ג'ורג' בירנבאום / צילום: שלומי יוסף
נמשך שלב ההוכחות בפרשת השחיתות המכונה "פרשת ישראל ביתנו", במסגרתה מואשמת סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, בשורת עבירות שוחד ושחיתות. הבוקר (ד') העיד ג'ורג' בירנבאום, שותפו של היועץ הפוליטי המנוח הנודע ארתור פינקלשטיין ז"ל, יועץ בחירות ותקשורת יהודי-אמריקאי שעבד בעבר גם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגת הליכוד. בירנבאום ופינקלשטיין שימשו כיועציה של מפלגת ישראל ביתנו והעומד בראשה, אביגדור ליברמן, במשך 4 מערכות בחירות. חקירתו של בירנבאום עסקה בסקר שלפי כתב האישום הוזמן על-ידי ישראל ביתנו אך בפועל שולם על-ידי עמותות "עזרא".
במסגרת פרשת ישראל ביתנו מואשמת קירשנבאום בקבלת שוחד בתמורה לחלוקת תקציבים ממשלתיים-קואליציוניים של מפלגתה, ישראל ביתנו, בסיועו הצמוד של יד-ימינה לשעבר, דוד גודובסקי, ששימש כמנהל אגף הארגון של המפלגה ביתנו והיה הנאשם המרכזי לצד קירשנבאום בפרשה (לפני כחצי שנה הודה גודובסקי והורשע, על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בשורת עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון; ונידון ל-7 שנות מאסר. מדובר היה בהסדר טיעון שישי שנחתם עם נאשמים בפרשה). לפי האישום, תשלום השוחד לקירשנבאום נעשה על-ידי הגופים שאליהם הועברו הכספים הקואליציוניים, באמצעות העברת "נתח" מאותם כספים שהתקבלו אצלם.
עמותות "עזרא העולמית" ו"עזרא ארצות-הברית", הן עמותות הפועלות בקרב יהודים דוברי רוסית המתגוררים בארה"ב, במטרה לקרבם לערכי היהדות ולעודד אותם לעלות לישראל. מי שעמד בראש עמותות עזרא בתקופה הרלוונטית הוא דניאל אלינסון.
על-פי האישום, בין קירשנבאום לאלינסון היה סיכום לפיו הראשונה תדאג להעביר לעמותות עזרא תקציבים למימון פעילותן שמקורם במשרדים ממשלתיים, מוסדות לאומיים ותורמים פרטיים - ובתמורה לכך תשלמנה העמותות כספים בהתאם למה שתנחה אותן קירשנבאום. בפועל, על-פי האישום, מתן השוחד על-ידי עמותות עזרא נעשה באופן שסכום השווה למחצית מהתקציבים שהושגו בסיועה של קירשנבאום עמד לרשות האחרונה, לטובת מפלגת ישראל ביתנו.
כזכור, נגד נותני השוחד בפרשת ישראל ביתנו הוגש כתב אישום נפרד. דניאל אלינסון הוא הנאשם היחיד בתיק נותני השוחד שלא הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות, והוא ממתין כעת להכרעת הדין בעניינו.
בין השנים 2014-2011 העבירו משרד הקליטה, משרד הדתות וגורמים פרטיים כ-4 מיליון שקלים לעמותות עזרא. כל זאת, על-פי כתב האישום, תוך שקירשנבאום מדגישה בפני אלינסון שהכספים האלה התקבלו הודות לפעולותיה. לפי האישום, בתמורה להעברת התקציב, מימנו עמותות עזרא נסיעות לחו"ל של קירשנבאום, ילדיה, בעלה, אחיה וגיסתה; רכשו בעבורה ובעבור בני משפחתה מוצרי אלקטרוניקה; העסיקו את בנה טמיר בעמותות עזרא כ"מנהל פורום אינטרנטי"; ועוד.
שאלה אחת מתוך 46
חקירתו היום של ג'ורג' בירנבאום התמקדה, כאמור, באישום לפיו עמותות עזרא מימנו עבור מפלגת ישראל ביתנו סקר שנערך בארה"ב שעלותו עמדה על 36 אלף דולר. על-פי האישום, בשנת 2010 ביקשה מפלגת ישראל ביתנו מהחברה של פינקלשטיין ובירנבאום לבצע עבורה את הסקר. מטרת הסקר הייתה חקר דעת קהל בקרב יהודים המתגוררים בארה"ב ביחס לשאלות שונות הנוגעות לפוליטיקה ולפוליטיקאים בישראל, בדגש על מנהיגי מפלגת הליכוד ומפלגת ישראל ביתנו. על-פי האישום, קירשנבאום דרשה מאלינסון לממן את הסקר, ואף הפנתה את נציגי חברתו של פינקלשטיין אליו בתור הגורם המשלם. הסקר המדובר כלל 46 שאלות, ומתוכן רק שאלה אחת הנוגעת לעמותות עזרא. שאלה זו נכללה בסקר, נטען בכתב האישום, אך ורק כדי להצדיק לכאורה את העובדה שעמותות עזרא מממנות את הסקר.
עו"ד משה עקירב מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה חקר את בירנבאום על העבודה המשותפת שלו ושל ארתור פינקלשטיין עם מפלגת ישראל ביתנו. בירנבאום העיד כי הסקר המדובר הוא הסקר היחיד שנערך עבור המפלגה בארה"ב לאורך 4 מערכות הבחירות שליווה את המפלגה.
בתשובה לשאלה מי היו הגורמים במפלגת ישראל ביתנו מולם עבד, השיב בירנבאום: "בתוך המפלגה עבדנו מול אביגדור ליברמן ושלום שרון שהיה ראש המטה. עבדנו גם מול קירשנבאום שהיתה מזכ"ל המפלגה." הקשר שלו מול קירשנבאום, העיד בירנבאום, נגע בעיקר לחוזים והתשלומים שהמפלגה העבירה בתמורה לייעוץ ולסקרים. כל החשבוניות של ישראל ביתנו, סיפר בירנבאום, היו נשלחים "עם העתק לפאינה".
ביחס לסקר שבמוקד ההאשמות, העיד בירנבאום כי המפלגה היתה זו שהזמינה את הסקר, בהמלצתו של ארתור פינקלשטיין. זאת, על אף שבהמשך הדיון הציג עו"ד גיורא אדרת, בא-כוחה של קירשנבאום, את העדות במשטרה של היועץ המנוח, שם טען כי לא זכור לו שהסקר האמור נערך.
ביחס לשאלה היחידה בסקר שעסקה בעמותות עזרא הודה בירנבאום כי מדובר בשאלה שלא הופיעה בסקר מראשית תכנונו. בירנבאום העיד כי לא היתה לו כל היכרות מוקדמת עם עמותות עזרא, וכי הוא הכיר אותם רק בזכות קירשנבאום: "עד שפאינה קירשנבאום אמרה לי לדבר עם דני (דניאל אלינסון; מ"ב) מעזרא לא שמעתי על הארגון הזה". עוד העיד בירנבאום כי הוא מעולם לא פגש את אלינסון.
בנוגע למימון הסקר על-ידי עמותות עזרא, העיד בירנבאום: "נאמר לנו שיש גוף שנקרא עזרא, ושהוא קשור לגוף שנקרא 'ידידי ישראל ביתנו בארה"ב'. פאינה אמרה לי שעזרא יממנו את הסקר, שהם ידאגו לתשלום".
עו"ד עקירב הציג לבירבנאום דוא"ל ששלח לקירשנבאום, ובה ביקש ממנה לוודא כי אלינסון מעביר לו את התשלום בעבור הסקר. בתשובה לשאלה מדוע לא פנה ישירות אל אלינסון בקשר לתשלום, השיב בירנבאום: "פניתי אליו, אבל הוא לא שילם. חשבתי שאולי פאינה יכולה להשפיע עליו ולגרום לו לשלם". קירשנבאום, אגב, השיבה לדוא"ל ששלח אליה בירנבאום במילה אחת: "אוקיי".
גם שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ירון לוי, ביקש לשאול את בירנבאום אודות הסקר. בתשובה לשאלה את מי משרת הסקר, השיב לו בירבנבאום כי הסקר משרת גם את תנועות עזרא וגם את מפלגת ישראל ביתנו. "אם הייתי פונה אלייך מטעם עמותת עזרא כדי לעשות סקר בקרב הקהלים האלה, זה מה שהיית שואל?" הקשה עליו השופט. "לא", הודה בירנבאום, "הייתי מוסיף בין 5 ל-10 שאלות בנוגע לעמותה", הוסיף.
"אין סקר שארתור לא ידע עליו"
עו"ד גיורא אדרת, ב"כ פאינה קירשנבאום, הדגיש את העובדה שבירנבאום לא הצליח להשיג ולו מסמך אחד המעיד כי הסקר הוזמן על-ידי ישראל ביתנו או הועבר אליה. זאת, על אף שבחקירת המשטרה תועד כי בירנבאום בדק זאת היטב במסמכיו. בירנבאום חזר על כך שמי שהזמין את הסקר היא מפלגת ישראל ביתנו, אך הודה בפני עו"ד אדרת כי הוא לא זוכר שהיה בקשר עם שלום שרון, ראש המטה של ישראל ביתנו, או עם אביגדור ליברמן בקשר לסקר הזה. זאת, בניגוד למה שנהגו לעשות בדרך כלל.
עו"ד אדרת עימת את בירנבאום עם הדברים שאמר אלינסון בעדותו, שטען שהסקר נועד לבדוק את עמדות ציבור היהודים דוברי הרוסית בארה"ב ביחס לבחירות לקונגרס הציוני העולמי. בירנבאום שלל זאת, וציין, במענה לשאלת השופט לוי, כי אם הסקר אכן נעשה לקראת הבחירות לקונגרס הציוני העולמי, ודאי היו מופיעות בו שאלות הנוגעות לכך.
בסיום חקירתו הנגדית, הציג עו"ד אדרת לבירנבאום דברים שאמר ארתור פינקלשטיין ז"ל בעת חקירתו במשטרה, לפיהם הוא מעולם לא ערך לישראל ביתנו סקר בארה"ב, וכי הסקר מושא האישום לא מוכר לו. "אין דבר כזה שיש סקר בקשר לישראל ביתנו שארתור לא ידע עליו", אמר בירנבאום. "אין לי הסבר לדברים שאמר פינקלשטיין במשטרה בנוגע לסקר", הוא הוסיף.
בפברואר 2018 העיד אלינסון במסגרת הליך ההוכחות בפרשה. "בפגישה שנערכה בשנת 2013 סיכמתי עם פאינה קירשנבאום שמפלגת ישראל ביתנו תיקח חסות על תנועת עזרא העולמית, ובתמורה אנחנו נקצה 50% מכספי התמיכה מהמפלגה לטובת חשיפת מפלגת ישראל ביתנו לחניכים שלנו. הסיכום הזה נעשה בארבע עיניים בינו לבין פאינה ולא תועד בכתב", העיד אז אנליסון.
חזקת החפות: פאינה קירשנבאום לא הורשעה בכל עבירה במסגרת פרשת ישראל ביתנו. המשפט הפלילי מצוי בשלב ההוכחות, ובמסגרת זו נשמעים עדי התביעה תוך ניסיון של המדינה לבסס את האישומים. בשלב הבא תינתן לקירשנבאום האפשרות להציג את עדי ההגנה ואת טענותיה. במהלך המשפט טוענת קירשנבאום לחפותה, וכל עוד היא לא הורשעה, היא זכאית ליהנות מחזקת החפות.