בית החולים סורוקה / צילום: איל יצהר
בעת שחנך השבוע מוקד חדש לרפואה דחופה בקריית שמונה, קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו לפעילה החברתית אורנה פרץ, תושבת העיר, "משעממת" - ועורר סערה ותגובות נזעמות בציבור. ברקע הדברים העובדה שזה כחמש שנים לא קיים בקריית שמונה מוקד לרפואה דחופה, מה שמכונה "חדר מיון קדמי" - מוקד המסוגל להעניק טיפול חירום רפואי ובסיסי לתושבים. זמן הנסיעה מקריית שמונה לחדר המיון הקרוב ביותר, בבית החולים זיו בצפת, הוא כחצי שעה. מוקד כזה אמנם קם כעת בעיר ויופעל באמצעות חברה פרטית - ביקור רופא - ובמימון ציבורי, אבל ביקור בו כרוך בהשתתפות עצמית של 89 שקלים.
אז לידיעת הקורא בנימין נתניהו, הנה כמה נתונים "משעממים", הממחישים עד כמה תושבי הפריפריה בישראל מקופחים בבריאותם לעומת תושבי המרכז, ועד כמה זמינות השירותים באזורי הצפון והדרום טובה הרבה פחות בהשוואה למרכז. המקור הוא דוחות משרד הבריאות על אי שוויון שפרסם ב-2016-2017.
נתחיל עם תוחלת חיים. בבאר שבע ואשקלון חיים בממוצע 81 שנים; ואילו ברחובות וברמת גן - 84 שנים. גם בשיעורי התמותה ל-1,000 איש, ניכרים פערים בין באר שבע (5.6), נפת יזרעאל (5.6), הגולן (5.4) ואשקלון (5.0), בהשוואה לתל אביב (4.9), רחובות (4.6) ויהודה ושומרון (3.8). בשיעורי תמותת תינוקות ל-1,000 לידות חי ניכרים פעמים גדולים במיוחד בין מרכז לפריפריה: 5.5 בדרום ו-3.8 בצפון בהשוואה לסביבות 2 מיתות בלבד באזור המרכז.
פערים נוספים ניכרים בשיעור הרופאים והאחיות ל-1,000 איש בצפון ובדרום - 2.3, שיעור הרופאים בצפון ב-2015, בהשוואה לשיעור של 5.1 בתל אביב. בדרום ובצפון הארץ גם 33% פחות מיטות אשפוז בהשוואה למרכז; ו-50% פחות חדרי ניתוח בהשוואה לתל אביב.
בפריפריה גם ממתינים הרבה יותר לרופאים מומחים. מבדיקה שערכו ביוני 2018 פעילי התנועה לעיתונות ציבורית, חברי המכינה הקדם-צבאית "בינה", עלה שבקריית שמונה ממתינים 75 ימים לרופא עור דרך קופת חולים מכבי בהשוואה לסביב 20 ימים בערים אשקלון, בית שמש ונהריה, ו-6 ימים בלבד בתל אביב. דרך קופת חולים כללית ממתינים תושבי קריית שמונה 40 יום לרופא עור, בהשוואה ל-4 ימים בלבד בראשון לציון.
סיבה עיקרית למחסור בשירותי רפואי ממנו סובלים תושבי הפריפריה נעוצה בחוסר המוכנות של רופאים ואנשי רפואה להעתיק את מושבם לקצוות המדינה, בין השאר גם מכיוון שבאזורים אלה קשה לתחזק פרקטיקות פרטיות שקיימות ומבוקשות במרכז. מענקי הפריפריה בגובה מאות אלפי שקלים לרופא למשך חמש שנים אמנם מתמרצים מעבר בקרב חלק מהרופאים - ועדיין, אלה לא מעברים בהיקפים מספיקים. "תושבי הפריפריה בישראל מקופחים בבריאות בכל מובן ומובן, והדבר מתבטא בשיעורי תחלואה ותמותה יותר גבוהים", אומר פרופ' גבי בן-נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון. "זה לא פינוק. בטח לא שעמום. התושבים צודקים".
פרופ' משה בן עמי, מנהל אגף נשים ויולדות בבית החולים פוריה בטבריה, הוסיף כי מהיכרותו את המצוקה הכלכלית שחווים חלק מתושבי הצפון, הרי שגם השתתפות עצמית בסך 90 שקל הנדרשת כדי להתקבל במיון, תרתיע חלק מהם מלפקוד אותו. "המצב הקיים טוב יותר מהקודם, כשלא היה כלום, אך לא בטוח שהוא הפתרון המיטבי לעיר", אומר בן עמי. "ישנם אנשים בצפון שבשל קושי כלכלי, לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש תרופות בהשתתפות עצמית".