גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצפצפות על החוק: מחצית מהרשויות המקומיות לא מדווחות על עבירות בנייה

בתחילת השנה נכנסה לתוקף תקנה שלפיה הרשויות המקומיות נדרשות לדווח על עבירות בנייה בתחומן ● המטרה: טיפול יותר אגרסיבי בעברייני הבנייה ● בדיקת "גלובס" מעלה כי רשויות רבות מסרבות לשתף פעולה ולדווח על העבירות הללו ● במשרדי הממשלה טוענים: "מדובר בשילוב של תת-אכיפה ושנת בחירות"

חריגות בנייה / צילום: שלומי יוסף
חריגות בנייה / צילום: שלומי יוסף

בתי המשפט הגדירו את עבירות התכנון והבנייה כ"מכת מדינה", הממשלה תיקנה את החוק, אלא שבאופן לא צפוי דווקא הרשויות המקומיות לא משתפות פעולה - לפי מידע שבידי "גלובס" כמחצית מהרשויות המקומיות לא דיווחו כבר חצי שנה למשרד האוצר, הגוף שמפקח על התחום, על עבירות בנייה בתחומן כפי שמתבקש בתיקון לחוק. המשמעות - פגיעה ממשית באכיפה ובטיפול בעבירות בתחום. המידע החלקי אף עשוי להצביע על כך שהפעולות שמתבצעות בשטח על-ידי הרשויות המקומיות רחוקות מלהתמודד עם הבעיה. בין הרשויות הבולטות שלא העבירו דיווחים כנדרש במשך חצי שנה נתן למצוא את חיפה, רמת-גן, רמת-השרון, בני-ברק, מודיעין-מכבים-רעות, אזור, לוד, נהריה, דימונה וכרמיאל.

מי אוכף את חוק קמיניץ

בתי המשפט העמוסים לעייפה, התייחסו לא אחת לעבירות הבנייה הרבות בישראל כאל פגיעה בשלטון החוק שיש להשיב לה בענישה הולמת. לא מדובר במרפסת שנבנתה שלא כדין - ביישובים רבים ניתן למצוא מבנים שלמים שנבנו ללא היתר כנדרש. אחרי שנים רבות שבהן הביקורת נפלה על אוזניים ערלות, ביוני 2016 התקבלה החלטת ממשלה שמטרתה להחמיר את האכיפה נגד עברייני בנייה, שלימים התגבשה ואושרה כתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה שאושר לפני כשנה. התיקון זכה לכינוי "חוק קמיניץ", על שמו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ שהוביל אותו.

במסגרת התיקון, חויבו 132 ועדות התכנון והבנייה הפועלות בישראל לדווח החל משנת 2018 ליחידה הארצית לאכיפת דיני מקרקעין במשרד האוצר על עבירות בנייה בתחומן אחת לשלושה חודשים. 25 מהוועדות הן ועדות המוגדרות "עצמאיות" ומתאפיינות בחוסן כלכלי ובמינהל תקין, והן נדרשו על-פי התיקון לחוק לדווח על העבירות אחת לחצי שנה.

אלא שמנתונים שהגיעו ל"גלובס" ושכוללים את כלל הדיווחים בוועדות בשני הרבעונים הראשונים של 2018, עולה תמונה מדאיגה של תת-דיווח. כך למשל, למעלה ממחצית מהרשויות המקומיות לא מקיימות את החוק ולא מדווחות למשרד האוצר על הנעשה בתחומן כנדרש.

גורמים במשרדי האוצר והמשפטים טוענים כי אחת מהסיבות לכך היא "תרבות ניהולית לקויה שקיימת בחלק מהוועדות, שלא רק שאינן נוהגות לאכוף עבירות בנייה ביעילות, הן גם לא מדווחות למשרד האוצר על כך ומונעות את הסיוע הממשלתי באכיפה, ולעתים הן אינן יודעות בעצמן מה קורה בתחומן". במשרד האוצר גם מציינים את העובדה שמדובר בשנת בחירות, ושבתקופה שכזו נכנסים שיקולים פוליטיים זרים ולא ענייניים - דבר שגורם לתת-אכיפה בתחום עבירות הבנייה.

יחד עם זאת, טענו גורמים אלה כי סיבה אפשרית נוספת לדיווח הדל מצד הוועדות המקומיות, נובעות בין היתר מקשיים המאפיינים "חבלי לידה", שכן מדובר בהוראה שהוועדות אינן מורגלות לה. ואולם חשוב לציין בהקשר זה כי עוד לפני התיקון בחוק, נדרשו הוועדות לתכנון ובנייה לדווח לוועדה המחוזית בכל חודש על עבירות בנייה בתחומן. בפועל הן לא עשו כך. על כן החובה חודדה במסגרת תיקון 116 לחוק שהוביל קמיניץ. אי לכך, החובה בנוסח החדש, מחייבת את הוועדות להעביר למדינה דיווח מפורט, בטבלת אקסל, גם על העבירות וגם על האופן שבו הן נאכפו.

אז מי דיווחו ומי לא? מתוך 132 ועדות לתכנון ובנייה המופיעות בנתונים, 82 ועדות לא עמדו בחובת הוראות החוק, בין אם לא דיווחו כלל על העבירות בתחומן ואופן אכיפתן, ובין אם דיווחו רק רבעון אחד מתוך שניים שהיו צריכות לדווח. במילים אחרות: רק 50 וועדות עמדו בהוראות החוק ודיווחו כמתחייב. מתוכן 25 הן וועדות עצמאיות שנדרשו לדווח רק אחת לחצי שנה. ברשימת הוועדות העצמאיות שלא מסרו דיווח כלל נמצאות חיפה, קצרין, מודיעין-מכבים-רעות וקריית טבעון.

יתר הוועדות לתכנון ובנייה שאינן עצמאיות, והיו צריכות לדווח אחת לרבעון, ולמרות זאת דיווחו רק רבעון אחד או שלא דיווחו כלל הן: לוד, ראש העין, צפת, נהריה, בית שאן, פרדס חנה, קריות, טייבה, נצרת, חריש, גדרה, כרמיאל, דימונה, רהט, אצבע הגליל, גולן, חבל אשר, מעלה הגליל, מעלה חרמון, מעלות תרשיחא, גלבוע, גליל מזרחי, גליל תחתון, מבוא עמקים, עמק המעיינות, שפלת הגליל, חוף הכרמל, עירון, רכס הכרמל, שומרון, חוף אשקלון, עומר, הערבה התיכונה, לב השרון, שרונים, מזרח השרון, חוף השרון, גן יבנה, עמק לוד, אזור. בנוסף, ישנן ועדות שהדיווח שהעבירו לא היה אפקטיבי, וכלל מסמכים ריקים. 

I2

"התנהלות של מדינת עולם שלישי"

מה המשמעות של אי-דיווח, ולמעשה אי-עמידה בהוראות החוק? במשרדי האוצר והמשפטים סבורים כי אי-הדיווח מלמד לעתים על חוסר הידע של הוועדה המקומית על הנעשה בתחומה, והיעדר נתונים מקשה על היחידה הארצית לאכיפת דיני מקרקעין במשרד האוצר להתערב ולבצע פעולות אכיפה בעצמה, דבר שמנציח את העבירות וכמובן לא מסייע להרתעה. אי-עמידה על אכיפת הוראות החוק בעניין כמובן גם לא תורמת לשינוי התרבות הניהולית הלא תקינה שנהוגה תקופה ארוכה בחלק מהוועדות.

כשבוחנים את הכלים שעומדים בפני משרד האוצר להתמודד בפועל עם תת-הדיווח, מתגלה בעיה - סנקציה מרכזית, אם כי מרחיקת לכת באופן מסוים שעומדת לרשות משרד האוצר היא לקחת מהוועדות העצמאיות את מעמדן. אלא שסנקציה זו חלה על 25 מהוועדות בלבד. לרשויות אינטרס מובהק לזכות בהכרה הממשלתית של הוועדות העצמאיות, שכן ההסמכה מקנה להן עצמאות נרחבת לקבוע מהי המדיניות התכנונית בתחומן, והן נדרשות לקבל את אישור הוועדה המחוזית ברמה מפוחתת שחוסכת זמן רב בהליכי התכנון. כלי הרתעתי נוסף שבידי משרד האוצר הוא ביצוע סקר עבירות בנייה ואכיפה, שתוצאותיו יהיו פומביות וגלויות לציבור. מדובר במהלך דרמטי שעומד להרחיב משמעותית את התמריץ של הוועדות המקומיות לאכוף את עבירות הבנייה בתחומן. האפשרות לקבל 'ציון נמוך' בסקר ודאי אינה קוסמת לאף ראש רשות, מנגד קשה לראות איך במשרד האוצר מפנים תקציבים שיוכלו לעסוק בסקרים שכאלה באופן איכותי.

הנתונים לגבי הדיווח של הוועדות נמסרו ליועץ המשפטי של תנועת 'רגבים' עו"ד בועז ארזי כחלק מפנייה באמצעות חוק חופש המידע. בצמוד למסירת הנתונים ציינה הממונה על חוק חופש המידע במשרד האוצר אנט קליימן כי "תיקון 116 מחייב וועדות מקומיות ורשויות מוסמכות לאכיפה להגיש למינהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה במשרד האוצר דיווח רבעוני על פעולות האכיפה שננקטו בגזרתה. ועדות מוסמכות מדרשות להגיש דוח אחת לחציון. חרף הוראות החוק הוגשו ברבעון הראשון כ-62 דוחות על-ידי ועדות לתכנון ולבנייה, וברבעון השני כ-63 דוחות. זאת מתוך 132 ועדות מקומיות הפועלות בישראל כיום. אנו פועלים להעלות את מספר הדוחות המוגשים ונוקטים לשם כך במספר דרכי פעולה".

מ'רגבים' מסרו כי "הצעד הראשון בסדרי מינהל תקין הוא שהשלטון המרכזי יכיר את המתרחש בשטח מבחינת התכנון והבנייה במדינת ישראל. במשך שנים אנחנו לוחצים בעניין, ועדיין ההתנהלות היא כשל מדינת עולם שלישי. אחרי תיקון החוק שעבר בשנה שעברה, היינו מצפים שסוף סוף הדיווח יבוצע כסדרו, אבל מסתבר שהדרך עוד ארוכה. תשובת משרד האוצר היא שערורייה מאחר שהוא זה שאמור לאכוף את חובת הדיווח מול הרשויות המקומיות. במקרה שהדבר לא יתוקן כבר ברבעון הקרוב, נלך עם הסיפור הזה לבג"ץ". 

החל מדצמבר: "העולם הולך להשתנות"

נדבך מרכזי במסגרת תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, שאושר באוקטובר 2017 ואשר נועד להגביר את האכיפה כנגד עבירות הבנייה, עומד לחולל שינוי משמעותי בתחום. מדובר בתקנות חדשות שייכנסו לתוקף בדצמבר הקרוב ושיכללו קנסות מינהליים כבדים בגין עבירות בנייה.

עבירות אלה היו פליליות עד כה, והיו מצריכות את המדינה לנהל הליך משפטי בבית משפט במטרה לקנוס את העבריינים. מדובר הליכים שהרבה פעמים היו כרוכים ומתישים, ובעיקר עלו למדינה הרבה כסף והעמיסו על בתי המשפט. משמעות התקנות החדשות היא כי לאחר כניסת העבירות המינהליות לתוקף, יוכלו פקחים לתת מיידית קנסות כבדים כנגד עבריינים ללא ניהול משפט.

על-פי התקנות החדשות, הקנס על חריגת בנייה בהיקף של יותר מ-100 מ"ר הוא 300 אלף שקל, חריגה בהיקף של 10-75 מ"ר מחייבת קנס של 200 אלף שקל, וחריגה בהיקף של 75-50 מ"ר תוביל לקנס של 100 אלף שקל. במשרד המשפטים כבר כינו את היום שבו ייכנסו הקנסות המינהליים לתוקף כ"עולם חדש", ו"עולם שונה מזה שהכרנו עד היום", אך ניתן ללמוד על המשמעות הדרמטית שחולל התיקון גם במחאות שקיימו בשנה האחרונה מפקחי בנייה ברשויות השונות. המפקחים טענו כי הסמכויות שניתנו להם, הציבו אותם בחזית מול עברייני הבנייה, ובשל החובה המוטלת עליהם לקנוס עברייני בנייה בסכומים המגיעים למאות אלפי שקלים, הם למעשה חשופים למעשי אלימות.

ביקורת נוספת כנגד הקנסות המינהליים, נשמעה מצד גורמים המייצגים את המגזר הערבי, שטענו כי לתקנות החדשות השלכות קשות כלפי האוכלוסייה הערבית במקומות רווי חריגות בנייה וטעוני מחלוקות פוליטיות, כמו מזרח ירושלים. 

פסק דין בית ליראור: במשרד המשפטים בוחנים דיון נוסף בבית המשפט העליון

לפני שבוע פירסם "גלובס" בהרחבה, את פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט העליון, שבמסגרתו החליטה הנשיאה אסתר חיות כי הקומות הבלתי חוקיות שנבנו בבית ליראור ברחוב בן-גוריון 26 ברמת-גן, לא ייאטמו. זאת למרות שהוועדה המחוזית הורתה בשנת 2014 לאטום אותן כ"אות קלון", בגין עבירות הבנייה הנרחבות שבוצעו במבנה.

המבנה נקשר גם עם פרשת השוחד שבגינה הורשע ראש העירייה דאז צבי בר, לאחר שקיבל שוחד מהקבלן שאול לגזיאל במטרה לקדם את פרויקט זה. חיות החליטה כי הקומות העליונות של הבניין, שנבנו בניגוד לחוק, לא ישמשו עוד כשטחים המושכרים לכל המרבה במחיר, אלא לשימושים ציבוריים, אך קיבלה את טענות המרכז האקדמי למשפט ועסקים ששכר את המבנה כולו מבלי לדעת על העבירות שבוצעו בו על-ידי היזמים (עיריית רמת-גן 25% וחברת בלנטפורט 75%). המרכז האקדמי טען כי השקיע עשרות מיליוני שקלים בהתאמת המבנה לצרכיו ונטל הלוואות לשם כך, שאותן הוא מחזיר באמצעות השכרת הקומות העליונות.

השופטת חיות קיבלה את הטענה וקבעה כי החלטת הוועדה המחוזית לאטום את הקומות מבוטלת, בנימוק שיש להתחשב בצד שלישי שנפגע כתוצאה מהאיטום. מצדם של גורמי אכיפת החוק, מדובר בפסיקה בעייתית שכן היא מציידת את עברייני הבנייה בנימוקים שונים שתוצאתם היא ענישה מופחתת. זאת בניגוד לצו השעה שהורה בית המשפט העליון עצמו בהזדמנויות שונות, להילחם בתופעת עבירות הבנייה שהפכה ל"מכת מדינה" כהגדרתו. על כן, בימים אלה בוחנים במשרד המשפטים הגשת בקשה לקיים דיון נוסף בבית המשפט העליון, בערעור שהגיש המרכז האקדמי על ההחלטה לאטום את הקומות הלא חוקיות בבית ליראור. 

עוד כתבות

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם