חינוך לגיל הרך / צילום:Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
תחילת שנת הלימודים הנוכחית החלה בשביתה בת יום אחד של ארגוני מעונות היום המפוקחים לגיל הרך. בארגונים, בהם נעמ"ת ו-ויצו, טענו כי הענף נמצא בקריסה, וכי יש לשפר את התנאים במעונות. עוד נטען כי השכר הנמוך מוביל לתחלופה גבוהה של מטפלות, דבר שפוגע בפעוטות. השביתה הסתיימה עם תוספת למענקי החג של המטפלות ועם הקמת ועדה ממשלתית בראשות הממונה על זרוע העבודה, כמו שמסיימים כאן כמעט כל שביתה.
הוועדה תדון בתקינה של מעונות היום, אבל במשרד העבודה כבר החלו לפתח מודל חדש, מקיף יותר, שיהיה ניתן להוכיח את התועלת והאפקטיביות שלו בצורה מובהקת. במשרד, יחד עם קרן רש"י, שבראשה עומדת מנכ"לית משרד החינוך לשעבר מיכל כהן, וארגון ג'וינט-אשלים, משקיעים 26 מיליון שקל בפיילוט תלת-שנתי להפעלת מודל חדש ביישוב לטיפול בגיל הרך.
התוכנית כוללת שיתוף פעולה בין כלל הגורמים ברשות שעוסקים בטיפול בחינוך לגיל הרך, גיבוש שפה שפה משותפת והעברת ידע בין הגורמים. העבודה תרוכז על ידי מנהלת גיל רך בכל יישוב. בנוסף, ייעשה מאמץ לקדם הורות מיטיבה על ידי גיבוש תפיסת עבודה עם ההורים. במעונות היום יהיה ניסיון לשפר את הסטנדרטים, ויינתנו הכשרות והדרכות לאנשי המקצוע במעונות ולשפר את מסגרות החינוך ביישוב.
כמחצית מהכסף מגיעה מהמדינה וכמחציתו מרש"י וג'וינט אשלים (בחלוקה שווה). הפיילוט החל באחרונה בשמונה רשויות בפריפריה, כולן מדורגות בחתך סוציו אקונומי נמוך - חצור הגלילית, טמרה, מעלות-תרשיחא, צפת, ירוחם, ערד, קריית מלאכי ושגב שלום.
"המודל מבוסס על תפישה לפיה לרשות המקומית יש תפקיד משמעותי, יחד עם הממשלה, באספקת שירותים מקיפים", מסבירה רותם עזר-אליהו, מנהלת מיזם הינקות בשותפות קרן רש"י, אשלים והאגף למעונות יום ומשפחתונים. "כיום ברוב הרשויות, הרשות מכירה את הילדים לראשונה בגיל שלוש, כשהם נרשמים לגן, ולא ביום שהם נולדים. אין חובה לרשויות להכיר את המשפחות ולעקוב אחר התפתחות הפעוטות".
מחקרים שנעשו בעבר מראים כי ההשקעה בגיל הרך משתלמת במיוחד, בעיקר לעומת השקעה שנעשית בשלבים מאוחרים יותר של החיים. לפי הבנק העולמי, כל דולר שמושקע בגיל הרך, יכול להניב החזר שנע בין 6 ל-17 דולר. "הסיבה לכך היא שהמוח מתפתח הכי הרבה בשלוש השנים הראשונות, במיוחד באינטראקציה עם המבוגרים המשמעותיים בחייו, קודם כל הוריו ואח"כ מי שמטפל בו; ושהשפעה על סביבת החיים שהילד חי בה יכולה להשפיע גם על המוביליות שלו, ההתפתחות התקינה ומימוש הפוטנציאל שלו", מסבירה עזר-אליהו.
"אנחנו מנסים להראות שזה באמת ככה - שבמקום שבו יש רשות מחוייבת שמעמידה אנשי מקצוע איכותיים, שבה יש מעונות יום שפועלים באופן מיטבי, עם אנשי מקצוע איכותיים - הילדים יתפתחו טוב יותר ויהיה להם סיכוי טוב יותר להצליח בחיים. הרשות צריכה לראות בהורים שותפים, ולתת להם כלים לגדל את הילדים שלהם", היא מוסיפה.
כולם מחכים למועצה החדשה
כדי לבחון את ההשפעה על הילדים, צריך לעקוב אחריהם במשך שנים ארוכות. מחקרים מארה"ב הראו שאם הסביבה משתפרת, ההתפתחות של הילדים טובה יותר. לכן, המחקר שילווה את הפיילוט יבחן את אנשי הטיפול, האם הם יותר פנויים לתת לילדים מענה ויותר מחוברים אליהם, וכן את ההורים. המדדים המדוייקים מגובשים בימים אלו.
עזר-אליהו מציינת כי הגדלת מספר התקנים במעונות היום מצריכה תקציב גדול, ולכן הם מתמקדים במעונות יום שבהם יש קבוצות גדולות של ילדים בסיכון, וכן מעונות שהסטנדרטים בהם מתקרבים לאלו שנקבעו ב"דוח הסטנדרטים". הדוח, שיצא לפני כעשור, הגדיר את הסטנדרטים הראויים להפעלה של מעונות יום, אך הממשלה מעולם לא יישמה אותו. עם זאת, תהליכים שיבוצעו ברמת היישוב - למשל הכשרה של אנשי מקצוע - יהיו רלוונטיים לכלל מעונות היום באותו יישוב.
בוועדת ההיגוי של הפיילוט ישבה גם סימה חדד, שתמונה בקרוב לתפקיד סגנית יו"ר המועצה לגיל הרך (סגנית של שר החינוך). על פי החוק, המועצה היתה אמורה לקום עד פברואר האחרון, אך זה לא קרה. לפני כחודשיים מסר משרד החינוך כי פעילותה תחל באוקטובר, אך גם בזה המועצה לא עמדה. המועצה אמורה לרכז את כל הפעילות הנוגעת לגיל הרך, ונציגיה יגיעו ממשרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד האוצר, רשויות מקומיות, חוקרים בתחום ונציגי ציבור. לפי משרד החינוך, העיכוב בהקמתה נובע מבדיקת המועמדים.
השקעה נמוכה בגיל הרך
לפני כשנה פירסם ארגון ה-OECD דוח על החינוך לגיל הרך במדינות הארגון, ממנו עלה כי ההוצאה הציבורית על הגיל הרך בישראל היא מהנמוכות במדינות ה-OECD. ההוצאה בישראל מסתכמת בכאחוז אחד, לעומת פי שלושה בממוצע ב-OECD. בסך הכל יש בישראל כ-500 אלף ילדים בגילאים 0-3, אך רק כרבע מהם מקבלים סבסוד מהמדינה.
בעיה נוספת שקיימת בישראל היא הפרדה בין האחריות על גילאי 0-3, שנמצאים תחת משרד העבודה, לגילאי 3-6, שנמצאים באחריות משרד החינוך. הנושא נמצא במחלוקת במשך שנים ארוכות אך ועדה בינמשרדית שהגישה המלצותיה לפני כשנתיים השאירה את המצב על כנו, בגלל חשש שמשרד החינוך לא ישים דגש על תעסוקת נשים, המניע העיקרי לסבסוד המעונות. המתנגדים למצב הנוכחי טוענים כי כל שלבי החינוך צריכים להיות תחת אחריות משרד החינוך. המועצה לגיל הרך נועדה בין היתר כדי ליצור מדיניות רציפה, אך הקמתה כאמור מתעכבת.
שר הרווחה והעבודה חיים כץ תמך בשביתה של ארגוני מעונות היום, ואף הצהיר כי לא הצליח לשכנע את האוצר להגדיל תקציבים. "כשקיבלתי את הסמכויות על תחום מעונות היום, שמתי לי למטרה להגדיל את מספר המעונות המפוקחים והמסובסדים. המטרה שלי בכך הייתה להוריד את יוקר המחיה להורים, ובמקביל פעלתי לשדרג איכות החינוך בטיפול בפעוטות. התוכנית החדשה היא צעד משמעותי, שלא נעשה עד כה, בדרך ליישום המלצות ועדת הסטנדרטים, המהווה המצפן המקצועי שלנו, אותה הוביל האגף למעונות יום ומשפחתונים".
הכנסת אישרה סופית הצעת חוק לפיקוח על מעונות היום
לפני כארבעה חודשים מתה התינוקת יסמין וינטה, לאחר שנמחצה למוות בגן פרטי בפתח תקווה. בעקבות זאת עלה נושא המשפחתונים הפרטיים לכותרות, והוצפה הבעייתיות שקיימת בפיקוח על מסגנות חינוך בגילאים אלו. אתמול אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפיקוח על מעונות היום. ההצעה הממשלתית כולל קביעת תנאי הפעלה של מעונות יום, יצירת כלפי אכיפה מנהליים וסמכויות מפקחים והוראות עונשין. מעתה, בעלים של מעון יום לפעוטות יהיה חייב להוציא רישיון הפעלה.
התקציב לצורך הסדרת מערך המסגרות לטיפול בילדים בגילאי 0-3 יעמוד על 280 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים, וכן יוקצה כוח אדם נוסף לאגף מעונות היום. בשנת הלימודים הקרובה המשרד יחל במתן אישורי הפעלה ראשוניים לכלל המסגרות הטיפוליות. ההליך צפוי להיעשות בהדרגה ולהסתיים בתוך חמש שנים. הסמכויות המינהליות יכנסו לתוקפן עם תיקון התקנות.