בפאנל "IPO, רכישות ומיזוגים וסבבי גיוס פרטיים ענקיים", שנערך בכנס Journey של EY ישראל ו"גלובס", דובר על אסטרטגיות צמיחה שונות של חברות טכנולוגיה. עו"ד דן גבע, שותף בכיר בקבוצת Corporate and Securities של משרד עורכי הדין מיתר אמר כי: "23 חדי קרן הפכו לפומביים בשנה שעברה, היו לנו גיוסים גדולים, וחברות כמו אובר מוכנות לצאת להנפקה בקרוב. השוק במצב מצוין".
את חלקה הגדול של הצמיחה הזו, ובייחוד בישראל, חברי הפאנל ייחסו לפעילות השקעות ענפה של חברות ממזרח אסיה. גבע אמר כי "אנחנו רואים הרבה חברות מחוץ לארצות הברית שבונות את עצמן כחברות גלובליות עם ארה"ב כשוק משני". הוא הוסיף כי "ראינו הרבה פעילות מאסיה, ובעיקר מסין, בישראל", אבל לדבריו "הרבה מזה זה רעש. הם מגלים עניין אבל כמה מזה באמת מתממש? הייתי אומר שרק כ-20%".
ג'ק יאנג, שותף וראש קרן ההשקעות של דויטשה טלקום קפיטל פרטנרס, התייחס לנושא הערכות השווי הגבוהות של חברות פרטיות, כתוצאה של פוטנציאל הצמיחה הגבוה שלהן: "למה אנחנו רואים הערכות שווי גבוהות? אנשים מסתכלים על חברות שיהיו שוות מיליארד דולר בעתיד, והשקעה של מאה מיליון היא פשוט דרך להיכנס. כחברה צריך לשים לב לא ללכת לאיבוד ולמצוא את האיזון - לא לשרוף יותר מדי כסף, כי כשהוא יגמר - מה עושים?".
יאנג תיאר מצב מעגלי שבו סכומי הכסף הגדולים שהחברות מצליחות לגייס, משפעים על המודלים העסקים שלהן מצד אחד, ומצד שני, המודלים החדשים הם אלה שמאפשרים לחברות לגייס סכומים גדולים ממשקיעים פרטיים: "אנחנו שמים לב שמה שחברות היו רגילות לעשות לפני כמה שנים, למכור תוכנה או מוצר, והיום יש להן יותר כסף והן יכולות להפעיל מודל סאבסקריפשן. זה עולה הרבה כסף לבנות חברה שתגיע למקום הזה. אם אתה מנסה לבנות חברת SaaS, זה עולה בממוצע מאה מיליון דולר, אבל זה עסק שמשקיעים אוהבים, כי אפשר להרוויח בו סכומים גדולים והוא יחסית צפוי, אז יותר ויותר חברות נעות לכיוון הזה".
ששון דרוויש, שותף מנהל בקבוצת ההשקעות הבנקאיות הטכנולוגיות של RBC, סיפר שלקוחותיו של בנק ההשקעות, חברות החזקה גלובליות ענקיות כמו מיקרוסופט או אלפאבית, מסמנות את ישראל כיעד חשוב להשקעה התקופה האחרונה, משום שהחבלו לצאת מהמדינה חברות צמיחה גדולות. מצד שני, הוא הוסיף ביקורת על חברות ישראליות: "אחרי שאתה הופך לציבורי, הרבה חברות ישראליות עושות רכישות ומיזוגים, אבל לדעתי זה דבר שחסר כאן בישראל. בצד הפרטי, יש הרבה חברות שמגייסות כסף לטובת רכישות קטנות, ולדעתי יש יותר רכישות שמתבצעות על ידי חברות פרטיות מאשר ציבוריות, שזה די מעניין".
מהצד השני, כשחברה רוצה להירכש, דרוויש סבור שדרוש מהלך ממוקד: "כמעט כל חברה שאני עובד איתה, אנחנו עושים דבר שאנחנו קוראים לו בדיקת שוק, ובסופו של דבר לכל חברה של מיליארד דולר יש בין 5 ל-10 חברות שיכולות לכתוב את הצ'ק הזה. זה די קל, כי אפשר בד"כ להתקשר לבנאדם מאדובי, ממיקרוסופט או מאלפאבת".
עוד התייחסו בפאנל לתופעה שכינו "מסלול כפול", בה חברות מנסות לגייס כסף במקביל לכך שהן מחפשות להירכש. איוון ברוקמן, שותף בקבוצת הייעוץ האסטרטגי של PJT פרטנרס, סבור ש"אין דבר כזה מסלול כפול. זה מיתוס וזה לא קורה. בסוף חייבים לבחור - או שתעשה בדיקות שוק לגבי הון שאתה יכול לגייס, או לגבי רכישות ומיזוגים - תבחר באחד מהמסלולים ותתקדם איתו". יאנג הסכים והוסיף כי "המקרה היחיד שאני יכול לראות מסלול כפול, זה כשבחרה נמצאת בצרות".