גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרפורמה בעונש עבודות השירות: האומנם הקלה בעונשם של עברייני מס?

עד עתה הורגלנו לעונשים של 6 חודשי עבודות שירות - אך בקרוב לא עוד ● מה יהיו ההשלכות בפועל של רפורמה זו – קשה לדעת ● מעתה הפרקליטות תמעט לדרוש עונש של עד 6 חודשי עבודות שירות, כי תיפתח בפניה הדרך לדרוש מאסר ממושך יותר שירוצה בעבודות שירות ● באופן מלאכותי ומעוות אומנם נחסך מקום בבתי הכליאה, אך מוארכים העונשים המושתים על הנאשמים, רובם על לא עוול בכפם

עבירות מס / צילום: SHUTTERSTOCK
עבירות מס / צילום: SHUTTERSTOCK

לפני כ-3 חודשים, ב-17 ביולי, כמעט בלי לשים לב, אושרה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שתחולל מהפכה בעניינם של נאשמים, ובעונשים שמקובלים בעבירות כלכליות - תיקון מספר 133 של חוק העונשין. התיקון מסמיך את בתי המשפט לקבוע כי עונש מאסר אשר מוטל על נאשם לתקופה של עד 9 חודשים, ירוצה בדרך של עבודות שירות. עד עתה הורגלנו לעונשים של 6 חודשי עבודות שירות, אך בקרוב לא עוד.

לטענת המחוקק, מטרת התיקון שייכנס לתוקפו באפריל 2019, היא "להביא לצמצום השימוש במאסרים הקצרים שנועדו להגביל את יכולת העבריין לבצע עבירות, ככל שהוא אינו בעל מסוכנות גבוהה לחברה, ועל-ידי כך לאפשר את שיקומו". עוד קובע התיקון כי הממונה על עבודות השירות יהיה רשאי להורות על קיצור משך עבודות השירות, למי שעונשו עולה על 6 חודשים.

תוקפה של הוראת השעה יהיה לשנתיים, כאשר במהלך תקופה זו ייבחנו השפעותיה וייבדק אם היא אכן מביאה לצמצום המאסרים הקצרים. ואז יוחלט אם להפוך את הוראת השעה לתיקון קבוע.

הרף התחתון הוגבה אוטומטית

אומנם כניסת התיקון לתוקף תהיה רק באפריל 2019, אולם כבר עתה נותן התיקון את אותותיו בבתי המשפט. במספר פסקי דין שניתנו לאחרונה, לרבות בעבירות מס, התייחסו השופטים לתיקון ולתכליות שבבסיסו. למשל, בתיק עפ"ג (חי') 29719-01-18 עאבד אל חכים מגאדלה נ' מס-הכנסה - תביעות - פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, ת"פ 28371-03-17 מדינת ישראל נ' סבאג (פורסם בנבו 5.8.18). גם חנינתו של איש-העסקים פרדי רובינסון על-ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין, נומקה בין היתר בשל העומס במתקני הכליאה, נימוק העומד בבסיסו של תיקון 133.

מה יהיו ההשלכות בפועל של רפורמה זו - קשה לדעת. עם זאת, בעייתיות ראשונה עולה כבר מדברי ההסבר עצמם. הייתכן שרף הענישה עולה אוטומטית באופן שרירותי ורוחבי? אכן, יש שיאמרו כי מדובר בהורדת רף הענישה. קרי, בתיקון מקל לטובת נאשמים רבים, שכן מי שנגזרים עליו עד 9 חודשי מאסר בפועל, יוכלו מעתה לרצותם בעבודות שירות. אסירים אלה מתווספים לאסירים שעדיין היו נגזרים עליהם 6 חודשי עבודות שירות מלכתחילה, ובמילים אחרות, התיקון מאפשר כניסה למסלול עבודות השירות של מספר רב יותר של מורשעים. האומנם?

להמחשה, ניקח דוגמה מספרית: נניח שבכל שנה מורשעים בישראל 100 בני אדם. על 50 מהם נגזר עונש של 6 חודשי עבודות שירות, ועל 50 הנותרים נגזר מעל לכך. בדרך-כלל הטלת העונשים של 6 חודשי עבודות שירות מתקיימת לאחר דין ודברים בין עורכי דינו של הנאשם לבין הפרקליטות. המשא-ומתן מתחיל בשתי נקודות פתיחה. האחת, נמוכה - 6 חודשי עבודות שירות, והשנייה, גבוהה - נניח שנת מאסר בפועל. כעת, בעקבות התיקון, הוגבה אוטומטית הרף התחתון. במה אשמים כל אלה שאכן ראויים לעונש מקל של 6 חודשי עבודות שירות?

אכן, ראוי לשאול: האם יתרונותיו של התיקון עולים על חסרונותיו? לטעמי, התשובה לכך היא שלילית. מניסיוני, התיקון ייפול לידיה של הפרקליטות כפרי בשל. על אף שהתיקון מודע לבעייתיות של עצמו, ולאפשרות כי יפגע בזכויות אסירים (ולכן שולב במערכת הענישה בצורה הדרגתית, מפוקחת ותוך מחקר של השפעותיו), תוצאתו עלולה להיות חמורה ביותר:

מעתה, הפרקליטות תמעט לדרוש מבתי המשפט הטלת עונש של עד 6 חודשי עבודות שירות, כי תיפתח בפניה הדרך לדרוש מאסר ממושך יותר, שירוצה בעבודות שירות.

בכל שנה נגזרים בישראל אלפי עונשים של 6 חודשי עבודות שירות. עבור כל נאשם ונאשם, בכל תיק ותיק, יום אחד נוסף של שלילת חירות, הוא קריטי. הוראת השעה עשויה לתמרץ את התביעה הכללית לדרוש 9 חודשי מאסר בפועל, בשל האפשרות לרצותם בעבודות שירות. זאת, ברוב התיקים שבהם התכוונה לדרוש, טרם התיקון, 6 חודשי עבודות שירות.

כך, באופן מלאכותי ומעוות, אומנם נחסך מקום בבתי הכליאה, אך מוארכים העונשים המושתים על הנאשמים, רובם על לא עוול בכפם.

שיקול-הדעת עובר לשב"ס

בעייתיות נוספת נעוצה בהסדר החדש, שבמסגרתו מועבר שיקול-הדעת לגורם שאינו שיפוטי - הממונה על עבודות השירות. נזכיר כי גם עתה רשאי בית המשפט, במסגרת מגוון השיקולים, שלא לקבל את המלצת הממונה על עבודות השירות בעניין התאמתו או אי-התאמתו לעבודות שירות. מדוע, אפוא, מוצא בית המשפט מן המשוואה; ושיקול-הדעת השיפוטי עובר לגורם פנימי בשב"ס?

השינוי החקיקתי בתיקון 133 כבר מסייע לבתי המשפט השונים, בעיקר בערכאות ערעור, להקל בענישה במקרים שבהם הושת מאסר בפועל של 6 חודשים, ולהמירו בעבודות שירות ברוח התיקון לחוק. אך נציין כי הערכאה הדיונית היא המהותית, ובהינתן כי כנראה תחול החמרה בענישה בשל התיקון לחוק, במקרים שבהם ניתן להקל בהתאם לנסיבות, אזי החיסרון בתיקון גובר על היתרון.

עונש אמור להיות מוטל בהלימה לחומרת העבירה ולמעשים המיוחסים לנאשם. עונש אינו אמור להיות מוטל, מוטה או מושפע באופן מלאכותי משינוי טכני ברף מסוים או בתיקון רוחבי של מדיניות ענישה, ובוודאי שלא כדי להקל את העומס בשב"ס. בדיני נפשות לא עושים ניסיונות חקיקתיים. שיקולים מערכתיים, כגון הקלת העומסים במערכת אכיפת החוק ראויים וחשובים, אך לא כאשר ישנה סכנה כי יבואו על-חשבון חירותו של אדם, ולו ליום אחד בלבד; לרבות בעבודות שירות.

האם הסכנה תתממש? רק ימים יגידו. 

■ הכותב הוא בעל משרד דורון ברזילי העוסק במיסוי פלילי, מיסוי אזרחי וצווארון לבן. בכתיבת המאמר סייעה עו"ד עדי ניב, מנהלת מחלקת צווארון לבן ומיסוי פלילי במשרד. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות בתל אביב זינקו? הנתונים שבלמ"ס לא הביאו בחשבון

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

בישראל הופתעו שארה"ב טרם תקפה. ההערכה: "איראן תגיב"

במערכת הביטחון הופתעו מהחלטת הממשל האמריקני להמשיך בניהול המשא ומתן במקביל להיערכות הצבאית המסיבית ● דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?