סיגל מנדלקר / צילום: דיוויד אזגורי, שגרירות ארה"ב בירושלים
"לקראת סבב הסנקציות השני, הציפייה שלנו שתהיה ירידה משמעותית ברכש זר של נפט מאיראן" - כך אומרת בראיון ל"גלובס" סיגל מנדלקר, סגנית שר האוצר האמריקאי לענייני טרור ומודיעין פיננסי. מנדלקר באה לישראל כחלק מפמלייתו של שר האוצר האמריקאי, סטיבן מנוצ'ין ומקיימת כאן פגישות בתחום ה-FinTech ומטבעות דיגיטליים. בהצהרות לתקשורת אתמול (א') של נתניהו ומנוצ׳ין, התייחס ראש הממשלה לעבודה המסיבית שעושים כיום בוושינגטון בהקשר של הטלת הסנקציות והלחץ הכלכלי על טהרן מאז יציאת ארה"ב מהסכם הגרעין. "המוקד שלנו בדיון יהיה בהגברת הלחץ על משטר הטרור הראשי בעולם, המשטר התוקפני בטהרן", אמר נתניהו אתמול.
בחזית של הפעילות הכלכלית האמריקאית נגד איראן עומדת כיום מנדלקר שמובילה את המערכה המורכבת של יישום והחלת הסנקציות הפיננסיות על איראן, איסוף המודיעין בנוגע לפעילות של חברות תשתית, חברות השקעה ובנקים, וקשירת הקצוות בכל הנוגע לעצירת מימון הטרור.
האגף שבראשו היא עומדת - הסוכנות לטרור ומודיעין פיננסי במשרד האוצר האמריקאי - הוקם בשנת 2004 כסוכנות במשרד האוצר. תחת פיקוחה של מנדלקר עובדים כ-700 אנשי מקצוע פדרליים, שכל מטרתם היא לאתר נכסי הון או נכסים מוחשיים ולחסום את השימוש שעושים ארגוני טרור בתשואת הנכסים ולבלום את העברות הכספים תוך שימוש במערכות פיננסיות בינלאומיות.
בין שמדובר בארגוני טרור חצי-צבאיים או בטרור מדינתי, כמו במקרה של איראן, הסוכנות של מנדלקר מנסה לייבש את הלבנות הכספים, לחסום העברות כספים ובעיקר להתמקד בגופי טרור המאיימים על אזרחים ברחבי העולם. חלק אחר של עבודתה נוגע לאתגר קרטלי הסמים ברחבי העולם.
כזכור, ב-4 בנובמבר ייכנס לתוקף השלב השני והמשלים של השבת הסנקציות על איראן. מנדלקר בראיון בלעדי ל"גלובס" אומרת שבמשרדה רואים תוצאות משמעותיות ופגיעה בסחר בשוק השחור במטבע האיראני, הריאל.
כזכור, בחודש מאי 2018 הודיע הנשיא טראמפ כי הוא מבטל את חלקה של ארה"ב בהסכם הגרעין עם איראן (הסכם ה-JCPOA שנחתם בין ארה"ב, רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה, צרפת ואיראן). טראמפ הצהיר שארה"ב תשיב למסלולן את הסנקציות האמריקאיות על איראן, שהיו בתוקף עד לחתימה על ההסכם בשנת 2015. השלב הראשון של השבת הסנקציות התרחש ב-6 באוגוסט השנה. משמעות החלק הראשון הייתה איסור או מגבלות קשות על רכש דולרים אמריקאיים על ידי הממשלה האיראנית, הגבלות על סחר במתכות, כולל זהב, אלומיניום, פלדה. כמו כן הוטלו מגבלות על סחר במטבע הריאל. ארה"ב הטילה גם מכסים גבוהים על סחר בתחום הרכב, מטוסים ותחבורה וכן איסור על יבוא שטיחים ומוצרים נוספים.
החלק השני של השבת הסנקציות נקבע מראש ל-4 בנובמבר והוא אמור להיות חמור וקשה יותר. הפעם, מגזר האנרגיה יעלה על המסכים והגרפים. כולם מצפים לראות ירידות תלולות, שכן כלכלתה של איראן תלויה ברכש הנפט בידי מדינות אירופה, סין והודו.
איזה תוצאות אתם רואים לשלב הראשון בסנקציות? האם יש שינוי בתוך איראן?
"אנחנו רואים תוצאות, ובין השאר אפשר להתבונן על השוק השחור של המטבע האיראני, הריאל. יש שינוי גדול ביותר בחודשים האחרונים, אם מציבים אותו אל מול הדולר. הציפייה שלנו היא שבשל משטר הסנקציות, רכש הנפט מאיראן יירד באופן משמעותי".
מדינות אירופה, שהתנגדו ליציאת ארה"ב מן ההסכם, כוננו מנגנון לביצוע עסקאות של גופים מסחריים עם איראן, כדי שהפגיעה הכלכלית בהם תיעצר.
"האינדיקציה לתהליך שמתרחש באירופה מגיע מן החברות המסחריות עצמן, הנוטשות את איראן בהמוניהן. לחברות מסחריות יש הבנה חדה איזה שוק חשוב יותר עבורן. הן מבינות את הקושי לעשות עם איראן עסקים. זו מדינה שאין בה שקיפות, שאין לה חוקים נגד הלבנת הון ברמה גלובלית. החברות המסחריות לא מעוניינות למצוא עצמן, מבלי שהיו מודעות לכך מראש, עושות עסקים עם משמרות המהפכה. קשה להם לוודא אם הם עושים עסקים עם משמרות המהפכה או אגפים אחרים של המשטר. אני חושבת שבאירופה ובמקומות אחרים בעולם מבינים היום שארה"ב רצינית ביותר בנוגע לאכיפה אגרסיבית של הסנקציות על איראן".
שולחים ילדים להילחם בסוריה
לפני כמה ימים הכריז משרד האוצר האמריקאי, תחת האגף של מנדלקר, על מהלך משלים והוא הטלת סנקציות רחבות-היקף על הבסיג׳ (Basij), ארגון צבאי-למחצה בו חברים מעל 12 מיליון איראנים, ספק אם מדובר בחברות "התנדבותית". הבסיג׳ מבצע גיוס אזרחים, וביניהם גם ילדים ונערים, לשמש כחיילים של משמרות המהפכה. הוא גם הזרוע המפעילה את מחנות האימונים ושולחת את החיילים, כוללל נערים וילדים, לחזית. הבסיג׳ זכור לקהילה הבינלאומית ולישראלים כמי שגייס ילדים ושלח אותם ל"מות קדושים" כמטהרי שדות המוקשים במלחמת איראן-עיראק. הבסיג׳ היה מעורב ככל הנראה בתקיפת המפגינים באיראן נגד המשטר אחרי בחירות 2009.
מנדלקר מספרת ל׳גלובס׳ שבידי ארה"ב ראיות ברורות לכך שהבסיג׳ משגר כיום ילדים ונערים, חלקם איראנים ואחרים אפגנים, לקרבות שמנהלת איראן בתוך סוריה.
האם זו הפעם הראשונה שמטילים על ארגון זה סנקציות מטעם ארה"ב?
"זה ארגון שהיה כבר תחת משטר סנקציות בהיבט של אכיפת נושא זכויות האדם. הפעם מדובר במהלך שונה מאוד. ראשית, זו הפעם הראשונה שאנחנו מסווגים את הארגון הזה תחת משטר סנקציות של ארגוני טרור. שנית, בעבר כאשר הבסיג׳ סווג תחת ארגונים הפועלים נגד זכויות אדם, המעטפת הרחבה של התשתית הפיננסית שתומכת בבסיג׳ לא נכללה ולא סווגה במשטר סנקציות.
"הפעם, הנושא הוא גם החיילים-ילדים, כיוון שהבסיג׳ כבר זמן מה משמש כזרוע סמי-צבאית ומגייס ילדים שהם ממוצא איראני או אפגני. הם שולחים את הילדים והנערים לסוריה להילחם מטעם איראן".
במסגרת המהלך נגד הבסיג׳ הטלתם סנקציות על מפעל ענק לייצור טרקטורים וציוד כבד, על מפעל לייצור אבץ. מה הקשר שלהם לבסיג׳?
"כיוון שמדובר בתמיכה של רשת ארגונים וחברות באמצעות קשרים פיננסיים משמעותיים בכל רחבי העולם, וחלק מן הכסף שנכנס כהכנסות של החברות הנ"ל משמש כדי לגייס, לאמן ולשלוח ילדים ונערים לשדה הקרב בסוריה, שם הם נהרגים. זו זוועה. מעשיהם חושפים את ההשלכות ההומינטריות החריפות על מי שעושה עימם עסקים בתוך איראן".
לחסום את ההעברות ב"סוויפט"
אחת מן הסוגיות הנמצאת כיום על שולחן של משרד האוצר האמריקאי הוא חסימת העברות הכספים לארגונים הקשורים במשמרות המהפכה באמצעות מערכת העברת הכספים הגלובלית SWIFT. לפני מספר חודשים פורסם ב"גלובס" כי מזכיר האוצר, סטיבן מנוצ׳ין, אינו ממהר לחסום את השימוש האיראני במסלקה הבינלאומית SWIFT, כפי שאירע בעבר ב-2012 (וגם אז, היה זה בעקבות לחץ של הקונגרס). בעקבות הסכם הגרעין הוחזרה איראן ב-2016 לתוך מערכת ה SWIFT.
יש להניח, שהיום כאשר מנוצ׳ין נמצא בירושלים, גם הנושא הזה נמצא על הפרק בשיחות בינו לבין נתניהו. גורם ממשל אמר ל"גלובס" שארה"ב תדאג לכך שהסנקציות ייאכפו "בין שהכסף מועבר לאיראן דרך SWIFT או בכל דרך אחרת. אם יהיו עסקאות אסורות עם האיראנים שיבוצעו באמצעות SWIFT או בכל אמצעי אחר, אנחנו נוודא שהסנקציות יוחלו עליהן בתקיפות".
סוגיה אחרת הנמצאת על הפרק וגם בנוגע אליה אין כל התייחסות רשמית, היא המצב הרגיש שנוצר בשבועיים האחרונים ביחסים הבילטרליים שבין ארה"ב לסעודיה בעקבות רצח העיתונאי ג׳מל חשוקג׳י. יצוין ששלב הסנקציות הבא על איראן, האמור לפגוע קשות בה, לא אמור להשליך ישירות על שוק האנרגיה הבינלאומי. אך ארה"ב, נעזרה תמיד בסעודיה כמשענת בהקשר הזה, ולאור הבעיות שנוצרו לוושינגטון אל מול בית המלוכה הסעודי, ערעור שוק האנרגיה בתוך איראן עשוי להיות בעל השלכות נוספות.
תעודת זהות
סיגל מנדלקר
גיל: 47, ילידת פיטסבורג, פנסילבניה
השכלה: משפטנית
קריירה: מונתה לסגנית מזכיר האוצר ביוני 2017. במחלקתה כ-700 עובדים פדרליים. קודם לכן הייתה סגנית פרקליט ראשי לאזור מדינת ניו יורק (דרום), יועצת משפטית בכירה וסגנית פרקליט מדינת ניו יורק, סגנית פרקליט במשרד המשפטים לעניינים פליליים, שותפה במשרד עורכי הדין פראוסקר-רוז, עורכת דין בלשכתו של השופט העליון קלרנס תומאס. בוגרת בתי הספר למשפטים במישיגן ופנסילבניה.
השם הפרטי הישראלי: הוריה, גרשון ואסתר מנדלקר, ניצולי שואה, הגיעו לישראל ב-1947 ו-1948 באוניות המעפילים אקסודוס ובן-הכט והתגוררו בישראל עד לשנות ה-60, אז עברו לפיטסבורג ושם פיתחו קריירות אקדמיות והקימו את משפחתם.