גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיטת הפירמידה: למה למדינה מותר להיות בגירעון תקציבי ולהפסיד כסף - ולכם לא

למה חברה עסקית לא יכולה להפסיד, ומדינה כן? למה למדינה מותר להיות בגירעון כל שנה, ולכם לא? ● בלי להיות מודעים, אנחנו פוגעים בדור הבא. לא ידעתם שאתם הורים כאלה – נכון? אתם לא אשמים. הפוליטיקאים שלנו הרדימו אותנו

ישיבת ממשלה/ צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
ישיבת ממשלה/ צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

גם למדינה יש דוחות כספיים. השבוע התפרסמו נתוני הגירעון התקציבי, מעין שורה תחתונה של דוח רווח הפסד של המדינה. הגירעון בספטמבר הסתכם ב-8.4 מיליארד שקל, "הפסד" משמעותי - גבוה משמעותית מהערכות הכלכלנים. הגירעון עלה ל-3.35% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), לעומת 2.5% בחודש אוגוסט.

הפרשנים הכלכליים מודאגים והכותרות ביקרו את חוסר המשמעת התקציבית של הממשלה ובעיקר את שר האוצר כחלון שמתכוון להוריד מסים (כי הוא פוליטיקאי לפני בחירות) בשעה שהגירעון בתקציב עולה.

הכל נכון - הביקורת מוצדקת. אבל כחלון נלחם במבקרים. האוצר הסביר שהחריגה ממסגרת התקציב שנקבעה - 2.9% היא "טעות אופטית". החריגה מיוחסת בעיקר לדחייה של הכנסות מסים מספטמבר לאוקטובר. המדינה פשוט החליטה שאת תשלומי ספטמבר ישלמו העסקים באוקטובר, כדי להקל עליהם בחודש החגים שגם כך כולו היה חופש אחד גדול. הדחייה הזו יצרה "חור" בתקציב של ספטמבר.

המבקרים המשיכו לבקר וטענו שהסיבות לגירעון עמוקות יותר מדחיית המסים. מדובר גם בחריגה גדולה בתקציב ההוצאות - וגם זה נכון. אבל, הדיון על שברירי אחוז של חריגה בתקציב הוא לא הנושא המרכזי.

אין באמת סיבה לגירעון

הנושא המרכזי הוא הגירעון כולו, לא סטייה של כמה עשיריות בחודש או בשנה; הנושא המרכזי הוא החתולים ששומרים על השמנת - הפוליטיקאים שאחראים על התקציב; הנושא הוא גירעון מתמשך של המדינה, למרות שאין באמת סיבה להיות בגירעון. אתם - בתא המשפחתי שלכם נמצאים בגירעון שוטף, מדי שנה בשנה? אתם יכולים לגייס חובות בלי הפסקה למימון ההוצאות שלכם? אתם מראש מגדירים שיהיו לכם השנה (ובכל שנה) יותר הוצאות מהכנסות? מה שמותר למדינה - אסור לכם, האזרחים.

המדינה בלי סיבה אמיתית החליטה שהיא "חיה" עם גירעון שוטף בתקציב - אפילו יש חוק שמדבר על העניין, כי ככה זה במדינה מתוקנת - מחוקקים חוקים כדי להכשיר ולקבוע מה מותר ומה אסור. אז המדינה חוקקה שמותר לה להיות בגירעון.

זה כך בכל העולם (כמעט), לא רק אצלנו - המדינות מעל החוק, ויש בזה היגיון למרות שהוא אולי קצת מתערער בעידן הגלובלי והדיגיטלי; ועדיין - כדי שלא יהיה ג'ונגל אמיתי, צריך את המדינה ואת מוסדותיה, צריך חוק וסדר.

אלא שקיים פער בין השולטים במדינה - הפוליטיקאים - לבין העם. הפוליטיקאים רוצים מנגנונים גדולים וחזקים, הם רוצים שליטה והם רוצים המשך שליטה. כל הדברים האלה עולים כסף. כסף כדי לשלם למנגנון, כסף כדי להעביר לאזרחים (ככה הם יבחרו בפוליטיקאי). מאיפה מגיע הכסף הזה? מהציבור.

כן, זה עדיין הרזה והשמן

אנחנו ממנים דרך המסים שאנו משלמים את המנגנון הענק הזה - השמן. כן, זה עדיין אנחנו - "הרזה" שסוחב את השמן.

השמן הזה, הוא המגזר הציבורי, מגזר ענק ובחלקו מיותר שעולה לנו הרבה מאוד מיליארדים. השמן הזה התנפח ברציפות ובעקביות בכמות התפקידים, בעובדים, במדורים, בעוזרים, ביועצים, ובחברים של חברים שצריך לסדר להם עבודה. אתם רואים את זה בכל מקום (כמעט), וזה משולם מהכיס שלכם.

אבל כך קבעה המדינה; למדינה כאמור מותר. העלות של המנגנון הזה היא בין הסיבות לגירעון. אז למה לא להתייעל? למה חברה עסקית לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד, ומדינה כן יכולה להפסיד מדי שנה בשנה? למה משפחה לא יכולה להתקיים לאורך זמן עם פרנסה שנמוכה מההוצאות, ומדינה יכולה להתקיים כך עשרות שנים?

יש הסבר. הנחת העבודה של "מדע" הכלכלה (כדי להיזכר בתשובה הייתי צריך לחזור לספרי הכלכלה ולהיעזר בחבר מספסל הלימודים - תודה לד"ר אביחי שניר) היא שמדינה חיה לנצח.

חברה כנראה שלא תחיה לנצח (זאת ההנחה), משפחה לא חיה לנצח. רק מדינה. ומה המשמעות? כשמדינה נמצאת בגירעון, הנחת הבסיס היא שהיא יכולה לפנות לאזרחים שלה ולגייס מהם אג"ח. ככה נסגר הגירעון. ושנה הבאה? אותו דבר - היא תגייס אג"ח. עד מתי? לנצח. אם זה קצת מזכיר לכם תרמית פונזי או הונאת פירמידה, יש בזה משהו, אבל זו פירמידה חוקית.

פגיעה בדורות הבאים

למעשה, אם חושבים על זה לעומק, המנגנון הזה פוגע ומכביד בעיקר על הדורות הבאים - אנחנו משאירים לדורות הבאים מדינה עם חובות גדולים ועל זה נאמר - "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה"- אנחנו נהנים מהגירעון השוטף (השמן נהנה והמדינה משקיעה יותר באזרחים, תשלומי העברה, פרויקטים שוטפים ועוד) והדור הבא הוא שישלם את המחיר.

אם הדור הבא ייהנה מכך, אז סבבה - שישלם. הוא ייהנה מהתשתיות (רכבת, גשרים וכו'), אבל רוב ההוצאות הן שוטפות - בלי קשר לעתיד. משמע - הדור הבא יממן אותנו.

האמת רעיון מגניב - בא לי גם. אני רוצה לבזבז מיליונים ושהילדים שלי ישלמו על זה. אהה אני לא יכול - לא ייתנו לי מימון. ואם אני אגיד שהילדים שלי יחזירו? אני כנראה אהפוך לבדיחה. אבל למדינה מותר. למדינה מותר לקחת חובות, לגלגל חובות, כי הנחת הבסיס שתמיד היא יכולה לקחת מהאזרחים - או במימון או במסים.

וכך, בלי להיות מודעים, אנחנו בעצם פוגעים בדור הבא. לא ידעתם שאתם הורים כאלה - נכון? אתם לא אשמים. הפוליטיקאים שלנו הרדימו אותנו.

פוליטיקאי לא יכול לנהל תקציב מאוזן

הבעיה הגדולה היא ההתנהלות התקציבית של הממשלה בפועל לעומת ההתנהלות הרצויה. מדינה צריכה לשמור על תקציב מאוזן - ויש הרבה מדינות שיש להן תקציב מאוזן.

אם הוא לא מאוזן צריך לקצץ בשומנים, לפני שפונים לציבור לגייס חוב. זה לא קורה כי הגורמים האחראים על התקציב לא מוכנים לעשות צעדים נכונים כלכלית שפוגעים בהם פוליטית - לפטר עובדים, להעלות מסים ולצמצם תקציבים - אלה כנראה צעדים מוצדקים כלכלית, אבל הם עלולים לגרום לירידה במספר המנדטים.

וככה האיוולת הזו נמשכת על פני הרבה שנים, ובדרך מספרים לנו שהמצב הכלכלי של המדינה טוב, ואפילו מצוין, והיא מחזירה חובות (וזה נכון), והחוב היחסי שלה ביחס לתמ"ג קטן (וזה נכון - הוא 60% מהתמ"ג), אבל למה בכלל צריך שיהיו חובות? החובות של המדינה הם בעצם החובות שלנו - החוב הנוכחי של המדינה, אגב, מבטא חוב לכל אחד מכם בסכום של כמעט 90 אלף שקל. משפחה ממוצעת חייבת 350-400 אלף שקל. לא נעים. טוב, לא נשלם את זה מחר בבוקר, בשם המדינה החוב הזה יתגלגל מדור לדור.

אז המצב הרצוי הוא מדינה בלי חובות, ובהתאמה רזה יותר. רק שכדי שזה יקרה צריך להתנהל כמו חברה עם מטרת רווח. צריך להוציא את הפוליטיקאים מהמגרש הכלכלי. הם בהגדרה לא יכולים לעשות זאת. אבל אני יודע שזו (בינתיים) רק משאלת לב.

עוד כתבות

נרשמה עלייה של 19% במחזור הקניות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשנה שעברה / צילום: Shutterstock

החשש מתקיפה איראנית וחג הפסח הובילו לעלייה ברכישות מזון ומוצרי חשמל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מספר הרכישות בענף החשמל נותר דומה, אך בשל עליות המחירים שילם הציבור כ–20% יותר

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

הפגנה של פרו-פלסטינים נגד גוגל, 2022 / צילום: ap, Eric Risberg

הפגנות ומעצרים: פרויקט נימבוס הישראלי מעורר סערה בארה"ב

מספר עובדי גוגל פתחו בשביתת מחאה נגד העבודה של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי לענן ● באתר Wired דווח כי עשרות עובדים התבצרו במשרדי החברה בניו יורק ובקליפורניה, ואחרי מספר שעות, האבטחה של גוגל האשימה אותם ב"הסגת גבול"

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

סודות מתוך ועדת ההשקעות: כך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

בנק דיסקונט ובנק לאומי

הריבית במשק נשארת גבוהה, המינוס לא השתנה, והבנקים מקזזים הטבות

בנק לאומי הודיע כי הוא מעלה את הריבית המקסימלית לחשבונות שנמצאים במשיכת יתר ● דיסקונט הודיע לפני כמה שבועות על ביטול ההטבה על אוברדאפט עד 2,000 שקל

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי

זה מה שאומר ציר בית הנבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית הנבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר הציר הדמוקרטי

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

במערב מתכננים סנקציות על תוכנית הכטב"מים האיראנית. איך זה יקרה בפועל?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן, ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר בתל אביב צפוי להיפתח בעליות קלות ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות