צעד חשוב במאבק המתמשך למיגור הזנות בישראל: בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט בני שגיא) קבע היום (ב') כי פרסום מודעות ל"עיסוי אירוטי" באתרי אינטרנט מהווה פרסום בדבר שירותי זנות; וכן כי פרסום מודעות כאלה באתרי אינטרנט עשוי להצדיק מתן צו המורה על הסרת האתרים.
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ביקשה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב כי יורה להסיר את אתר האינטרנט "סקס אדיר" ו-4 אתרים נוספים, כולם בבעלותו של שרון דגני, בטענה כי באתרים אלה ניתן למצוא מודעות המפרסמות מתן שירותי "עיסוי אירוטי". פרסום המודעות הללו, טענה הפרקליטות, מהווה עבירה על הוראות חוק העונשין האוסר פרסום בדבר שירותי זנות. במקביל, נפתחה גם חקירה פלילית נגד בעליהם של חמשת האתרים.
בבקשה שהגישה הפרקליטות, היא ביקשה מבית המשפט לעשות שימוש בחוק שנכנס לספר החוקים רק בשנה שעברה, והוא "חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט" (חוק הסמכויות). חוק זה, שתכליתו היא להעניק לגורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בתופעות פשיעה המתרחשות ברשת, קובע, בין היתר, כי לבית המשפט יש סמכות להורות על הסרתם לצמיתות מהרשת של אתרי אינטרנט ישראליים, אם הדבר חיוני למניעת המשך ביצוע העבירה.
המדינה: "אין משתמש אינטרנט סביר שיסבור אחרת"; דגני: "הסרת האתר - פגיעה בחופש העיסוק"
במהלך הדיון בתיק הציגה הפרקליטות את המודעות שהופיעו באתרים האמורים. מודעות אלה נדמו להיות פרסום של שירותי עיסוי, אך לטענת הפרקליטות, מדובר בפרסום של שירותי זנות לכל דבר ועניין. זאת, למשל, לאור העובדה שמופיעות במודעות תמונות של נשים בעירום חלקי וכן לאור המלל שהופיע במודעות אלה.
על-מנת לתמוך בטענותיה, השתמשה הפרקליטות במבחן "המשתמש הסביר": "גלישה חופשית באתרי האינטרנט מובילה למסקנה הפשוטה והטבעית, שלפיה מדובר באתרי אינטרנט המיועדים לפרסום שירותי מין בתשלום... מבחן ההיגיון הפשוט של המשתמש הסביר שייכנס לאתר מוביל למסקנה זו. אין משתמש אינטרנט סביר שייכנס לאתרי האינטרנט ויסבור לתומו כי אכן מדובר בשירותי עיסוי ללא הקשר מיני ברור בצדם", כתבה הפרקליטות בבקשה.
מנגד טען דגני, אשר הורשע לפני מספר שנים בעבירה של פרסום שירותי זנות ונגזר עליו קנס ומאסר מותנה, כי הוא עשה כל שביכולתו על-מנת לבחון ולבדוק את טיב המודעות המתפרסמות באתריו ולוודא שלא מדובר במודעות לפרסום שירותי זנות. מכל מקום, לשיטת דגני, אין להורות על סגירת אתריו גם בשל כך שהוא מהווה פלטפורמת פרסום בלבד, והוא עושה שימוש בשירותים של חברות חיצוניות המתקשרות בעצמן למפרסמי המודעות.
עוד טען דגני כי יש לפרש את חוק הסמכויות בצמצום רב, על-מנת שלא לפגוע בזכויות יסוד כגון חופש הביטוי, חופש המידע וחופש העיסוק. טיעון "יצירתי" במיוחד שהעלה דגני נגע לעובדה שבישראל, נכון להיום, הענקת שירותי זנות אינה מוגדרת כעבירה. לכן, טען דגני, יש לפרש באופן זהיר במיוחד את חוק הסמכויות במקרה שלו.
השופט שגיא: "בעיסוי רגיל/רפואי, הזרקור מתמקד באופי הטיפול ולא במראה החיצוני של המטפלת"
ראשית בחן השופט שגיא את השאלה האם אכן צודקת הפרקליטות בטענתה כי מדובר במודעות המהוות פרסום למתן שירותי זנות. תשובתו של השופט שגיא לשאלה האם מדובר בעבירה של פרסום שירותי זנות הייתה שאכן מדובר במודעות כאלה. זאת, הסיק השופט, בעיקר בשל התמונות המוצגות במודעות והמלל הנלווה אליהן.
השופט שגיא הדגיש את תכליתו של האיסור בחוק העונשין על פרסום שירותי זנות, וציין: "פרסום שירותי הזנות מבזה ומשפיל נשים, ממסחר את גופן ומציגן כמוצרי צריכה. נקבע כי יש לראות בפרסום שירותי המין כחוליה נוספת... המעודדת את צריכת הזנות".
השופט שגיא התייחס במרומז גם לטענת דגני בדבר פגיעה בחופש העיסוק, כשקבע כי "המתפרנסים מפרסום הזנות מפיקים רווח כלכלי על חשבונן של עובדות תעשיית המין, משלח-יד שהפגיעה כתוצאה מהעיסוק בו ניכרת כמעט בכל מישור חיים אפשרי".
בהמשך פסק דינו בחר השופט שגיא להיות נחרץ יותר: "הסרת המודעות... מהווה אכיפה ברורה של חוק העונשין, כך שאין לראות באקט הסרת המודעות הבלתי חוקיות ככזה אותו יש לאזן מול חופש העיסוק של המשיב (דגני, מ.ב)".
בכל הנוגע לתמונות, ציין השופט שגיא: "'המעסות' מציגות עצמן בעירום כמעט מלא, או בלבוש מינימלי... התמונות כאמור מלמדות על השירות האמיתי המסתתר תחת צמד המילים 'עיסוי אירוטי', שהרי בעיסוי רגיל/רפואי, הזרקור מתמקד באופי הטיפול ולא במראה החיצוני של המטפלת, וממילא אין היא נדרשת 'לשווק' את שירותיה באמצעות תמונות מפתות בלבוש מינימלי".
כאמור, גם התכנים שהופיעו במודעות הובילו את השופט שגיא למסקנה כי מדובר במודעות המפרסמות שירותי זנות. משפטים כגון "מגוון סקסיות יפות וחמות מגיעות אליך לביתך/מלון לפינוק מסאג' היישר מהפנטזיות" וכן "שלוש חברות חושניות וליברליות ביותר למסאג' אירוטי מצמרר ומשחרר..". - לא הותירו אצל השופט כל מקום לספק באשר לתכלית המודעות.
ביחס לטיעונו של דגני לפיו במודעות לא מוצע שירות מין באופן מפורש, כתב השופט שגיא כי מדובר ב"טיעון מיתמם", וכן כי "פעמים רבות נעשות 'מניפולציות מילוליות' על-מנת להסוות את העובדה כי הלכה למעשה, עסקינן במכירת שירותי מין. הציבור הגולש לאתרים אלה מבין זאת, המפרסמים באתרים מבינים זאת, ובוודאי שגם בעלי האתרים המספקים את פלטפורמת הפרסום מבינים זאת".
לדברי השופט, "כשם שתפקידה של 'נערת הליווי' אינו מסתכם ב'ליווי' - כך גם 'העיסוי האירוטי' המפורסם באתרי האינטרנט אינו מסתכם רק ב'עיסוי'".
הזדמנות לתקן
בהמשך פסק הדין בחן השופט שגיא את השאלה השנייה הנוגעת לעניין, והיא האם הסרת האתר חיונית למניעת המשך העבירה - או שמא ניתן לנקוט באמצעים חלופיים ומידתיים יותר.
השופט שגיא היה נחרץ בהתייחסו לשאלה האם יש להורות על הסרת האתר, כשקבע: "המשך פעילות האתר במתכונת הנוכחית, תוך שימור 'מודעות העיסוי', תוביל בוודאות להמשך ביצוע העבירות, ומכאן שיש צורך חיוני במתן צו הסרה".
עם זאת, השופט שגיא התייחס גם לקשיים שעלולה החלטתו לעורר. עיקר הקושי שניצב בפני השופט שגיא נבע מכך שבאתר קיימים גם תכנים נוספים, שאינם מודעות המפרסמות שירותי זנות, כגון סיפורים ארוטיים, סרטונים וכיו"ב. "מתן צו הסרה הכולל גם את אותם חלקים, אפילו מיניים ובוטים, אשר אינם אסורים מכוח הדין, יפגע הן בחופש הביטוי והן בחופש העיסוק של המשיב".
לאור דברים אלה, כתב השופט שגיא כי הוא סבור שעליו "לנסות ולבחון אופציה פוגענית פחות מהסרה מוחלטת של האתר". לפיכך, קבע השופט שגיא כי אן יינתן על-ידו צו להסרת האתרים, אך זה ייכנס לתוקפו במתכונתו המלאה רק בעוד 15 ימים. במהלך תקופה זו, על דגני להציג תוכנית להמשך פעילות האתרים מבלי שאלה יכללו מודעות בדבר "עיסוי אירוטי" או מדעות בעלות אופי דומה. ככל שתוכנית כזאת אכן תוצג, קבע שגיר, ישונה הצו בהתאם.
ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה (שיוצגה על-ידי עורכי הדין שירי רום ואיתי גוהר) נמסר: "ההחלטה מהווה צעד נוסף במאבק בתופעת פרסום שירותי זנות באינטרנט, שהיא חוליה משמעותית בתעשיית הזנות הממסחרת את גופן של נשים ומציגה אותן כמוצרי צריכה. הפגיעה הכלכלית באלה שמרוויחים מהאנשים והנשים העוסקים בזנות, תוך ניצולם, תקשה על המשך ביצוע העבירות על-ידי מנהלי אתרי הזנות. בכוונת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה להמשיך שיתוף-הפעולה עם רשויות האכיפה ולהשתמש בחוק הסמכויות במטרה להילחם בפעילות עבריינית במרחב המקוון, כחלק מתפישת ההפעלה של הפרקליטות בתחום המאבק בפשיעה המקוונת".
עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מסרה: "זירת הזנות המרכזית בישראל היום היא רשת האינטרנט. מזה שנים שאתר 'סקס אדיר' הוא אתר פרסום הזנות הגדול בישראל. אנו מברכות את מחלקת הסייבר מהפרקליטות על העבודה היסודית שנעשתה להסרת האתר מהרשת, אך מבקשות להזכיר שוב כי אם היה מדובר בעבירה כה חמורה שנעשית כלפי כל אוכלוסייה אחרת - לא היה עולה על הדעת להמתין עם סגירת האתר עוד יום אחד נוסף".
