כנס "איך להשתמש ב- AI כדי לייצר ערך – סטארט-אפים ישראלים כמקרי בוחן" / צילום: שאולי לנדנר
"הלקוח רגיל לקבל תשובות מוחלטות, הוא רוצה מספרים מדויקים, אחוזים. אבל אני חושב שהלקוחות עוברים תקופת מעבר, וגם אנחנו. הם מתחילים להבין ש-AI זה לא עולם מוחלט, ושהמוצר תמיד מתפתח, אין דבר כזה מוצר מוגמר. לפני שנה דיברתי עם לקוח שלא הבין את זה, אבל הטרנד הזה מתחיל לתפוס ולקוחות מתחילים להבין". כך אמר גיא כהן, סמנכ"ל מוצר בסטארט-אפ Signals Analytics בפאנל שנערך בכנס Journey של EY ישראל ו"גלובס", תחת הכותרת "איך להשתמש ב- AI כדי לייצר ערך - סטארט-אפים ישראלים כמקרי בוחן".
כהן עומד בראשה של חברת סטארט-אפ שפיחתה פלטפורמה שמציגה לחברות את מצב השוק שהם עובדים בו באופן ברור ובזמן אמת באמצעות AI. "בזמן שלוקח ליועץ אסטרטגי מסורתי להפיק דו"ח, משהו כמו 3 חודשים, עשרות דוחות מופקים במערכת שלנו. אחד הדברים הקשים ביותר עבור חברות היום זה לנהל את ערך השוק של החדשנות שלהם, וזה מה שאנחנו עוזרים להם לעשות. אנחנו מביאים להם את מאגר המידע הגדול בעולם, עליו הם יכולים להריץ מנועי AI כדי לקבל יתרון על המתחרים שלהם", אמר כהן בפאנל.
עמית בנדוב מחברת Gong io סיפר כיצד הם משתמשים ב-AI כדי לשפר את מערך המכירות של חברות: "אנחנו עוזרים לחברות כמו GE ואינטרסט לשפר את הקשר שלהם עם הלקוחות שלהם, בין אם הטלפון, בצ'אט בוידיאו, באימייל או פנים אל פנים. אנחנו מזהים מה השאלה שנשאלת, מה הסנטימנט, מה שפת הגוף וההתנהגות של המוכר, ואנחנו יכולים לצפות אילו תשובות והתנהגויות יובילו לריצוי גבוה של הלקוח וליותר מכירות. לאחר מכן, המערכת מאמנת את אנשי המכירות לשנות את ההתנהגות שלהם כך שתייצר יותר מכירות. למשל, אצל אחד הלקוחות שלנו, למדנו שלדבר עם הלקוח על התוכנה לפני החומרה זה עדיף בעשרות אחוזים".
בנדוב הוסיף כי "יש לנו מכרה זהב של מידע על מה אנשים חושבים על המותג שלך, איך הם תופסים אותו ולמה. מה שמעניין אותי במערכות AI ולמידת מכונה, זה עניין הבעלות על מידע. פעם לקוח היה נכנס למערכת, וכשהוא היה יוצא, המידע היה נמחק איתו, ומהרגע הזה המידע כבר לא קיים במערכת. במערכות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה, אתה יכול למחוק דאטה בייס, אבל המידע לא יכול להיעלם לחלוטין, כי המערכת לא יכולה לשכוח דברם שהיא למדה".
אתנה קארפ היא מנכ"לית חברת HiredScore, שמשתמשת ביכולות אינטליגנציה מלאכותית כדי להתאים עובדים למקומות עבודה. קארפ סבורה שמאגר מידע כזה לא היה יכול להתקיים ללא שימוש באינטליגנציה מלאכותית: "אם אני משתמשת בדוגמה שלנו, מעולם לא היה פרויקט שמסתכל על קורות חיים של עובדים כפרויקט שמשלב AI עד היום. אבל היום, ה-AI חיוני כדי להבין אם האדם השמסוים מתאים לעבודה, ואולי זו כבר לא עבודה, אלא סדרת דברים שצריכים להתבצע, וצריך לחבר אותם אחד לשני ולאותו האדם".
לדבריה, בעולם העבודה הדינאמי של היום, החברה מציעה "פתרון שעוזר לארגונים למצוא עובדים שיתאימו לעבודה מכל סוג, מתוך מאגרים פנימיים וחיצוניים", וזאת, על בסיס מידע שכבר קיים אצל החברות. "הרבה מידע כבר קיים במערכות - כל עובד שנקלט, מי הגיע מתי, מי גילה ביצועים טובים ומי לא. אנחנו מובילים שינוי על ידי בנייה של יכולות ניתוח על כל הדאטה הקיים".
סקיילייין AI היא פלטפורמה לתחזיות בנוגע לעסקאות נדל"ן. לדברי אור הילטש, CTO בחברה, הפלטפורמה "מחוברת להמוני מקורות מידע, שעוברים דרך מספר מודלים של למידת נכונה שמייצרת תחזיות. אנחנו מנסים לחזות את שווי השוק של הנכס בעת העסקה בהתבסס על עלויות תחזוק, מיקום הנכס ומאפיינים נוספים". הוא הוסיף כי "לפני כמה שבועות סגרנו את עסקת הנדל"ן הראשונה שלנו, והראשונה שהונעה על ידי AI".
לדברי הילטש, פיתוח אפליקציות AI הוא תהליך שונה מפיתוח אפליקציות מסורתיות: "באינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה יש גם כתיבת קוד וגם מחקר. זה קודם כל אומר שאתה צריך לשכור אנשים שיכולים לעשות מחקר ולא רק כאלה שרוצים לראות תוצאות. זה גם מביא אתגרים בנוגע לאיך מגשרים בין נורמות של סטארט-אפ כחברה קטנה ואג'ילית, לנורמות מחקריות, שזה תהליך ארוך ואיטי".
אלון טוינה מחברת Voyager Labs הציג את יכולות ה-AI של החברה: "ווייג'ר לאבס מתמקדת בעולמות ההתנהגות האנושית, ובעולמות הדאטה הלא-מובנה. זה אתגר גדול, אבל יש לנו טכנולוגיה שמאפשרת לנו להביא פתרונות לתחומים שונים: השוק המסחרי, ובביטחון הציבור. בתחום האחרון אנחנו עובדים בעיקר עם יכולות עיבוד תמונה ומציאות רבודה, כדי להפוך את העולם למקום בטוח יותר. מקורות המידע של מידע לא מובנה הם רבים ושונים. הרשת הציבורית היא מקור מידע גדול לדאטה שמגיע בדרכים שונות מטקסטים ותמונות עד ויינים וגיפים. המידע יכול להגיע ממקורות שונים, אבל מה שמשותף לו זה שהוא מגיע ממקורות ציבוריים".
"היום הרבה יותר קשה לזהות מתקפת סייבר לעומת לפני 5-10 שנים"
פנאל נוסף בכנס Journey של EY ישראל ו"גלובס" שעסק ב-AI היה "החלת בינה מלאכותית ומדעי ההתנהגות כדי לשנות את דרך חיינו". יואב שוהם, פרופסור אמריטוס למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, ומייסד של מספר חברות AI, אמר בפנאל כי "היום יש הרבה אספקטים של AI אבל הבינה המלאכותית לא מצליחה בכל מה שנראה כמו היגיון פשוט של ילד בן 5".
את הפאנל הנחה תומס גלוסר, מייסד ושותף מנהל של חברת Angelic Ventures להשקעות בשלבים מוקדמים, והשתתפו בו גם סמיק צ'נדרנה, מנהל עסקים ותחום מדע נתונים ואנליטיקס עבור ג'יי פי מורגן, גיא יאמן, מייסד-שותף ושותף מנהל בחברת ההון סיכון הישראלית TPY Capital ואריק קליינשטיין, שותף מייסד של חברת Glilot Capital.
"תחום הבינה המלאכותית בן 60. בשנות ה-80 היה אותו היקף פעילות כמו היום. אבל בניגוד להיום, למידת מכונה לא הייתה תחום משמעותי" הוסיף שוהם. שוהם הסביר את ההבדל בין AI ללמידת מכונה, "AI זה הניסיון לגרום למכונות להיות אינטיליגנטיות. לפני 20 שנה, מאשין לרנינג הייתה רק הבטחה. בזכות הרבה דאטה וכוח מחשוב, מאשין לרנינג בכלל, ובפרט מערכות של רשתות נוירונים הפכו לדומיננטיות. הדבר הבא שיהפוך לדומיננטי כל כך יהיה למידת חיזוק בה נותנים פידבק שוב ושוב לאלגוריתם".
קליינשטיין אמר כי "היום הרבה יותר קשה לזהות מתקפת סייבר לעומת לפני 5-10 שנים. פעם אנשים היו עושים את המתקפות, והיום יש מכונות שעושות את זה עבור ממשלות וארגונים. זה הולך להמשיך".
גלוסר שאל את יאמן האם חברות צעירות יוכלו להתחרות בחברות הענק, שיש להן המון דאטה כדי לאמן את האלגוריתמים. "האגדה של עמק הסיליקון היא של שני ילדים במוסך שחושבים על רעיון מבריק", השיב יאמן, "אבל במציאות הגישה לדאטה היא חלק כל כך גדול מ-AI כך שגם אם יש לך את האלגוריתם, כשלשחקני הענן הענקיים יש כזו גישה לדאטה, ברמה שרגולטורים מתחילים לדבר על מונופול דאטה, אז לחברות צעירות יש בעיה. אם אתה סטארטאפ AI אתה צריך להשתמש בכמה שיותר משאבי קוד פתוח, ולהראות לשותפים שלך ערך בשלב מוקדם כדי שיתנו לך גישה לדאטה. אתה חייב לחשוב על השירות שלך והמוצר שאתה מציע" אמר. יאמן הוסיף כי "יש שוק ענק שלא מעניין עבור חברות כמו גוגל. למשל משפטים. וצריך להיות כמה שיותר ממוקד, למשל להתמקצע בסוג מסוים של סרטן ברפואה".
צ'נדרנה אמר כי "זו הפעם הראשונה שלי בישראל והקהילה כאן ממש יוצאת מהכלל". לאחר מכן הוסיף כי "הבעיה של הבנקים היא שבעוד שיש בוטים שיכולים לפתור לנו את הבעיות חייבים לאבטח את הדאטה הזו, וצריך לפתור את זה". הוא אף אמר כי "התחלנו להשתמש בהרבה סייעניות במכירות, כי חלק גדול מזה הוא פרסונליזציה".
גלוסר: אנשים עובדים על ראייה ממחושבת, זיהוי קול, מה האיזורים הבאים בלמידת מכונה שהיום נחשבים קשים אבל בקרוב יהיו אפשריים בגלל כח מחשוב?
"אנחנו צריכים פריצת דרך בתחום הצ'טבוטים" אמר שוהם. "היום שואלים את אלכסה על מוזיקה ומזג אוויר, אבל אין סיכוי סתם לנהל איתה שיחה ולכן יהיו הרבה יותר מאמצים בתחום מערכות שיכולות לקיים דיאלוג".
גלוסר: "האם אתם מודאגים מסוגיית הפרטיות ב- AI?".
"פרטיות היא לא סוגיה של AI בלבד אלא של IT בכלל", אומר שוהם. "פרטיות היא אשליה אבל קשה יותר ויותר להחזיק בה. אני לא בטוח שיש מה לעשות, ואני לא חושב שאנשים מבינים שמי שמחזיק בהכי הרבה מידע הוא החברות הסיניות. הכי חשוב להיות מודע לזה. יש מאמצים להחזיר את הכח לאינדיבידואלים כדי שיוכלו לשלוט במידע וגם להרוויח ממנו כי היום מי שמרוויח הכי הרבה מהמידע הוא החברות, אבל לא ראיתי מאמצי רגולציה עד היום".
קליינשטיין: "אם נסתכל מעבר לשנתיים-שלוש הקרובות אני מאמין שהרגולציה תהיה שם. יש שיחות עם רגולטורים ובארץ משרד המשפטים מאוד פתוח לדיאלוג. זה נכון שזה עדיין איטי ועדיין ממשלה. כולנו עומדים בתקנות ה-GDPR וזה לא מפחיד כמו שחשבנו". צ'נדרנה מסכים ואומר "הרגולציה תדביק את המציאות בסוף".
גלוסר: "כמה מחברי הבלוקצ'יין שלי מפנטזים על עולם בו כל אחד מאיתנו מחזיק במידע שלו בדרך מוצפנת, ודורש תשלום כדי לגשת אליו".
יאמן: "דרך הקריפטו בה האדם עצמו יוכל לעשות מונטיזציה היא מעניינת. אני לא חושב שמישהו ירוויח יותר משני דולר לשנה כי הכסף הוא בכמות המידע, אבל אם זה לא היה כך זה היה רעיון מבריק".
גלוסר: "פר קפיטה ישראל מייצרת פי 40 יותר חברות AI מארה"ב. מה מיוחד במים פה?".
קליינשטיין:" AI לא שונה במובן הזה מאיזורי טכנולוגיה אחרים. האוניברסיטאות כאן מצוינות והצבא הוא מקור נהדר לכשרון ואני מניח שהוא עוסק הרבה ב-AI למטרות התקפה והגנה".
יאמן: "אני לא רוצה לאכזב אבל ישראל היא כח מוביל ב-AI היום אבל צריך לשאול האם זה בר קיימא כשמדינות כמו סין עושות מאמצים עצומים כדי להשיג יתרון ויש להם הרבה דאטה שלנו אין. צריך לשאול את עצמנו איך אפשר לשמר את המקום הגלובלי שלנו".
לבסוף הפאנל התייחס לעתיד שוק העבודה בהקשר של כניסת הבינה המלאכותית, "בטווח הקרוב הטכנולוגיה גורמת שיבוש. אנחנו לא יודעים אלו עבודות יהיו רלוונטיות בעוד 10 שנים" אמר שוהם. יאמן הוסיף כי "הורים צריכים לשאול את עצמם איזה כישורים צריך לתת לילדים שבעוד 25 שנה יהיו טובים עבורם. אני לא יודע אם מקצועות כמו רפואה ועריכת דין שאמא שלי רצתה לראות תעודה שלהם על הקיר יהיו רלוונטיים. צריך להיות מודע לזה שכל מי שייכנס לכח העבודה יצטרך לדעת להסתגל כי הכל ישתנה, אנשים יעברו מספר עבודות וצריך ללמד ילדים לעשות מדיטציה כדי להתמודד עם הלחץ".
"זה תהליך שהתחיל עם האינטרנט. סוכני נסיעות ומוכרי דיסקים איבדו את העבודות שלהם. צריך לדעת איך להתמודד עם הטכנולוגיה. אם העבודה שלך קשורה לטכנולוגיה אתה במקום טוב ואם לא אתה כנראה צריך ללמוד טכנולוגיה", טען קליינשטיין.