צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג
בתחילת האלף החדש היה הקולנוע הדרום קוריאני פופולרי למדי בישראל. הצלחות סרטיו של קים קי-דוק ("אביב, קיץ, סתיו, חורף... ושוב אביב", "להרגיש בבית" ו"הקשת") גרמו למפיצים להסתכן אפילו עם יצירות קיצוניות יותר כמו למשל "שבעה צעדים" של פארק צ'אן-ווק. התוצרת הדרום קוריאנית רק התחזקה מאז, והפכה לאחת המוערכות בעולם, אבל מישראל היא נעלמה כמעט לחלוטין להוציא כמה סרטים בעלי אופי אירוטי כזה או אחר. כך נחסכו מאיתנו כמה סרטים מלהיבים מהשנים האחרונות, ביניהם "רכבת לבוסאן", "אמא", "המארח", "המשרתת" ועוד.
נוכחותו של "בערה" בבתי הקולנוע המקומיים מפתיעה פי כמה וכמה, כי לא רק שמדובר באחד הסרטים הדרום קוריאנים הבודדים שהגיעו אלינו בשנים האחרונות, אלא גם מדובר בסרט שאיננו מספק חוויה קולנועית שגרתית - והוא ללא ספק אחת היצירות המאתגרות ויוצאות הדופן של 2018. מעבר לים הוא זכה לשבחים רבים (הוא זכה לציון המבקרים הגבוה ביותר בתולדות פסטיבל קאן ובפרס על הישג אמנותי) ואפילו נשלח לייצג את מדינתו באוסקר, ועל כן מעניין מאוד מה יביא המפגש שלו עם הקהל הישראלי.
"בערה" מבוסס על סיפור קצר של הרוקי מורקמי שהופיע באסופה "הפיל הנעלם", והוא בעצמו מחווה לסופר האמריקאי וויליאם פוקנר. קשה מאוד לסכם את עלילת הסרט, מכיוון שהיא מאוד עמוסה ומתעתעת, אז רק נסגיר שבמרכז הסיפור ניצב יונגסו, צעיר שחולם להיות סופר ובינתיים מתפרנס מעבודות זמניות. במקרה הוא נתקל בחברת ילדות שאותה לא ראה שנים, והיא מבקשת ממנו לשמור על החתול שלה בזמן שהיא נוסעת לאפריקה. מכאן הדברים נזרקים לכל הכיוונים, והסרט הופך מדרמה רומנטית למותחן בילוש, סרט אימה, קומדיה, סיפור נקמה, ומדי פעם אפילו מנסה כמה ז'אנרים ביחד.
כל אלו הופכים את "בערה" לסרט שבשום אופן לא עושה חיים קלים לצופיו שנאלצים לנסות ולנווט בתוך תודעתו של בחור צעיר המנסה להשתלט על היצירה שפועמת בו ומנסה להכניס עניין במקומות שאולי אין בהם דבר מלבד מוחו הקודח ודמיונו המפותח, מבלי שלגמרי נדע מה אמת ומה המצאה.
הבמאי לי צ'אנג דאנג (חפשו את סרטו "שירה", העוסק באישה שלא מוותרת על חלומה להיות משוררת על אף סימני האלצהיימר המדאיגים שמתגלים בה) בונה סרט פתוח לפרשנות, שבכל רגע מנסה משהו חדש, אבל גם לוקח את הזמן, בורא כמה שוטים בלתי נשכחים, אבל גם מסרב ללכת לפי הציפיות שלנו.
אם זה נשמע לכם כמו משהו איום ונורא, אולי באמת זה לא סרט בשבילכם. למקרה שאתם מסכימים קצת לשחרר מהקונבנציות ולנסות משהו קצת אחר, יכול להיות ש"בערה" יספק את סקרנותכם. זהו לבטח אחד הסרטים המעניינים והחכמים שנעשו לאחרונה העוסק באמנות וביצירה, וכזה שממש דורש שיחפרו ויפענחו אותו, גם אם קשה לומר שהוא מרתק בכל אחת מהשעתיים וחצי של אורכו.