גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סטודנטים ערבים: לא רק מורים ורוקחים

צעירים ערבים ממלאים את האקדמיה. צריך להשקיע בסיוע בלימודים בתחומים נדרשים כמו מחשבים והנדסה

סטודנטים ערבים / צילום:Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב
סטודנטים ערבים / צילום:Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב

שיעור התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה של אזרחי ישראל הערבים נמוך בהרבה מהשיעור בקרב שאר האוכלוסייה ועומד על 56.6% וכמחצית מהם חיים מתחת לקו העוני. אם נוסיף למציאות הזו את השינויים בשוק העבודה, שקורים בקצב מסחרר, ואת עשרות המקצועות שנעלמים וימשיכו להיעלם, יש פתרון אחד מרכזי שיגדיל את השוויון - רכישת השכלה אקדמית. השכלה גבוהה חשובה לא רק משום שהיא מבטיחה שילוב איכותי יותר בשוק העבודה, אלא גם מגדילה את הסיכוי למוביליות כלכלית-חברתית.

מדינת ישראל השכילה להבין זאת לפני מספר שנים, ובהובלת הרשות לפיתוח כלכלי למגזר המיעוטים והמועצה להשכלה גבוהה, והשקיעה בתחום מאות מיליוני שקלים. התוצאות לא איחרו לבוא וכך נראה שבמהלך העשור האחרון הוכפל מספר הסטודנטים הערבים במוסדות ההשכלה הגבוהה מ-23 אלף ל-47 אלף.

מה שמרשים במיוחד זו ההצלחה והעמידה ביעדים, שהוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה הגבוהה הציבה לעצמה, לפיה לפחות 17% מהסטודנטים יהיו ערבים עד שנת 2022, יעד שכבר הושג.

ההצלחה מקבלת משנה תוקף בייחוד בשל המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית שמעבר לאתגרים הכלכליים, סובלת מחסמים כמו התמודדות עם שפה שאינה שפת אם, פערים תרבותיים, ריחוק גיאוגרפי מרוב המוסדות להשכלה גבוהה והיעדר תמיכה ודמויות לחיקוי בקרב סביבתם הקרובה.

אבל כמו שכולנו יודעים - הזמן הכי טוב ללכת לבנק, הוא כשיש כסף. אז השירות יותר טוב ואדיב. זו בדיוק הסיבה שאת ההצלחה צריך לקחת צעד אחד קדימה. ראשית, משום שהיעד הושג, יש לעדכן אותו ולהכין תוכנית לשנים הבאות - צריך לחשוב בגדול. בתוך התוכנית הבאה, יש לטפל בסוגיית הנשירה בשנה א', שהיא גבוהה במיוחד בקרב סטודנטים ערבים, על ידי איתור הסטודנטים המועדים לנשירה בשל רקע כלכלי-חברתי קשה ובניית תוכנית אישית-אקדמית ורגשית המותאמת לצורכיהם.

מעבר לכך יש להרחיב את המכינות הקדם אקדמיות לסטודנטים הערבים, הרחבת תוכניות הליווי בשנה הראשונה על ידי סטודנטים ותיקים.

יש גם צורך להשקיע יותר בסיוע לסטודנטים ערבים שמעוניינים ללמוד בתחומים נדרשים, כמו הנדסה ומחשבים. כיום הערבים מהווים רבע מהסטודנטים במכללות להוראה ולמקצועות תומכי הרפואה, כמו סיעוד ורוקחות, אך בשלב זה, למרות שיפור קל, רק מקצתם משתלבים במקצועות בעלי הכנסה גבוהה ועתיד תעסוקתי שתואם את שוק העבודה העתידי.

בהקשר זה, יש למקד את התוכניות הייעודיות שמתקצבות ומסייעות לערבים להשתלב באקדמיה, לחוגים שבהם יש דרישה בשוק העבודה ולא להוראה וסיעוד - שם יש רווייה. לא יזיק כמובן גם לפרסם קולות קוראים למוסדות שעיקר הלימודים בהם הם במקצועות אלו, להכין תוכניות לשילוב ערבים ולקבל על כך תגמול כספי. בהקשר זה, יצוין כי השנה טרם פורסם הקול הקורא בנושא זה למוסדות, דבר שעשוי לפגוע במגמה החיובית הכללית.

צריך גם לתת טיפול ממוקד דווקא לגברים הערבים, שסובלים מפחות תוכניות ייעודיות והתקדמו פחות מאשר הנשים, ולקדם את המכרז לפתיחת המכללה הערבית הציבורית הגדולה הראשונה שתקוע.

ולא פחות חשוב - לגעת בשורש העניין ולהקצות יותר תקציבים לשיפור המסגרות החינוכיות הפורמליות והבלתי פורמליות בחברה הערבית, שסובלות מהיעדר תקצוב ותשתיות. מה שלא יתחיל בבית הספר היסודי, קשה ויקר להשלים באוניברסיטה. כבר היום חייבים לחשוב על המשך תוכנית החומש לחברה הערבית שנמצאת באמצע התהליך, ולהפיק לקחים כיצד ניתן לטייב אותה ולגרום לה להשפיע יותר על נושא החינוך.

החברה הערבית משוועת לשיפור איכות חייה וליציאה לתעסוקה איכותית וגם הכלכלה הישראלית זקוקה לה כדי להמשיך בצמיחה - אסור לנוח על זרי הדפנה, חייבים לפעול בכל החזיתות.

■ הכותבת היא ראשת התוכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה. 

עוד כתבות

חנות משקפיים. ענף האופטיקה מתאושש / צילום: תמר מצפי

לראשונה מתחילת המלחמה: מחזורי הקניות בכל הענפים הבולטים במגמת עלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי שורת קמפיינים בענף האופטיקה הובילו ל"חזרה לשגרת קניות כמעט מלאה"

דיון בוועדת הפנים של הכנסת בעניין תוואי המטרו, ביוני שנה שעברה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

חוק המטרו חוזר לשולחן הדיונים, עם מאבקים על היטלי השבחה ודיור בר השגה

אחרי הפסקה של עשרה חודשים כמעט, יתחדשו הדיונים בתיקון החוק בוועדת הפנים והגנת הסביבה ● בישיבה צפויות לעלות כמה סוגיות מורכבות וטעונות, אשר להן השפעה רבה - הן על כיסם של היזמים והן על קופת המדינה ● גלובס עושה סדר לקראת הדיון הקרוב

אילוסטרציה: shutterstock

כבר שלושה עשורים מפנטזים על התרופה הזו, עכשיו היא אושרה

בסוף השבוע האחרון אושרה לשיווק בארה"ב תרופה של חברת מדריגל לכבד שומני, שוק שבמשך שלושה עשורים נחשב בעל פוטנציאל אדיר ומושא הפנטזיה של חברות תרופות ● האם התרופות נגד השמנה הרסו את החלום, ואיך ינסו התרופות הבאות בצנרת לפצח את השוק

ערן וולף. פרש מתפקיד מנכ''ל מימון ישיר אחרי 18 שנה / צילום: גבע טלמור

בגלל הריבית והמלחמה: ההפרשות להפסדי אשראי של מימון ישיר הוכפלו

חברת המימון לרכב הגדולה בישראל הפרישה אשתקד כמעט רבע מיליארד שקל להפסדי אשראי, בעיקר בגלל השפעות הריבית הגבוהה ● ברבעון הרביעי גרמה המלחמה להחרפת קשיי הלווים והגבייה, והרווח כמעט נעלם

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

החיים המפנקים שאחרי הפוליטיקה: כמה מרוויחה איילת שקד על 25 שעות עבודה בשבוע?

לפי הדוח שפרסמה היום קרדן נדל"ן, השרה לשעבר הרוויחה בשנה החולפת שכר של 1.53 מיליון שקל ● עפ"י הסכם השכר של שקד, שאושר בשנה שעברה, היא מקבלת שכר חודשי של 70 אלף שקל עבור 25 שעות שבועיות בלבד

תחנת הכוח של OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה

למרות התנגדות שרי הממשלה: הוות"ל אישרה שתי תחנות כוח במרכז

הוועדה אישרה את הקמתה של תחנת הכוח ריינדיר במועצה האזורית דרום השרון וכן את הרחבתה של תחנת הכוח OPC חדרה ● הממשלה לא אישרה את שתי התוכניות הללו במאי האחרון, ואם חבריה יתנגדו שוב, הצעד יסתום עליהן את הגולל

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מחירי הנפט קפצו ב-2%

הנאסד"ק עלה ב-0.8% ● מדד שנגחאי עלה ב-1% ● מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל ● מחר תתפרסם ביפן החלטת הריבית, ובגולדמן זאקס צופים שזו תעלה בפעם הראשונה מזה 17 שנה ● היום נפתחת ועידת ה-GTC השנתית של אנבידיה ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

מרואן עיסא. האם חוסל? / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

מספר 3 בחמאס ואחד מאדריכלי ה-7 באוקטובר: מי היה מרוואן עיסא?

תקיפה נרחבת בנוסיראת בשבוע שעבר נועדה לחסל את מרוואן עיסא, סגן מפקד גדודי עז א־דין אל־קסאם וכעת בחמאס בודקים האם הוא אכן חוסל ● זהו ניסיון החיסול השני שלו של עיסא, שהתחנך מגיל צעיר במוסדות שמזוהים עם האחים המוסלמים

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

רכב חשמלי בטעינה. עיוותי מס הופכים אותו לפחות משתלם / צילום: Shutterstock

מקבלים רכב מהעבודה? זו הסיבה שפחות משתלם לבחור בדגם חשמלי

מס שווי השימוש העתיק, שמכניס למדינה 5 מיליארד שקל בשנה, לא מותאם לעידן הרכב החשמלי: מציע "הטבה" שנשחקת במהירות ומספק מוטיבציה שלילית לעבור לרכב חסכוני וירוק ● בציי הרכב ממשיכים להעדיף רכבי בנזין מזהמים, אבל נראה שהאוצר מעדיף זאת כך

צילומים: AP - Ng Han Guan, Jeff Dean, Alexander Zemlianichenko, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

קלקולים כלכליים: הסיכונים המרכזיים שמאיימים על הפריחה בשוקי המניות

דווקא כשמדדי מניות בעולם נמצאים בשיאי כל הזמנים, חשוב להתייחס לסיכונים שעלולים להעיב על השווקים ● המיידיים הם התחדשות האינפלציה במדינות רבות או לחלופין האטה כלכלית, ומתיחויות גיאופוליטיות שיסלימו למלחמות ● כתבה שנייה מתוך שתיים

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

הבכיר שמסביר - כך ארה"ב מונעת מישראל להשיג את מטרות המלחמה

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, משוכנע שהממשל האמריקאי לא מצליח להפנים את המשמעות הקיומית של מיטוט חמאס ● בשיחה עם גלובס הוא מדבר על חשיבות כניסת צה"ל לרפיח, ועל החזרת ההרתעה הצבאית למרות "המשקולות שביידן מציב על רגלי ישראל"

האוניברסיטה העברית בירושלים / צילום: Shutterstock

האוניברסיטה העברית: הפרופסורית מכחישת הטבח לא תשוב ללמד אם לא תחזור בה

דיקן ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה הודיע כי פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן, שהכחישה את אירועי ה־7 באוקטובר, תפסיק ללמד בו לצמיתות אם לא תחזור בה מדבריה ● בהודעה נכתב: "חופש הביטוי איננו מקנה זכות להיות מעורב בהוראה ובחינוך של מקצוע שלערכיו אדם מתכחש"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות קלות בתל אביב; חילן מזנקת לאחר הדוחות

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1%, ות"א 90 נסחר במגמה דומה ● לאומי פרסם דוחות כספיים ● מטבעות הקריפטו איבדו גובה אחרי שרשמו שיאים ● הורדת דירוג לאג"ח של אלקטרה פאוור ● לאומי: תפוקת הנפט היומית תצמח ל-13.6 מיליון חביות ● בנק אוף אמריקה: ייתכן שהשוק מתחיל לפקפק בכך שהפד יבצע הפחתות ריבית של 75 נקודות בסיס בשנת 2024

צילום: AP - Manu Fernandez

המבצע הצבאי של טורקיה ועיראק להקמת מסדרון יבשתי למפרץ הפרסי

שתי המדינות מנצלות את העיכובים במסדרון היבשתי שמתכננת ארה"ב דרך ישראל וערב הסעודית, כדי להתקדם בפרויקט ● את הכוחות הן מרכזות במבצע נגד המחתרת הכורדית שמאיימת על טורקיה

מרוואן עיסא / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

ארה"ב מאשרת: רמטכ"ל חמאס מרוואן עיסא חוסל

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב מאשר: מרוואן עיסא חוסל בתקיפת צה"ל ברצועה  ● אזעקות בגליל העליון, צה"ל תקף מטרות של חיזבאללה בלבנון • מטרה אווירית חשודה חצתה לשטח ישראל ממרחב ים סוף - ונפלה בשטח פתוח, צפונית לאילת • הותר לפרסום: סמ"ר מתן וינוגרדוב נפל בקרב בצפון הרצועה ● עדכונים שוטפים

יניב פרטוש (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

יניב פרטוש מונה למנכ"ל משותף בסוכנות הדיגיטל ארלו של ראובני־פרידן

פרטוש יכהן בתפקיד במקביל לניב חורש, מבעלי הקבוצה, שביצע את התפקיד עד כה לבדו ● במקביל למהלך בוצעה שורה של מינויים נוספים בסוכנות

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה שמשגעת את העולם עומדת לקנות אותם בעסקת ענק: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית התפוצצה"

מייסדי אליאוס, מימין: אלון יופה, אלון רבינוביץ ודרור זיידה

הפיתוח שפותר את בעיית העומס על מטפלים נפשיים בעקבות המלחמה

הסטארט־אפ Eleos Health פיתח כלי בינה מלאכותית שמייצר סיכום אוטומטי של פגישות רפואיות, שכעת יוטמע בקבוצת "מעל ומעבר" המתמחה בטיפולים פסיכולוגיים ● המייסד אלון יופה: "כמו שצילום רנטגן מסייע לרופא, כך הפתרון שלנו לרפואת הנפש" ● ישראל מתגייסת 

גל רכישות בסייבר הישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

הפרדוקס בענף הסייבר: איך קורה שחברה נמכרת בשווי של פי 100 מההכנסות שלה?

בחצי השנה האחרונה נרכשו שמונה סטארט־אפים ישראלים בתחום הסייבר - כולם בשווי שגבוה פי עשרות ביחס להכנסות שלהם ● הסיבה מאחורי האקזיטים הנדיבים: הענקיות הזרות בונות על המוצרים של החברות הצעירות, כהבטחה להגדלת המכירות ● האם זו רק ההתחלה?