מנהל רשות המסים לשעבר, משה אשר / צילום: שלומי יוסף
רשות המסים תפצה את גובה המכס לשעבר, ירדן יופה, שטען כי פוטר מעבודתו ברשות עקב חשיפת שחיתויות, בסכום של 300 אלף שקל. זאת, בגין עוגמת-הנפש שנגרמה לו - כך קבע אתמול (ג') בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שחייב את המדינה לשלם גם את שכר-טרחת עורכי דינו של יופה ואת הוצאות המשפט, בסך של 35 אלף שקל.
ראשיתה של הפרשה לפני כשנה וחצי, אז פיטר מנהל רשות המסים דאז, משה אשר, את יופה, על רקע תלונות נגדו על התעמרות בעובדים. הפיטורים היוו מהלך תקדימי, היות שדובר בפיטורים שנעשו ישירות על-ידי מנהל רשות המסים דאז, אשר, יחד עם סמנכ"ל בכיר למינהל ולמשאבי-אנוש, כפיר חן - ולא הליך פיטורים שבוצע באמצעות נציבות שירות המדינה. בהמשך ההליך אושר גם על-ידי הנציבות.
בתגובה לפיטוריו הגיש יופה ערר על ההחלטה לפטר אותו וכן בקשה לצו מניעה נגד פיטוריו. באמצעות עורכי הדין נעמי לנדאו ואורן גרוס ממשרד נעמי לנדאו, טען יופה כי פיטוריו נעשו שלא כדין, על רקע היותו "חושף שחיתויות".
יופה, בעל תואר שני במינהל עסקים ותואר שני במשפטים, הצטרף לשירות הציבורי לפני כ-38 שנה. הוא כיהן כממונה אזורי של אגף החקירות של מע"מ תל-אביב והמרכז ושל חקירות מע"מ חיפה והצפון. בהמשך כיהן יופה במשך 5 שנים כנציג רשות המסים בארה"ב ובצפון אמריקה; ולאחר מכן כיהן במשך 7 שנים כמנהל מע"מ ומס קנייה תל-אביב. בנובמבר 2013 מונה יופה לתפקיד גובה מכס מרכז, במסגרת סבב רוטציה.
בבקשה לצו מניעה נגד פיטוריו טען יופה כי הפיטורים נעשים על רקע העובדה ש"חשף שחיתות ציבורית ונלחם לבדו מול מערכת חזקה מגובשת ועוינת, עד אשר מצא עצמו, אחרי 38 שנות עבודה בשירות המדינה, ללא עבודה וללא פרנסה".
בבקשה נטען עוד כי "במשך חודשים זעק המבקש כי לאור תלונותיו עושים הנוגעים בדבר ככל יכולתם על-מנת להכשילו ולהציגו כ'חרפת העדר', עד אשר הצליח ראש רשות המסים, מר משה אשר, להביא לסיום העסקתו".
רשומון בגרסאות: מי פגע ומי הנפגע
בבסיס הבקשה בערר שהגיש יופה על פיטוריו עמדה החלטת נציבות שירות המדינה. לטענת יופה, "ההחלטה התקבלה כלאחר יד", תוך שהנציבות מקבלת את טענות רשות המסים על אירועים שבהם התעמר לכאורה יופה בעובדים תחתיו, בלי שאלה יהיו מבוססים. לטענת יופה, האירועים הללו לא אירעו. "לא היה ולא נברא! לא דובים ולא יער! לא מיניה ולא מקצתיה", כתב יופה בבקשה לצו מניעה נגד פיטוריו. לטענתו, הוא הגיש את הערר נגד פיטוריו לאחר שביצע בדיקת פוליגרף המאמתת את טענותיו, והוא מוצא בבית הדין לעבודה את "הגורם האחרון לעצור את הפגיעה הקשה בשמו הטוב, בתדמיתו ובמקור פרנסתו".
רשות המסים הציגה גרסה שונה לחלוטין לדברים והסבירה כי הרקע לפיטוריו של יופה היה ריבוי תלונות מצד עובדים על התעמרות חמורה ביותר מצד יופה.
החלטת בית הדין האזורי לעבודה אמנם מביאה לסיומו את הסכסוך, אך לטענת רשות המסים לא נותנת מענה מלא לשאלה מי מן הצדדים צודק בטיעוניו. זאת, היות שההחלטה התקבלה בהסכמת המדינה, לפי סעיף 79א' - המעגן מנגנון של מתן פסק דין על דרך הפשרה בלי לנהל הליך הוכחות.
מהצד של יופה נטען כי הפיצוי שקיבל יופה בגין עוגמת-הנפש מוחק לחלוטין את כל "טענות-השווא" שהוטחו בו ומהווה את ההוכחה החזקה ביותר לעוול שנגרם לו. עוד נטען כי ירדן יופה הגיש תלונה אישית נגד משה אשר לפני מספר חודשים ליאח"ה במשטרה.
מנגד טוענים ברשות המסים כי פסק הדין אינו אומר דבר וחצי דבר על אמיתות הטענות נגדו; והיות שהוא ניתן על דרך הפשרה, לא נקבעו ממצאים בנוגע לאירועים שבהם התעמר יופה בעובדים. לטענת גורמים ברשות, הסכום שנפסק הוא סכום שהוצע ליופה מרשות המסים בתחילת ההליכים המשפטיים, כחלק ממהלך לעידוד פרישת בכירים. בתחילה הוצע ליופה לפרוש תוך קבלת המענק לעידוד הפרישה שניתן לכל בכיר שפרש באותה עת, אך יופה בחר לפנות להליכים משפטיים - שהסתיימו לבסוף בהרחקתו סופית מרשות המסים ובקבלת סכום דומה לזה שהוצע לו בעבר.
ירדן יופה מסר בתגובה: "לאחר מאבק ממושך ותקופה ארוכה של הכפשות מתוזמנות נגדי, בית הדין הביע את דעתו באופן חד וברור, שנעשה לי עוול, ופסק לי פיצוי בשל עוגמת-הנפש. האמירה החד-משמעית של בית הדין צריכה לחזק כל עובד שנעשה לו עוול ולתת לו כוחות ולעודד אותו להתקומם נגד העוולות שנעשים לו, כי סופה של האמת לנצח".
רשות המסים ומשה אשר: "אין לראות בהחלטה כל קבלה של הטענות שהועלו על-ידי יפה בכתב התביעה"
מרשות המסים וממשה אשר נמסר בתגובה: "לאחר שהתקבלו בהנהלת רשות המסים מעובדי הרשות ומהסתדרות עובדי המדינה טענות קשות נגד ירדן יופה על יחסי אנוש עכורים והתעמרות, הוחלט לערוך לו שימוע טרם קבלת החלטה אם להאריך את חוזה העסקתו. בסיומו של השימוע החליט משה אשר, מנהל רשות המסים (דאז), מכוח סמכותו על-פי חוק שירות המדינה, שלא להאריך את חוזה העסקתו של יופה, מחמת אי-התאמה מן הנימוקים להלן: כשלים ניהוליים; יחסי אנוש עכורים העולים לכדי התעמרות; אי-קבלת מרות.
"יופה הגיש ערר על ההחלטה לנציב שירות המדינה, אשר דחה את הערר וקבע כי החלטתו של אשר שלא להאריך את חוזה העסקתו של יופה נופלת במתחם הסבירות.
"רק ביום 24.5.2017, עת הגיש יופה תביעה נגד רשות המסים, אשר ונציבות שירות המדינה בעניין פיטוריו, הוא העלה לראשונה טענת חשיפת שחיתות. למען הסר ספק, יובהר כי טרם להגשת התביעה לא הגיש יופה לשום גורם מוסמך ברשות - וככל הידוע לנו גם מחוצה לה - תלונה בנושא.
"לקראת סיום ההליך המשפטי, ובלי שנדונו במסגרתו הטענות של יפה על חשיפת שחיתות לכאורה, הסמיכו הצדדים את בית הדין לפסוק לפשרה בלא הנמקה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, וזאת בלי לבחון את טענותיהם של הצדדים לגופן . קרי, אין לראות בהחלטה של בית המשפט כל קבלה של הטענות שהועלו על-ידי יפה בכתב התביעה.
"לראייתנו, הנהלת רשות המסים ראויה להערכה על שבחרה להתמודד עם הקשיים הכרוכים בכך ולנקוט הליך שנועד להגן על עובדי בית המכס מרכז מהתעמרות על-ידי מנהלם".
טענות של עובדים הביאו לסיום עבודתו של יופה
מכס מרכז היא אחת מיחידות המכס המרכזיות של רשות המסים. היחידה ממוקמת בראשון-לציון, מעסיקה כ-150 עובדים וגובה כ-22 מיליארד שקל בשנה. יופה שימש כגובה מכס מרכז, שריכז תחתיו צוות עובדים.
פיטוריו של יופה לפני כשנה וחצי היוו מהלך דרמטי ברשות המסים, לאחר שמנהל רשות המסים לשעבר, משה אשר, החליט לקחת את האחריות לפיטורים על עצמו והרחיק את יופה מהרשות. זאת, לאחר שהצטברו אצלו טענות רבות מקרב העובדים.
גם אל "גלובס" הגיעו תלונות של עובדים, אשר פורסמו בעיתון ביום 14.2.17. בין היתר אמרו לנו בסמוך לפיטוריו של יופה כי "אנשים נורא פחדו ממנו, הוא היה צועק על העובדים, ממש הפחיד אותנו".
לפי העדויות שהצטברו אז ב"גלובס", הטענות נגד יופה החלו לצוץ זמן קצר לאחר מינויו לתפקיד גבוה המכס, בין היתר במסגרת מפגש של עובדי היחידה עם מנהל רשות המסים, משה אשר, שבמהלכו התלוננו עובדים רבים על התעמרות חמורה ביותר מצד יופה. בעקבות התלונות נפתח בירור מול יופה, תוך עירוב נציבות שירות המדינה. במהלך שנת 2014, לאחר הבירור, סוכם בנציבות כי יוסי יהודה, סמנכ"ל רשות המסים, יקיים שיחה עם יופה, שבמהלכה נמסר לו כי אם התנהגותו לא תשתפר, הוא יועבר לתפקיד אחר, או שיפרוש. עוד סוכם כי ייערך משוב בין הכפופים לו כדי לבחון אם המצב השתנה.
אולם גם לאחר סיכום זה המשיכו לעלות טענות מצד העובדים על התנהלותו של יופה. ריבוי התלונות אף הניע את ועד העובדים להתערב בנושא, ובמארס 2016 התרחש אירוע תקדימי במערכת יחסי העבודה ברשות המסים: יו"ר ההסתדרות במרחב ראשון-לציון, זורי מזרחי, אישר סכסוך עבודה נקודתי בבית המכס על רקע התלונות של העובדים נגד יופה. במכתב ששיגר מזרחי לבכירי ההסתדרות ורשות המסים, הוא נימק את אישור סכסוך העבודה ב"מערכת עכורה, התעמרות והתעללות המנהל בעובדים ובוועד".
הפעם מנהל רשות המסים כבר לא פתח בהליך בירור נוסף באמצעות נציבות שירות המדינה, והודיע ליופה על פיטוריו ללא מעורבות הנציבות.
יופה הגיב אז לטענות בשלילה מוחלטת שלהן, וטען כי כל הטענות נולדו על רקע מסע רדיפה אישי שהתנהל נגדו על-ידי יו"ר ועד עובדים בבית מכס מרכז. לטענתו, במשך 3 שנים הוא נאלץ להתמודד עם רדיפה קשה, כאשר במהלך הדרך נקבע הן על-ידי עו"ד אסף רוזנברג, הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה; והן על-ידי אבי ארדיטי, מנהל אגף המכס ברשות המסים; כי אין ממש בתלונות נגדו.
לטענתו, מסע ההכפשות נגדו נועד להדיחו מתפקידו בשל פועלו להביא להתייעלות אגף המכס ולשיפור השירות לאזרח.
באשר לטענות העובדים נמסר מטעם יופה בסמוך לפרסום האירועים כי "מדובר באותו קומץ עובדים המובל על-ידי יו"ר הוועד שממחזר טענות חסרות שחר". כעת כאמור הסתיים ההליך בפיצוי כספי משמעותי ליופה.