מתקן של חברת החשמל / צילום: תמר מצפי
מתחילת העשור חלה עלייה במספר דקות אי-האספקה של החשמל ללקוחות, כך עולה מדוח מבקר המדינה העוסק בפיתוח הרשת של חברת החשמל. הסיבה לעלייה זו נעוצה בתת-השקעות של החברה בתשתיות בכלל ובתשתית החיונית - רשת החשמל. בעוד הביקוש לחשמל עלה בעשור האחרון, השקעתה של חח"י ברשת ההולכה והחלוקה נותרה יציבה, הכסף שיועד להשקעות בתשתית נותב להפחתת חובותיה. הרגולטורים - רשות החשמל ומשרד האנרגיה היו מודעים למצב זה. המבקר מעריך כי העלות הישירה המצטברת מאי אספקת החשמל רק לצרכני החשמל ברשת המתח הגבוה בשנים 2016-2010 עומדת על כ-3.5-3.3 מיליארד שקל.
"העלויות הכבדות המושתות על צרכני החשמל בשל ירידה באמינות אספקת החשמל ממחישות כי אין להשלים עם הפערים הגדולים שנוצרו בין היעדים בתוכנית הפיתוח שגיבשה חח"י לבין היקפי ביצועם ועם תת-השקעות בתשתיות בכלל ובתשתיות חיוניות בפרט. פערים אלו מעידים כי הפיקוח הרגולטורי בהקשר של תכנון ופיתוח רשת החשמל ויישומו, הסרת חסמים לפיתוח וחידוש הרשת וחסמים תקציביים - לקו בחסר", נכתב בדוח מבקר המדינה.
בעשור האחרון הוקפאו הקמות קווי מתח-על חדשים וקיימת עלייה מתונה בהיקף קווי המתח העליון , זאת כאמור בהשוואה לעלייה מתמדת בביקוש לחשמל ובאספקתו. המבקר קובע כי כתוצאה מכך נגרם עומס בהעברת אנרגיה בקווים הקיימים, שעלול לפגוע באמינות אספקת החשמל וייתכן שאף להגדיל את ההשפעות הכלכליות הנובעות מאירועי אי-אספקת חשמל. יחד עם זאת, מציין המבקר לטובה כי בעשור האחרון נרשם שיפור באיכות החשמל המסופק ללקוחות.
אספקת חשמל סדירה תלויה בין היתר בגיל הפיזי של הרשת, כ-22% מההפרעות ברשת החשמל נובעות מהתיישנותה, כאשר רשת החשמל שמלאו לה 30 שנה ויותר היא רשת מיועדת להחלפה. מהדוח עולה כי כ-70% מאורך קווי המתח הנמוך, שגילם מעל 30 שנה, וכ-63% מאורך קווי המתח הגבוה שגילם מעל 30 שנה, הם בעלי פוטנציאל להחלפה מתוקף גילם .
הנושא של תת-ההשקעה ברשת של חברת החשמל נידון בהרחבה במהלך המו"מ על הרפורמה במשק החשמל בשנה האחרונה ואף היווה בסיס לביקורת של יצרני החשמל הפרטיים בקמפיין שלהם נגד המתווה שהוסכם. בנוסף הנושא הועלה על ידי פרופסור אבי שמחון בחוות דעתו על מתווה הרפורמה, בו ציין פרופ' שמחון כי הרפורמה לאינה מבטיחה שחח"י תשקיע ברשת.
פיתוח רשת החשמל חיוני לשמירה על רמה גבוהה של אמינות האספקה והוא גם תנאי הכרחי לחיבור יצרני חשמלי הפרטיים חדשים ולקידום התחרות במקטע הייצור. הרשת מורכבת משני מקטעים: מקטע ההולכה (קווי מתח-על ועליון) ומקטע החלוקה (קווי מתח גבוה ונמוך). האנרגיה המופקת בתחנות הכח מועברת באמצעות מקטע ההולכה למקטע ההשנאה, שבו מומר מתח החשמל למתחים נמוכים יותר עבור לקוחות החברה באמצעות מקטע החלוקה.
מהדוח עולה כי תת-פיתוח של הרשת היא תוצאה של צמצום היקפי ההשקעה באופן ניכר לעומת ההשקעות מה נקבע בתוכניות הפיתוח של החברה. כך, על פי הדוח, בשנים 2012-2010 עמד היקף ההשקעות בפועל על כ-55% מהיקף ההשקעות הנדרשות בתכניות הפיתוח. בשנים 2016-2013, אף על פי שגובשה עבורן חלופת השקעות מינימלית, היו ההשקעות בפועל נמוכות אפילו ממנה, והיו 70% בלבד מחלופת ההשקעות המינימלית, וכ-40% בלבד מחלופת ביצוע מלא. "משכך, צורכי משק החשמל לא קיבלו את מלוא המענה הנדרש, העומס על הקווים הקיימים גדל וכך גם הסיכון לאירועי אי-אספקה", כותב מבקר המדינה בדוחו.
ממצאי הדוח מלמדים על ליקויים בהתנהלות הן חברת החשמל והן הרגולטורים שלה - חברת החשמל הכינה תוכניות פיתוח הרשת שמראש הייתה לא וכתוצאה מכך גם לא עמדה, שהוגדרו על ידי החברה כ" משקפות מצב מיטבי, שאליו יש לשאוף". "משרד האנרגייה, שהוא הגורם האמון על תכנון משק החשמל, היה מודע לכך שסיכויי ההתממשות של התוכנית אינם גבוהים, אולם אישר את התוכנית במטרה לקדם יעדים של ייצור חשמל פרטי, לרבות באנרגיות מתחדשות, בלי לגבש מענה לחוסר המתאם בין התוכנית לבין היכולות לממשה", כותב המבקר. ואילו רשות החשמל העבירה לחח"י מקדמות ייעודיות בהיקף מצטבר של 2.5 מיליארד שקל - כספים שלא נותבו על ידי החברה להשקעה ברשת אלא בהפחתת חובות החברה, והרשות מצידה לא פיקחה על ניתוב המקדמות שנתנה לחח"י.
נציין כי הכסף הועבר לחחי דרך העלאת התעריף, כלומר מצרכני החשמל. לפי המבקר הוא לא הושקע במלואו ברשת החשמל, אלא שימש אותה להפחתת החוב, דבר שגם מועיל לצרכני החשמל - החברה יציבה יותר כלכלית, עלויות המימון קטנות וכו'. התשובה לשאלה מה היה כדאי יותר לצרכני ביתיים היא לא חד-משמעית, אך מי שבטח נפגע מהמדיניות הזאת הם יצרני החשמל הפרטיים. בשל אי פיתוחה של רשת ההולכה, במיוחד באזור הדרום קיים קושי לחבר יצרני חשמל חדשים, משום שאין מקום ברשת, מצב המכונה "רשת סתומה".
על אף שחח"י שכבר הייתה בעבר על סף קריסה כלכלית ניתבה את הכסף לצמצום חובותיה, מבקר המדינה רואה בחומרה התנהלות זו וכותב בהקשר הזה: "המשמעות הנובעת מאי-ניתוב הכספים להגדלת ההשקעות ברשת היא פגיעה במשק החשמל, בפיתוח הרשת ובתועלת של צרכני החשמל".
נוסף על כך, רשות החשמל לא עדכנה כנדרש את התעריפים של מקטעי הרשת זה למעלה מעשור עד ינואר של השנה ובכך "יצרה סיכון משמעותי להיווצרות תעריף שאינו משקף את מלוא העלות שהייתה אמורה להיות מוכרת". בסיס התעריף זה היה אמור להוות מקור כספי לפיתוח הרשת עבור חברת החשמל. רק בינואר 2018 אישרה רשות החשמל בסיס התעריף החדש, אשר אמור לתמרץ את החברה להשקיע בפיתוח הרשת ולקבל תשלום רק בגין ההשקעות שבוצעו על ידה. עד אישור בסיס התעריף החדש, נציין, לא היה קשר ישיר בין תעריף הרשת לבין היקפי ההשקעה הדרושים ברשת.
על פי הערכת מבקר המדינה, היקף הפערים שנוצרו מתת ההשקעה, כלומר הסכום אותו יש להשקיע בפיתוח וחידוש הרשת, עומד על לא פחות מ-23 מיליארד שקל, זאת לעומת חברת החשמל שטענה בדוח כי מדובר בסכום נמוך משמעותית העומד על כ-8 מיליארד שקל.
החישוב שבדוח מתבסס על עובדות הבאות: בשנים 2016-2013 ההשקעות הנדרשות לפי תוכנית הפיתוח למקטע ההולכה המעודכנת הן 9.5 מיליארד שקל; בפועל, הושקעו במקטע זה כ-2.8 מיליארד שקל; ההשקעות הנדרשות לפיתוח מקטע החלוקה הן 12.6 מיליארד שקל, בפועל הושקעו בו בשנים 2016-2013 4.6 מיליארד שקל. ההשקעות הנדרשות לחידוש הרשת הן 9.4 מיליארד שקל, מתוכם בשנים 2016-2015 הושקעו כ-400 מיליון שקל בלבד.
נציין כי הביקורת של המבקר נערכה בחודשים אוגוסט 2017 עד ינואר 2018, לפני שרפורמת החשמל אושרה בממשלה ונחתמה רשמית. מאז לא מעט דברים השתנו : רשות החשמל עדכנה את בסיס התעריף החדש שאמור לתמרץ את החברה להשקיע ברשת וחח"י מצידה התחייבה להשקיע בשנה הקרובה כ-3 מיליארד שקל ברשת.