גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיטת הפירמידה: למה למדינה מותר להיות בגירעון תקציבי ולהפסיד כסף - ולכם לא

למה חברה עסקית לא יכולה להפסיד, ומדינה כן? למה למדינה מותר להיות בגירעון כל שנה, ולכם לא? ● בלי להיות מודעים, אנחנו פוגעים בדור הבא. לא ידעתם שאתם הורים כאלה – נכון? אתם לא אשמים. הפוליטיקאים שלנו הרדימו אותנו

ישיבת ממשלה/ צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
ישיבת ממשלה/ צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

גם למדינה יש דוחות כספיים. השבוע התפרסמו נתוני הגירעון התקציבי, מעין שורה תחתונה של דוח רווח הפסד של המדינה. הגירעון בספטמבר הסתכם ב-8.4 מיליארד שקל, "הפסד" משמעותי - גבוה משמעותית מהערכות הכלכלנים. הגירעון עלה ל-3.35% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), לעומת 2.5% בחודש אוגוסט.

הפרשנים הכלכליים מודאגים והכותרות ביקרו את חוסר המשמעת התקציבית של הממשלה ובעיקר את שר האוצר כחלון שמתכוון להוריד מסים (כי הוא פוליטיקאי לפני בחירות) בשעה שהגירעון בתקציב עולה.

הכל נכון - הביקורת מוצדקת. אבל כחלון נלחם במבקרים. האוצר הסביר שהחריגה ממסגרת התקציב שנקבעה - 2.9% היא "טעות אופטית". החריגה מיוחסת בעיקר לדחייה של הכנסות מסים מספטמבר לאוקטובר. המדינה פשוט החליטה שאת תשלומי ספטמבר ישלמו העסקים באוקטובר, כדי להקל עליהם בחודש החגים שגם כך כולו היה חופש אחד גדול. הדחייה הזו יצרה "חור" בתקציב של ספטמבר.

המבקרים המשיכו לבקר וטענו שהסיבות לגירעון עמוקות יותר מדחיית המסים. מדובר גם בחריגה גדולה בתקציב ההוצאות - וגם זה נכון. אבל, הדיון על שברירי אחוז של חריגה בתקציב הוא לא הנושא המרכזי.

אין באמת סיבה לגירעון

הנושא המרכזי הוא הגירעון כולו, לא סטייה של כמה עשיריות בחודש או בשנה; הנושא המרכזי הוא החתולים ששומרים על השמנת - הפוליטיקאים שאחראים על התקציב; הנושא הוא גירעון מתמשך של המדינה, למרות שאין באמת סיבה להיות בגירעון. אתם - בתא המשפחתי שלכם נמצאים בגירעון שוטף, מדי שנה בשנה? אתם יכולים לגייס חובות בלי הפסקה למימון ההוצאות שלכם? אתם מראש מגדירים שיהיו לכם השנה (ובכל שנה) יותר הוצאות מהכנסות? מה שמותר למדינה - אסור לכם, האזרחים.

המדינה בלי סיבה אמיתית החליטה שהיא "חיה" עם גירעון שוטף בתקציב - אפילו יש חוק שמדבר על העניין, כי ככה זה במדינה מתוקנת - מחוקקים חוקים כדי להכשיר ולקבוע מה מותר ומה אסור. אז המדינה חוקקה שמותר לה להיות בגירעון.

זה כך בכל העולם (כמעט), לא רק אצלנו - המדינות מעל החוק, ויש בזה היגיון למרות שהוא אולי קצת מתערער בעידן הגלובלי והדיגיטלי; ועדיין - כדי שלא יהיה ג'ונגל אמיתי, צריך את המדינה ואת מוסדותיה, צריך חוק וסדר.

אלא שקיים פער בין השולטים במדינה - הפוליטיקאים - לבין העם. הפוליטיקאים רוצים מנגנונים גדולים וחזקים, הם רוצים שליטה והם רוצים המשך שליטה. כל הדברים האלה עולים כסף. כסף כדי לשלם למנגנון, כסף כדי להעביר לאזרחים (ככה הם יבחרו בפוליטיקאי). מאיפה מגיע הכסף הזה? מהציבור.

כן, זה עדיין הרזה והשמן

אנחנו ממנים דרך המסים שאנו משלמים את המנגנון הענק הזה - השמן. כן, זה עדיין אנחנו - "הרזה" שסוחב את השמן.

השמן הזה, הוא המגזר הציבורי, מגזר ענק ובחלקו מיותר שעולה לנו הרבה מאוד מיליארדים. השמן הזה התנפח ברציפות ובעקביות בכמות התפקידים, בעובדים, במדורים, בעוזרים, ביועצים, ובחברים של חברים שצריך לסדר להם עבודה. אתם רואים את זה בכל מקום (כמעט), וזה משולם מהכיס שלכם.

אבל כך קבעה המדינה; למדינה כאמור מותר. העלות של המנגנון הזה היא בין הסיבות לגירעון. אז למה לא להתייעל? למה חברה עסקית לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד, ומדינה כן יכולה להפסיד מדי שנה בשנה? למה משפחה לא יכולה להתקיים לאורך זמן עם פרנסה שנמוכה מההוצאות, ומדינה יכולה להתקיים כך עשרות שנים?

יש הסבר. הנחת העבודה של "מדע" הכלכלה (כדי להיזכר בתשובה הייתי צריך לחזור לספרי הכלכלה ולהיעזר בחבר מספסל הלימודים - תודה לד"ר אביחי שניר) היא שמדינה חיה לנצח.

חברה כנראה שלא תחיה לנצח (זאת ההנחה), משפחה לא חיה לנצח. רק מדינה. ומה המשמעות? כשמדינה נמצאת בגירעון, הנחת הבסיס היא שהיא יכולה לפנות לאזרחים שלה ולגייס מהם אג"ח. ככה נסגר הגירעון. ושנה הבאה? אותו דבר - היא תגייס אג"ח. עד מתי? לנצח. אם זה קצת מזכיר לכם תרמית פונזי או הונאת פירמידה, יש בזה משהו, אבל זו פירמידה חוקית.

פגיעה בדורות הבאים

למעשה, אם חושבים על זה לעומק, המנגנון הזה פוגע ומכביד בעיקר על הדורות הבאים - אנחנו משאירים לדורות הבאים מדינה עם חובות גדולים ועל זה נאמר - "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה"- אנחנו נהנים מהגירעון השוטף (השמן נהנה והמדינה משקיעה יותר באזרחים, תשלומי העברה, פרויקטים שוטפים ועוד) והדור הבא הוא שישלם את המחיר.

אם הדור הבא ייהנה מכך, אז סבבה - שישלם. הוא ייהנה מהתשתיות (רכבת, גשרים וכו'), אבל רוב ההוצאות הן שוטפות - בלי קשר לעתיד. משמע - הדור הבא יממן אותנו.

האמת רעיון מגניב - בא לי גם. אני רוצה לבזבז מיליונים ושהילדים שלי ישלמו על זה. אהה אני לא יכול - לא ייתנו לי מימון. ואם אני אגיד שהילדים שלי יחזירו? אני כנראה אהפוך לבדיחה. אבל למדינה מותר. למדינה מותר לקחת חובות, לגלגל חובות, כי הנחת הבסיס שתמיד היא יכולה לקחת מהאזרחים - או במימון או במסים.

וכך, בלי להיות מודעים, אנחנו בעצם פוגעים בדור הבא. לא ידעתם שאתם הורים כאלה - נכון? אתם לא אשמים. הפוליטיקאים שלנו הרדימו אותנו.

פוליטיקאי לא יכול לנהל תקציב מאוזן

הבעיה הגדולה היא ההתנהלות התקציבית של הממשלה בפועל לעומת ההתנהלות הרצויה. מדינה צריכה לשמור על תקציב מאוזן - ויש הרבה מדינות שיש להן תקציב מאוזן.

אם הוא לא מאוזן צריך לקצץ בשומנים, לפני שפונים לציבור לגייס חוב. זה לא קורה כי הגורמים האחראים על התקציב לא מוכנים לעשות צעדים נכונים כלכלית שפוגעים בהם פוליטית - לפטר עובדים, להעלות מסים ולצמצם תקציבים - אלה כנראה צעדים מוצדקים כלכלית, אבל הם עלולים לגרום לירידה במספר המנדטים.

וככה האיוולת הזו נמשכת על פני הרבה שנים, ובדרך מספרים לנו שהמצב הכלכלי של המדינה טוב, ואפילו מצוין, והיא מחזירה חובות (וזה נכון), והחוב היחסי שלה ביחס לתמ"ג קטן (וזה נכון - הוא 60% מהתמ"ג), אבל למה בכלל צריך שיהיו חובות? החובות של המדינה הם בעצם החובות שלנו - החוב הנוכחי של המדינה, אגב, מבטא חוב לכל אחד מכם בסכום של כמעט 90 אלף שקל. משפחה ממוצעת חייבת 350-400 אלף שקל. לא נעים. טוב, לא נשלם את זה מחר בבוקר, בשם המדינה החוב הזה יתגלגל מדור לדור.

אז המצב הרצוי הוא מדינה בלי חובות, ובהתאמה רזה יותר. רק שכדי שזה יקרה צריך להתנהל כמו חברה עם מטרת רווח. צריך להוציא את הפוליטיקאים מהמגרש הכלכלי. הם בהגדרה לא יכולים לעשות זאת. אבל אני יודע שזו (בינתיים) רק משאלת לב.

עוד כתבות

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה