" לא יכול להיות שכותרות העיתונים הכלכליים יקבעו את סדר היום במשרד האוצר, זה לא עובד". כך אמר שר האוצר משה כחלון בניסיון להרגיע את הרוחות הסוערות בנאום תקיף שנשא ביום העיון השנתי של אגף התקציבים, המוקדש לזכרם של עובדי האגף שנפלו במלחמת יום הכיפורים.
במהלך נאומו נזף כחלון באנשי האגף על כך שהם מתרגשים מהכתבות בעיתונות הכלכלית על הגידול בהוצאות והחריגה המסתמנת בגירעון התקציבי. "תפסיקו להתגונן ותתחילו להיות גאים", אמר כחלון. "לא יכול להיות שכותרת בעיתון תזעזע בניין ענק כמו שלנו".
כחלון פתח את נאומו בהתייחסות לבחירות הקרבות ולטענות כי הוא מנהל כלכלת בחירות. "אנחנו הולכים לקראת בחירות" אמר כחלון. "שנת בחירות יש לה את דפוסי ההתנהגות שלה. ישנה איזה מחשבה שהכל מתפרק ומדרדר ושהכל נפרץ. ואני רוצה לומר לכם שזה לא כך.
"עד היום לא פרצנו אפילו לא באגורה את המסגרות שקבענו. עמדנו ביעדי גרעון בצורה יוצאת דופן, עם עמידה במספרים. התחושה הזאת גורמת לכך שלפעמים אנשים מרשים לעצמם לא לעמוד בהתחייבויות, גם אנשי משרדנו. מה הקשר בין בחירות ותחושת בחירות להתחייבויות? אמרנו מילה, צריכים לקיים אותה ולא להגיד בואו נחכה לבחירות. זה לא עובד. אני שלוש שנים עומד בפרץ. לא נכנענו לאף אחד".
כחלון הפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלות הקודמות וטען כי בתקופתם נוצרו המשברים שבהם נאלץ הוא לטפל. "כל מה שאתם רואים היום אלה משברים מוכנים" אמר. "אם נאלצנו להחליט לתת 4.3 מיליארד שקל לתקציב הנכים. מה לעשות שהמדינה החליטה לפני כמה שנים לעצור את ההצמדה, ושאנחנו במשמרת שלנו צריכים לפתור את זה?
"מה לעשות שמדינת ישראל צריכה 50 או 60 אלף יח"ד והממשלה בנתה 30? אז נפל אצלנו, ואנחנו מטפלים ועושים מחיר למשתכן ונותנים תקציבים ופועלים לתקן. כך גם בסיעוד ועם גמלאי המשטרה.
"זו לא פריצה. זה התפקיד שלנו - לפתור את המשברים ולתת מענה. כל מי שחושב שיש פה התנהגות לא אחראית - אני אחראי ואני מוכן להתעמת עם כל אחד בנתונים אמיתיים ולא בכותרות". כחלון המשיך והתייחס לנושא הרגיש ביותר כרגע - הפריצה המסתמנת של הגירעון התקציבי.
"בנוגע לגרעון: נכון שגביית המסים חלשה אבל אני מאמין שיתכנס עד סוף השנה ל-2.9%. אבל גם אם יהיה גבוה בשתי עשיריות האחוז - מה קרה? יעד הצמיחה מתעדכן ל-3.6, ואנחנו בסדר ואין צורך לנסות ולייצר משברים מלאכותיים - חוץ מלתת תחושה לא טובה ואווירה לא טובה זה לא נותן כלום.
"לאורך שלוש שנים וחצי שמרנו על מסגרות ועל זה חברות בינלאומיות מסתכלות - על עמידה ביעדים, ולא על תזוזות קטנות. מכאן ועד לצייר תמונה של אסון כלכלי אחרי שמעלים את הדירוג האשראי - אני חושב שמי שעושה את זה עושה עוול למדינת ישראל".
כחלון המשיך והתחייב כי לא תהיה פריצה של תקרת ההוצאה הממשלתית. "לא תהיה סחיטה של אגורה - מה שמגיע מגיע ומה שאנחנו חושבים שצריך לתת ניתן. לא בחוקים פרטיים ולא בחוקיים ממשלתיים. שמרנו על המסגרות. אני יכול למנות עוד עשרות של פעולות שעשינו ויש להם מחיר פוליטי.
"אני קורא לכם חברי האגף - עשיתם עבודה טובה. הגדלנו את ההוצאות האזרחיות והוצאות הביטחון. הוצאות אזרחיות - אין שמן ורזה, יש מורים, רופאים, עובדים סוציאליים ואחיות שצריכים לתת שירות לציבור. להפוך את עובדי הציבור לאויבים - לא בבית ספרנו. יש מה לשפר ולתקן, גם אצלנו. אבל כשאני רואה שאזרחי ישראל קיבלו יותר שירותים ב-30 ו-40 מליארדי שקלים - אני אומר לכם - תהיו גאים.
"יש עיתונאים שלא אוהבים את הגדלת ההוצאה הציבורית. הם לא צריכים את זה - יש להם חינוך פרטי וחבר רופא והם לא צריכים את הציבורי. אבל יש מליונים בציבור שצריכים את הרפואה ואת החינוך הציבורי. אז מי שיש לו יש לו לכל החיים ומי שאין לו?
"אחד מקבל MRI תוך 3 שעות וחלק תוך 12 חודשים? אנחנו עשינו צמצום פערים למען השכבות החלשות, במטרה להעניק להם מענה. לא להיבהל מהמושגים - אפשר למתוח ביקורת לשפר וליעל - אבל מגזר ציבורי זה צמצום פערים. במקום להתחפר ולהתכנס ולהתכווץ ולהיבהל מהביקורות אני הייתי גאה במקומכם. העלינו את שכר המינימום, הוספנו מיטות בבתי חולים...
"כשהעלנו את שכר המינימום ראינו איך הצמיחה עלתה", הוסיף כחלון. "כל פעולה שעשינו הביאה לצמיחה בשנים שאחרי. אנחנו ממשיכים בדרך הזו עד הבחירות. לא תהיה חריגה בהוצאות".