לצאת למסע גילוי עצמי, לפעמים עם עזרה של הורים, אנשי מקצוע או חברים, אבל גם התנסויות שמאפשרות לנו לבחון את הערכים, תחומי העניין והשאיפות ולראות את החיבור שלהם למסלולי קריירה אפשריים.

אולי דווקא בגלל זה יש היום משמעות גדולה עוד יותר לניסיון תעסוקתי לפני ותוך כדי הלימודים. אם נדמה לכם שתחום עיסוק מסוים מעניין אתכם, כדאי שתבינו בדיוק מה הוא כולל, איך נראים יום עבודה וסביבת העבודה, איך נראית התפתחות מקצועית. למזלנו, בעידן הנוכחי פשוט מאוד להגיע למפגשים או לכנסים בכל תחום, להצטרף לקבוצות ברשת ולהגיע דרכן לאנשים שכדאי לעקוב אחריהם ואולי אפילו לבקש לשוחח ולהתייעץ איתם. ואם זה אפשרי, רצוי למצוא דרכים להתנסות בפועל, דרך עבודות סטודנטיאליות, פעילות התנדבותית במסגרות רלוונטיות או בתחומים משיקים.

העובדה שהעיסוק שלכם בעוד עשור לא יהיה דומה למה שלמדתם או עשיתם היא גם חדשות טובות. היא מאפשרת לאלה שאינם בטוחים לאן הם רוצים להגיע להסתפק בכיוון כללי, תחום עניין, ולדייק אותו תוך כדי תנועה, לקחת שבילים אחרים שאולי יופיעו. בשביל כל אלה, חשוב שנישאר מחוברים לכל מה שמתהווה, שמשתנה, שמפתח.

מי שמתחיל היום ללמוד, הקריירה שלו תהיה בעולם שבו היכולת לתכנן, לעצב, לייצר ולמכור כל דבר נמצאת בקצה האצבעות של כל אחד מאיתנו - מחומר כתוב ומצולם ועד שירותים ומוצרים בהיקף גדול. אי-אפשר להניח שמישהו ילמד אתכם את מה שאתם צריכים לדעת. לכן צריך ללמוד כיצד ללמוד ולהיות גמישים ופתוחים ליצירתיות. זהו עידן שבו רעיונות עוברים מכל מה שאפשרי לכל מה שיכול להיות אפשרי. כדי לעבור ממחשבה של "מה יש" למחשבה של "מה יהיה אם" צריך לפתח יכולות אחרות לגמרי. אז תבחרו מסלול לימודים שעושה לכם חשק לעשות את זה. 

הכותבת היא יועצת אסטרטגית, מרצה ובלוגרית בעולם העבודה העתידי niritcohen.com

עוד כתבות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים